1. עבודה בעיניים
בעוד חודש, ב־19 בפברואר, אמורה הכנסת לאשר בקריאה שנייה ושלישית את מה שמכונה תקציב 2024, שאושר השבוע בממשלה. זה לא יקרה בגלל לוח הזמנים הצפוף. ובגלל דחיינות ממשלת נתניהו יהיה צורך בתיקון החקיקה. לאחר שמרבית נוצות התקציב כבר נמרטו כתרנגול לפני חג ההודיה, ישלים יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני, את המלאכה כשהתקציב יגיע לאישורו. זה הפירוש של תקציב על כרעי תרנגולת. גפני ידרוש לוודא שהכספים הקואליציוניים יירשמו בטאבו, אחרת - אין תקציב.
הסטארט-אפ הישראלי להפחתת סוכר בדרך לשוק המיצים האמריקאי
שיא של חודשיים: המשקיעים בורחים לדולר - השקל ממשיך לרדת
הרבה נכתב בימים האחרונים על התקציב, על סחטנות הסיעות החרדיות ועל הבגידה הפיסקלית של שרי הממשלה בעיצומה של מלחמה. אחזור ואדגיש שתקציב 2024 כל כולו בריחה מאחריות, פחדנות והישרדות פוליטית במטרה למשוך זמן.
הוא מלא במשככי כאבים. לא תשמעו כאן נאומי "דם, יזע ודמעות" על קיצוצים כואבים בגלל זינוק ל־138 מיליארד שקל בתקציב הביטחון. ניתן לדון שעות, אך 6 מיליארדי שקלים התגלגלו להם מצד לצד בספרי התקציב תוך מספר שעות, כאילו מדובר בהנהלת חשבונות בחנות מכולת.
ניתן לתמוה כיצד אירע הנס, שדווקא איתמר בן גביר הצליח לסחוט תוספת של 2.3 מיליארד שקל על חשבון משרדי הממשלה, בלי לדעת מה יעשה בכסף. הדורסנות שהפגין בן גביר כלפי ביבי הפחדן, המוחלש ומעורר הרחמים עוד תילמד בספרי מדעי המדינה.
ניתן להשתומם איך הסתירו כספים קואליציוניים ומדוע גזירות המס נדחו ל־2025, בעוד הגזרים (כמו נקודת זיכוי ממס להורים עובדים) נותרו ב־2024. איך לא העזו לגעת בעשרות פטורים ממס על שכר דירה, על קניות באינטרנט, על פירות וירקות או על תיירות ולחסוך מיליארדים.
התובנה ממה שמכונה תקציב 2024 היא שחוץ מאלוהי החרדים והלאומנים, לנתניהו אין אלוהים. כשמדובר בהם, הוא מהלך בזהירות של פקיר הודי המטייל על מיטת מסמרים. מבחינתו, הם אינם צריכים להיכנס מתחת לאלונקה - אלא לשכב עליה. הוא לא העז לגעת בבן גביר, בבצלאל סמוטריץ', באריה דרעי, ביצחק גולדקנופף ובגפני. הוא פינק אותם ללא בושה בתקציבים לעידוד השתמטות.
וחוץ מזה גזירות המס נדחו ל־2025, כאילו 2024 נעלמה מלוח השנה הגרגוריאני. מדובר בהעלאת מע"מ ב־1%, בהעלאת מס הבריאות ב־0.15%, באי־עדכון מדרגות תשלומי הביטוח הלאומי, וגם במס הפחמן, כדי שלבן גביר יהיה חמצן לנשום.
מס הנסועה על כלי רכב חשמליים, המתגמל בעיקר את בעלי העושר, נדחה ל־2026. אבל פינוקים כמו נסיעות מסובסדות בתחבורה ציבורית, בהתאם לרפורמה של מירי רגב, או תלושי הפינוק של אריה דרעי במאות מיליונים, יישארו.
בכל זאת, במי העזו לגעת? במי שכולם נהנים לחבוט: המערכת הבנקאית, שתיאלץ לשלם מס סקטוריאלי של 1.4 מיליארד שקל על "הרווחים המוגדלים" של 1.4 מיליארד שקל. כספים נוספים ייספגו גם מחברות ממשלתיות, וכ־200 מיליון שקל ממכון התקנים.
אז בניגוד לדברי נגיד בנק ישראל, הרושם המתקבל הוא שבתקציב 2024 נתניהו פתח שולחן לכל דכפין ויש ארוחות חינם. כעת ניתן להבין את ההצהרה הפופוליסטיות של סמוטריץ' ערב התקציב, ש"זה לא הזמן לשנות סדרי עדיפויות".
אז כשתקציב הביטחון מזנק, אין גזירות והעלאות מסים, 38 משרדי ממשלה פתוחים לרווחה והחרדה נעלמה מישיבות החרדים - מה בעצם לא בסדר? ממה מודאג הנגיד? מדוע תמיד לראות שחורות? מדוע עיתונאים מעצבנים את נתניהו, שרק לפני כמה שבועות אמר שכסף יהיה לכולם (רק לגבי 2023 לטענתו, וכאילו שזה משנה).
אז זהו, שהכל אשליות. איך אמר לי השבוע אחד משרי הממשלה: "כשכולם מחייכים, אני מודאג". נתניהו, שהתמחה בהעלמת קמטים ובמטמורפוזה בצבע שערו, הצליח כבמטה קסם לטאטא אל מתחת לשטיח את המצב הפיסקלי הקשה. מבחינתו הכל סבבה, העיקר למשוך זמן. הוא מזכיר לקוח הנכנס לבנק ומתחנן להגדיל את האוברדרפט על חשבון העתיד.
האוברדרפט של כולנו הוא הגירעון בתקציב, שמגיע ל־140־150 מיליארד שקל. כל לקוח שהיה מבקש מהפקיד להגדיל את המסגרת בעשרות אחוזים היה נזרק מכל המדרגות אם אין לו אפשרות להחזיר את הכסף. את ישראל עדיין לא זורקים מכל המדרגות, אבל על ההפקרות התקציבית נשלם בריבית דריבית. אפילו נתניהו לא יצליח לעצור את שעון העצר, ו־2025 תגיע בסופו של דבר. הגזירות ייפלו על כולנו כמו טילים. אז מתברר שהנגיד בכל זאת צדק כשקבע שאין ארוחות חינם.
2. פריחת השקד
שרת המשפטים והפנים לשעבר איילת שקד חווה את אחת התקופות היפות בחייה. אז למה לה פוליטיקה עכשיו? היא עושה עסקים לא רעים כיו"ר חברת קרדן נדל"ן, משמשת כיו"ר נאמני המרכז הרפואי שניידר וכדירקטורית בחברות פרטיות.
"במרכז שניידר טיפלנו בילדים שחזרו משבי חמאס. הם קיבלו אצלנו את הטיפול הכי טוב שיש, פיזי ונפשי. היו שביקשו לעבור ממרכזים אחרים לשניידר. זה בית חולים מדהים ואחד הטובים בעולם לילדים. במקביל אני עושה הסברה לתקשורת זרה. חשוב לי הקשר ליהדות התפוצות", אומרת שקד.
בכל זאת, אי אפשר בלי פוליטיקה. אפשר לקבוע שמזל גדול שלא חזרת לליכוד אחרי נפילת ממשלת השינוי. האם את "מתחממת על הקווים"?
"אני כרגע נמצאת במגזר הפרטי, ונהנית מכך. ישראל נמצאת במצב מאוד מורכב. לפעמים אני מסתכלת על המצב בעצב גדול, אבל אני אופטימית מטבעי. יש אנשים נפלאים, ורואים את זה בדור הלוחמים והחברה האזרחית. אני לא מדברת על הפלטפורמה הפוליטית העתידית שלי, ולא יודעת אם זה יקרה. כרגע נמצאת במגזר הפרטי".
אבל קיימת אפשרות ריאלית לבחירות כבר השנה. האם לדעתך זה יקרה?
"אירועי 7 באוקטובר הם המחדל הגדול ביותר מאז קום המדינה. לא היה מחדל בסדר גודל כזה. אחרי סיום המלחמה חייבים לקבוע בהסכמה מועד בחירות כדי למנוע קרע נוסף בעם. זה הדבר הנכון, ומי שיקבל את אמון העם ירכיב ממשלה. אני לא חושבת שיש סיכוי ריאלי לשינוי הרכב הממשלה בלי בחירות. מה שכן, קביעת מועד לבחירות תמנע הפגנות המוניות וקרע מחודש בעם. זה המינימום שהממשלה הנוכחית חייבת לעשות".
אבל מה נקרא "סיום המלחמה"? מיטוט חמאס? החזרת החטופים? סיום המלחמה בלבנון? או הפסקת פרויקט הגרעין האיראני? הרי לנתניהו יש אינטרס להגדיל ככל שניתן את יעדי המלחמה.
"הפסקת המלחמה מבחינתי תקרה פחות או יותר כשתהיה לנו שליטה צבאית מלאה בעזה. אני מקווה מאוד שהחטופים יוחזרו עד אז והמצב בלבנון יוסדר, כולל דחיקת כוחות חיזבאללה מעבר לליטני. אנחנו בעזה די קרובים לזה, וצריך להשתלט על ציר פילדלפי כדי למנוע הברחות. אני מניחה שכל אלה יקרו עוד השנה, ולכן צריך בחירות עוד השנה".
מה דעתך על השתלחות הפוליטיקאים בדרג הצבאי?
"אחרי הכישלון הנוראי ב־7 באוקטובר הצבא חייב להפיק לקחים, למרות שהדרג הצבאי עושה עבודה טובה מאוד בימים אלה, וחייבים לתת לו גיבוי. אחרי המלחמה הצמרת הצבאית חייבת להניח את המפתחות ולהתפטר. אם אתה שואל על הדרג המדיני, אני חושבת שבחירות ולא התפטרות זה הדבר הנכון, כי יש לו קונצנזוס ורוב של 70% מהעם על הליכה לבחירות. הדרג הצבאי כבר למד לקח, ואני מצפה את זה גם מהדרג המדיני ובראשו נתניהו - וזה עדיין לא קרה".
מה דעתך על התביעה בהאג על רצח עם לכאורה של ישראל בעזה?
"דרום אפריקה משמשת כזרוע מדינית של חמאס. זה דיון של עולם הפוך, אנטישמי ולא מוסרי. כבר ראינו שנבחרת דרום אפריקה פיטרה את מאמן נבחרת הקריקט היהודי שלה. זה היה נכון שישראל התייצבה ולא הפקירה את הזירה, למרות שמדובר בסוג נוסף של אנטישמיות.
"לדעתי, אין לייחס את התביעה למספר אמירות חסרות אחריות של נבחרי ציבור. הם היו עושים את זה גם ככה, למרות שחמאס עצמו ביצע ב־7 באוקטובר פשע נגד האנושות. ההערכה שלי שבסופו של דבר התביעה תידחה, אם כי עשויים להוציא צו הצהרתי בנוסח כללי של סיוע הומניטרי נוסף - אבל לא עד כדי עצירה מיידית של הלחימה".
כמעט שכחנו שכבר לפני כשלושה שבועות ניתנה פסיקת בג"ץ בעניין עילת הסבירות וחוק הנבצרות. האם לדעתך היה מקום להתערבות?
"לדעתי, לא היה צריך להתערב. שני החוקים הללו רחוקים ממיטוט הדמוקרטיה. לא היה מקום להתערב בחוק יסוד במקרה זה. כפי שרואים, העליון נחלק לשני מחנות - שמרני וליברלי. ראינו שבתקופתי כשרת המשפטים המחנה השמרני התחזק, וזה ניכר בתוצאות.
"לוּ שר המשפטים יריב לוין היה הולך בדרכי ומבצע מינויים בהדרגה וללא מהפכות, הרוב בבית המשפט היה היום שמרני. הקואליציה הנוכחית גרמה לכך שתהיה מהפכה חוקתית שנייה, וזה ביטול חוקי יסוד. לדעתי, חייבים לאשר חוקי יסוד אך ורק בחקיקה מיוחדת וברוב פרלמנטרי מיוחד ולא רגיל".
כיו"ר קרדן, מה דעתך על שוק הנדל"ן? האם מחירי הדירות יעלו?
"השוק, לדעתי, יתאושש מהר אחרי המלחמה. כרגע יש ביקוש לדירות, אבל מלאי הדירות נמוך. יהודים רבים יגיעו לישראל בעקבות גילויי האנטישמיות, והביקוש יגדל. קרדן היא חברה יציבה ולא ממונפת. אנחנו ממשיכים בכל הכוח בפיתוח העסקי ובפרויקטים ומוכרים דירות.
"נכון ששוק הנדל"ן נמצא כיום בבעיה בגלל הריבית הגבוהה ויש מחסור חריף בפועלים. אתרי הבנייה מתפקדים ב־60%־70% מכוח האדם, וזה יביא לדחייה במסירת דירות. אנחנו מסתדרים לא רע גם ללא הפועלים הפלסטינים, אבל יש בעיה בכל השוק.
הממשלה מתנהלת בעיוורון: לא מאפשרים להכניס פועלים פלסטינים, אבל במקביל לא מאפשרים פתרונות אחדים. הממשלה טומנת את הראש בחול, והמשבר ילך ויחריף. יהיו פחות התחלות בנייה ויותר ביקוש".
אז האם את רואה את המשך מגמת ירידות מחירי הדירות?
"אני לא רואה את המשך ירידת המחירים במהלך השנה הקרובה. אני חושבת שבשנת 2024 הירידה תיבלם, ובחלק מהמקומות יהיו עליות. מגמת העליות תהיה בולטת יותר במהלך 2025".
קרדן נדל"ן אינה ממונפת ונהנית מנזילות. יש הרבה הזדמנויות בשוק. האם אתם מנצלים אותן?
"אחד התפקידים שלי הוא עיסוק בניצול הזדמנויות. אנחנו מחפשים כל הזמן חברות המועמדות למכירה, וגם שותפויות ופרויקטים שאפשר לקנות מקבלנים. מבלי לפרט, כי אנחנו חברה בורסאית, אנחנו כבר נכנסים למו"מ, כי אכן מדובר בתקופה זו בהזדמנות לביצוע רכישות בתנאים טובים".
3. גמל או גמילות חסדים
אחד הנתונים יוצאי הדופן של 2023 נוגע לתשואות קופות הגמל וההשתלמות בסיכום השנתי. זהו אפיק חיסכון פופולרי עם שיעור נזילות גבוה יחסית, כשלתשואות השוטפות יש משמעות מיידית. תחזיקו חזק: הקופות ה"סולידיות", שאינן מתמחות בהשקעה במניות, הניבו ב־2023 תשואה ממוצעת של 9.4% - השלישית בגובהה בעשור האחרון.
זו אינה טעות סופר. כן, למרות המהפכה המשפטית האיומה, משבר ההייטק והמלחמה הנוראית בעזה, הקופות השיגו תמונת ניצחון והכו את המדד לצרכן - שעלה ב־3% בלבד. הלוואי שכך גם יקרה בשדה הקרב. הקופות המתמחות במניות ברמת סיכון גבוהה הניבו תשואה כפולה מזו.
אז איך קרה הנס, שבשנה הגרועה בתולדות ישראל מבחינה ביטחונית - הקופות צחקו לסנוואר בפנים? התשובה קשורה למדיניות ההשקעות הנבונה. התרומה לתשואות ב־2023 הגיעה בעיקר מחשיפת המשקיעים למניות בבורסה האמריקאית או למדדי S&P 500, שהניבו תשואות עודפות. גם התעוררות הדולר הועילה להשקעות הזרות.
את שלושת המקומות הראשונים בתשואות קרנות ההשתלמות הסולידיות תפסו ילין לפידות (12.3%), אנליסט (12.1%) ומיטב (10.3%). קרנות אלה תפסו מקומות ראשונים גם בסקטור המניות. המידע המדהים והחשוב באמת הוא שאין כאן מקריות. התשואות המשופרות הושגו לא רק ב־2023. ילין לפידות, אנליסט ומיטב תפסו את המקומות הראשונים גם בשלוש השנים האחרונות.
אבל יש גם מקרים הפוכים. מדיניות ההשקעות של אלטשולר שחם הייתה עד לפני שנה בעייתית. מנהלי ההשקעות, בראשות הבעלים גלעד אלטשולר, ידועים בלקיחת סיכונים ובחשיבה מחוץ לקופסה - אבל לא תמיד זה עבד. בשלוש השנים האחרונות הניבה המדינות תשואה מאכזבת, וסגרה את המקומות האחרונים בטבלת התשואות בעקבות מדיניות השקעות כושלת בסין. אבל ב־2023 הם ביצעו קפיצת מדרגה. תיק ההשקעות רוענן, ואת השנה הם סיימו באחד מחמשת המקומות הראשונים בתשואות.
איך בוחרים קרן השתלמות או קופת גמל של אחד מבתי ההשקעות? ניתן להצטרף ישירות, אלא שכפי שמבקר המדינה הצביע בדוח מלפני שבוע - הקשר נעשה כמעט תמיד דרך סוכן ביטוח או יועץ השקעות. סוכן הביטוח מייצג את האינטרס של הלקוח, אבל גם את האינטרס שלו עצמו. הוא יפנה בדרך כלל לבית השקעות שמשלם לו את עמלת ההפצה הגבוהה ביותר.
אסור להתרשם מהמלצה להעביר את הכסף לבית השקעות שבשנת 2023 הניב תשואה גבוהה. אולי מדובר בתשואה מקרית שלא תחזור על עצמה בשנה הבאה. בנוסף, יש להביא בחשבון דמי ניהול של כ־0.7% שייגבו מכם. חלק מדמי הניהול עוברים לסוכן הביטוח. יש שיציעו לכם דמי ניהול נמוכים של 0.5%, אבל זאת אינה ערובה להצלחה.
הנוסחה להצלחה מיטבית היא שילוב בין תשואות גבוהות לדמי ניהול סבירים. תשואות גבוהות על פני שלוש־ארבע שנים הן בדרך כלל ערובה לניהול השקעות נכון ולניהול סיכונים מושכל. אבל דמי ניהול אפסיים אינם ערובה להצלחה, ובכל מקרה אסור להסכים לדמי ניהול של 1% לשנה, למשל.
הנחתי את הנתונים לפניכם בלי לייעץ לכם באיזו קרן השתלמות או קופת גמל לבחור. אבל בביקור הקרוב של סוכן הביטוח או יועץ ההשקעות, יש לכם כלים נוספים שיסייעו לשפוט את המלצת ההשקעה. ומשהו קטן נוסף: לא להתבייש להתמקח על דמי הניהול.
4. סוד הקסם
אבנר חדד הוא מהוותיקים בשוק ההון, ומנהל את בית ההשקעות של קבוצת הפניקס (לשעבר אקסלנס). בית ההשקעות התרחב משמעותית דרך רכישת נכסי אפסילון ופסגות. הוא מנהל השקעות בהיקף 83 מיליארד שקל, מתוכם 22 מיליארד שקל בניהול תיקים. 500 העובדים מספקים מגוון מוצרים פיננסיים, כגון קרנות נאמנות, ניהול תיקים, שירותי בורסה ונאמנות, אופציות לעובדים וניהול עושר.
המוצר האקטואלי המשווק בימים אלה הוא תעודת סל המחקה את 50 המניות המוצלחות במדד S&P. עיקר הפעילות מתבצע באמצעות חברת הבת קסם קרנות. חלק הארי של הכסף (55 מיליארד שקל) מנוהל בקרנות פסיביות כמו תעודות סל וקרנות מחקות, שזה החוזק של אקסלנס. כדי להימנע מניגודי אינטרסים החברה אינה מספקת שירותי חיתום.
את חדד ניתן לכנות כמהנדס פיננסי השובר את הראש כל בוקר מחדש עם איזה מוצר השקעות להתעורר, בהתחשב בתנאי השוק ובטעמי המשקיעים. הגעתי אליו כדי לשמוע את תובנות כלכלניו לגבי שוק ההשקעות ב־2024.
"ישראל נמצאת במציאות מורכבת ובאחת התקופות עם הכי הרבה אי־ודאות שידענו, וכנראה תימשך עוד חודשים רבים", אומר חדד. "הפתרון להתמודד עם מציאות זו הוא לא לנסות לתזמן את הנקודה האופטימלית להשקעה, אלא להשקיע לתקופה ארוכת טווח והרבה מעבר לשנה או שנתיים. בדיוק כמו שאנחנו לא בודקים כמה שווה הדירה שלנו מדי שבוע - כך גם צריך לעשות עם תיק ההשקעות שלנו. זה הזמן להשקיע בישראל. אני מעריך ששוקי המניות בכלל, וסקטורים ספציפיים בפרט כמו מניות הבנקים, יפתיעו לטובה מבחינת שיעורי התשואה".
גישה אופטימית זאת שוררת במסדרונות בית ההשקעות במיוחד לגבי שוק המניות בארה"ב. בסקירת בית ההשקעות מתחילת השבוע נכתב: "וול סטריט חזרה למצב רוח 'שורי' (עליות שערים), איתותים מעורבים משוק הנפט וגזרת האינפלציה לא מצליחים 'לבלבל' את המשקיעים עם עובדות לא נוחות. חלק מהמשקיעים חוששים שה'ראלי' של 2023 עשה את שלו ולא נותר הרבה 'בשר' להמשך העליות. אחרים חוששים שנתוני מאקרו חזקים יפריעו להפחתות הריבית, בעוד נתונים חלשים מדי יחזירו את החשש למיתון".
מה שמעודד את האופטימיות הוא עונת הדוחות של Corporate America (חברות הענק האמריקאיות) שיוצאת לדרך. אנליסטים מעריכים שהחברות ב־S&P 500 יגדילו את הרווחים ברבעון הרביעי ב־1.1%. "ארבעת הבנקים הגדולים הרוויחו הרבעון 104 מיליארד דולר, 11% יותר משנה לפני כן", נכתב עוד בסקירה. "בשנת 2023 כולה הרוויחו ארבעת הגדולים 253 מיליארד דולר. ב־2024 קיים צפי להיחלשות, כי במבט על 2024 כולם מאותתים על פגיעה בהכנסות מריבית".
למשקיע הישראלי יש סנטימנט גם כלפי בורסת תל אביב, וזו מושפעת מענייני הכלכלה המקומיים ובראשם התקציב - וכאן הסקירה אינה חד־משמעית: "על רקע פרסום מדד דצמבר השבוע, קצב האינפלציה התכנס ליעד בנק ישראל (1%־3%). זה עשוי להוביל להורדת הריבית במהלך השנה. השיבושים בשרשראות האספקה אינם צפויים לפגוע באופן משמעותי במגמת ההתמתנות".
עם זאת, בבית ההשקעות קובעים: "לתקציב המעודכן יהיו השלכות על הגירעון, וזה ישפיע על תפיסת הסיכון של המשקיעים הזרים. בגלל היעדר צעדים שיפחיתו את הגירעון, חברות הדירוג יטענו לניהול סיכונים לא נכון. הסיכון להורדת דירוג האשראי גדל".
לסיכום: בבית ההשקעות לוקים להערכתי באופטימיות יתר ביחס לשווקים, כשהם עצמם מודים כי 2024 תהיה שנה מורכבת. אבל הם לא חוששים להעריך קצב מואץ של ירידת הריבית, התכנסות האינפלציה ושוק מניות תוסס. מניות כמו סקטור הבנקים, המוערכות בחסר, ייהנו מתשואות יתר. אופטימיות לא הייתה אף פעם מוצר במחסור בבתי ההשקעות.