משבוע לשבוע הופכים הביקורים ברצועת הביטחון שבצפון ישראל לעצובים יותר. הניגוד בין הטבע רווי המים שמתפרץ עכשיו במלוא עוצמתו, לבין העזובה של היישובים – זועק יותר מתמיד. בלילה המראה אפילו עגום יותר: כביש הצפון שומם ממכוניות, רוב היישובים בעלטה, וקשה לראות אור, תרתי משמע.
האיש הקרוב לנסראללה טוען: "ישראל מובסת - ניצחנו במלחמה"
"אף אחד לא רואה את האנשים שקורסים כאן", אומר יואב כהן, חבר כיתת הכוננות ויו"ר ועד היישוב נטועה, על גבול הצפון. "מס רכוש מפצה על הנזק למבנים, אבל שום גוף בישראל לא מתייחס לקריסה של העסקים וגם של המשפחות". יואב הוא חקלאי, אבא ל־11 ילדים. באוקטובר משפחתו עזבה לאילת, אח"כ חזרו למושב סמוך בגליל, עין יעקב, שם הוא שכר להם בית. "כן, המדינה נותנת לי כסף לשכירות, אבל אני צריך גם לכלכל אותם", הוא אומר, "ואין לי שום הכנסות".
כמו רוב כיתות הכוננות בצפון, גם אנשי נטועה רכשו בכספם מצלמות, סיבים אופטיים ורחפנים שיסייעו להם להגן על היישוב. צה"ל עוטף אותם בכוחות נוספים ששומרים היקפית על היישוב, וממשיך בפירוק שיטתי של תשתיות חיזבאללה שמולם. עד כה, נפגעו רוב המטרות שהיו לצה"ל בטווח 8 ק"מ מהגבול, אבל בכל יום מתגלות מטרות חדשות.
ביותר מחמישה חודשי לחימה סיכל צה"ל בגבול הצפון תשתיות אדירות של חיזבאללה וכמויות עצומות של אמצעי לחימה. צה"ל נמנע עד כה מלהציג את תוצאות הסיכולים האלה לאזרחי ישראל, אבל הן הוצגו לחמישה רמטכ"לים זרים שהיו כאן: הצרפתי, הבריטי, הגרמני, האיטלקי ולמפקד פיקוד המרכז האמריקאי. העולם רוצה הסדרה בלבנון, וכנראה גם חיזבאללה ישמח לה, אבל הכול תלוי במה שיקרה בעזה.
חיזבאללה אמנם צמצם את היקף הירי בימים האחרונים, וכל ירי משמעותי לעבר ישראל דורש אישור דרג בכיר של הארגון, אבל קשה לדעת אם זה איתות שחיזבאללה רוצה רמדאן שקט או שהם מנסים להרדים אותנו לקראת פעולה משמעותית. בכל מקרה: הסדרה בלבנון תושג רק אחרי הפוגה בעזה.
הטור המלא יפורסם מחר במעריב