אתמול בצהריים טלפנתי לכיפוש, כדי שתדאג לי לארוחת צהריים. היא נשמעה לחוצה. "מאמי, תהיה מלחמה מחר?", התחלתי לצחוק. "מאיפה אני יודע, כיפוש? את זוכרת שהדיחו אותי מקורס נביאים אחרי ארבעה ימים, בגלל חוסר התאמה?".
"מאמי, אולי מספיק עם השטויות שלך? כולם בטירוף כאן, ואתה מסתלבט. מה התחושה שלך?".
התפוצצתי מצחוק, אבל גדול. "תקשיבי לי, כפרע. בדייט האחרון שהיה לי עם עלי חמנאי הוא אמר לי שהוא כועס. שאלתי למה ככה, אז הוא הסביר: במגילת אסתר עשיתם מאיתנו פארש, וגם התגאיתם שתליתם לנו את משפחת המלוכה. אחרי זה באתם לפתח לנו תשתיות, גמרתם את כל הכסף של השאה שלנו. יש לנו צינור נפט, שנים אתם מושכים אותנו במשפטים ולא רוצים לשלם. באליפויות אסיה, כאשר עוד סבלנו אתכם, ניצחתם בכל התחרויות כמעט, גם בכדורגל שאנחנו אוהבים"...
"מאמי, די, חנקת, מה שאלתי, מה אתה עונה?".
"רגע, כיפוש, תני לי לסיים לארוז לך. היינו בעלי, כן? הוא גם התלונן שהחרם הבינ"ל נורא מרגיז את העם שלו, אין להם גרוש. הוא לא אהב את הסדרה 'טהרן', אף שאני אהבתי, כי היא השפילה את הפרסים...".
כיפוש איבדה סבלנות אליי. "די, אני מבקשת, די עם השטויות, תהיה או לא תהיה מלחמה? רוקנו את כל הסופרים".
הא, זה קשה. "לא תהיה, מאמי, הם עושים לנו ל"פ, כי אנחנו אומה היסטרית. אומנם יצאנו פארש ב־7 באוקטובר, אבל יש לנו עוצמה להחזיר את הפרסים לימים של מגדל בבל, רק בלי מגדל. תרגיעי. תכיני לי כבד עוף ביין, עם פירה ובצל מטוגן. אני רעב".
היא חזרה לצחוק. "מה ביין, מה? אסור לך אלכוהול".
"תגידי, את מסתלבטת עליי, כשמבשלים את היין אין כבר אלכוהול, נשאר רק טעם וחלום על אלכוהול".
"יואו, אני מתה ממך. לכל דבר יש לך תשובה. אני אבדוק בגוגל'ה. אם באמת האלכוהול ביין מתנדף, אני אכין לך".
כיפוש היא תמיד מקרה מייצג של רמת ההיסטריה בעם, כי היא אדם שקול. בזכות קור הרוח שלה לא רכשנו גנרטור 220 וולט, כי אנחנו לא מאמינים בתדלוק מאנרגיה סולארית, ואני גם לא יודע לחבר את הגנרטור לחשמל ביתי, אני גם לא אדע אף פעם.
מה שעניין אותי, באמת, זה אם אנחנו ערוכים למצור, אם יש לנו אוכל. "יש לנו שימורים, מאמי", היא ענתה. "יש גם פסטות וחמוצים".
"תגידי, נראה לך שאני אוכל רק חמוצים? מה עם ירקות, פירות, תבשילים? ממה אני אחיה? מאכילת חמוצים? תתחילי לאפות לחמים, בורקסים, עוגות, תבשלי ממולאים, פלפל וכרוב. ותארגני לי את המצרכים לשקשוקה".
שמעתי את צחוקה המתגלגל, וידעתי שהצלחתי במשימת ההרגעה, נכון להיום. כי מחר זה עוד יום.
איזה שבוע עבר עלינו, הא? ציינו את חלל צה"ל מס' 600 מאז 7 באוקטובר. יש להוסיף 63 שוטרים ושוטרות ו־11 לוחמי שב"כ. כמובן שיש לנו 806 נרצחים אזרחים, אבל גועליציית האפסים לא כל כך סופרת אותם, כי מדובר בכאלה שבילו במסיבה שכללה תפאורה של בודהה, השם ישמור ויציל, ובתושבי הקיבוצים בעוטף עזה.
כפי שלחש אבי האומה באוזנו של הרב כדורי: "השמאל שכחו מה זה להיות יהודים". כי רק אבי האומה הוא יהודי קדוש. גם הילד"ז שלו קדוש, זו סיבה מספיק טובה לאבטח אותו ב־2.5 מיליון שקל בשנה. כל הגשפט שכרוך במבצע פלורידה של ילד"ז עולה עוד הרבה מיליונים. כי דירה, אוכל ופינוקים עולים כייסף באמריקע, אין שם הקצבות ל"מכובדיק" כמוהו. מי משלם, על מה משלם ומה מקבל בתמורה, אנחנו לא יודעים. אבל יבוא יום מתישהו שנדע הכל, נפקח עיניים ב־ת־ד־ה־מ־ה על הסיבוב שהעביר עלינו אבי האומה.
נתון שמאוד מעניין אותי בסיפור "האבטחה" של ילד"ז, הוא סוגיית הסאונות. הילד אוהב את זה, הוא גם צודק, כי זה טוב לעורו הענוג. אני, למשל, שונא סאונות, אבל אוהב ג'קוזי, בגלל החיידקים הטובים, כמו שיש בפרסומות של היוגורט. מיקרוביוטיים כאלה שמשפרים את מערכת העיכול.
אבל נורא מעניין אותי איך מאבטחים את ילד"ז בתוך הסאונה והאדים, כאשר המאבטחים עירומים, אין איפה לאחסן את הפיסטולט ומכשיר הקשר, כי בלתי אפשרי לתלות אותם על המגבת, כן? אז ביררתי עם "מומחויים" גיבורים את סוגיית האדים, ומה קורה אם נכנס לסאונה חשוד מיידי בפח"ע, שדורש דריכות. הם התפוצצו מצחוק וענו לי: "אולי זו סאונה יבשה?". לא השכנעתי, אף הקשיתי שהטמפרטורה היא 45 מעלות, גם בסאונה יבשה. ותמהני אם מפקדי יחידת 730 הכניסו לתו"ל אימוני סאונה בארץ המובטחת שלנו, כדי שיהיו כשירים לגחמות הבריאותיות של ילד"ז. הם התפוצצו מצחוק. "רד מאיתנו, קוף. אתה באמת 'שישייה', צריך לסגור אותך באברבנל". כשחושבים לעומק, אבל ממש עמוק, זו האבחנה האמיתית היחידה של ה"מומחויים".
במהלך השבוע אבי האומה נותח. זה המקום לאחל לו החלמה מהירה, מהלב, בלי ציניות. לא ידוע לציבור איזה ניתוח הוא עבר, כי רופא הילדים שמטפל בו, ד"ר ברקוביץ', לא אמר לנו. חיסיון רפואי. התפלאתי פליאה רבה, אפילו עצומה, כאשר אם האומה אפשרה ליריב לוין לשמש כמ"מ של בעלה, ולא לקחה עליה את המשימה, בסיועו של בנה הצדיק מפלורידה בזמן סיום הספרינג־ברייק של הגויים.
גם השבוע לא התעסקו כאן בחטופים ובשבויים. חלפו שישה חודשים. הנשים, כולל החיילות, ממשיכות לסבול מהטרדות מיניות, ואני באמת עדין בהגדרה בגלל התחשבות במשפחות שלהן. החטופות ומשפחותיהן חיות בסיוט, שלעולם, אבל לעולם, לא יסתיים. אם החטופות ישוחררו מתישהו, הן יחוו טרור נוסף, במלחמה ארוכה עם ביטוח לאומי, שיתבקש לטפל בהן. החטופות יגיעו לפקידים ולוועדות של ביטוח לאומי ואגף השיקום במשרד הביטחון, לאישור טיפולים ואחוזי נכות, זמניים כמובן, כי יחליטו בשבילן שהן יחלימו מהטראומה. הפקידים ישאלו אותן: שמרת על אורח חיים דתי? נפנפת בלולב בשמיני עצרת, כאשר החלה המתקפה? את חיילת, הא, הבנתי. תגידי, נשק לא נתנו לך כתצפיתנית, כי אישה לא צריכה נשק, יש איסור הלכתי, אבל מה עם אתרוג? את יודעת שאם היה לך אתרוג ביד, אלוקים היה שומר עלייך ומציל אותך?
הם יסרקו את עברך, הם יודעים לעבוד. את מבינה אותנו, שאנחנו לא יכולים לחלק את הגעלט הציבורי לכל דורשת, כן? יש לך אשמה תורמת במה שקרה לך. לא היית צריכה להתגייס, כי בנות צעירות חייבות להתגייס רק לטובת אלוקים, לעבוד אותו וללדת הרבה צדיקים מתוקים. טוב, נודיע לך, תקבלי תשובה בדוא"ל. כן, זה בדיוק ההליך שהן יחוו עם שובן. אני מסביר לכל כסיל שאומר לי בלהט: "אין דבר כזה, לשחרר חטופים בכל מחיר. יש כאן מדינה, ואתה רוצה לסכן אותה".
אז אל"ף, בסוגיה של החזרת כולן וכולם הביתה, המדינ'ע זה הדבר האחרון שמעניין אותי, אבל ממש. בי"ת, כל כסיל שמדבר על הקרבת היחיד/ה למען הכלל, מוזמן לבצע עסקת חליפין עם יחיא. למסור את אשתו, בתו, אחותו, ליחיא, בתמורה לשחרור החטופות והשבויות. הן כבר נתנו "ימים", אפשר להחליף ב"סחורה" טרייה ומשובחת. גימ"ל, אנחנו ציבור מחליא ומטונף, שחוגג כאן את עגל הזהב, מתכונן לסדר פסח, נוסע לחופשות, בעוד בנותינו חוות גיהינום בכל דקה נתונה – ולא אכפת להנהגה הרקובה שלנו – שעסוקה בפוליטיקה דרעק בזויה. חוק גיוס, חוק רבנים, מימון ישיבות, מינויים פוליטיים, בחירות עכשיו או ב־2030, כי אבי האומה עוד לא סיים לשפץ את ארבעת מעונותיו. אין פועלים פלסטינים לבצע את השיפוץ, אז תתחשבו, גבירותיי ורבותיי.
איפה הן כל הנשים באגם הדרעק? איפה מירי המחוננת, גילה המדענית, אורית המיישבת הכפרית? מאי השרה של מעמד האישה, שמטפלת בנשים רק בטיולים לאמריקע, אבל בזעקה לגורל הנשים בשבי חמאס היא אפס מוחלט, אפס גמור, כלום ושום דבר, מוציאה שם רע לחלטורה בעצם נוכחותה בישיבות של גועליציית האפסים.
מה הן לא יעשו כל הנשים האלה, ששוחות בדרעק הפוליטי, כדי לשמור על הכיסא, על הלשכה עם העוזרים והמאכערים, על הדרישה לכבד אותן על פועלן ופעילותן. אבל לפעול למען נשים בשבי, שחוות התעללות, זה לא, ממש לא. זה אלוקים יסדר, אם נרבה בתפילה ונשמור על שלמות הגועליצייה, כדי לא להרגיז את הבאבא־בובות, שבשביל רובם, אישה זה מוצר מתכלה. אם הוא נגמר, גם אם הוא עדיין נושם, מביאים חדשה.
הן מגעילות אותי, כולן, כל החברות בגועליציית האפסים. כשאני רואה, שומע וקורא אותן, אני מקיא. מ־7 באוקטובר אני מקיא הרבה.
לכבוד ראש חודש ניסן, חודש של חגיגות הפסח והזבח, אספתי לכם קצת התבטאויות ואירועים של חדלי האישים באגם הדרעק, מאכערים מיומנים שעובדים בשביל אותם אפסים, כי הון־שלטון זו הדת האמיתית שלנו. אם תשאלו את הבאבא־בובות, הם יאשרו, אבל יסבירו שככה אלוקים שלהם רוצה. הוא אמר להם את זה בשיחה אישית.
בני גנץ רוצה בחירות, כי הסקרים לא מחמיאים לאחרונה. אין לי בעיה עם בחירות, כי איני משתתף באירוע, אבל למה עכשיו? מדוע בני לא מפנים שאין במי לבחור? אבי האומה לא מתאים, בני לא מתאים, כי הוא משת"פ מלא־מלא של אבי האומה. העם רוצה דם חדש. העם רוצה שכל הפסולת שנצברה במערכת הביטחון ובאגם הדרעק מ־2005, תשחרר אותנו מנוכחותה, כ־ו־ל־ם. אף אחד ואחת שם לא כשיר/ה לנהל משמרת בטיחות במעברי חצייה בבתי הספר. אז יאללה, הביתה, מספיק, דיייי. החרבתם כאן מדינ'ע, כן, גם אתה, בני, עם הנאומים הפתטיים, תיפלו לנו מהמשקוף של העין, אבל מהררררררר.
גדעון סער, דייר זניח באגם הדרעק, בתגובה לעוד הצהרה מטופשת של גנץ: "איך מכריעים את חמאס ואיך מחזירים את החטופים? מה חייב להשתנות בסיוע ההומניטרי? מתי ישובו המפונים לבתיהם? בשביל ססמאות חלולות אין צורך בהצהרה חגיגית. שמענו כאלה מספיק". נכון. אבל גם שמענו אותך, גדעון, למה אתה טוב בדיוק? היית חבר גועליצייה, פרשת כי לא נתנו לך להתחפש לביטחוניסט, כי אין לך מושג בתחום, אז אתה נורא פגוע, אפעס. תבלע כדור קטן, ותגיב פחות. חשיפה לשטויות שלך מחיייבת נעילת מגפי בוקרים. כי כשאני שומע אותך ו/או צופה בך, אני מזכיר לעצמי שאתה שייך לאוכלוסיית הזוחלים, מכיש ועוקץ כל דבר שזז, מסוכן לציבור. לא רק גנץ חייב לפנות את הכיסא מעור הצבי באגם הדרעק, גם אתה, ויפה שעה אחת קודם. לך לעבוד בעבודה אמיתית ומכבדת, חדל קשקשת ברשת.
מה קורה עם טקס המשואות ביום העצמאות? מירי "המחוננת", מפיקת־על של אבי האומה, בעיקר של אם האומה (במאי הטקס ונתב התמונה מתכוננים כבר שנה לסצינות הצחקוקים המאושרים של אם האומה והמחוננת ביציע. נדרשים לפחות 36 סינקים, בשידור), נורא מודאגת מהמצב הביטחוני, בעיקר של אבי האומה ומשפחתו. אי לכך ובהתאם לזאת, היא מבקשת הנחיות וחו"ד, משב"כ ומל"ל, אם לקיים את הטקס ללא קהל.
כן, אם האומה מודאגת נורא מהמפגינים, פחות מהטילים, כי יש לה איפה להתחבא מהם, בניגוד לציבור, כן? אז הכי מתאים לה טקס אישי, יוקרתי, מפאר אותה ואת אבי האומה. גם המחוננת לא מודאגת מטילים, כי היא מוכנה לסכן את אלפי המשתתפים בהפקה, כולל ילדים, בתנאי שלא יאמרו את האמת על אבי האומה, חוס־וחולילה. אולי נבטל את הביזיון הזה, כי אנחנו במלחמה? מישהו מוכן לנסות להסביר את זה למחוננת? זה אפשרי בכלל? או שכל לשכת רה"מ משותקת מפחד, מתגובתה של אם האומה, לביטול הטקס? כי המפונים מהדרום והצפון, החטופים, זה ממש לא מעניין את מירי. רק בכפיים מעניין את האישה הזו. קשה לי המציאות שלפיה היא שרת הטקס של המשפחה הלוחמת, לכל החיים.
פיתהמר בן גביר, שהתאהב בתחפושת של אל־צבאות־אדוניי, מבקש מאבי האומה: "הורה לראש השב"כ להפסיק לאלתר את סבב המינויים הצפוי בארגון". טיפעל'ה חצוף פיתהמר, שארגן עם המפכ"ל, קובי שבתאי, שמשמש כסנג'רו, סבב מינויים מפואר לקצינים בכירים שהוא מחבב במיוחד. אבל כשהוא בתחפושת של אל־צבאות, הוא מתערב גם בשב"כ, שאינו בתחום סמכותו, והבורות בולטת בתחום ביטחון, מודיעין וריגול נגדי. לא לומדים את הנושאים האלה בישיב'ה. או שלמדת עשרות שנים, או שאתה שרלטן, כמו פיתהמר. אגב, בתוירה שלו, עם הפרשנות המופרכת בעליל, כתוב: "נאה דורש, נאה מקיים". הוא לא נכח בשיעור הזה, ככל הנראה.
עו"ד שי שרון, מהסנגוריה הציבורית, חשף באגם הדרעק כי ליותר מ־800 אסירים פליליים אין מיטה לישון בה, בבתי הכלא. מצבת הכלואים כוללת 21,237, עלייה של כ־5,000 כלואים מאז 7 באוקטובר. אם פיתהמר היה מתרכז בתחומי אחריותו המיניסטריאלית, אולי היה נמצא פתרון למצוקה. אבל בתי כלא זה לא טוף לקמפיין בחירות שנמשך כבר שנה וחצי, ומתוכנן לעוד שלוש שנים. אז אין פתרון.
עמיחי אליהו, סוג של שר מיותר, שמעיק על הקופה הציבורית אמר לרדיו קול ברמה: "ראש השב"כ צריך להתפטר. הוא עדיין עמוק בקונספציה, והוא כשל בשמחת תורה. האחריות היא אומנם של רה"מ, אבל יש הבדל בין לקיחת אחריות לאשמה. בישראל לקיחת אחריות היא אשמה". איזה יופי של פרשנות למצב! מאיפה זה, מבבה מציעא? אולי אבא שלו, הרב שמואל, אחד מהגזענים הגדולים ביהדות, ובקרב אנשי דת ביקום, לימד את עמיחי הינוקא? אגב, אבי האומה טרם לקח אחריות, גם קולקציית האפסים שלו, כולל עמיחי, חשה שהיא אינה אחראית לכלום ושום דבר. הם הביאו את אלוהים לגועליצייה, והוא קבע שהם זכאים, אף שאנחנו כבר סופרים 1,500 קורבנות. גם אלוהים כמובן אינו אשם, זה רק רונן בר ומפקדי צה"ל.
תובע משטרתי בבית המשפט, בדיון על הארכת מעצר למתפרעים בהפגנה מול בית רה"מ: "זה הזכיר הפיכה אלימה, שבסופה, המנהיג הובל לרחוב, ונשחט". המשטרה הסתייגה רשמית מדבריו, אבל הוא עדיין בארגון. אצל פיתהמר הוא יקודם מהרררררררר.
יעקב ברדוגו, סוג של מאכער־יודע־כל, כדי לשרת ולרצות את פטרונו, אבי האומה, בהצהרה מלומדת אחרי תחקיר לעומק: "ראש השב"כ, רונן בר, או שתשים את המפתחות ותלך הביתה, או שתתחיל לטפל בהסתה כאן. הוא מוציא לי הודעה על מגמה מדאיגה, איפה המעצרים? אם היה מדובר באנשי ימין, כבר היו עוצרים אותם אנשי המחלקה היהודית בשב"כ"...חחח...חחח...הקול אומנם קול יעקב, אבל הידיים ידי עשיו.
ברדוגו היה מאכער מיומן, גם בהפגנות נגד יצחק רבין הי"ד. לא זכור לי שהוא הטריד את כרמי גילון, רשב"כ אז, שיעצור את כל הבאבא־בובות, בעקבות דין רודף על רבין. וגם אז היו תמונות וראיות כמו שק גדול של זבל כדי לעצור איזה 300 רבנים, או יותר, באשמת הסתה, שהסתיימה ברצח ראש ממשלה, בידי רוצח מהימין האמוני. גם אחרי הרצח, ועד היום, ברדוגו ושאר המאכערים מאשימים את הקונספציה, שהסתיימה בגופה באיכילוב. עניין של הרגל. עוד מעט קט, כאשר יגאל עמיר ישוחרר, יודיעו המאכערים שהוא נרצח בידי מאבטחי שב"כ, שהם בכלל שמאל־מחבלו־פלשתינו. תנו זמן לזמן. אגב, אבטחה היקפית, היא באחריות המשטרה, אם ברדוגו לא יודע. השב"כ אחראי על אבטחתו של רה"מ ורעייתו, בתוך מתחם המגורים. סתם, סמנטיקה.
שר הטיפשורת, שלמה קרעי, מעריצו של הבאבא־בובה מאזוז: "מה שקרה בירושלים הוא טירוף מוחלט שיש לעצור ביד קשה ובלתי מתפשרת. פעולתם המתפרצת והאלימה של האנרכיסטים האלו, ללא ענישה כואבת, מסכנת את היסודות הבסיסיים של הדמוקרטיה". לרגע טעיתי לחשוב שהוא מתכוון לחרדים שכבשו את כביש מס' 4 ביום שני, וסיימו את הכיבוש אחרי שלוש שעות. נעצרו שם אנשים, הם לא יועמדו לדין, לעולם! כי לא מעמידים כאן לדין אנרכיסטים חרדים. חילונים זה פארש. אפשר להרביץ להם, לגרור נשים על הכביש, אולי אפילו מומלץ, בקרב פלח באוכלוסייה, שאינו שמאל, כן? אבל זה קרעי, שנע על הגבול הדק בין הגימיק לקוריוז. כמה זה המשפט הזה בגימטרייה?
בחודש מרץ ספרנו בכבישים 43 קורבנות ומאות פצועים. ברבעון הראשון של 2024 אנחנו סופרים כבר 102 קורבנות בנפש ואלפי פצועים, הרבעון הקטלני ב־15 השנים האחרונות. אז היה דיון באגם הדרעק, בוועדה לקידום בטיחות בדרכים. השרה האחראית, מירי המחוננת, לא הגיעה. יש לה הפקה על הראש, הטקס של אבי ואם האומה. גם מנכ"ל משרדה לא בא. נצ"מ מהמשטרה דווקא הצביע על הישג מ־ד־ה־י־ם, שלפיו ברבעון שהסתיים יש ירידה של כ־100 תאונות קשות...חחח... איזה מדינ'ע מופלאה יש לנו? הרבעון הכי קטלני, אבל יש ירידה בכמות התאונות. זה כמו "חמאס מורתע, חיזבאללה נזהר". הקצין הצהיר בוועדה שבמהלך משמרת של מתנ"א יש 60 ניידות תנועה בדרכים בינעירוניות. מאחר שאני עוקב אחרי התחום הרבה עשורים, אני שמח לדווח שבכל מחוז ת"א יש שש ניידות בכל לילה, לכל היותר, בדרך כלל פחות. סתם שתדעו.
דוח מבקר המדינ'ע חושף: מאז ינואר 2019 עד יוני 2023 בזבזה המדינ'ע 56 מיליון שקל על אבטחת ארבעה בתים פרטיים של ראשי ממשלה. אז איפה ההשקעה באבטחת נפתלי בנט, שכיהן שנה בתפקיד, ולפי אילה חסון, התבטאה ב־50 מיליון שקל? לבנט יש בית אחד, לאבי האומה יש שלושה בתים. הייתכן שאת עלויות האבטחה של אבי האומה מממן גורם זר, איזה מיליארדר אוהב ומעריץ? חייבים לשאול את אילה חסון, בטח יש לה הסבר, כמו שדוח המבקר מפוברק והוא פייק־ריפורט.
זהו זה, קינדערלך של שאבעס קוידש. תנוחו בשאבעס, תנו חזק בתפילות שלעלי חמנאי לא יקפוץ הקוף, והוא יטיל עלינו גשם של כטב"מים כמו בסרט "מלחמת הכוכבים", וגם קצת טילטילונים. בטחו בהשם, קינדערלך, הוא הרי עזר לנו כל כך ב־7 באוקטובר. הוא עזר גם ב־6 באוקטובר 1973 וגם בשואה, השם הכי עזר, כי נספו רק שישה מיליון. אם לא היה עוזר, מי יודע מה היה קורה.
אבל תכלס, אלוקים עוזר רק לאבי האומה לשלוט כאן 17 שנה, ולא רואים ת'סוף.
מה יהיה?