המטרה הפוליטית העיקרית של ראש הממשלה בנימין נתניהו ואנשיו בימים אלה היא להגיע לרגע של פרישת גנץ מהממשלה עם קואליציית 64 חזקה ומגובשת.
משם בדיוק מגיע היחס החם והכמעט אבהי שנתניהו התחיל להעניק ליו"ר עוצמה יהודית השר איתמר בן גביר. מי שמעוררים בסביבת נתניהו חשש אף יותר רציני מבן גביר אלה חברי הכנסת מהליכוד הנחשבים ל"מתנדנדים". בליכוד של היום יש לא מעט כאלה, והם מטופלים טיפול אישי מכל צד אפשרי: מהאופוזיציה המנסה לגייסם לטובת הפלת הממשלה או לטובת האי אמון קונסטרוקטיבי, ומאנשי נתניהו המנסים בכל הכוח לבלום את ניסיונות העריקה.
דמות בתוך הליכוד שסומנה בסביבת ראש הממשלה כ"סכנה מהלכת" היא גילה גמליאל, שרת המודיעין. גמליאל היא אשת ליכוד בכירה וותיקה, יש לה קבוצות תמיכה, בריתות ומוקדי כוח בתוך המפלגה. ברור לאנשי נתניהו כי הדיבורים שיוצאים בשבועות האחרונים ממשרד האוצר על כך ש"משרד המודיעין" הוא משרד לא חיוני ומועמד בין הראשונים לסגירה – הדיבורים האלה לא עושים טוב לא לגמליאל ולא לשלמות הקואליציה.
לאחרונה הוחלט להציע לשרת המודיעין תפקיד דיפלומטי בכיר, שזו שיטה ותיקה וידועה של הרחקת הדמות המסוכנת תוך מתן קידום וכבוד. כך נולדה ההצעה שנחשפה במעריב להתמנות לקונסולית הכללית בניו יורק, אחד התפקידים הבכירים והחשובים בשירות הדיפלומטי. ההצעה הועברה לגמליאל – ונדחתה על ידיה על הסף. גמליאל נחושה להמשיך את פעילותה בזירה הפוליטית והמיניסטריאלית, וכנראה לא תסכים להצעות דיפלומטיות, מפתות ככל שתהיינה. כך שנתניהו יצטרך להמציא עבורה פתרון מקומי.
ויש עוד חברי הליכוד שלא מהשורה הראשונה שלגביהם החשש בסביבת נתניהו רק הולך וגובר. ויש לאנשי רה"מ סיבות אמיתיות לחשוש. כבר שבועות מספר שאנשי האופוזיציה עמלים על בניית קבוצה בתוך הליכוד של חברים שיהיו מוכנים לתמוך באי אמון קונסטרוקטיבי או בהקדמת הבחירות. לפי שעה נראה כי לתסריט השני סיכויים רבים יותר מהראשון. המלאכה עוד מרובה, אך הדינמיקה בהחלט קיימת.