אני לא זקוק לפסק דין של בית הדין הבינלאומי בהאג כדי להגיע למסקנה שיש אצלנו לא מעט מופרעים • כדאי שנפנים שאנחנו במלחמה כוללת, בכל הגזרות, עם נפגעים בכל יממה שחולפת. כדאי שנתרכז בעיקר, איך יוצאים מזה חצי נורמלים.
קרקס, זו ההגדרה היחידה לאירוע שמתנהל בהאג. טיעונים מופרכים כמו: "ישראל מונעת מנשים פלסטיניות ללדת", איך בדיוק? אנחנו היינו אומת הסטארט־אפ, אבל לא ידעתי שניתן למנוע לידה, אם הגיע זמנה.
הצצה לסקר מעריב: גנץ מתחזק; מחר: שינוי מגמה במפת המנדטים
הסוף לאחד מסמלי המלחמה: דובר צה"ל יפסיק לתת הצהרה יומית
אותי איבדה התביעה הדרום־אפריקאית, כאשר ציטטו שם את דייר אגם הדרעק ניסים ואטורי. אלה הראיות שמביאה התביעה? התובעת לא טרחה לצפות בסרט שנערך ממצלמות הגו־פרו של הרוצחים מעזה, אז על ואטורי הם רוצים להאשים אותנו? אנחנו סובלים ממנו, לא העולם.
הקרקס הוא משחק מכור, הדיונים מיותרים. כל שופט מגיע עם הצבעה ברורה שנקבעה מראש, ואין לו יכולת לשנות אותה אם הוא חפץ חיים בחלק גדול מהמדינות המיוצגות. תאונות קורות, תמיד. אז מאסתי באירוע, התרכזתי במה שקורה אצלנו, החזרה ל־6 באוקטובר. אגם הדרעק, עם מאכעריו, עובדיו, מאכערים שנשכרו כדי לפלג ולרסק את החברה נלחמים לא פחות קשה ממערכת הביטחון. חלק נרחב מעבודתם מושקע בריסוק שדרת הפיקוד בצה"ל ובשב"כ. מבקר המדינ'ע התגייס ברצון ובששון, באמצע הלחימה, כדי להטיל את האשמה בעיקר על המערכת.
הרי בדרג המדיני כולם צדיקים שנשבו בקונספציה שהם ניהלו. כל בכירי מערכת הביטחון כבר לקחו אחריות על המחדל, אבל גועליציית האפסים, ממש לא. חבריה נלחמים על כיסאות, ג'ובים, מינויים אישיים, קמפיינים אישיים והצהרות שגובלות בטמטום חושים.
רוב הגנרלים ילכו הביתה, גם רשב"כ יסיים את תפקידו, אבל עם הטפשת הנפוצה בדרג המיניסטריאלי אנחנו עלולים להישאר עוד זמן רב. בדיוק כפי שהיה בוועדות אגרנט, כהן ווינוגרד. אגם הדרעק הוא אחד מהשורדים הבכירים בטבע האנושי.
במקביל לטינופת הפוליטית, זאב דגני, מנהל גימנסיה הרצליה, מונע מתלמיד להניח תפילין. באיזו זכות? מי שמו למנוע פולחן דתי של כל תלמיד מכל דת שהיא: יהודי, מוסלמי, מוסלמי, דרוזי או צ'רקסי, נוצרי, בודהיסטי או מאמין בסיינטולוגיה.
כל עוד הפולחן הדתי אינו פוגע במרחב הציבורי של התלמידים במוסד החינוכי, אין לשום אדם - בעיקר מחנך או מנהל מוסד חינוכי - זכות מניעה. הוא לא הורה של קטין, הוא בסך הכל מנהל מוסד. מה יקרה בשנת הלימודים הבאה? דגני יחליט שמי שאינו נימול, או מזרע ישראל, לא יוכל להשתתף בטקסים של חגים, או ימי זיכרון לחללי מערכות ישראל ולשואה? עד כמה הטמטום מחלחל אצלנו, מה הרף, כי הסף באמת מזעזע.
אני לא זקוק לפסק דין של בית הדין הבינלאומי לצדק כדי להגיע למסקנה שיש אצלנו לא מעט מופרעים, גזענות ברף העליון של המושג, אבל הרבה יבבות וקינות שמקפחים אותנו, בלי לבחון מה קורה אצלנו בבית.
כדאי שנפנים שאנחנו במלחמה כוללת, בכל הגזרות, עם נפגעים בכל יממה שחולפת. כדאי שנתרכז בעיקר, איך יוצאים מזה חצי נורמלים. עדיין תושבי הצפון ועוטף עזה לא בבית, וספק רב אם התושבים ישובו לביתם במהלך 2024.
הטיהור של דרום לבנון מחיזבאללה עוד לא התחיל, אבל בעתיד הקרוב מאוד הוא חייב לצאת לפועל. מדינה עם אוכלוסייה צפופה של כ־10 מיליון נפשות לא יכולה להיות תלויה בגחמה של איראן ונסראללה. אנחנו במשבר כלכלי שיידרשו שנים כדי לצאת ממנו. ולא נוכל לצאת ממנו כל עוד המצב הנוכחי נמשך.
# # #
זוכרים את סדרת המופת "הסמויה"? אני כן זוכר, כי צפיתי בה שלוש פעמים, מאז שהגיעה לארץ בעשור הראשון של האלף הנוכחי. "הסמויה" היא דרמת פשע שנמשכה חמש עונות, שמתארת את החיים בבולטימור (העיר ה־30 בגודלה בארה"ב) שבמדינת מרילנד. העיר נרקבה בגלל פשע, השחתה של השלטון בעיר ובמדינה, בית המחוקקים, מערכת החינוך וכמובן הטיפשורת, שכללה מאכערים מטעם שהתחפשו לעיתונאים.
היו בסדרה קצת צדיקים וצדיקות, מיעוטם שמרו על הצדיקות. בעונה החמישית, עומאר, שהוא דמות מרכזית, פרש מהפשע, עזב את העיר, וחזר לבולטימור כדי לנקום את רצח אהובו. כי נקמה היא הבסיס של האנושות, על כל עוול שקורה, היא מעוורת ופוגעת בכל חשיבה הגיונית.
נזכרתי בסדרה בשבועות האחרונים, לנוכח הכרוניקה של הלחימה (היום, שישי, הוא היום ה־98 למלחמה), אז צפיתי בכמה פרקים נבחרים מכל עונה, כי אני כבר מכיר את העלילה והמלחמה גרמה לי לגעגוע, וגם צריך אסקפיזם מהמציאות. מצאתי מקבילים בסדרה ללא מעט מחברי גועליציית האפסים ואגם הדרעק שלנו, גם למערכת הביטחון שקרסה בבולטימור, וקרסה גם בכתריאליבק'ה שלנו.
אני נמנע מאזכור הדמויות המקבילות בין "הסמויה" למציאות שלנו, כי בכל זאת אנחנו עדיין במלחמה ביותר מדי חזיתות, אבל אני ממליץ בחום לכולם לצפות. אני יותר ממשוכנע שגם אתם, בין שצפיתם בסדרה בעבר, ובין שתצפו בה לראשונה, תגבשו מסקנות שמקבילות בין העלילה שיצר דיוויד סימון, לעלילה המציאותית שבה אנו חיים.
נכון שזו סדרה אלימה מאוד, אבל גם המציאות שלנו אלימה, והאינטרסים אלימים לא פחות. אז כמו שאמר מודי בראון המנוח: תבלו.
# # #
כמו בכל שבוע, השתדלתי לאסוף בשבילכם את המיטב מהכסילות, הטמטום, ההזנחה, ובעיקר הניהול המחפיר של המדינ'ע שלנו סביב כמה אירועים. הנה זה בא:
• קטי שטרית, דיירת באגם הדרעק, במסר משמח למשפחות החטופים: "הובלתי לניתוח. ההחלמה היא מאוד ארוכה. איני מסוגלת להתלבש, גם לא להתקלח. איני מסוגלת לעשות דברים שעשיתי אותם לפני כן. למה אני מספרת לכם את זה? כי אני כל כך מבינה איך פתאום עולמכם התהפך".
קראתי את הציוץ הזה של ערוץ הכנסת. אודה ולא אבוש, כי עלו בי כמה מחשבות על רמת ה־IQ ובעיקר ה־EQ של הגברת שטרית בסוגיית התאמתה לתפקיד מחוקקת בריבון שלנו, שהוא אגם הדרעק. את הגברת שטרית לא ניתח וטרינר, ללא הרדמה. היא אושפזה בבית חולים מסודר. היא לא נחטפה עם ילדיה הקטנים. היא לא ראתה בדרכה לבית החולים את משפחתה נרצחת מול עיניה. לא התעללו בה, היא לא אושפזה במנהרה, או בדירה, בתוך חדר קטנטן. היא אומנם לא יכולה להתקלח, אבל אני משוכנע שיש לה מטפלים שסועדים אותה, גם אם מדובר במשפחה. היא לא חששה שירצחו אותה בכל רגע, או שהמקום שבו אושפזה יופצץ בידי צה"ל.
לסיכום האירוע אני מפנה אותה לקריאה של המילואימניקים: "אם אין לכם מה לומר, אל תגידו, סתמו ת'פה". כי בכל זאת היא סובלת נורא, וזו הסיבה היחידה שלא פניתי אליה בשאלה: גבירתי, מה עובר עלייך?!
• הנהגת הטפשת הנפוצה בתוך הגועליצייה מחפשת סוג של תמונת ניצחון בחזרה של תושבי עוטף עזה לבתיהם, בעיקר לשדרות, היישוב הגדול בעוטף. בארבעת הימים הראשונים השבוע נורו שבעה מטחים לכיוון שדרות, יותר מ־50 רקטות. לא היו פגיעות בנפש. אבל איך יחזרו 36 אלף תושבים הביתה? איך בדיוק?
• כשהייתי קטן הייתי מספיק מטומטם כדי להקשיב לחלק מהמורים בבית הספר החקלאי. הם אמרו לי שחקלאות היא נכס אסטרטגי למדינת ישראל, שאנחנו חייבים לגדל את המזון שלנו כי מלחמות בעולם יהיו סביב מזון, ואנחנו, היידעלך, לא יכולים לסמוך על הגויים שיספקו את כל מחסורנו בתחום המזון.
מה שקרה מאז, כולם יודעים. אנחנו מייבאים תוצרת חקלאית כדי לחיות. המלחמה השביתה חלק מהחקלאות בדרום ובצפון. אין לנו מספיק ירקות בסיסיים: עגבנייה, תפוחי אדמה, בצל וגזר. ביצים מהלולים בצפון גם אין, ותוצרת החלב נפגעה. המצב אינו מונע מלהקת הטפשת הנפוצה לקצץ בתקציב משרד החקלאות. יש בסך הכל מעט יותר מ־8,000 חקלאים בישראל, אבל נראה שוויתרנו על עוד נכס אסטרטגי.
• אילה חסון מדברת על השופט אהרן ברק: "מקווה שהוא יעשה בהאג מה שנכון לישראל, לא מה שנכון לקריירה שלו". חחח... חחחח. פרופ' ברק בן 87 שנים, שיהיה בריא. על איזו קריירה מדברת אילה חסון? אולי הוא יצטרף לפרקליטות? אולי יבקש לכהן בבית הדין לצדק בהאג בתשע השנים הבאות? יש לה מידע חסוי על עתידו של ברק, שהיא לא משתפת אותו עם הציבור?
• שמחה רוטמן, שחיסול הרפורמה המשפטית, נכון לעכשיו, הפך אותו לדייר מיותר באגם הדרעק, בעקבות מינויו של פרופ' אהרן ברק לשופט בהאג: "שתיקתי רועמת"... חחח... חחח... ביבי גרם לו שהאירוניה תתאבד על מפתן ביתו. האמת היא שטוב שכך. כי כאשר שמחה דיבר ונתן עשרה חודשים של דראג־שואו שבו התחפש לגבר־גבר, הקהל ממש לא התלהב.
• מני אסייג, מאכער שבטוח שהוא משפיען חברתי: "נתניהו, אתה יודע ומבין שאין אמון לרוב המכריע של בוחריך באהרן ברק? גם בהאג ודאי יודעים את זה, אז למה אתה מאשר דווקא אותו לייצג אותנו בדיון שלדעתי אנחנו אמורים להחרים? טעות, טעות, טעות".
אוי, מני, כמה עצוב לי שאבי האומה שלך פגע באמונך, באמת. מה אתה אומר? נתניהו היה צריך לשלוח להאג את כנרת בראשי, טלי גוטליב, יעקב ברדוגו? הרי כל אלה הם פרסונות משפטיות ידועות בעולם. אני דווקא תומך, כי תמיד אהבתי קרקס, ואם הם היו עוטים את המלמלה של השופטים, הייתי צופה בדריכות כדי לראות שהטיגריס לא טורף אותם. מה אתה אומר? נלך על זה?
• שמעון ריקלין, מאכער שמתחפש לעיתונאי בשירות נתניהו, מייבב מרה אחרי מינוי פרופ' ברק לבית הדין בהאג: "בחיבור של נתניהו עם אהרן ברק אני מרגיש צביטה בלב. אני מרגיש שקורה פה משהו שאני לא מבין. משהו באף אומר 'מה קורה פה?'. זה האדם שהכי ניסה להפיל את נתניהו. כשאנחנו במשך שנים מגינים על נתניהו, קוראים לנו ביביסטים. הורסים לנו את החיים, קוראים לנו שופרות, אתם לא לגיטימיים, עוצרים אותי יום־יום בתל אביב. ובסוף, אני קם בבוקר, נתניהו ואהרן ברק, הם 'בסטי'. אז תבינו אותי, שאני לא יודע מה קורה פה".
חחח... חחח... אוי, אני נקרע מצחוק. נתניהו דרך לריקלין על האף, והוא לא מבין מדוע. הרי שנים הוא עבד נרצע של אבי האומה, משיח בן דוד, אבל עכשיו הוא הותיר אותו עזוב, מייבב, שלא יודע מה קורה פה. מה שקורה אדוני המאכער, זה שהוא לא ספר אותך אף פעם בחייך, וגם לא עכשיו. אבל אתה תמשיך להיות עבד, כי זה מה שאתה יודע. איך נהגת לומר? רואים לכם. אז עכשיו רואים לך, את הכלום ושום דבר שהינך. תבלולו.
• הממשלה אישרה במשאל טלפוני קיצוץ של 500 מיליון שקל לטובת קרן מס רכוש. ראש הממשלה בנימין נתניהו סיפר לנו, שוב, עוד בדיה, שלפיה אין לנו בעיה תקציבית. זה מה שכיפוש אומרת לי כאשר אני בחל"ת, ולא רואה לירה סורית דפוקה מהמדינ'ע.
בין הקיצוצים הנדרשים בידי לבלרי האוצר – 25% מתקציב משרד התרבות והספורט, כ־500 מיליון שקל. מאז פתיחת המלחמה - ועוד הרבה לפניה - שאגתי בכל אולפן רדיו וטלוויזיה שלהבטחות של מיקי זוהר לא יהיה כיסוי ביום פקודה. הוא עמוס ברצון טוב, ראש הממשלה הבטיח לו, אבל המלחמה יקרה מאוד.
בשנת 2023 קיבלו רוב ענפי הספורט מקדמה לפי החישוב ב־2022. הלבלרים במשרד הספורט לא הצליחו לבנות נוסחה לחלוקת הכספים, כפי שבנה דודו מלכה, הסמנכ"ל שיצא לגמלאות. המשרד השקיע יותר מ־4 מיליון שקל כדי לבנות נוסחאות לתרבות ולספורט, וזה לא עובד.
מלכה משמש כיועץ חיצוני לגופי ספורט איך להשיג כסף מהמשרד. הוא היה שם עשרות שנים, הוא מכיר את הסח'לה, הוא בנה אותו. הוא הציע את שירותיו למשרד הספורט, אך נדחה, כי לא אוהבים אותו שם. אז אין אהבה, גם לא יהיה כסף. קיצוץ של 25% לאיגודים ולכ־8,000 עמותות ספורט שמתוקצבות, הוא קריטי לחצי מהן שמפעילות קבוצות צעירות, או בליגות נמוכות לבגירים. בהצלחה לכל הצדדים, באמת, מהלב. אלברט איינשטיין אמר (יש שטוענים שמעולם לא אמר): "אי־שפיות היא לעשות את אותם הדברים, שוב ושוב, אבל לצפות לתוצאות שונות". אם אמר ואם לא, זה נשמע לי נכון.
• ניסים ואטורי, דייר באגם הדרעק שמשוכנע שהוא נזר הבריאה, בראיון לרדיו קול ברמה: "אני עומד מאחורי הדברים שלי 'למה צריך לשרוף את עזה'. עדיף לשרוף בניינים מאשר שחיילים ייפגעו. אין שם חפים מפשע. הצלחנו לעשות פינוי מסודר, נשארו שם 100 אלף. מי שנשאר שם, אין לי רחמים עליו. מי שנשאר שם, צריך לחסל אותו, נקודה".
הכסיל הזה, חבר ועדת החוץ והביטחון, מינוי של אבי האומה ומשיח בן דוד (ביבי), אמר את הדברים יממה לפני פתיחת הדיון בהאג. אוקצור, אין לי שום בעיה עם השעיה לשנה של ח"כ עופר כסיף מאגם הדרעק. אני רק מציע לצרף לדיון, ולעונש, את אדון ואטורי. כמו כסיף, גם הוא מסוכן לביטחון המדינ'ע. אגם הדרעק מלא במספיק כסילים, לא צריך ארכי־כסילים.
• סמוצ'קנע גרנד־מייזר מברך את מזכיר המדינה האמריקאי אנתוני בלינקן: "ברוך הבא. אנחנו מעריכים מאוד את תמיכתה של ארה"ב בישראל, אך במה שנוגע לקיום שלנו, נפעל תמיד לפי האינטרס הישראלי. לכן נילחם כדי להשמיד את חמאס, לא נעביר שקל לרשות הפלסטינית כדי שיגיע למשפחות הנאצים בעזה, ונפעל כדי לאפשר הגירה מרצון של פליטים - כפי שהעולם נהג כלפי פליטים מסוריה ואוקראינה".
אז מה, סמוצ'קנע, יפה להתחפש לעבדאיי, הא? מה תעשה בלי הכסף, הנשק, הווטו במועצת הביטחון באו"ם והעבודה של הצבא האמריקאי בים סוף? גם אתה החלטת להיות שולף מהיר כמו בילי הנער? גם אתה קראת את רינגו, ביל קרטר ופטריק קים (עם ידיו המסוקסות) בישיב'ה, מתחת לספר התוירה, ונכבשת בקסמי העבדאיית האלה? רודיארד קיפלינג לא כתב את החוברות האלה, אלא אוד גונדר וג'מעתו מגל"צ שחיפשו חלטורה, הידעת?
עכשיו אתה יודע הכל: לא נשמיד את חמאס, לא נשמיד את חיזבאללה ונעשה רק מה שאמריקע רוצה, כי בכל מקרה אחר לא תהיה לנו תחמושת לטנקים ולמטוסי 35־F. נצטרך לחזור לחיל אוויר עם מטוסי כפיר בשמיים. מאחר שהמלחמה היחידה שחווית הייתה התחמקות מרשויות הצבא כדי ללמוד משפטים, אל תתערב במה שאינך מבין, ואני משוכנע שההבנה שלך בביטחון המדינע גרועה מהבנתך בכלכלה. אתה היית נזק מדיני, ועכשיו אתה כבר סכנה ביטחונית.
אסיים בשאלה: באיזו שפה בירכת את מזכיר המדינה? ביידיש? כי אנגלית אינך יודע. לך תלמד, ותסיר את תחפושת העבדאיי, כי היא גדולה עליך בעשרות מידות לפחות. אגב, הסורים והאוקראינים רצו להגר. עוד לא שמענו את זה מהעזתים.
• לפי פרסום של חיל הרפואה בצה"ל, יותר מ־9,000 חיילים פנו לקבלת סיוע נפשי מאז 7 באוקטובר. כרבע מהם לא שבו ללחימה. כאשר ישתחררו המילואימניקים מהטראומה בעזה ובמה שחוו ביומיים הראשונים בקרבות בעוטף, תגדל הכמות בעשרות אחוזים, אולי יותר. פוסט־טראומה זו לא התקררות, ארבעה ימים במיטה, ונגמר. ההתפרצות יכולה להגיע כעבור זמן. יהיו כאן 10,000 חיילים, סדיר ומילואים, בכל הדרגות, שיזדקקו לסיוע נפשי ורגשי בשנה הקרובה, לפי התחזית של ארגון נכי צה"ל.
לא שמעתי שאגף השיקום נערך בהתאם, ואני עוקב אחרי ההתפתחויות. אם חסרים 1,500 עובדים סוציאליים (16% פחות מהתקן הנדרש) במשרד הרווחה, אזי באגף השיקום חסרים עשרות אחוזים כדי לטפל בתקן החדש שנוצר. יהיה בלתי אפשרי שעובד באגף השיקום יטפל במאות מקרים. להזכירכם: התקינה של אגף השיקום הייתה 200 עובדים שטיפלו בכ־60 אלף נכים, לפני 7 באוקטובר. גם כמות כפולה של עובדים לא תוכל להתמודד עם הטראומה של כיבוש הנגב המערבי שחוו הלוחמים. אסור לשכוח שהם שחררו 27 יישובים שנכבשו, וראו זוועות שלא ברא השטן, גם בסרטי אימה.
• עוד קצת סמוצ'קנע גרנד־מייזר, שהיסטרי מהסקרים, במופע מלא רוק ב"פטריוטים": "צריך להקים התיישבות יהודית בעזה. אם אנחנו לא נהיה שם, ויהיו 2 מיליון נאצים, נתעורר בעוד עשר שנים ל־7 באוקטובר חדש".
מה אתה להגיד? עשר שנים, אתה קצת אופטימי, בגלל התוירה. אבל מה קשור נאצים? לא למדת היסטוריה בישיב'ה? אתה נלחם בגרמניה הנאצית או בכנופיית טרור? אנחנו באותו מצב קיומי כמו ב־1939? בלי צבא, בלי מדינה, בלי כלום, רק שטייטלים? אתה לא היית מאלה שהיללו את חוזקה של כתריאליבק'ה, ונפלת ונפלנו על הגבות? סקרים זה היסטריה ופאניקה, הא? אז אם אלוהים שלך קיים, אתה לא רק לא עובר את אחוז החסימה, אתה לא מגיע ל־1% מקולות המצביעים. זה רק אם אכן יש אלוהים, כן?
# # #
זהו זה להפעם, קינדרלעך של שאבעס קוידש. חבר סיפר לי ששבוע הבא יש תענית ששווה 66 צומות, באמ'שלי, כך הוא הסביר לי. אז ריקלין, אסייג, מגל, ע. סגל וא. סג"ל יצומו בתענית, יאמרו תהילים במשך תשע שעות צום, ואז יתגלה משיח בן דוד, ידאג לנו ובעיקר לאבי האומה, והכל יהיה טוף מיאוט.
בזהירות עם הטשולנט בשבת. בתי חולים קורסים בגלל פצועים מהלחימה, אז במחילה, אל תעיקו על צוותי הטראומה עם סתימת מעיים.
תתחילו את התענית מחר, אולי משיח יבוא מהר יותר.