משהו: ראיתי חולצה:
IN NOTHING WE TRUST
איך מתרגמים?
בכלום אשים מבטחי?
"לאשה" בעזה
קראתי בתקשורת: מצאו ערימה של עיתוני “לאשה" בשג'אעייה ברצועת עזה. כולם התפלאו, אני לא. כנראה מישהו שם רצה לפתוח מרפאת שיניים. הוא לומד רפואת שיניים, ממש לקראת קבלת התואר, ועכשיו הוא מתארגן לקראת הפתיחה.
מול סופרים בעולם
אחרי טבח אוקטובר התכנסה ועדת קשרי החוץ של אגודת הסופרות והסופרים העברים בישראל, והחלטנו לפנות לאגודות סופרים ולגופים ספרותיים בעולם בקריאה לעמוד לצד ישראל והאנושיות. המכתב נוסח ונכתב באנגלית המרהיבה של ד"ר שלומית ליר, שהיא יו"ר הוועדה לקשרי חוץ. כך כתבנו:
“נושא: קריאה דחופה לפעולה: סופרים ואומנים עומדים לצד ישראל והאנושות
עמיתים יקרים, מתוך הזדהות עם האנושות ולנוכח האירועים הטרגיים האחרונים, אנו, הסופרים והמשוררים של אגודת הסופרים בישראל, פונים אליכם בפנייה דחופה זו.
אנו מפצירים בכם להצטרף אלינו בגינוי מעשה הטרור הנתעב שבוצע נגד ישראל ב־7 באוקטובר, שבו נטבחו באכזריות נשים, גברים, ילדים וקשישים חפים מפשע, ואנו מבקשים את תמיכתכם בשחרור מהיר וללא תנאי של מי שנחטפו באופן טרגי.
אנו מזמינים אתכם באהבה להשתתף במפגש מקוון, שבו אנו שואפים לבטא את הקולות הדוגלים באנושות ובחיים. הנוכחות ונקודת המבט שלכם חיוניות בטיפוח תגובה קולקטיבית נגד העוול החמור הזה. אנו מבקשים מכם למנות נציגים שיוכלו לבטא את רגשותיהם של סופרים ואומנים הומניסטיים בארצכם.
גודלה של הטרגדיה הזו לא מותיר מקום להצדקה, והכרחי שנעצים את קולם של סופרים ואומנים העומדים מאוחדים נגד כל ניסיון להשמיד את מדינת ישראל.
נתאחד כקהילה עולמית של סופרים ואומנים, תוך הצהרה מהדהדת בעד שחרור החטופים" (קיצרתי מעט).
לא כולם חזרו אלינו. אכן, אגודת הסופרים של פולין ענתה מיד, וכבר התקיים מפגש זום מופלא איתם. המכתב הזה הוקרא במלואו שוב במפגש עם הפולנים, ד"ר דורית זילברמן, מ"מ יו"ר אגודת הסופרות והסופרים, קראה יצירה שלה הקשורה לנושא. יו"ר אגודת הסופרים הפולנים, פרופ' אנה נשילובסקה, אמרה דברי הזדהות נוגעים ללב. כך דיברו גם משתתפים אחרים מפולין. אציין שאגודת הסופרים הפולנית מייצגת ספרות גדולה (כידוע, יש להם 3 פרסי נובל: צ'סלב מילוש, ויסלבה שימבורסקה ואולגה טוקרצ'וק).
חזרו אלינו גם ארגוני סופרים אחרים מן העולם, ואנחנו במגעים, הכל טוב ובעבודה.
אני כותב את הסיפור הזה בעצם כדי להראות לכם את התגובה שקיבלנו מאת אחד מהגופים הספרותיים הנורווגיים לבקשתנו לעמוד לצד ישראל במאבק להחזרת החטופים ונגד הכוונה להשמיד אותנו.
ככה הם כתבו:
“אגודת הסופרים הישראלים היקרים, אנחנו עומדים לצד ממשלת נורווגיה והאו"ם. אנו מגנים לחלוטין את המתקפה הנוראה על אזרחים ישראלים על ידי חמאס ב־7 באוקטובר.
לא נוכל לתמוך בכם באופן מלא לפני שתסכימו עם הדברים הבאים:
1. לאפשר העברה ללא הפרעה של סיוע הומניטרי הנחוץ נואשות לאנשים בעזה.
2. להבטיח שחרור ללא תנאי, בטוח ומאובטח של כל בני הערובה שנלקחו על ידי חמאס.
3. להבטיח שפלסטינים שנעצרו באופן שרירותי על ידי ישראל ישוחררו לאלתר.
4. לפתוח מסדרונות הומניטריים לכיוון הגדה המערבית, מזרח ירושלים וישראל, במיוחד לאלו שנפגעו יותר מכל מהמלחמה, חולים, אנשים עם מוגבלות, קשישים, נשים בהריון וילדים.
5. פריסה ונוכחות של כוחות מגן בינלאומיים בשטח הפלסטיני הכבוש, בפיקוח האו"ם.
6. שיתוף פעולה של כל הצדדים עם ועדת החקירה על השטח הפלסטיני הכבוש, כולל מזרח ירושלים וישראל, ועם התובע של בית הדין הפלילי הבינלאומי בחקירה שנפתחה במרץ 2021, וכן דיון על הפשעים הנובעים מהאירועים האחרונים, תוך הדגשה כי הפשעים המבוצעים כיום נובעים בחלקם מחוסר הרתעה והמשך פטור מעונש.
7. ליישם אמברגו נשק על כל הצדדים הלוחמים.
8. לטפל בגורמים הבסיסיים לסכסוך על ידי סיום הכיבוש.
בברכה, בירגיט האטלהול, מנהלת, פסטיבל סרטי שירה בינלאומי באוסלו".
עד כאן מכתבם. אענה להם. מה אתם הייתם עונים?
מוזיאון אגם
בצד החיים האמיתיים מתנהלים גם החיים האמיתיים. משפט אבסורדי? ומה החיים שלנו?
הישראלים נמצאים בין שני סוגי חיים שאי אפשר להחליט מה מהם פייק ומה אמיתי, ולכן נגדיר זאת כך: הפייק מציאות האמיתית המקורית.
ובכן באחד מימי הפייק מציאות האמיתית שלי הלכתי עם המשפחה למקום יפה שעוד לא הייתי בו למרבה הפתעתי את עצמי. זהו מוזיאון אגם בראשון לציון. אין מקום טוב יותר למציאות מתעתעת מאשר מוזיאון אגם.
יעקב אגם הוא האומן הישראלי המוכר והמוערך ביותר בעולם כיום, ולכן גם האומן הישראלי המעצבן ביותר את האומנים הישראלים האחרים. היצירה שלו נפלאה, ומוזר שעוד לא הייתי במוזיאון הזה. כל אדם חייב לנצל את העובדה שמתנה כזו נמצאת בראשל"צנו, מתחת לאפנו, ולבקר, לפחות פעם.
יפה, מעשיר, ובקומה השנייה מוצגות גם יצירות מתעתעות אחרות של אומנים ישראלים. בהן יצירה שכולה עשן, זאת אומרת: מציאות שאין בה מציאות (מאת אסף כהן, יונתן דהן, יוסף משיח, שי דרור).
נחזור ליצירות יעקב אגם. מדובר ביצירות שאין בהן צורה, הכל צבעים, וגם הם כל הזמן משתנים. בכל זאת, צורה אחת קיימת במעמקי היצירות והיא מגן דוד. לאגם יש קשר חזק לארץ ולציונות, והוא מגניב אותו פנימה ליצירה שלו, כדי שהיצירה תגניב זאת אל מי שצופה בה.
והנה, יש שם במוזיאון יצירה ששמה "סולם יעקב". זה מגדל מנסרות משולשות שאם מביטים בו, אפשר לראות מגיני דוד. ואז צריך להתקרב ולהביט מטה. יש ראי שמשקף הכל, וכשעומדים בנקודה הנכונה, רואים שההשתקפות הופכת את מגיני הדוד הנפרדים למגן דוד אחד.
הכוונה של יעקב אגם היא שכל אחד מאיתנו הוא מגן דוד נפרד, אבל בעצם כולנו מאוחדים וכולנו מגן דוד אחד. יפה לראות זאת כשמביטים למטה. הראי יוצר למגדל עומק אינסופי, ושם, למטה, רואים בסופו של דבר מגן דוד אחד. מ.ש.ל. רק מחשבה קטנה התגנבה ללבי: “מה? רק כשאנחנו בתהום אנחנו מתאחדים?".
פינת השלולית
בשבת שעברה קראו את פרשת "בא", ולפניה את "וארא", שבהן מוזכרות מכות מצרים. ביניהן מכת צפרדע. אין לכם מושג כמה ציורי צפרדעים ביקשו ממידג'רני לעשות. להקות להקות של צפרדעים מגעילות, שאף נסיכה לא תנשק, הועלו אל הרשת.