בזמן שישראל שוקעת בבוץ: בקואליציה מתנהלים כאילו נגמרה המלחמה | שרוני

1. הבחירות של נתניהו

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' והשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר הם מכשול בלתי עביר בממשלת נתניהו בדרך לחיזוק עוצמתנו הפנימית והעולמית. המצב רק הולך ומחריף, ופקידי האוצר נוטשים בהדרגה. ללא כותרות ורעש פרש השבוע איתי טמקין, סגן הממונה על התקציבים. מדובר באחד מבעלי התפקידים האיכותיים שהפעיל כיסא מפלט כי לא יכול היה להשלים עם הדרך הקלוקלת שבה סמוטריץ' מתנהל עם תקציב המדינה.

עם בן גביר המצב גרוע בהרבה, וקצב ההתפטרויות ממשרדו גבוה אפילו מקצב הרציחות בחברה הערבית. בעוד הפקידים נוטשים, נתניהו אינו רואה אפשרות להיפרד משני הליצנים, כמו שאין אפשרות שייפרד מאשתו. הוא מאפשר לשניים להתעלל בנו - ובני גנץ לא בא וגם לא מצלצל. כואב במיוחד הוא התחום הכלכלי־פוליטי, שם נוהגים כאילו המלחמה מאחורינו. בתחום הביטחוני הם עדיין ממשיכים לחפות על הזלזול בנו באמצעות ססמאות נבובות כמו "יחד ננצח" וקלישאות שהגיע הזמן לעשות להן "ריקול".

לפי כל הסקרים, העם רוצה בחירות, אבל ביבי בורח מהאפשרות שבחירות יעלימו אותו סופית מהמפה הפוליטית. כשאין בסביבה מבוגר אחראי שיציל אותנו מעצמנו ובהיעדר בחירות, אולי ועדה קרואה למדינה היא שתציל את המצב. כשיו"ר המועצה הכלכלית פרופ' אבי שמחון לועג לחברות דירוג האשראי הבינלאומיות, וכשמתעלמים מהמלצות הנגיד פרופ' אמיר ירון, הגיע הזמן למנות לסמוטריץ' קצין מבחן כלכלי שיציל את המשק.

אבל זה לא תמיד היה כך. אחרי 7 באוקטובר עוד לא אבדה תקוותנו לאחריות לאומית. דיברו על האלונקה ושוויון הנשיאה בנטל. ההלם שבו לקו נתניהו וסמוטריץ' מיד אחר פרוץ המלחמה, אילץ אותם לפזר הבטחות בנדיבות, שאותן כבר אינם מסוגלים או רוצים לקיים. סמוטריץ' התחייב לעצור כספים שאינם תורמים למאמץ המלחמתי. באירוע למינוי הפרויקטור טל בסכס (שמאז התפטר) התחייב: "אנחנו לא נפרוץ סף של 5% גירעון. ננהג באחריות".

אבל הצורך לשרוד פוליטית חזק ממנו, ועם 4 מנדטים בסקרים ההבטחות נזרקו לפח. "דוח ההפרשים" שהוגש לכנסת בדצמבר, הצביע על כך שהגירעון גדל ל־5.9% מהתוצר. מאז התנפח, ובתקציב 2024 יגיע ל־6.6% מהתוצר, ובמקרה הגרוע ימריא ל־7%־8%. ומה עם הכספים הקואליציוניים שתורמים לשרידות הקואליציה ובטח לא למאמץ המלחמתי? אלה לא קוצצו במיליארד שקל כפי שהתחייבו. כעת, שר האוצר דורש להכניס לבסיס התקציב 5.7 מיליארד שקל מתוכם, שיהפכו למסמר ללא ראש: אחרי שדופקים לא ניתן יהיה להוציאו.

שר האוצר מפר בכך את חוק יסוד "התקציב", כשהוא מונע משיקולים פוליטיים את אישורו בכנסת. ההסבר שנתן למהפך בעמדתו בעניין הכספים הפוליטיים היה מדהים: "קמפיין הכספים הקואליציוניים הוא פופוליזם זול. בסוף הכל מתכנס לאיזה 100־200־300 מיליון שקל לחינוך החרדי. הוויכוח הזה היה איתנו לפני המלחמה, יהיה איתנו אחרי המלחמה, ולא קשור למלחמה. אני מסרב להיכנע לפופוליזם".

ובכן, פופוליזם זה פטנט שלו. הקשר בין עידוד השתמטות משירות צבאי בהיקף 37 מיליון שקל לבין המלחמה בעזה, הפוך לחלוטין. הקשר בין תקציב של עשרות מיליוני שקלים לחיזוק הזהות היהודית ולמניעת נשירה מישיבות מקשה על מימון רכישת אפודים קרמיים.

אבל נתניהו תלוי בסמוטריץ' ולא בולם אותו. "ראש הממשלה מנחה את שר האוצר לבחון את מבנה התקציב כדי שיביא לביטול המושג כספים קואליציוניים", הודיע נתניהו והכשיר את הטרפה. וזה לא הסוף, כי הפוליטיקה תשחק שעות נוספות עד הבחירות לרשויות המקומיות ב־27 בפברואר.

"על כרעי תרנגולת" הוא מונח שכבר הדביקו לתקציב 2024, אבל השבוע התברר שיש דברים גרועים גם מכך. שר האוצר מבקש לכלול כמקור תקציבי 3 מיליארד שקל מכספי הרשות הפלסטינית שהוקפאו בהוראתו. על כך נאמר, הרצחת וגם ירשת? הנשיא ביידן מתפלץ. "מס הנסועה", שנועד להגדיל את ההכנסות מרכבים חשמליים, הוצא מהתקציב ויועבר להליך חקיקה רגיל. במילים אחרות: המס בדרך לביטול, מה שייטיב בעיקר עם העשירים.

ואולי נתניהו מאמין בפליטת הפה שלו ש"יש מספיק כסף לכולם" ולכן לא צריך מסים. כפי שנחשף ב"הארץ", השיפוץ בבריכה הקיסרית בקיסריה נמשך בימי המלחמה, וגם הדיונים על מימון המעונות והוצאות תחזוקת המשפחה לא נעצרו.

השבוע התעלה סמוטריץ' על עצמו וכאילו שבית המשפט בהאג לא הספיק, הסביר בטון משיחי ובלי להתבלבל מדוע יש לחזור ולהתיישב בעזה ולטפל בתושביה בממשל אזרחי. כל זה קורה כי נתניהו רועד לא בגלל החורף המבורך, אלא מפחד שותפיו מדיון בשאלת "היום שאחרי". לא ברור מניין יגיעו המיליארדים לטיפול בתושבי הרצועה שייפלו על אחריותנו. ואולי שר האוצר סבור שגירעון של 6.6% מהתוצר עדיין נמוך ויש להגדילו ל־8% ואולי ל־9%. למה לא?

עם כלכלה מופקרת, כינוס מטורלל של בן גביר ובכירי הימין בשתיקת נתניהו - בקואליציה נוהגים כאילו המלחמה הסתיימה ותמונת הניצחון נחגגה בבנייני האומה בירושלים. אבל מה לעשות שחיילינו האמיצים עדיין מתבוססים בבוץ העזתי ואנחנו כולנו מתבוססים בבוץ הכלכלי.

2. קופה קטנה

בין שפע הפטנטים והטריקים המומצאים של האוצר בתקציב 2024 נחבא תעלול יצירתי במיוחד הנוגע למערכת הבנקאית. בשנים שמאז הופרטו ומניותיהם הועברו לבעלות הציבור (דרך הגופים המוסדיים) למעט מזרחי טפחות והבנק הבינלאומי, הם הפכו לרכוש נטוש. כשהציבור מחזיק בפועל ב־85% ממניות הבנקים ואין בעלים מוגדרים - פוליטיקאים ואנשי האוצר חושבים שהם רשאים לעשות בהם כל שברצונם. זאת בדיחה תפלה, אבל הבעיה היא שהבדיחה על חשבוננו.

לא מדובר בעוד החלטה על פיקוח על עמלות, מגבלות משכנתאות, התערבות בסגירת סניפים וכדומה, שבהם פוליטיקאים מתערבים כמו שהם נושמים. מדובר בהתגנבות יחידים לכיס, והפעם הנושא הוא מס על מה שמכונה "רווחי היתר". המונח "רווחי יתר" הוא הזוי מעיקרו. טבעי שכל גורם עסקי ירצה להרוויח כמה שיותר, בתנאי שהוא יעשה את זה בשקיפות ובדרך הוגנת. אז מדוע להטיל מס על "רווחי היתר"? מכיוון שלדברי היוזמים בשנה האחרונה הריבית זינקה ואיתה המרווח של הבנקים (הפער בין ריבית הזכות למינוס). התוספת לרווח זרמה במרביתה לבנקים, וחלקו לבעלי הפיקדונות.

כעת מציע שר האוצר במהלך סר טעם, המנוגד לעמדת הנגיד אמיר ירון, לחמוד 2.8 מיליארד שקל מכספים אלה בשנתיים הקרובות. ומה הוא יעשה בכסף? אולי יזרים 37 מיליון שקל מתוכם למוסדות תורניים המעודדים השתמטות מצה"ל, חזרה בתשובה או למימון מפעל התנחלות על הר טרשים קירח. ומי יודע? אולי הכסף ישמש את המנהל האזרחי העתידי בעזה. מה שברור הוא שהכסף לא יגיע לציבור, לא במישרין ולא בעקיפין.

המהלך הזה לא רק שאינו כלכלי אלא גם אינו מוסרי (אם ממשלת נתניהו עדין זוכרת מושג כזה). הוא לא כלכלי, מכיוון שלא מקובל להטיל מס על סקטור מסוים. אם כבר בנקים, למה שלא יטילו מס דומה על חברת הספנות צים בגין רווחי היתר שהפיקה בעקבות קשיי התובלה העולמיים.
סמוטריץ', המעוניין לממן התנחלויות על חשבון הסקטור העסקי, מוזמן להעלות את מס החברות מ־23% ל־24% כדי להגדיל את ההכנסות. התמריץ העסקי של כל עסק נורמלי הנאלץ לשלם מס גבוה יותר, יהיה לעבוד פחות קשה או להתחמק ממנו.

המס אינו מוצדק גם מסיבה לאומית: הבנקים הם הגורם העיקרי המממן את צמיחת המשק באמצעות אשראי. גריעה של 2.8 מיליארד שקל מרווחי הבנקים, פירושה גריעה של אשראי פוטנציאלי בהיקף של 28 מיליארד שקל לשנתיים. בשלב זה אין שום תחליף לאשראי הבנקאי.
מיסוי על "רווחי היתר" לא חכם גם מסיבה נוספת: מנכ"ל בנק לאומי חנן פרידמן, מנכ"ל בנק הפועלים דב קוטלר וכל מנכ"ל אחר יבצעו כל מאמץ פיננסי לשמור על תשואה נאותה. ברגעי שהרווח יירד, הם יחפשו מקורות רווח אחרים, כמו עמלה חדשה עבור ייעוץ השקעות ועוד.

ואחרי כל אלה - המס גם אינו הוגן. לו לאנשי האוצר הייתה יושרה מינימלית, הם היו צריכים לומר לעצמם שאם הציבור אינו נהנה מרווחי היתר דרך הריבית על הפיקדונות, שהרווח יחזור דרך הדיווידנד. הבנקים מחלקים עד 50% מרווחיהם במזומן. אז אם ב־2023 היה רווח גבוה במיוחד, אזי שיחלקו השנה דיווידנד גבוה יותר. ולמי ילך הכסף? ישירות לציבור המחזיק באמצעות הפנסיה והגמל ב־85% ממניות הבנקים - ולא לחור שחור בדמות בור תקציבי עם גירעון של 200 מיליארד שקל שממנו שקל לא שב.

אבל חבל לבלבל את האוצר עם עובדות ומספרים. במדינת חלם שלנו כל ממזר מלך. כשביבי מגן על מוסדות דת ללא לימודי ליבה ומשווה אותם לתיאטרון, רחמנא ליצלן, המערכת הבנקאית היא הקורבן הקל ביותר, כי במקרה זה כולם אוהבים לשנוא.

3. ישמחו השמאים

הדוחות השנתיים של חברות בורסאיות ל־2023 יפורסמו בימים הקרובים ואיתם מידע מעניין במיוחד על שווי הנדל"ן המוחזק על ידיהן. מעניין יהיה לבדוק איזו חברת אחזקות ביצעה הערכת שווי מחודשת לגבי שווי הנדל"ן שברשותה בתקופה קשה זו. מכיוון שמדובר בדוחות מבוקרים, לרואי החשבון המבקרים יש אחריות כפולה ומכופלת לגבי הנתונים המתפרסמים.

על חשיבות מידע זה ניתן למצוא בדוח מיוחד שפרסמה השבוע חברת הנדל"ן חנן מור לדרישת רשות ניירות הערך. מור נמנעה מלפרסם הערכת שווי של קרקע בבעלותה ובבעלות הראל ביטוח, בנימוק שמדובר ב"חברה כלולה" שאינה חייבת בכך. לו המידע היה מתפרסם, המשקיעים עשויים היו לקבל מושג נוסף לגבי שוויה הריאלי של הקרקע.

שיעורי נכסים הפכו להליך מקובל, במיוחד בתקופות שבהן ערך הנכס הריאלי גבוה בהרבה משוויו ההיסטורי - ואז לשווי החברה מתווספים (על הנייר) עשרות אם לא מאות מיליוני שקלים. אבל מה קורה במצב ההפוך? מה קורה אם שווי הנכס יורד בעקבות הורדת דמי השכירות כתוצאה מהמצב הקשה בענף ההייטק? חברות שהיו חשופות למצב, כמו נכסים ובניין בעלת גב־ים, הפחיתו את שוויין במאות מיליוני שקלים.

אבל לא כולם ולא כל השמאים מחזיקים באותה הדעה לגבי מצב השוק. חברת אלוני חץ, שבבעלות נתן חץ, דיווחה השבוע שתסיים את שנת 2023 עם הפסדי שיערוך של 2.8 מיליארד שקל, בגין ירידת ערך נכסיה בארה"ב ובבריטניה. 1.34 מיליארד שקל מתוכם יופיעו ברבעון האחרון של 2023. מאידך, חברת אמות, הנשלטת על ידי אלוני חץ ופועלת אף היא בשוק הנדל"ן המניב - לא הציגה שום ירידת ערך. ההפך: בשלושת הרבעונים הראשונים של 2023 היא הציגה עלייה של 138 מיליון שקל בשווי נכסיה, שנוספו למיליארד שקל בשנת 2022.

אז איך ניתן להסביר את הפערים העצומים הללו בין אלוני חץ, הפועלת בעיקר בחו"ל, לבין אמות, הפועלת בישראל. על כך נאמר תסמכו על השמאים או ליתר דיוק - ישמחו השמאים. שמאים ישראלים מסבירים את ההבדלים בהצמדת חוזי השכירות בישראל למדד ובתשואות הריאליות הגבוהות על הנכסים. בניגוד לשמאים, בעלי מצב הרוח הטוב בישראל, השמאים בחו"ל עצובים יותר ויש שיאמרו שמרניים - והערכות השווי בהתאם.

שמאים, ובוודאי רואי חשבון, חייבים לפעול בגישת בית שמאי ולא בית הלל. לא ייתכן שחברה דואלית הרשומה למסחר בארה"ב ובישראל תפעל לפי מצבי רוח משתנים. למרות השוני בין השווקים, חייבים לקבוע כללי שמאות אחידים המתבססים על נתונים ראליים ולא על מצבי רוח ותחושות בטן.

4 לפיד בוער מבפנים

כשעזב את לשכת ראש הממשלה, השאיר יאיר לפיד יו"ר האופוזיציה פתק בלשכת ראש הממשלה עם המילים "לפיד 2024", המרמז על שובו הקרוב לתפקיד. הפתק הושאר ב־29 בדצמבר 2022. בעקבות הרפורמה המשפטית (מי שעדיין זוכר) והמלחמה בעזה (שאי אפשר לשכוח) הפך הפתק לרלוונטי מתמיד.

בשבוע שעבר פנה לפיד לנתניהו והציע לקבוע מועד לבחירות, תוך קביעת כללי המשחק שינוהלו עד אז. "ביקשתי מביבי שני דברים: בוא נקבע מועד בחירות ובוא נקבע את כללי המשחק. יש עדיין חברי ליכוד שחלקם עם אחריות לאומית. נתניהו מוביל מאסון לאסון, ועדיף שתוקם ממשלה חלופית ללא נתניהו, ואם לא - אז ללכת לבחירות. ביבי לא ענה לי עד היום", אומר לפיד.

יו"ר האופוזיציה נמצא בימים אלה בדילמה לא פשוטה. מצד אחד, חייב לגלות ממלכתיות ולתת לנתניהו רשת ביטחון במקרה שעל הפרק תעמוד עסקה לשחרור החטופים. מצד שני, כאיש אופוזיציה הוא חייב לתקוף: "מבחינת נתניהו, שתישרף המדינה העיקר שיישאר בשלטון".

ועדיין, האם כיו"ר האופוזיציה אתה לא יותר מדי נחמד כלפי הממשלה ומשחק נגדם ברובים, בשעה שהם נלחמים בטנקים?
"יש פה חצי מדינה שרוצים שניכנס לממשלה, אבל אני עדיין נגד. אני לא רוצה להיות פופוליסט כמו ביבי. מספיק שיש אחד כזה וגם זה יותר מדי. גם עכשיו, כשאני מנהל מאבק נגד ממשלה רעה, יש בעזה לוחמים, וזה מחייב אותי לטון אחר. אבל אופוזיציה זה לא מדע מדויק הפועל לפי כללים. העובדה שאני מדבר בקול רם בדבר הצורך להחליף את הממשלה, וטוען שביבי לא כשיר, מדברת בעד עצמה. זו אמירה לא פשוטה.

"יש כבר לא מעט אנשים שמסכימים שמדובר בראש ממשלה לא כשיר. כל עוד הוא בתפקיד, אי אפשר להגיע למטרות ישראל כשהוא לא מוכן לדון על עתיד הרצועה. כשהוא בתפקיד, לא נשקם את הכלכלה ולא נוכל להוביל הסכמים בינלאומיים. ברבעון שאחרי צוק איתן הייתה צמיחה חריגה והובלנו את המדינה. אפשר לעשות את כל הדברים האלה בלי נתניהו".

האם אתה חושב שהממשלה הנוכחית לא תשרוד את 2024?
"כן. הממשלה הזאת לא תשרוד את 2024. עדיין כולנו בסוג של הלם וכאב. הממשלה שבמשמרת שלה קרה האסון הגדול ביותר מאז השואה, תלך הביתה עוד השנה".

מה מפריע לך בתקציב 2024 וגורם לך להצביע נגד, ומה מפריע לך כשמסבירים שכדי לממן את המלחמה הגירעון חייב לגדול?
"הכל מפריע לי. למשל בתקציב הזה יש 35 מיליון שקל המיועדים לעמותות למניעת גיוס חרדים לצה"ל, כשמדובר בזמן מלחמה עם אנשים במילואים יותר מ־100 יום. זה נראה לך נורמלי? איך יכולים לומר שזה תקציב מלחמה, כשיש עשרה משרדים מיותרים וכספים קואליציוניים שלא הועברו לטובת המלחמה אלא אך ורק לתחזוקה פוליטית.

"אנשי הליכוד טובים בדיבורים על צורכי המלחמה, אבל זהו תקציב ביזה, שזו מילה קשה. נשים מעוניינות שהבעלים כבר יחזרו ממילואים הביתה בגלל קשיים עם הבנקים. יש שיא של כל הזמנים במימון תלמידי ישיבות שלא מתגייסים ובמימון בתי ספר ללא לימודי ליבה".

במסיבת עיתונאים השבוע טען נתניהו שלפני המלחמה הצגתם לפני החרדים דף ריק עם חתימה למטה, שבו הם התבקשו למלא את כל דרישותיהם. אז מה אתם רוצים מביבי?
"אני לעולם לא אתן לחרדים 'קארד בלאנש' תקציבי, וזה לא יקרה כל עוד הדבר תלוי בי. אבל שלא תבין לא נכון. אני לא נגד חרדים אבל בסך הכל אני מציע להם את מה שאני מציע לילדים שלי: לעבוד ולהתגייס. מה אנטי־חרדי בזה? אף אחד לא ישכנע אותי שזאת התנהגות אנטי־חרדית, כי זה מצופה מכל אזרח.

"תקציב 2024 הוא תקציב של פוליטיקאים שעדיין לא מבינים שהמדינה השתנתה ב־7 באוקטובר. זה תקציב של ביזה וביזיון. אנחנו חייבים בדחיפות שינוי בסדר העדיפויות הלאומי. יש לנו היום ממשלה ענקית וצבא קטן - וזה צריך להיות בדיוק הפוך. אנחנו נצטרך עוד הרבה מאוד אנשים בצבא. אחרי טרגדיה כזאת עוד מדברים איתנו נתניהו ואנשיו בשפה של 6 באוקטובר".

מה היית עושה בתקציב אחרת? אולי מעלה מסים כדי לכסות את הגירעון?
"מה שצריך היה זה להראות לחברות דירוג האשראי הבינלאומיות שיש מאמץ אמיתי לכסות את הגירעון עוד לפני הטלת מסים. איך אפשר להעלות מסים, אם לא סגרו אפילו משרד ממשלה אחד או שביטלו כספים קואליציוניים עם תרומה אפס למאמץ המלחמה? לממשלה בתנאים אלה אין שום מנדט להעלות מסים, כשמעבירים 7.5 מיליארד שקל לכספים קואליציוניים".

האם הכנתם ביש עתיד תוכנית כלכלית חלופית? האם אתה מתחייב שבממשלה הבאה שאם תקים, מספר השרים יצומצם ל־18?
"פרסמנו תוכנית סיוע לאנשי מילואים, ובניגוד לסמוטריץ', גם הראינו את המקורות התקציביים לכל הכסף ולא ל־3 מיליארד שקל מתוך 9 המיליארד שקל. תוכנית הסיוע של סמוטריץ' היא פנטזיה ברמה של סרט מצויר. בתוכנית שלנו הצבענו על מקורות תקציביים ומאיפה אפשר לקצץ בכספים המיותרים. בכלכלה צריך גם מחוללי צמיחה שאינם קיימים בתקציב. הסכמים בינלאומיים הם מחוללי צמיחה. הכנסת אוכלוסיות למעגל העבודה וחיזוק המגזר הטכנולוגי הם מנועים נוספים.

"אבל מה עושים אצל שר האוצר? מקצצים בתקציב רשות החדשנות, בעוד ישנם עולמות שלמים שצריך להשקיע בהם כמו בתשתיות דיגיטליות. ישבתי לפני כשבועיים עם הנגיד והוצג בפניי מסמך על ההגדרה הנכונה של השקעה בתשתיות הכרחיות, כולל המרצת שוק הדיור. המחירים תחילה יירדו אבל אחר כך יעלו. אבל הממשלה הכושלת הזאת לא מוכנה להקשיב אלא מעוניינת אך ורק להעביר כספים מיד ליד".

שאלתי על החזרת מספר משרדי הממשלה ל־18, מה שלא עשיתם בממשלת השינוי.
"אני רציתי לעשות את זה ועמדתי על כך, אבל תוצאות הבחירות מנעו זאת מאיתנו. אבל הבענו נכונות וגם קיצצנו בפועל בתקציבי משרדי השרים ביש עתיד. בכל מקרה נעשה כל מאמץ שבממשלה החדשה שנקים המספר יחזור ל־18.

"כולם חייבים להבין כי אחרי המלחמה בעזה אנחנו בסיטואציה אחרת לחלוטין. זו גניבה מאזרחי ישראל. הסובלנות למשרדים מיותרים כמו שיש בממשלה הנוכחית היא אפסית. אנחנו נתחייב ל־18 משרדים, כי לא צריך יותר. ב־2014 כשהייתי שר אוצר הורדנו את המספר ל־21 משרדים, למרות שהייתה חקיקה לקצץ ל־18".

בוא נחזור לפוליטיקה. יד על הלב: לו המחדל בעזה היה מתרחש במשמרת שלך כראש הממשלה, האם היית מתפטר?
"בוודאי שכן. הייתי מניח מיידית את מכתב ההתפטרות ונותן למערכת הפוליטית להתארגן, ולכל היותר בתוך שלושה חודשים מפנה את לשכתי. ברור לכל בר דעת שאי אפשר להישאר אחרי אסון הגדול ביותר שפקד את המדינה מאז השואה אפילו שנייה אחת. עם הסמכות באה האחריות, וראש הממשלה הוא הראשון שצריך ללכת.

"אני באמת חושב הרבה מה היה קורה לו האסון היה מתרחש במשמרת שלנו. עם כל הצניעות, לדעתי זה לא היה קורה, כי בממשלת השינוי היינו עסוקים מהבוקר ועד הערב באיומי ביטחון. במבצע עלות השחר בכהונתי עסקנו כל הזמן במניעת האיומים וזכרנו שהתפקיד הראשון של ראש הממשלה בישראל הוא לוודא שהאזרחים נשארים בחיים. בממשלה הנוכחית לא קרה וכבר לא יקרה עם שרים כמו איתמר בן גביר כשר לביטחון לאומי".

כשבועיים לפני פרוץ המלחמה הזהרת פומבית מאפשרות זאת. איך הגיע אליך המידע?
"ב־20 בספטמבר אמרתי ליועציי שבכוונתי לכנס מסיבת עיתונאים שבה אזהיר מאירוע ביטחוני ענק בעזה שעומד להתרחש. יצאתי בכוונה זו אחרי יומיים של עיסוק בחומרים מודיעיניים, שכמובן גם נתניהו ראה. הוא ואני ראינו את אותו חומר, זה עניין של קשב. יועציי אמרו לי שאין טעם לצאת באזהרה בעיצומה של המהפכה המשפטית שהסעירה אז את המדינה. כל החומר הרלוונטי היה בידי אנשי המודיעין, אבל הכשל היה בהערכות המודיעין לחומר זה וגם של הדרג המדיני. אני בטוח שוועדת החקירה הממלכתית תבחן את הכשלים הללו בצורה יסודית".

בהיותך ראש ממשלה הותקפת בגלל הסכם המים הטריטוריאליים עם לבנון, מה שלא מנע את התקפות חיזבאללה נגדנו.
"אז ראשית, טוב שאתה מציין שההסכם נחתם עם ממשלת לבנון ולא עם ארגון הטרור חיזבאללה, וזאת בניגוד לעמדת נסראללה. ההסכם אינו קשור למה שמתרחש עכשיו, כי מי שתקף היה ארגון חמאס בעזה. זה הסכם שעשה סדר בנושא שהיה פרוץ הרבה זמן, ובכל מקרה, עובדתית, לא נמצא באזור גז. בג"ץ והיועצת המשפטית קבעו שאין קשר בין ההסכם לבין חבלי מולדת. אבל כשלאנשי הליכוד אין כלום, הם מחפשים איך לתקוף למרות שהם בממשלה וראינו את התוצאות של כך".

האם בדיעבד אתה מצטער על שממשלת השינוי לא קידמה את היוזמה לקציבת כהונת ראש הממשלה לשתי קדנציות?
"מאוד מאוד. היוזמה נפלה בישיבה אחרי שנפתלי בנט ליווה את אנגלה מרקל, קנצלרית גרמניה לשעבר, בביקור ב'יד ושם'. האופוזיציה של הליכוד, שאמורה הייתה להתחשב בהיעדרות שלו, כרגיל לא גילתה אחריות והייתה נגד היוזמה. חבל מאוד שהחוק לא עבר. שתי קדנציות זה זמן די והותר, ואתמוך בכל יוזמת חקיקה לשינוי המצב. יותר משתי קדנציות מוביל למצב של ניתוק מהשטח, להיבריס ולשחיתות, כמו שרואים אצל נתניהו. מדובר בחוק חשוב מאוד שאקדם בכנסת. האמריקאים צודקים בהגבלת כהונת הנשיא לשתי קדנציות".

אתה מכיר היטב את נתניהו. מה עדיין מניע אותו? האם מדובר בחשש מתוצאות גזר הדין בכתבי האישום?
"אני לא פרשן של נתניהו. האיש כבר בן 74, אבל מה שמפריע לי זה לא הגיל, אלא שהוא כבר לא כשיר. זה לא נתניהו של תחילת הדרך. הוא היה צריך ללכת הביתה מזמן. אם אתה לא יכול להיות הנהג של ראש הממשלה, המאבטח שלו או אפילו מגישת תה, אם יש נגדך כתב אישום, איך אתה יכול להיות ראש הממשלה?".