ביום שני בבוקר התעוררו הפלסטינים להודעה מרמאללה. ראש ממשלת הרשות ד"ר מוחמד אשתייה, דמות שאת פרצופה התרגלו לראות כמעט מדי יום על המסך, הולך הביתה. בנאום משודר בן שבע דקות סיכם אשתייה חמש שנות כהונה רצופות אתגרים ומכשלות.
האיש שהכי היה קרוב לסינוואר נעצר - וחשף את כל מה שמנהיג חמאס מנסה להסתיר
נתניהו השיב לגלנט: "אפשר להשיג הסדר בלי פילוג, בחירות זו תבוסה לישראל"
אחר כך הודה בחום לאבו מאזן, שאותו כינה "אחי", ושיבח את חוכמתו ותמיכתו. הוא הודה גם לשריו על שיתוף הפעולה בנסיבות הבלתי רגילות הללו, כך לדבריו. "פלסטין ראויה לכך שנסבול למענה", סיכם. על פניו נראתה הקלה.
אשתייה לא התפטר, אלא נדרש לעזוב. ולא בידי אדונו, אלא לבקשת האח הגדול, הלא הוא מזכיר המדינה האמריקאי אנתוני בלינקן. הסטתו נועדה להיות תחנה ראשונה בתוכנית יומרנית שיזמו האמריקאים לייצוב האזור.
היא קשורה באופן הדוק למצב בעזה. התוכנית עשויה מכמה שלבים, וזה הראשון בהם. מינויה של ממשלת מומחים רצינית, שתכונן רפורמות עמוקות ברשות. כך תיבנה הרשות הפלסטינית מבפנים, ואם הכל יעלה יפה, היא תשוב לשמש גוף שלטוני חזק ולפרוש את משילותה ברצועה.
יחד עם ראש הרשות, סיכם בלינקן גם על מחליף למוחמד אשתייה – ד"ר מוחמד מוסטפא, יועצו הכלכלי של אבו מאזן, ראש הקרן הלאומית להשקעות של הרשות הפלסטינית.
משוכות רבות ניצבות על דרכה של התוכנית. הראשונה שבהן – מצב השלום. היחסים בין ישראל לפלסטינים מצויים כיום באחד מרגעי השפל העמוקים, וכדי שהתוכנית לעיצובה מחדש של הרשות תמריא, צריכה גם ישראל להראות כוונות טובות ולשכנע כי הצלחתה תניב חיבוק מירושלים.
עד היום, לפחות בעשור האחרון, נהגו ממשלות ישראל ברשות כדבר מובן מאליו. כל מה שעשתה, אף אם הדבר נגע להצלת חיי ישראלים, לא עמד לזכותה. בשנה האחרונה נדמה היה לעתים כי אף הכריזה עליה מלחמה.
על הנייר מבטאת התוכנית שידוד מערכות נרחב בכל אגפי הרשות הפלסטינית. אחד מסעיפיה דורש שינויי חקיקה באופן שיאפשר להעמיד לדין פקידים או גורמי שלטון שסרחו.
ספרי הלימוד ינוסחו מחדש ברוח של דו־קיום, והרשות תידרש לאמץ מדיניות אחרת ביחסה למאבק האלים בישראל ולאסירים הביטחוניים. ייעשו גם שינויים בגביית המסים מהאוכלוסייה, בשירותי הבריאות שיינתנו לה, ויוסרו המגבלות על עיתונאים וכלי תקשורת. האמריקאים ידחפו את המפעל כולו באמצעות סיוע כספי נדיב, בפיקוח מקרוב וייעוץ מאת מומחי מינהל ציבורי, חוק ומשפט.
את התוכנית תכננו האמריקאים להחיל על הרשות לאחר לכתו של אבו מאזן. היא כללה גם בחירות לנשיאות הפלסטינית ולפרלמנט חדש, בפעם הראשונה מאז 2006, ונועדה לרצות את כולם. את הציבור הפלסטיני שמאס בנבחרי הציבור שלו, את האופוזיציה בראשות חמאס, את האמריקאים עצמם. והיא נועדה, במידה רבה, לשכנע את ישראל כי לפנינו רשות פלסטינית אחרת.
אבל אז באו אירועי 7 באוקטובר וטרפו את הקלפים. לפי תפיסתן של וושינגטון והמדינות באזור, קיומה של רשות חזקה הוא תנאי הכרחי לייצובה של עזה. בלעדיה יש רק אפשרות חלופית אחת – חזרת ישראל למשול ברצועה. עזה זקוקה לשלטון חזק כלשהו. אם לא כן, יתפתח בה כאוס.
אשתייה, אף שעשה מעל ליכולותיו בשנות כהונתו, היה מזוהה עם חולשתה של הרשות ושחיתותה, ולכן התבקש לזוז. אבו מאזן מזוהה עמן אף יותר, אבל בהיעדרו עלול המבנה כולו להתערער מן היסוד. אשתייה לא טעה כשאמר כי הוא פעל בנסיבות בלתי אפשריות. בחמש שנותיו הפכה הרשות לישות מדינית ענייה וחבוטה.
אף שקופתה מחוררת ותקציבה הולך ומידלדל, נדרש ממנה לספק לאוכלוסייתה ביטחון ופרנסה, וכל זאת בעיצומו של משבר קורונה, עוינות ישראלית, מתקפות מתנחלים קיצוניים, מלחמה באוקראינה, שפגעה באספקת הקמח לכל מדינות האזור, ומגמת נטישה של מדינות ערב. אין זה פלא שדווקא במשמרת שלו איבדה הרשות את שרידי האמון הציבורי שעוד נותרו לה לאחר שנים של היפרדות מהאזרח הפשוט.
ומה בנוגע לחמאס
ד"ר מוחמד מוסטפא לא יבוא עם מטה קסמים בתיקו או שפנים בשרוולו. אם אכן ימונה, צריך שכוכבים רבים מדי יסתדרו כדי שהרפורמה בראשותו תעלה יפה. בהיעדר סיוע בינלאומי ותמיכה ישראלית, הוא עלול לא רק להיכשל, אלא גם לקבור את הרשות במתכונתה הנוכחית.
אבל טיבה של הדיפלומטיה שהיא מסמנת מטרות גם בתנאים בלתי אפשריים, ולעתים דווקא בגללם. לעתים הצהרת כוונות ויצירת אווירה טובה הן מטרות בפני עצמן. ביכולתן להשפיע לחיוב על הציבור, לנחם או להרגיע. ומי יודע - אולי גם להצליח.
אלא שאבו מאזן, כמו סוחר ממולח, לא מיהר למנות את מוחמד מוסטפא לתפקיד המיועד. הוא "קיבל" את ההתפטרות של אשתייה, ועוד באותו ערב מינה אותו לראש ממשלת מעבר. על קבינט השרים הוא הכריז ממשלה זמנית, והודיע כי הם ימלאו את משימתם עד למינוי המחליף.
כלומר, ללא הגבלת זמן. איש לא יוכל לומר עתה כי הוא סירב למלא את חלקו בתוכנית ולפעול לפיטורי אשתייה. בינתיים זרק אבו מאזן את הכפפה למגרשם של אחרים, וסידר לעצמו ארכה.
עתה תורם של האמריקאים לפעול, ובעיקר של הישראלים. מבלינקן מצפה אבו מאזן לקדם סיוע כספי נדיב לקופת הרשות. מהישראלים, לעומת זאת, הוא מצפה לראות מה יעשו ברצועה. אם תימשך המלחמה ותשתולל, ממילא לא יהיה יעיל למנות ממשלה חדשה, ופיטוריו של אשתייה יישארו כאות מתה.
אם תיעצר, יפעל אבו מאזן לפי הנסיבות. תחילה יבחן את כוונותיה של ישראל: האם היא תסכים להחזיר את הרשות לרצועה, עם רפורמות או בלעדיהן, או שמא תתמיד בסירובה. במקביל ישקול את רצינותו של ממשל ביידן, ועד כמה ירצה ללחוץ עליו לבצע לרפורמות. השנה מתוכננות בארה"ב בחירות לנשיאות. ייתכן כי כבר בנובמבר לא יהיה בוושינגטון עם מי לדבר.
אחת הסוגיות המרכזיות ברפורמה היא מקומה של חמאס בכל שלטון פלסטיני שיתבסס בעתיד הנראה לעין. האמריקאים, המצרים, הרשות הפלסטינית, הירדנים – כולם מבקשים בגלוי או באופן נסתר להקים ממשלת מומחים ללא חמאס. כזו שתזכה לחיבוק בינלאומי, לתמיכה כספית ולברכת הדרך, ותתחיל לשקם את עזה ולנהל את הרשות באמון ומתינות.
כולם, פרט לחמאס עצמה, שרוצה חלק בתהליך קבלת ההחלטות. על שרים מטעמם בממשלה הם עשויים לוותר, אך על שותפות בניהול הרצועה ושמירה על נשקם הם ייאבקו. הכל, כמובן, בכפוף לגורלם ולאיברים שיישארו מגופם בסיום המלחמה.
אתמול התכנסו במוסקבה נציגים של הרשות הפלסטינית וחמאס כדי להביא את שני המחנות להסכמות כלשהן בנוגע לעיצוב תמונת העתיד. תפקיד הרוסים בסיפור אינו דרמטי. אפשר לומר שהם מחזיקים לפלסטינים את היד ולא יותר.
ברמאללה כבר הצהירו השבוע כי מדריסת רגל בממשלה החדשה יכולה הנהגת חמאס לשכוח. לחמאס ברור כי הם לא במצב להציג דרישות לחלוקת תיקים. אבל הם רוצים לדעת אם בכל זאת יש להם מקום כלשהו, וכיצד רואה אותו הנהגת אש"ף.
סיום המלחמה יסיר את הערפל הסמיך. לא רק בנוגע לרשות הפלסטינית. הוא יחשוף מה נותר מחמאס. יבהיר אם לישראל יש חזון כלשהו לעתידה של הרצועה, ובהתאם לשאלות הללו, יגלה אם יימצאו באזור עשרות המיליארדים הנדרשים לשיקום, ומאיזה כיס ייצאו. כבר עתה ברור כי ללא סיוע סעודי או קטארי או אמירותי, עזה לא תוכל להשתקם.
התסריט כי תשקע לתוך אבדון חברתי, שלטוני וביטחוני בהחלט מובא בחשבון על ידי המוחות המתונים באזור. ללא כספי העתק הנדרשים, ובלי ברכת הדרך מירושלים, לא תהיה תקומה גם לתוכנית הרפורמות של מזכיר המדינה בלינקן.
הכותב הוא הפרשן לענייני ערבים של גלי צה"ל
[email protected]