הדחף להתרסה, הנטייה למתיחות, החשק לעימות שמופגנים ומוכחים באחרונה בהתנהלות של ראש הממשלה בנימין נתניהו מול נשיא ארה"ב ג'ו ביידן הם לא חדשים. היסוד והתשתית שלהם הונחו והופעלו לפני שנים, ליתר דיוק בשנת 2015, בנאום שנתניהו נשא בפני מושב משותף של שני הבתים בגבעת הקפיטול.
נתניהו: "עשיתי ככל יכולתי למנוע גרעין, אין קשר ליחסיי עם אובמה"
היה זה נאום נגד ההסכם עם איראן, שהנשיא בזמנו ברק אובמה תכנן. נאום ידוע בקרב צמרת המפלגה הדמוקרטית לשמצה, שנחשב בשעתו למעשה חריג מכל בחינה, מעליב ופוגעני בכבודו ומעמדו של נשיא ארה"ב. התוצאה החמורה של הנאום שנתניהו גרם לה: הוא רמס, חיבל ולמעשה חיסל את המסורת רבת-השנים של תמיכה דו-מפלגתית בישראל, מסורת שנשמרה באופן מוקפד על ידי מנהיגי שתי המפלגות המרכזיות במשך שנים.
הנאום שנשא אז נתניהו בגבעת הקפיטול גרם וצרב נזק בלתי הפיך ביחסי ישראל וארה"ב. עד כמה הנזק הזה פתוח כפצע שאיננו נרפא, הוכח וניתן בימים אלה. יושב ראש בית הנבחרים מייק ג'ונסון, שוקל להזמין את ראש הממשלה נתניהו לשאת נאום בפני מושב משותף לשני הבתים. ג'ונסון, פוליטיקאי אפור, שנבחר לא כבר לתפקיד יושב ראש כפשרת-מחדל בין הפלגים במפלגה הרפובליקנית, גם הסביר את המניעים ליוזמתו להזמין את נתניהו לנאום: "חשוב להוכיח את תמיכת הרפובליקנים בבית הנבחרים שממשיכים לקדם ולהדגיש את תמיכתם בישראל". הוא לא אמר את "תמיכת ארה"ב": נאום של ראש ממשלת ישראל בבית הנבחרים, עבור יושב ראש של המוסד, הוא הוכחה לתמיכת הרפובליקנים בישראל. בדיוק הוכחה לעוצמת ההרס והנזק שנתניהו גרם בנאומו ב-2015 למסורת התמיכה הדו-מפלגתית בישראל.
אפשר לסלוח לפוליטיקאי חסר ניסיון וידע כיושב ראש בית הנבחרים מייק ג'ונסון על שלא צירף לדבריו על "תמיכת הרפובליקנים בישראל", הוכחה לתמיכה. כי אין הוכחה. בחודשים שישראל מנהלת את מלחמתה נגד החמאס נשמעו בקושי ובמקוטע התבטאויות של תמיכה בישראל מצד בכירים רפובליקנים. זה לא שרפובליקנים אינם אוהדים את ישראל ואינם תומכים במלחמתה. זה פשוט לא בוער בעצמותיהם. אלכסנדר שינדלר המנוח, המנהיג המיתולוגי של התנועה הרפורמית, שהיה יצא ונכנס בבית הלבן, הסביר פעם את ההבדל תמיכת הדמוקרטים בישראל לתמיכת הרפובליקנים: "אצל הרפובליקנים אהדה לישראל היא פוליטית, אצל הדמוקרטים היא זורמת כדם בעורקיהם".
היוזמה של יו"ר בית הנבחרים להזמין את נתניהו לנאום תלויה בהסכמתו ואישורו של מנהיג הרוב בסנאט הדמוקרטי צ'אק שומר. קרוב לוודאי ששומר ידחה את תוכניתו של ג'ונסון אם אכן יבקש לקיימה למעשה. אצל צ'אק שומר אין מניעים פוליטיים או אחרים לתמיכה בישראל. היא אצלו טבעית, נפשית, מובנת. כפי שאמר בראיון לניו יורק טיימס "אהבתי לישראל היא בנשמה שלי". אף בכיר רפובליקני לא רץ ומיהר לבקר בישראל עם פרוץ המלחמה כפי שעשה צ'אק שומר.
צריך להדגיש, הרפובליקנים אוהדים את ישראל ותומכים בה. מומחים ופרשנים מרבים להתריע מפני מה שמוגדר "הפלג הפרגרוסיבי" במפלגה הדמוקרטית. הם אינם מתריעים מפני הפלג הימני הקיצוני הקיים, פועל ובועט במפלגה הרפובליקנית. אחדים מפעיליו הבכירים של הפלג הזה מבטאים ומביעים את דעותיהם הקיצוניות באופן שנושק לנאציזם.
במקום שראש הממשלה נתניהו ינצל את התקופה הקשה שכמותה ישראל לא ידעה לשיקום וחידוש מסורת התמיכה הדו-מפלגתית שהייתה קיימת בארה"ב שנים רבות, הוא חוזר לדחף, לנטייה וליצר ההתרסה נגד נשיא אמריקאי שאין עוררין על תוארו כנשיא האמריקאי הידידותי ביותר לישראל.