ידעתי שתהיה עליית מדרגה – ואני גם מבין שהיא איננה האחרונה. דן חלוץ, כך אני מתרשם, כבר עובד על זה. המפה שנתפסה אצל “מפגינים” בקיסריה. הרחפנים. הצמיגים. האבוקות. לא לשם מחאה לגיטימית הם נועדו. מי שטרח על כל אלה מבקש, לדעתי, לרסק אותנו מבפנים. לפורר את החברה שלנו מתוכה.
איילון נחסם, לפידים ומדורות מול הקריה: אלפים מפגינים נגד הממשלה
"חשש לחיי אדם": האזהרה החריגה של מפקד מחוז ת"א לקראת המחאה בקפלן
נסראללה דיבר על כל אלה כבר לאחר הנסיגה האומללה מרצועת הביטחון בדרום לבנון. ארגון מחאה קיקיוני שנקרא “ארבע אמהות” עשה את העבודה שהיום מבקשים לעשות שלטי החוצות בהרבה יותר כסף. התפרים נפרמו כבר אז. הרוב הדומם נותר פעור פה. חסר אונים, ממש כמו היום, לנוכח מה שמעוללים לו מיליציות של אנרכיסטים עתירי עוצמה.
אין לי ספק שמי שמבקש להעמיק את השסע החברתי, לא טובתה של מדינת ישראל לנגד עיניו. הוא יודע שהקרע המתרחב משרת, בעיניי, את מי שמבקש לראות בקריסתו של החזון הציוני לטובת חלומם של הפלסטינים. ולנוכח כל אלה, אין לי אלא לחזור ולקבוע שלא הייתה צודקת מהדרישה לרפורמה משפטית וחבל שהיא טורפדה. יש אחראים לכך, וגם עמם תגיע העת לעשות חשבון נוקב. לא בגלל שהם סיכלו את התיקון בחוק יסוד: השפיטה, זה שביקש לצמצם את היכולת של השופטים להשתמש בעילת הסבירות, אלא בגלל שהם השאירו על המדף תופעות בזויות במיוחד. למשל, את האפשרות לאכיפה בררנית.
לדוגמה, המוחים נגד הגירוש מגוש קטיף ומצפון השומרון, מי שרק התקרב לכביש ראשי נעצר עד תום ההליכים המשפטיים שנפתחו נגדו. זה לא מה שקורה היום. מציתים מדורות על אם הדרך – וכלום. מכים שוטרים – ושום דבר. מתכננים “כיבוש” של ביתו של ראש הממשלה – ואין פוצה פה.
הייתי אפילו אומר שמערכת המשפט מסתכלת בחדווה מסוימת על מה שקורה ברחובותינו. יש שם, כנראה, גם כאלה שיהיו שמחים לראות “מהפך” שלטוני. הרחקתו של בנימין נתניהו מלשכת ראש הממשלה הפכה לאובססיה אצל חלק מהעוסקים שם במלאכה. אולי, משום כך, אין כל אכיפה כנגד החוסמים כבישים ראשיים. ואגב, החשודים בהכנת האביזרים שתוארו לעיל שוחררו על ידי בית המשפט. לא הוגש ערר על ההחלטה.
ודוק: כל מי שבקי בהיסטוריה של העם היהודי יודע מדוע נכשלו שני הניסיונות הקודמים לקיים כאן ישות יהודית עצמאית. “מִהֲרוּ בָּנָיִךְ מְהָרְסַיִךְ וּמַחֲרִבַיִךְ מִמֵּךְ יֵצֵאוּ”, קבע הנביא ישעיהו. פרשנים רבים ביקשו לתהות על פשר הדברים. נדמה לי שהתשובה נמצאת אצל אלה שהכינו “מפת תקיפה” בקיסריה. הם אלה שמבקשים, לטעמי, לקדם היום את הנבואה האפוקליפטית. הגרעין האנרכיסטי כבר הוכיח שאין לו קווים אדומים.