על רקע הסלמת המלחמה ברצועת עזה ומשבר הים האדום, ועמם ההאטה הכלכלית והורדת דירוג האשראי של ישראל, נדמה כי הבחירות לרשויות המקומיות, שנדחו פעמיים בעבר ונערכו ביום שלישי השבוע, "תלושות מהמציאות" או לקוחות "מעולם אחר". עם זאת, ועל אף הפערים העצומים בין האירועים ובין המדינות השונות, התבוננות כוללת מראה כי אקט דמוקרטי זה מצטרף לתופעה גלובלית, נדירה וחסרת תקדים בהיקפה, הנושאת משמעויות והשלכות מרחיקות לכת.
הכוונה היא לבחירות כלליות, פרלמנטריות או נשיאותיות, הנערכות השנה ביותר מ־70 מדינות בעולם, ובהן ארה"ב, רוסיה, הודו, בריטניה, טייוואן, אינדונזיה, ונצואלה, אל סלבדור, דרום אפריקה, איראן, פקיסטן ובנגלדש. השנה גם מתקיימות בחירות מקומיות למושלים, ראשי ערים ונסיכויות (דוגמת בהוטן), ארגונים (דוגמת ה־EU) וטריטוריות אוטונומיות (דוגמת סומלילנד), וכל זאת כאשר מלחמות עלולות לדחות או לבטל בחירות, כמו במקרה של אוקראינה.
מאות מיליוני בוחרים
מעבר לעובדה שהמדינות הללו מייצגות כמחצית מהאוכלוסייה העולמית, הן אחראיות לכ־60% מהתפוקה הכלכלית העולמית. שנת בחירות מאופיינות לרוב בקיטוב פוליטי־חברתי עמוק, חוסר יציבות כלכלית וחוסר אמון גובר בממשלה, ותוצאות בחירות 2024 צפויות להשפיע על מדיניות הפנים, החוץ והביטחון שלהן - כמו גם על עתידן הכלכלי. גם השפעתן המצרפית הכוללת עשויה להשפיע משמעותית על הכלכלה העולמית, על היחסים הבינלאומיים, ובכלל על היציבות הגלובלית.
לא בכדי 2024 נחשבת כשנת בחירות היסטורית וסוערת במיוחד - בין השאר, לנוכח שלל המשברים הביטחוניים, הזעזועים הפיננסיים וחוסר היציבות הכלכלית. אלה מצטרפים לתנודתיות גיאופוליטית עולמית.
אין מדובר רק במגוון העצום של המדינות שבהן מתקיימות בחירות, אלא בעיקר במאפיינים שלהן - החל מהדמוקרטיות הגדולות, החזקות והמאוכלסות ביותר בעולם, דרך דמוקרטיות זעירות, "שבריריות/פגומות" או "משטרי כלאיים" (רודנות עם סממנים דמוקרטיים) ועד למשטרים טוטליטריים או אוטוריטריים חדשים או ותיקים, הפרוסים על פני מגוון עצום של אזורים גיאוגרפיים.
בהודו - הדמוקרטיה הגדולה והמאוכלסת בעולם (1.44 מיליארד תושבים) - צפויים למעלה מ־900 מיליון בעלי זכות בחירה להעניק בפעם השלישית את השלטון לנרנדרה מודי, ראש הממשלה המכהן, לתקופה של חמש שנים נוספות. באינדונזיה – הדמוקרטיה המוסלמית הגדולה בעולם – מימשו למעלה מ־200 מיליון מצביעים (יותר מ־50% מתוכם בני דור המילניום ודור ה־Z) את זכות הבחירה ב־14 בפברואר, וככל הנראה ישובו להצביע בסבב שני לנשיאות, שייערך ב־26 ביוני. בארה"ב יתקיימו בחירות ב־5 בנובמבר, שבהן יכריעו כ־160 מיליון בעלי זכות הצבעה בין ג'ו ביידן לדונלד טראמפ, המתמודדים זה מול זה בשנית. ובמקסיקו צפויים כ־100 מיליון בני אדם לממש את זכותם לבחור ב־2 ביוני ולהכריע בין שתי נשים המועמדות לראשונה אי־פעם לנשיאות הרפובליקה, עם רוב בסקרים לקלאודיה שיינבאום, היהודייה שכיהנה לאחרונה כמושלת מקסיקו סיטי.
זאת ועוד, בבחירות הטרנס־לאומיות הגדולות בעולם שייערכו ב־6־9 ביוני לפרלמנט האירופי ישתתפו למעלה מ־400 מיליון בני אדם, שיבחרו 720 נציגים מקרב 27 מדינות החברות באיחוד האירופי.
דמוקרטיה במשבר
עצם קיומן של בחירות, כידוע, אינו ערובה למימוש דה־פקטו של דמוקרטיה, ממשל יציב וניהול תקין. יתרה מכך: בימים אלה של קיטוב מדינתי ועולמי, של מלחמות ומשברים (דוגמת אוקראינה, רצועת עזה, תימן וסודן), של אינפלציה גבוהה לצד אבטלה, מיתון והאטה כלכלית עולמית, מערכות בחירות אף עלולות להאיץ עלייתם לשלטון של מנהיגים פופוליסטים ולאומניים, לגרום לממשלות הנבחרות לקדם אג'נדות קיצוניות (כגון קידום סנטימנט אנטי־רוסי או אנטי־אוקראיני באיחוד האירופי), לחסל ביקורת לצד יריבים/אויבים, לחוקק חוקים דרקוניים ולשנות את חוקת המדינה.
השפעתם הכוללת של מהלכים אלה ודומיהם עלולה להחריף את הקיטוב, להרחיב את הפערים ולהעמיק את הסדקים והשסעים הפוליטיים־כלכליים־חברתיים בקרב המדינות השונות וביניהן, וזה עלול ליצור מעגל קסמים קטלני, המחליש עוד יותר את הצמיחה הגלובלית, השוחק את "כלי המשחק" הדמוקרטיים, הפוגע במקורות ההון הכלכלי ומוביל לצמצום היקף הסחר העולמי, כפי שעולה מדוח שפרסם לאחרונה הבנק העולמי.
יתרה מכך: צבר כזה של מערכות בחירות, לרבות קיום בחירות מקוונות דווקא בעידן של משברים ביטחוניים וכלכליים חמורים, מגביר באופן דרסטי את היקף האיומים (הפוטנציאליים והממשיים) המופנים כלפי המדינות וכלפי הדמוקרטיה עצמה. בהיעדר רגולציה סטנדרטית של המרחב הדיגיטלי והמדיה החברתית, ובהתייחס להתפתחויות הטכנולוגיות בדגש על יכולותיה של הבינה המלאכותית (AI) – שהתגלתה כווקטור חדש לפגיעה פוטנציאלית בבחירות – חל גידול ניכר בהיקף האתגרים ובעוצמת הסיכונים וחומרתם (כגון סילוף או שיבוש מידע אותנטי, ערעור לגיטימציות של מועמדים וערעור איכות, אמינות או מהימנות התכנים). לא בכדי גוברת הטענה בדבר שחיקת הדמוקרטיה, הפלורליזם וחופש הביטוי.
מנגד, לא מעט קולות ברחבי העולם מעריכים כי תוצאות הבחירות עשויות להוביל למיתון המשברים הגלובליים, תוך יישום מדיניות קונסטרוקטיבית ומרחיבה בתחומים שונים, הצפויה להוביל להגדלת שוקי היעד והסחר המולטילטרלי ולהשפיע לטובה גם על השנים הבאות. דוגמה לכך היא מימון והשקעה של 380 מיליארד דולר על ידי האיחוד האירופי עד 2030 בתחום האנרגיה הירוקה, לצד המשך יישום חוק הפחתת האינפלציה בארה"ב מ־2022, שיספק סובסידיות טכנולוגיות.
בנוסף, תוצאות הבחירות עשויות להוביל לשינויים מהותיים בנושאי מדיניות פנים וחוץ ולהשפיע על קידום חוקים ותקנות תוך יצירת הסכמים, בריתות וגושים בינלאומיים יריבים המגבירים משמעותית את התחרותיות והדינמיקה הגיאופוליטית והכלכלית העולמית. לדוגמה, הבחירות לנשיאות טייוואן, שהתקיימו בחודש שעבר, משפיעות הן על גישתה של סין כלפיה והן כלפי מלחמת הסחר מול ארה"ב.
גם תוצאות הבחירות שיתקיימו בהודו – הכלכלה הצומחת בקצב המהיר בעולם (תמ"ג של 4.11 טריליון ושיעור צמיחה של 6.3% שנתי) – צפויות להשפיע על היריבות שלה מול סין בהיותן מרכז ייצור עולמי. באינדונזיה, המנהיג שייבחר צפוי לקבל החלטות מכריעות בנוגע לנגישות לשוק המינרלים הקריטיים, ובהם ניקל. ומעל הכל, כבר עתה מסתמן כי הבחירות לנשיאות ארה"ב, בדגש על פוטנציאל בחירתו בשנית של טראמפ, הן ה"סיכון הגדול ביותר לעולם", כפי שמתאר זאת ה"אקונומיסט". זאת, בין היתר, נוכח הצהרתו הפומבית כי ייסוג מהשותפות בנאט"ו, יסיר את התמיכה באוקראינה וימשיך לנקוט עמדה מתריסה אף יותר כלפי סין.
בראייה גיאופוליטית רחבה, אין ספק שהבחירות הרבות (פיזיות ומקוונות) המתקיימות השנה מהוות רובד פוליטי קריטי המתווסף לשלל האירועים והתהליכים הגלובליים המעצבים את פני הזירה הבינלאומית ככאוטית, מורכבת ועתירת שינויים ומשברים התלויים זה בזה ומשפיעים זה על זה. התבוננות מקרוב אף מראה כי בהיותן אקט דמוקרטי "שלומני" המהווה "עיקרון מנחה/מסדר" חשוב ביותר, גם אם לעתים רק באופן סמלי (דוגמת רוסיה, איראן, סנגל או רואנדה). הבחירות צפויות להגביר ואף להנציח את התנודתיות,
אי־הוודאות והעמימות ביחסים הבינלאומיים, שכן ריבוי תהליכי בחירות שתוצאותיהן לא בהכרח ידועות או חיוביות, שמתקיימות בו־זמנית בפרק זמן מוגבל, במרחב גיאוגרפי עצום, בדגש על אזורים גיאופוליטיים נפיצים - מערער אף יותר את היציבות הקיימת. יתרה מכך, בעולם המבוזר, המגוון והרב־ממדי, שבו אנו חיים כיום, הבחירות בכל רחבי העולם הן – באופן פרדוקסלי - הליך אנטי־דמוקרטי, המאיץ את קריסתו של הסדר העולמי הקיים. כלומר, תהליך של טרנספורמציה עמוקה, המובילה להתמוטטות העולם ה"ישן" והקמת העולם ה"חדש", וכל זאת, באחת התקופות הסוערות ביותר בעידן המודרני.