ראש הממשלה בנימין נתניהו אוכל את בני גנץ לארוחת בוקר ונשאר רעב. נתניהו מומחה בניתוח המפה הפוליטית, והוכיח שביכולתו להזיז במקצועיות כלים על לוח השחמט. לפי שעה ראש הממשלה מצליח להיות בצד המנצח, אך בליכוד יש מי שצופים את העידן שאחרי נתניהו, ונערכים לכבוש את צמרת המפלגה. אחד המועמדים הרציניים לכך הוא שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת, שפועל בשקט ומתברר שהוא יודע היטב את העבודה.
ברקת טוען כי רק תחרות אמיתית תביא לירידת מחירים - אבל שוכח דבר אחד
סודות הרשת נחשפים: בן גביר, נתניהו וגנץ נלחמים על דעת הקהל - אלו התוצאות
השר ברקת מצליח להישאר בכותרות, ובימים האחרונים עשה זאת בזכות מהלך מתוחכם של הכנת "רשימה שחורה" של חברות שסירבו להיענות לדרישתו להקפיא מחירים, בצד "רשימה ירוקה" של חברות גדולות, מרביתן מתחום המזון, שנענו לבקשתו ולא יעלו מחירים עד לסיום המלחמה.
מה שאולי נראה לא הגיוני, עשוי להפוך בתוך זמן קצר להגיוני, כשברקת יהווה מתחרה רציני לנתניהו ויתמודד מולו על ראשות הליכוד. עד כה הצליח יו"ר הליכוד לקפד את ראשיהם של כל אלו שהתמודדו מולו. הוא ידע לקרוא במדויק את המפה הפוליטית והצליח לא רק לפרק מוקשים, אלא גם לטמון מוקשים ליריביו. כעת הוא עומד בפני מצב חדש, כאשר אחד השרים הבכירים בממשלתו עלול להפוך בקרוב ליריב מר וקשה, שספק אם יצליח להתגבר עליו.
ברקת, להבדיל מחברי כנסת אחרים בליכוד, לא בונה מחנה, הוא מקים גייסות. ראשי רשויות ומועצות מקומיות ואזוריות נחשבים כיום למקורביו, ובאמצעותם הוא מצליח להגיע לקהלי יעד שאף לא אחד מהמתמודדים האחרים הגיע אליו. בשבוע שעבר ביקר במועצה אזורית חוף הכרמל, והתקבל באהדה רבה. הוא הבטיח למארחיו את שציפו לשמוע ממנו, שייענה לבקשתם להרחבת היישובים הקיימים.
ברקת, שלא כמו שרים אחרים במפלגת השלטון, אינו חושש מראש הממשלה. הוא מבקר את החלטותיו ומפגין עצמאות מדינית וכלכלית. כך היה כשהשמיע ביקורת נגד הסיוע ההומניטרי לעזה וצמצום פעילות צה"ל ברצועה. סקרים חיצוניים שנערכו לפני 7 באוקטובר, בתקופת המאבק על הרפורמה המשפטית, מלמדים שברקת יביא לליכוד יותר מנדטים מאשר נתניהו. ההערכה היא שכמחצית מבוחרי הליכוד לא ייתנו את קולם לנתניהו, ולא יצביעו הליכוד במערכת הבחירות הקרובה. נתונים אלה משחקים לטובתו של שר הכלכלה והתעשייה.
לאחרונה צוטט ברקת בשיחה פנימית עם פעילי הליכוד, שבה דיבר בגילוי לב על כוונתו להתמודד מול נתניהו, כאשר ייערכו פריימריז השנה או בשנה הבאה. על פי הסקרים האחרונים, שני שלישים מסיעת הליכוד, כולל ח"כים "נורווגים", לא ייכנסו לכנסת הבאה. רבים מהם מחפשים דרך כדי למנוע את התרסקותם, בין השאר על ידי תמיכה במועמדים אטרקטיביים יותר מראש הממשלה הנוכחי, כמו ברקת או ראש המוסד לשעבר יוסי כהן. ההערכה היא שרק הם יוכלו לשקם את הליכוד, ולהביא לכך שתמשיך להיות מפלגת שלטון.
ברקת מקפיד לחרוש את הארץ כדי ליצור מחנה משלו שיסייע לו ברגע האמת לגבור על מתחריו. בניגוד לשר המשפטים יריב לוין, שמקים מחנה של חברי כנסת, בדרך של סיעה בתוך סיעה, או השרים יואב קיש, דודי אמסלם ושלמה קרעי, שעדיין לא הפנימו שהליכוד עומדת בפני מהפך פוליטי, ברקת נערך לכך בכל הרצינות.
הפוליטיקאי המיליארדר
בליכוד מצפים לשמוע מה תהיה עמדתו של ברקת בכל הקשור לחוק הגיוס. ברקת שירת כקצין בצנחנים והשתתף במבצע "מוביל", שבמהלכו פשטו לוחמים בשנת 1980 על בסיסי מחבלים בלבנון. במהלך חילופי האש הוא נפצע כשהסתער על מחבל שהרג את מפקדו, וחיסל אותו. בשלב זה לא ברור אם ברקת יתמוך במתכונת הנוכחית של חוק הגיוס, שפחות או יותר מנציחה את המצב הנוכחי, או יציע מתווה חדש שיחייב שירות אזרחי של חרדים וערבים בצה"ל.
בינתיים השר ברקת מציב עצמו בראש החץ של המאבק בהתייקרויות במשק, וכאמור פרסם "רשימה שחורה" של חברות שמעלות מחירים בעת המלחמה. הוא נמנע מלהכריז על חרם צרכנים והציע לציבור "לקנות נכון", כלומר להעדיף את החברות שנענו לבקשתו להקפיא מחירים ונכנסו ל"רשימה הירוקה".
לפני שנכנס לתפקידו המיניסטריאלי, כיהן ברקת במשך עשור בתפקיד ביצועי מאתגר אחר, ראש עיריית ירושלים. כבנם של מדריכת ריקודי עם ופרופ' לפיזיקה באוניברסיטה העברית, אמביציה אצלו היא שם המשחק. הוא נחשב כפוליטיקאי העשיר ביותר בכנסת, ועל פי פרסומים השקיע כשני מיליון דולר בחלומו להיות שר האוצר. אך אף שקיבל הבטחות חד־משמעיות מראש הממשלה שהתפקיד בכיסו, לרבות סרטון וידיאו שבו נתניהו הכריז עליו כעל שר האוצר הבא – מי שלבסוף זכה בתפקיד היה ישראל כ"ץ. כנראה בשל חששו של נתניהו מכך שעמיתו־יריבו יהיה בעמדת כוח שבה יתקשה לשלוט על מהלכיו.
על פי דירוג "פורבס" מ־2021, הונו של ברקת מוערך ב־1.3 מיליארד שקל. הוא השקיע בפלטפורמת השקעות דיגיטלית שהכפילה את שוויה פי ארבעה, וצבר הון בזכות השקעות נבונות שביצע באמצעות קרן ההשקעות "BRM קפיטל", שאותה הקים יחד עם אחיו אלי ושותף נוסף, והניבה לשלושה רווחים עצומים. אגב, את השקעתו הראשונה והגדולה ביותר בתחום ההון סיכון עשה ברקת בתחילת שנות ה־90 בחברת סייבר קטנה בשם צ'ק פוינט, שהפכה לענקית אבטחת מידע גלובלית.
הפוליטיקאי הישראלי השני בעושרו, אך בפער ניכר אחרי ברקת, הוא ראש הממשלה בנימין נתניהו, שהונו נאמד בעבר ב־70 מיליון שקל. ציניקנים אוהבים להתבדח ולומר שהונו האישי של שר הכלכלה והתעשייה שווה יותר מתקציבם השנתי של כמה משרדי ממשלה. אם ברקת היה מתמנה בזמנו לשר האוצר, היה הונו האישי מגיע לכמעט מחצית מסך תקציבו של המשרד שבראשו הוא חלם לעמוד.
הקרב הגדול על ראשות הליכוד ייערך כנראה בין יוסי כהן, שאף זכה להימנות עם מקורבי ראש הממשלה (עד שנודע כי הוא חושק בתפקיד), לבין ניר ברקת שלא היה מעולם מקורבו של נתניהו – וחולם להביסו.