עוד לפני מלחמת 7 באוקטובר החלו להידלק אורות אדומים על מצב המשק, בעקבות הרפורמה המשפטית השנויה במחלוקת. משקיעים בהייטק השהו השקעותיהם, חברות רב־לאומיות צמצמו פעילות, והצמיחה במשק נבלמה.  המלחמה רק האיצה את התהליכים הללו ודרדרה את המשק עד כדי כך שברבעון האחרון של 2023 נרשמה צמיחה שלילית של 18.7%. גיוס מאות אלפי אזרחים למילואים, הוצאות עתק בביטחון, הריבית הגבוהה ומשתנים מקרו־כלכליים אחרים גררו לגירעון שיא של 6.6% מהתוצר, העולה על 100 מיליארד שקל.

איש אטום וחסר רגשות: את הכנסת הבאה סמוטריץ' כבר יראה מהבית

התקווה הייתה שראש הממשלה בנימין נתניהו, שכונה בשנים האחרונות "המבוגר האחראי", ייכנס לעניינים ויוביל למדיניות תקציבית מרסנת, הכוללת בראש ובראשונה את שינוי סדר העדיפויות. אלא שלמרבה התדהמה, נתניהו ברח והותיר את ניהול הכלכלה בידי שר האוצר בצלאל סמטוריץ'.

האחרון הוביל מאז פרוץ המלחמה "כלכלת בעזרת השם". משמע, בעזרת השם הכל יהיה בסדר, כי הרי כולנו אחים בדרך לניצחון המוחלט. אבל איך יהיה בסדר, אם תקציב 2024 כלל המשך הזרמת כספים קואליציוניים למפלגות החרדיות בהיקף של מיליארדי שקלים? איך יהיה בסדר, אם מ־38 משרדי ממשלה מנופחים לענייני כלום ושום דבר לא נסגר אפילו משרד מיותר אחד, גם למראית עין. איך יהיה בסדר, אם בתקציב 2024 אין מנועי צמיחה? הצמיחה היחידה הייתה בהמשך הפוליטיקה הקטנה והמינויים הפוליטיים.

בעזרת השם? יותר נכון, ישמור השם. כשהמשק נסוג לאחור, ברור שחברות דירוג האשראי הבינלאומיות יפחיתו את הדירוג או שיציבו תמרורי אזהרה. לכל אלה יש השלכות מיידיות על הכיס, וזה בעצם מה שמעניין את האזרח. הפחתת דירוג האשראי תייקר את עלויות גיוס ההון ותגדיל את החזר החובות שבתקציב. ישראל גייסה לפני כחודש 8 מיליארד דולר בשווקי ההון הבינלאומיים. את האירוע חגג שר האוצר בקולות שמחה ומצהלות, כאילו זה עתה הוחלט לחזור ולהתיישב בעזה.

עלות גיוס ההון הגבוהה הוכיחה שמבחינת איכות החזר האשראי, ישראל נמצאת בחברה לא טובה של מדינות הנמצאות אי־שם במרכז אמריקה או בדרום מזרח אסיה. על כך נשלם בריבית דריבית. התקציב הגירעוני, שהיה חף מבשורות עתידיות, אילץ את הנגיד לבלום את קצב הורדת הריבית. מחר יוחלט בבנק ישראל מה יהיה עם הריבית. בניגוד להערכות מוקדמות, ההערכה כעת היא שהריבית לא תרד, בחסות כלכלת בעזרת השם. עקב כך בעלי המשכנתאות, לקוחות הבנקים ולקוחות חברות האשראי, ייאלצו לשלם הרבה יותר עבור האשראי.

עסקים קטנים נמצאים בסכנת קריסה מתמדת. החרדים - לא רק שאינם מחזיקים באלונקה, אלא מעמיסים עליה עוד ועוד, והבריחה מחוק הגיוס מוכיחה את זה. כל הצעקות נגד הנגיד פרופ' אמיר ירון לא יעזרו. הכתובת האמיתית היא הממשלה, והוא הפך לילד האחראי עם האצבע בסכר. התמשכות המלחמה, האיומים מול האיראנים והחשש לפתיחת חזית בצפון, ניכרו בימים האחרונים גם בשער הדולר, שחצה לראשונה מאז המלחמה את קו ה־3.75.

דולר חזק משמעותו השפעה לרעה על מחירי היבוא, הבנזין למכונית (שכבר זינק ארבע פעמים) והסחורות. דולר חזק משמעותו מנוע בעירה נוסף לאינפלציה, שיעכב את הורדת הריבית וימשיך לשחוק את השכר. הסיבה לכל אלה היא שכל מה שמעניין את ממשלת ערלי הלב של בנימין נתניהו, המקבלת חיזוק מבני גנץ, יו"ר המחנה הממלכתי, זו הישרדות בכל מחיר.