התגובות הנחרצות של שרי הליכוד לצד התגובות הנחרצות עוד יותר נגד כל אפשרות של כל סוג של מדינה פלסטינית הן טובות ונחוצות לבנימין נתניהו. בבית הלבן צריכים לזכור ולא לשכוח לרגע - כמה קשה יהיה לנתניהו לקדם את המאמץ להסדר האזורי, כמה גבוה המחיר שהוא מוכן לשלם.

סערת המדינה הפלסטינית: נתניהו תחת מתקפה מתוך הממשלה - וכך הוא הגיב
לאחר הדיווח שנתניהו "לא שולל" מדינה פלסטינית; לשכתו בהודעה חריגה

אם מעיינים בכלל ההודעות והפרסומים שיצאו בימים האחרונים, בארץ ובארצות הברית, בנושא "היום שאחרי" והשיח שמתקיים סביב הסוגייה בין הנשיא ביידן וראש הממשלה נתניהו, המסקנה יכולה להיות שונה מהרושם הראשוני והשטחי שלא יכול שלא להיווצר מרוב ההכחשות וההודעות המיליטנטיות בישראל.

שווה להקשיב לנשיא ביידן ולהשוות את מה שהוא אמר בשיחה עם כתבים - "איני חושב שנתניהו מתנגד התנגדות גורפת לפתרון שתי המדינות,  קיימים כל מיני סוגים של ריבונות פלסטינית אפשרית" - ובמקביל להיזכר בפרקים הקודמים של היסטוריית המאמצים לדחוף לפתרון שתי המדינות.

נזכיר כי רק לפני כ-3 שנים, נתניהו כבר נתן את הסכמתו לרעיון של הקמת מדינה פלסטינית, היה זה במסגרת תכנית טראמפ. גם בתקופה האחרונה, בעידן שאחרי ה-7 באוקטובר, נתניהו התבטא יותר מפעם אחת כי לא יתנגד לגוף פלסטיני שישלוט בעזה - אם הריבונות הזאת תלווה בעמידה במספר דרישות עקרוניות של ישראל.

הקווים האדומים של ישראל בכל משא ומתן עתידי צפויים להיות: מתן שליטה אזרחית לגוף פלסטיני עצמאי רק לאחר שיובטח פירוז מוחלט; ריבונות ללא צבא וללא דמוי צבא; אם יופסקו כליל ולתמיד תשלומים למחבלים ולמשפחות מחבלים ואם מערכת החינוך תעבור שינוי טוטאלי ותפסיק לחנך לשנאת ישראל ולטרור.

נתניהו במסר לחמאס, צילום: עומר מירון / לע״מ

התנאי שישראל תציב בכל מו"מ ובכל שלב של מו"מ הוא: הריבונות הפלסטינית על תנאי. אם היא תתקיים, כל הפלסטינים ימשיכו לעמוד בהסכם וישמרו על הכללים. עם זאת, לישראל תישמר אפשרות מלאה להיכנס לשטחים פלסטיניים ולפעול בהם במקרה של הפרת ההסכם. צה"ל ישמור לעצמו חופש פעולה מלא - כמו שקורה היום בשטחי א'.

כל זה נאמר על ידי בכירים ישראלים במספר הזדמנויות - וזה המסר שהנשיא ביידן מקבל מישראל, המסר שנותן לו אופטימיות מסוימת. האסטרטגיה של נתניהו היא לא להצטייר כמכשול לכל מאמץ השולל על אוטומט כל הצעה שמגיעה לפתחו. נתניהו אומר לביידן: "כן, אבל" - ומונה את התנאים שלו. עד כמה הם מציאותיים וניתנים למימוש? זאת כבר השאלה שצריכה להיות מופנית לכל גוף או כל דמות בצד הפלסטיני שיתיימר להיות המועמד גוף שלטוני חדש בעזה.

האם ומתי זה יכול לקרות? השאלה לכת עתה נשארת פתוחה. לצד זאת, ברור מתי התנאים הישראלים לא יתממשו? כל עוד החמאס ממשיך לשלוט בעזה, להילחם ולהציב תנאים במאמץ להבטיח את הישרדותו.