כשהרמטכ״ל אמר שההישגים בעזה בסכנה, הוא מתכוון לתרחיש הזה | טל לב רם

עשרות רקטות ששיגר חמאס מאל־בורייג׳ לעבר נתיבות והסביבה, לאחר שאוגדה 36 יצאה מהשטח, כמו גם המשך ירי הרקטות מצפון הרצועה שמבוצע על בסיס יומי מאז שצה״ל שינה את דפוס הפעולה לפשיטות חטיבתיות ויצא משכונות העיר עזה, מבטא באופן המוחשי ביותר את אסטרטגיית המשך המלחמה של חמאס מול ישראל - ואת האתגרים הגדולים שעוד עומדים בפני צה״ל עד להכרעת היכולת הצבאית של ארגון הטרור העזתי. כוחות צה״ל פגעו באופן משמעותי ביכולות הצבאיות הסדורות של גדודי חמאס בצפון הרצועה ובמפעלי הנשק התת־קרקעיים, אך אפקטיביות הפעולה הצבאית בח'אן יונס, בדגש על הפגיעה בתשתיות התת־קרקעיות, תיבחן רק בהמשך הדרך.

אין לזלזל במשמעויות של הלחימה עד לשלב הזה ולהשלכות העתידיות שלה על היכולות הצבאיות של חמאס. לעומת מבצעי העבר, הפעם יש לפעילות האוגדות בשטח אפקטיביות מבצעית, גם כאשר ברור שמול תשתית הטרור העצומה שנבנתה בעיקר מתחת לקרקע, יידרשו לצה״ל עוד חודשים ארוכים של לחימה ברחבי כל הרצועה ואף יותר מזה, על מנת למגר באופן משמעותי את יכולות חמאס. החטופים הישראלים המוחזקים בידי חמאס מחייבים השגת תפנית אסטרטגית קרובה, גם כאשר ברור שעוד חודשי לחימה ארוכים לפנינו.

עם זאת, כל עוד הדרג המדיני נמנע מלקבל החלטות בסוגיות מהותיות הקשורות לניהול רצועת עזה גם ביום שעכשיו, ולא רק ביום שאחרי, קשה מאוד להגיע לתפנית אסטרטגית המבוססת על הפעלת כוח צבאי בלבד. זאת, כאשר גם את עוצמתו מקטינה כעת ישראל במעבר לשלב הלחימה הבא ברצועת עזה, שבו צה״ל רידד את סד״כ האוגדות שנלחמות ואת המאמץ האוגדתי ההתקפי שמתרחש כעת ובפשיטות חטיבתיות באזורים שונים ברצועה.

למנוע הישגים מישראל

בפער המובהק שמתקיים בין עוצמת צה״ל לכוח הצבאי של חמאס, לא במקרה זה האחרון מחפש את מגרשי התודעה על מנת לייצר הלימה לכאורה בין עוצמת הפעולה של צה״ל ברצועה לבין ההישגים שלו בשטח. הלוחמה הפסיכולוגית האכזרית בנושא החטופים והמשך הלחימה בשטח - גם כאשר זו מבוצעת כעת בעיקר על ידי חוליות טרור ולא על ידי מסגרות מאורגנות וגדולות יותר - לצד המשך ירי הרקטות, תפקידם לייצר עבור חמאס תודעת הישג. כלומר, הוכחה להמשך יכולת פיקוד ושליטה בניהול המערכה מול ישראל.

מבחינת חמאס, היעדים המרכזיים שלו הם שרידות היכולת הצבאית והארכת משך הלחימה ככל שניתן, על מנת למנוע מישראל את העמידה במטרות המלחמה ולהוביל להפסקתה כאשר הוא עדיין שולט בעזה ובעל יכולת צבאית. כך או כך, מלבד מהלך הפתיחה ב־7 באוקטובר, ירי הרקטות לא עמד במרכז העניין של חמאס בשלושת החודשים האחרונים. גם מבחינת ישראל, הפגיעה בתשתיות ירי הרקטות הייתה משימה משנית ליעדים מבצעיים גדולים יותר, כמו הכרעת גדודי חמאס בצפון הרצועה. לא במקרה חוזר כעת חמאס להתמקד בירי הרקטות כהוכחה לשרידות היכולת הצבאית שלו, גם במקומות שבהם פעל צה״ל בעוצמות גדולות.

באמצעות ירי הרקטות מבקש חמאס להשפיע על תחושת הביטחון בשטח ישראל ולעכב חזרה של תושבים גם ליישובים שאינם סמוכים לגדר עם רצועת עזה. מבחינתו, זו משימה תודעתית ראשונה במעלה, בעיקר כשישראל עדיין רחוקה מעמידה במטרות הגדולות של המלחמה והוויכוח הציבורי והפוליטי בישראל הולך ומעמיק סביב תפקוד הממשלה ונושא החטופים.

דפוס הפעולה של הפשיטות החטיבתיות הוא אותו דפוס שבו פועל כעת צה״ל בצפון הרצועה, אל מול אזורים שבהם חמאס מתארגן מחדש לאחר יציאת הכוחות הישראליים. לפיכך, עיקר הפעילות היא בפשיטות שמכוונות לפגוע ביכולת הרקטית של חמאס. בצה״ל העריכו בתחילת המלחמה כי בידי חמאס והג׳יהאד האסלאמי סדר גודל של בין 15־20 אלף רקטות, וזאת לאחר ירי של כ־11 אלף רקטות לעבר ישראל, עוד אלפים לפחות שהושמדו על ידי חיל האוויר או נחשפו על ידי הלוחמים בשטח.

עם זאת, גם את הנתון הזה כדאי לקחת בעירבון מוגבל, ולא מן הנמנע כי ניתוח מאפייני המערך והאיום הרקטי מרצועת לקו גם הוא בהערכת חסר מודיעינית ערב המלחמה. בדיעבד ברור כי חלקים מרכזיים בייצור, בשינוע, בהפעלת ובשיגור הרקטות התבצעו בתווך התת־קרקעי - שבמחקרו היו לצה״ל פערים.

מסרים רועמים ללבנון

על פי נתוני הצבא, עד לשלב הזה חוסלו במלחמה כ־9,000 מחבלים של חמאס, ועוד אלפים רבים שנפצעו ולא שבו ללחימה. בצה״ל מצביעים על פגיעה שיטתית ופירוק גדודי חמאס בצפון הרצועה, ובחלק מגדודי מרכז הרצועה וח'אן יונס, כנתון המשמעותי - כאשר עד עכשיו חוסלו 19 מפקדי גדודים של חמאס. עם זאת, יש לזכור כי גם כאשר הפגיעה במסגרות הסדורות של חמאס קשה, אז שבאופי לחימת הגרילה המתנהלת כרגע בשטח, כאשר התחמושת והנשקים ברצועה הם בבחינת משאב זמין לכל דורש כמו הרקטות, כך גם לוחמים שלוקחים חלק בלחימה הם בבחינת משאב שמחדש את עצמו. במילים אחרות: אין צורך בטירונות של ארבעה חודשים או בשייכות קודמת לאחד מגדודי חמאס על מנת לקחת עכשיו חלק בלחימה מול כוחות צה״ל.

המלחמה של צה״ל בעזה אינה מכוונת לחיסול המחבל או הרקטה הבודדת, אלא אמורה לייצר מציאות חדשה בשטח. אבל עד ליצירתה של אותה מציאות שתיקח זמן, התקדמות בשחרור החטופים היא הדחופה יותר. לאחר יותר מ־100 ימי מלחמה וקיפאון בסוגיה זו, מיצוי כל המאמצים, על מנת שלא תישאר בבחינת ססמה בלבד, דורש כי ישראל תהיה זו שתשים את ההצעה על השולחן.

מעבר לסוגיית החטופים, לשם השגת תפנית אסטרטגית בשגרת המלחמה שהתפתחה ברצועה (מעבר להישגים מבצעיים משמעותיים בשטח) יש צורך דחוף בקביעת תכלית אסטרטגית ברורה, אבל ההחלטות של הדרג המדיני נדחות פעם אחר פעם בגלל שיקולים פוליטיים. את המערכה בעזה יכולה וחייבת ישראל לנצח, אבל בדרך לשם היא חייבת תוכנית מדינית סדורה.