חשוב להבחין כבר עכשיו כי המשק הישראלי עומד לפרוץ בחודשים הקרובים מעלה ולזנק בפעילותו המשקית בשיעור ניכר בשנת 2025, אולי למורת רוחם של המרננים מעומקי נפשם על עבים שחורים מעבר לסופות המלחמה שנכפתה על ישראל - דרום, צפון ומזרח. ישראל היא אחד ממרכזי הטכנולוגיה המובילים עתה את המהפכה התעשייתית השישית. המהפכה התעשייתית הראשונה הייתה בשנים 1760־1840, ועתה היא הבינה המלאכותית AI, לאחר החמישית שהייתה השילוב שבין עבודת האדם המשכיל והמיומן לצד המיכון והמחשוב.
כוחות האופל, חלקם מקרבנו, כבר הספידו את כוחו של המשק הישראלי וישראל, ולא הוא. ברבעון הראשון של השנה, בתוך המלחמה שנכפתה עלינו, היה גיוס אדיר של חברות סטארט־אפ בהיקף של 1.6 מיליארד דולר, עלייה של 10% לעומת הרבעון הקודם, הוא רבעון הטבח הנורא בישראלים בשמחת תורה, וירידה של 10% בלבד לעומת הרבעון המקביל בשנת 2023, הרבעון שאופיין בתחילת ההפגנות המתמשכות נגד הממשלה בעיקר על ידי "אחים לנשק" ולא אחים למשק.
היו 105 סיבובי גיוס הון, עלייה של 34% בסיבובי הגיוס לעומת הרבעון האחרון של 2023. נתוני הגיוס של הסטארט־אפים הם של "Tech Review" שערכו אצל "לאומיטק", בנקאות ההייטק של בנק לאומי וחברת המחקר IVC. שימו לב, הם מציינים שהגיוסים שברו קו מגמה של ירידה בגיוסים שהחל עוד בתחילת שנת 2022. טרם יבש הדיו, מטפורית, ישראל דיגיטלית לחלוטין, באה בשורה טובה נוספת: בחצי השנה מאז אוקטובר אשתקד היו אקזיטים בהיקף של 3.7 מיליארד דולר ב־220 סבבים, כך לפי דוח של חברת סטארט־אפ ניישן סנטרל (SNC) בראשות אבי חסון.
החברה מציינת כי מגמות אלה בישראל תואמות את המתרחש גם בארה"ב. מאז המלחמה נמכרו תשע חברות, כל אחת בהיקף של למעלה מ־100 מיליון דולר. נכון שהסכומים לא אדירים כמו בתקופה של היוניקורן, אבל עדיין הישג. מגמה מעניינת נוספת היא המשך המגמה של מיזוגים ורכישות שהגיעו במרץ השנה ל־2.6 מיליארד דולר. מספר העובדים בהייטק עלה בשנת 2023 ב־1.9%, לפי הלמ"ס.
לא רק הייטקיסטים מתעשרים. העושר של תושבי ישראל הולך וגדל, מחלחל לשכבות אוכלוסייה נוספות. כמובן שיש כאלה שנפגעו קשות מהמלחמה, בעיקר עצמאים קטנים ולא חזקים, שעשרות ימי המילואים ללא פיצוי הולם של המדינה החל מינואר השנה מחסלים אותם.
עלייה ביתרת הנכסים
יתרת הנכסים של ישראלים בחו"ל עלתה ברבעון האחרון של 2023 ב־39.5 מיליארד דולר, עלייה של 6%, והגיעה ל־702 מיליארד דולר. כדי לקבל מושג נציין כי התוצר של ישראל עומד על 507 מיליארד דולר וגידול האוכלוסייה אשתקד היה 2.15%. העושר המקיף את הישראלים בא לידי ביטוי גם בהיקף תיק הנכסים של הציבור שעלה במשך שנת 2023 ב־6% ל־5.45 טריליון שקל, כך לפי נתוני הבנק המרכזי, מתוכם עלייה של 50 מיליארד שקל ברבעון האחרון של 2023. הישראלים התעשרו בשנת 2023 בשיעור של 3.8% לנפש. תיק הנכסים של הציבור היה שווה בסוף שנת 2023 288% מהתוצר.
יתרת המניות של הציבור בחו"ל עלתה בשנת 2023 ב־2.3% ל־575 מיליארד שקל. כלל ההשקעות בחו"ל, כלומר החשיפה לחו"ל, כולל אג"ח, ביחס לעושרו של הציבור מגיעה ל־19%. הישראלים התעשרו גם מהריבית על האג"ח, מעליית ערך המניות בניכר והניהול של קרנות נאמנות. המוסדיים, האחראים על קופות הפנסיה, הגמל וההשתלמות שלכם, מנהלים עבור הציבור 2.51 טריליון שקל מתוך 5.45 טריליון שקל. אבל יש גם מנוצלים חסרי ידע וישע לנהל כספם ואין להם אב או אם, או "פראיירים" בשפת העם, הם החלשים יחסית בחברה הישראלית, מחזיקים במזומן ובפיקדונות סכום מטורף של 2 טריליון שקל. מסכנים, האינפלציה אוכלת את כספם ששוויו בסופרמרקט יורד מדי יום, בעוד רווחי הבנקים והקמעונאים נוסקים.
המשק הישראלי כה עשיר שהוא מגדיל את היקף החוב של העולם כלפי הישראלים. בשנת 2023 ההלוואות נטו של ישראל לעולם, נטו, כלומר נטילת הלוואות של ישראל מהעולם לעומת מתן הלוואות בשיעור גבוה מנטילת הלוואות של ישראל לעולם, הכל במונחי חוב, עלתה בשנת 2023 ב־24.5 מיליארד דולר, העולם חייב לישראל נטו 205 מיליארד דולר. ההלוואות נטו של המשק הישראלי גדלות מדי שנה בשנים האחרונות. בעבר זה היה עם ריביות נמוכות, בשנים האחרונות העולם משלם וחייב לשלם ריבית גבוהה יותר על ההלוואות שהמשק הישראלי מעמיד לו בגלל עליית שערי הריבית בעולם בהובלת ארה"ב, כך שהישראלים מתעשרים עוד יותר.
יותר הכנסות מחו"ל
ההשקעות בחו"ל בני"ע אחרים, גם הן מניבות בחו"ל - אג"ח או מניות. יש גם השקעות פיזיות בחו"ל. ההכנסות נטו של ישראל מהשקעות בחו"ל עלו בשנת 2023 ל־2.2 מיליארד דולר לעומת 1.8 מיליארד דולר בשנת 2022. כמובן לא על ההון לבדו יחיה האדם. עדיין העבודה והעיסוק הם מקור הכנסה עיקרי. עיקר ההתעשרות של ישראל היא מיצוא שירותים, בעיקר שירותים עסקיים, יצוא של 70.8 מיליארד דולר בשנת 2023 לאחר 67.8 מיליארד דולר בשנת 2022. עיקר יצוא השירותים העסקיים הוא בתחום תכנות וייעוץ בתחום מחשבים, 43 מיליארד דולר בשנת 2023 לאחר 39.8 מיליארד דולר שנה קודם לכן. היתרון של ישראל בנושא זה הוא בכך שבדרך כלל אלה שירותים עם חוזים ארוכי טווח שאינם מושפעים מתנודות בחיים העסקיים השנתיים או מגילויי שנאה נגד ישראל המופיעים במדיה וברשתות ובכיכרות הערים בעולם. אי אפשר גם להחרים שירותי ייעוץ בלתי נראים, כלומר לא מוחשיים.
מכל האמור היה שיפור אדיר בחשבון השוטף של ישראל בשנת 2023, לצערנו גם בגלל התרסקות היבוא ברבע האחרון של 2023 בגלל המלחמה שכלל גם ירידה ביבוא מוצרי השקעה. בכל זאת השיפור היה חסר תקדים בתולדות ישראל, העודף בחשבון השוטף של ישראל היה ברבעון האחרון של 2023 10.5 מיליארד דולר, שווה ל־8.5% מהתוצר, לא נשמע כדבר הזה במחוזותינו. גם בכל שנת 2023 היה עודף של 25.3 מיליארד דולר לאחר 20.6 מיליארד דולר בשנת 2022 ולאחר 19.4 מיליארד דולר בשנת 2021. העודף בחשבון השוטף של ישראל בשנת 2023 היה שווה לכ־5% מהתוצר לאחר 3.9% בשנת 2022. מעטות המדינות עם מאזן טוב שכזה בחשבון השוטף, שיפור שנמשך שני עשורים, כמובן בעיקר בזכות תעשיית ההייטק.
אין פלא כי השקל התחזק מאז המלחמה. ערב המלחמה עמד השקל על 3.8624 שקלים לדולר, ועיניכם הרואות שהיום, כרגע, הדולר חלש יותר מול השקל, כ־3.68 שקלים. זאת בעוד הדולר מתחזק מול המטבעות האחרים בעולם. חוזקו של השקל מבטיח לכם חופשות זולות יותר למי שבכל זאת חשקה נפשו לנפוש בחו"ל למרות כיס המרה הצורב שאצל כל אחד מאיתנו. שימו לב, השכר הריאלי עלה בממוצע בשנת 2023 בשיעור של 1.9%.
מרבית הישראלים מתעשרים, לא רק בעלי הדירות להשקעה שאינם ממוסים מספיק, בעלי המשרות הבכירות בשירות הציבורי עם משכורות אדירות ופנסיות מוגזמות והייטקיסטים.
אבטלה נמוכה
שיעורי האבטלה נמוכים לאורך תקופה ארוכה, דבר שמאפשר צבירת הון גם בקרב הפועלים ובעלי שכר נמוך יחסית. לפי הלמ"ס, שיעור האבטלה בישראל הוא 3.2%, שיעור התעסוקה 60.6%, שיעור המשרתות והמשרתים במילואים יורד בשבועות האחרונים. 3.042 מיליון מתוך 4.33 מיליון עובדים במשרה מלאה, שיעור המועסקים בהייטק 426 אלף, 11.3% מכלל השכירים. והעיקר שיעור התעסוקה של נשים בגילי 25־64 הוא 76%, רק מעט פחות מגברים - 80.7%. בפברואר השנה מספר המשרות הפנויות היה 120,464 לאחר 124,398 בחודש ינואר.
העושר, רווחי ההון, התעסוקה המכניסה, כולם גוררים ליציאת ישראל בשיעור חד מתעוקת מלחמת שמחת תורה. הרכישות והקניות באמצעות כרטיסי אשראי עלו בשלושת החודשים דצמבר־פברואר בשיעור שנתי של 5.3% לאחר עלייה של 7% בשלושת החודשים ספטמבר־נובמבר. העלייה החדה ביותר, אולי פיצוי נפשי על הנופלים במלחמה, עלייה בשיעור שנתי של 14.8% ברכישות וקניות של הלבשה, הנעלה, מוצרי חשמל ואלקטרוניקה לאחר עלייה של 26.2% בשלושת החודשים קודם לכן. קניית מוצרי מזון, שבהם הייתה פאניקה בתחילת המלחמה, בעלייה בשיעור שנתי של 5.5% לאחר 10.1%. הציבור הדיגיטלי מגביר את התשלום באמצעות ארנקים דיגיטליים, הנייד שלכם. בפברואר השנה שולמו באמצעות הארנקים הדיגיטליים 4.6 מיליארד שקל, עלייה של 87% לעומת פברואר אשתקד, כך לפי נתוני שבא. הארנקים הדיגיטליים כבר מהווים 28% מכלל התשלום של כרטיסי האשראי.
שימו לב, המשק חייב להתייעל כדי להיות תחרותי כאשר שער השקל חזק יותר כפי שקורה היום. המשק חייב להגביר את פריון העבודה. התוצר העסקי לשעת עבודה קפא בשנתיים 2022־2023, עדיין בחמש השנים האחרונות עלה התוצר העסקי לשעת עבודה בשיעור שנתי ממוצע של 3.2%. חברות דירוג האשראי יגישו דוחות חדשים עבור המשק הישראלי. עוד פרמטר שהן מסתכלות עליו, מעבר לחשבון השוטף, הוא החוב של המדינה לתוצר. ישראל הצליחה להוריד אותו לכ־59% טרם המלחמה ועתה הוא עולה ל־67% מהתוצר בשל ההוצאות האדירות של הממשלה לנהל מלחמה ושגרת חירום מטורפת שלא ידענו מאז מלחמת יום הכיפורים, שאז הביאה לקריסת המשק הישראלי.
חולשת הגירעון
אבל גם לאחר שהחוב לתוצר עלה, החוב לתוצר יהיה משמעותית נמוך ממדינות אירופה, שם החוב לתוצר מטפס מעלה לכיוון 83%. כרגע נקודת חולשה נוספת של ישראל היא הגירעון התקציבי שמטפס במהירות משיעור מזערי ואף עודף בחודשים לפני המלחמה לכיוון 6.6% מהתוצר בהמשך השנה, טרם יירד לפי הערכת האוצר בתחילת שנת 2025. גם פה אפשר שהמצב ישתפר, ניכרת בחודשים האחרונים יציאה חדה של המשק ממכת המלחמה.
הצריכה הפרטית גוברת, כולל צריכת פנאי. כבר בחודש פברואר השנה ההכנסות ממסים עקיפים, בעיקר מע"מ, עלו בשיעור של 13% לעומת פברואר אשתקד. בכל מקרה משרד האוצר חייב להכין תוכניות מעשיות להעלאות מסים כבר בשנת 2025 כדי שלא תהיה פריצה תקציבית העלולה למשוך עוד מטה את דירוג האשראי של ישראל. תקציב הביטחון בשנים הקרובות הוא בבחינת אניגמה, רעב, אולי לפי ההתפתחויות בור ללא תחתית, תלוי גם ברצון האמריקאים. חייבים לקבוע מסגרות ומסמרות לתרחישים שונים. לכן חייבים להכין תיקי עבודה סדורים בנושא העלאות מסים, העלאות מסים של ממש, לא העלאת מע"מ קלה בלחיצת כפתור לביצוע שאינה מצריכה עבודה, שעליה הכריזה הממשלה מ־17% ל־18%, שתפגע בעיקר בשכבות החלשות והעניות יותר שמוציאות את מרבית הכנסתן, ומכאן שמשלמות מע"מ בהיקף גדול יותר מעשירי ישראל. כבר ציינתי כי חייבים לבצע עבודה כדי להכין מסים חדשים, כגון מס רכוש ודיווח מלא לכל משכירי הדירות. זה לא נעשה בעיקר כי מקבלי ההחלטות בכנסת ובממשלה הזו והקודמות הם בעצמם בעלי הנכסים, המחוקקים. למה שיפגעו בעצמם?
עשירים ומאושרים
הישראלים אכן עשירים ואף מאושרים. במדד האושר העולמי ישראל עומדת כיום במקום החמישי, אחרי פינלנד, דנמרק, איסלנד ושוודיה. הדוח נעשה לפי סקר מעמיק של Gallup/Meta בקרב 140 מדינות. הדוח מתייחס לשנים 2021־2023, מטבע הדברים לא לקח בחשבון את הדיכאון הלאומי שבו אנו שרויים בצדק היום, בדיוק חצי שנה לאחר הטבח בעוטף ישראל. הנורווגים העשירים כקורח בשל מרבצי הנפט בים הצפוני במקום 7, השווייצרים המסוגרים במקום 9, הקנדים שאליהם ברחו עולי בריה"מ במקום 15, הבריטים שעזבו את ישראל לאחר המנדט שפקע בשנת 1948 במקום 20, האמירתים הראוותנים עם כל העושר במקום 22, האמריקאים, המעצמה הגדולה בעולם שבה אנו תלויים, במקום 23, הצרפתים נותני העצות לכולם ולא לעצמם במקום 27, הסינגפורים שיש המבקשים שנלמד מהם במקום 30, הספרדים המבלים מסביב לשעון במקום 36, היפנים המסוגרים והאובססיביים במקום 51 והפורטוגזים שאליהם נוהרים ישראלים למצוא נחלה חדשה במקום 55.
ככל שישראל תעשה שימוש בבינה האנושית היא תוכל לעבור את המהמורה המכאיבה שבה אנו נמצאים וגם לצלוח את הקרע בעם, אולי בעזרת הבינה המלאכותית שבה ישראל מצטיינת, מה שהיה חסר לצדוקים ולפרושים.
