הרחק מאור הזרקורים ומעדשות המצלמות, מאחורי הקלעים, הרעיון להפיל את הממשלה ולהוביל לבחירות לא רק חי וקיים, אלא הולך ומתחזק. טובי המוחות (והארנקים) של תנועת המחאה עובדים שעות נוספות על מנת לגבש את צעדי המשך. זה קורה בשקט (כי הרי לא עוסקים בפוליטיקה בעת מלחמה), אך זה קורה כל הזמן.
המו"מ החשאי שהתפוצץ להקמת ממשלה חלופית עם ח"כים בליכוד | פרסום ראשון
התכנית לצאת לרחובות ולשחזר ביתר שאת את המחאה של שנה שעברה בהחלט נותרה על כנה. יריית הפתיחה תינתן בהתאם למצב בחזית ולקצב שחרור המילואים. לפי ההערכות, גל המחאה צפוי להיערם ולהתעצם בעוד שבועות מספר, באזור אמצע פברואר או קצת יותר מאוחר. אם המציאות לא תפתיע, נראה המונים יוצאים לרחובות ודורשים מבנימין נתניהו לקחת אחריות ולעזוב, במקביל למעבר הלחימה בעזה לשלב מצומצם לא רק בצפון, אלא גם באזורים נוספים של הרצועה. מבחינת פעילי המחאה, אז יהיה כבר מותר להפסיק לשתוק ולהיות ממלכתיים.
לצד הממלכתיות או ליתר דיוק – מאחורי הקלעים של הקו הממלכתי הרשמי, במסדרונות הרחוקים של משכן הכנסת, שליחים למיניהם עובדים ללא הרף במטרה למפות את הקואליציה, בדגש על סיעת הליכוד. לאתר ולתייג כל ח"כ ממורמר וחרד לעתידו הפוליטי ולנסות ולהפוך אותו לשותף של משימת הקדמתן של הבחירות.
עבודת המיפוי אינה קשה במיוחד (בשונה ממלאכת השכנוע). שורה לא קצרה של חברי סיעת הליכוד שוברים את הראש במחשבות, מה יעלה בגורלם בפריימריז הבאים, בבחירות הבאות, נוכח המצב הירוד של מפלגתם בסקרים. חלקם - "הנורבגיים" שנכנסו לכנסת בזכות השרים שהתפטרו לטובתם. חלקם – אלה שזכו למקומות ריאליים ברשימה, אך לא בטוחים שיצליחו לשחזר את הצלחתם גם בבחירות הבאות. כל אחד ואחת מחברי הליכוד הנחשבים " מתנדנד" או "בעל סיכויים נמוכים להיבחר שוב", בעיניי השליחים הוא "פוטשיסט פוטנציאלי".
מגוון הפיתויים מוכר משלל תקדימים פוליטיים, ותקדימים אלה לא חסרים בתולדות הפוליטיקה הישראלית: הבטחת מקום בטוח בכנסת הבאה, תפקיד שר, סידור עבודה נאה לכל החיים. בקיצור, כל מה שהחוק אוסר איסור מוחלט אפילו לרמוז עליו בגלוי. אז איך מתגברים על מכשול חוקי בדרך למטרה פוליטית לגייס עריקים, שברגע האמת יצביעו בעד הפלת הממשלה? כדאי לבדוק בהיסטוריה הלא מאוד רחוקה, ושם למצוא פתרונות בקלות.
אמנם המגעים והגישושים נעשים בסוד ובשקט, אבל אין איום פוליטי שלא נלקח בחשבון אצל נתניהו ובסביבתו הקרובה. נתניהו, חשדן מטבעו ובעל ניסיון פוליטי עשיר, מודע היטב לניסיונות הפיתוי ולמאמצי גיוסם של הפוטשיסטים הפוטנציאליים. בדיוק מהחשש להתארגנות כזו נולד לאחרונה הרעיון להחזיר לכנסת חלק מהשרים שהתפטרו במסגרת החוק הנורבגי. בינתיים, בלון הניסוי עם השר עמיחי שיקלי לא ממש עבד. אבל זהו לא התרגיל האחרון.
הטור המלא יפורסם מחר במעריב