פסק הדין, ליתר דיוק - שש החלטות החירום, שהתקבלו בבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג הם הכשר לטרור. לא מוגזם לומר, הכשר לרצח. רק בדברי הפתיחה, כמו מאמץ לנפנף תחילה רמזים שוליים, לא משמעותיים ולא מעניינים, הוזכרו דרך אגב החמאס והמתקפה הרצחנית. בחוות הדעת על האשמה של רצח עם נגד ישראל, במסקנות ובהחלטות החירום - לא הוזכרו בכלל החמאס, לא נכלל רמז לתאריך ה-7 באוקטובר, אף לא גינוי לרצח הברברי של 1,300 בני אדם חפים מפשע, אף לא הוקעה, גם לא מרומזת, להתעללות הנאצית שרוצחי החמאס נהגו בתינוקות ונשים. כלום. לשופטים ולשופטות היה עניין אחד ויחידי - התביעה של דרום אפריקה נגד ישראל באשמת רצח עם.
ישראל, שניהלה מלחמה נגד טרור כהגנה - נגד מטרה ויעד של ארגון טרור החמאס לרצח עם, הייתה זו שחשודה ברצח עם.
נתניהו: "הטענה לרצח עם - מקוממת", בן גביר: "האג שמאג"
אישי ציבור בישראל ייחקרו? | המשמעויות של ההחלטה בהאג
היסטוריונים וחוקרים שיעיינו בפסק הדין שהתקבל בהאג, לא יבינו מה בעצם קרה ב-7 באוקטובר. מה שהם יבינו ויקלטו מיד, תוך הלם ותדהמה, שמשמעות ופירוש התוכן של פסק הדין וההחלטות הם השלמה, הכרה והכשר לטרור. למען דיוק היסטורי, מן הראוי לציין והשופטות שישבו בהאג בדיון נגד ישראל, לא התכוונו ולא חשבו שמפסק דינם יצאו משמעות ומסר חמורים ומסוכנים כאלו. זה בדיוק מה שהבינו, קלטו והפנימו מי שנמנים עם ההנהגה הרצחנית של החמאס. במקום מחבואם במנהרות, סינוואר ועמיתיו ודאי התפוצצו מצחוק כששמעו או קראו שהשופטים בבית הדין הבינלאומי לצדק מבקשים-תובעים מהם לשחרר את החטופים. "מי הם בכלל שם בהאג?, באיזה רשות וזכות הם דורשים לשחרר את החטופים שאנחנו מחזיקים?".
מי שגיחך למקרא או לשמע פסק הדין הוא נסראללה מנהיג החיזבאללה. "לא חלמתי לקבל אישור למעשי ולמטרות הארגון שלי מבית דין בינלאומי", אמר לעצמו. מי שחכחו ידיים בשביעות רצון וחייכו לתוצאות הדיון בהאג היו מנהיגי המשטר האיסלמי הקנאי הפנאטי בטהרן. גם הם לא ציפו שמגוף משפטי בינלאומי רשמי יצאו פסק דין והחלטות שבעצם מעניקים הכרה והכשר לטרור ובכך מסכימים משפטית לסיוע שאיראן מזרימה לארגוני טרור. אפשר גם לתאר איך נשיא רוסיה ולדימיר פוטין הגיב לפסק הדין בהאג. בעיניו ועבורו הייתה לפסק הדין הזה משמעות אחת – אתה יכול, בשקט, בשלווה ובלי שום חשש וספיקות להמשיך לשגר טילים נגד מטרות אזרחיות בערים וכפרים באוקראינה, להמשיך בפשעי מלחמה שהצבא הרוסי שלך מבצע מזה למעלה משנתיים באוקראינה.
בשלהי שנת 1943 התחילו ארה"ב ובריטניה להפציץ ערים בגרמניה. מפציצים אמריקאים הפציצו בבוקר ומפציצים בריטיים בלילה. בהפצצות אלו נהרגו אלפי אזרחים גרמניים. ההפצצות המסיביות והמתמשכות האלו גררו את גרמניה הנאצית לשלבי תבוסה ומפלה. במאמץ להכניע ולהביס את יפן, הנשיא טרומן החליט להורות על הפצצת הירושימה בפצצת אטום. בהפצצה נהרגו 120 אלף אזרחים. שלושה ימים לאחר מכן הוטלה פצצת אטום על נגסקי. בהפצצה נהרגו 80 אלף אזרחים. גרמניה ויפן הובסו ונכנעו. מלחמת העולם השניה הסתיימה.
במשפטי נירנברג שהתקיימו ב-1945-46 הועמדו לדין המנהיגים הנאציים, מפקדי צבא נאצי כפושעי מלחמה. אשמים ואחראים לרצח עמים בהיקף וממדים חסר תקדים בהיסטוריה האנושית. צ'רצ'יל וטרומן (גם רוזוולט שמת לפני סוף המלחמה) נחשבים בהיסטוריה כמדינאים שהצילו את העולם החופשי מהנאצים וחיסלו את הנאציזם. אין שום בדל של תלונה נגדם או רמז של טענות על המבצעים, האמצעים והדרכים שיזמו ונקטו למעשה במטרה להביס ולהכניע את הצו הנאצי ולחסל את המשטר הנאצי. מי שמתכנן, יוזם ומבצע מתקפה צבאית בלי שום פרובוקציה נגדו, נגד מדינה עצמאית דמוקרטית, שמטרתה השמדת עם וביצועה הוא פשע מלחמה, כל אמצעי צבאי, כל מבצע צבאי, כל מהלך צבאי, ביבשה, באוויר ובים לא רק כשרים ומותרים. הם הכרחיים ובלתי נמנעים.
אם האו"ם, מועצת הביטחון ובית הדין הבינלאומי לצדק היו קיימים ופעילים במחצית הראשונה של שנות הארבעים של המאה הקודמת, הנאצים עדיין היו היום בשלטון בברלין.