לא לשווא יש שנאבקים על מקום בכנסת. גם מי שלא נאבק על מנת להשפיע, יודע שתפקיד חבר הכנסת הוא אחד התפקידים המתגמלים ביותר. אל תאמינו לחברי כנסת שאומרים לכם שהם עובדים קשה. אם יש כאלה הם מתי מעט. תנאי ההעסקה של חברי הכנסת מעולים, והשכר מרקיע שחקים. שכר של חבר כנסת שנקבע בחודש ינואר השנה עומד על 47,583 שקלים.
מילה של ואטורי? "לא תהיה פגרה בכנסת, אני מבטיח"
במפלגות החרדיות איימו: "אם לא היינו לפני פגרה הממשלה הייתה נופלת"
השנה נאלצו חברי הכנסת לוותר על העלאת שכר, לאחר שהוחלט להקפיא את הצמדת שכר חברי הכנסת והבכירים לעליית השכר הממוצע במשק. החיסכון הצפוי מהמהלך, שיסתכם בשישה עד שמונה מיליון שקלים, יופנה למטרות המלחמה. למרות הקפאת השכר אין סיבה לרחם על חברי הכנסת. שכרם ראוי ומכובד, ועבור כמה מהם הוא מוגזם ביחס לתרומתם הציבורית.
נזכרתי בשכר חברי הכנסת בעקבות ויכוח שהתעורר לגבי השאלה אם הכנסת צריכה לצאת לפגרה בעיצומה של המלחמה. חברי הכנסת זוכים לתנאי חופשה משופרים. שלא כמו בכל מקום עבודה אחר, שבו המעסיק יכול למנוע מהעובד לצאת לחופשה בתקופה שהוא בחר לעשות זאת, למשל בגלל מחסור בכוח אדם, יו"ר הכנסת אינו יכול למנוע מחברי הכנסת לצאת לפגרה ולחייב אותם להמשיך בעבודתם.
בעיצומה של המלחמה, כשהמשא ומתן על שחרור החטופים אינו מבטיח, חברי הכנסת יוצאים לחופשה שמאפשרת להם לא רק לנוח אלא גם להקשות בהגשת הצעות אמון בממשלה. הצעות אי־אמון מוגשות רק בעת המושבים הסדירים של הכנסת ולא בעת ישיבות מיוחדות בפגרה. כדי להפיל את הממשלה בעת הפגרה יש צורך להשיג את חתימותיהם של 61 חברי כנסת שתומכים באי־אמון, משימה שבמצב הנוכחי היא בלתי אפשרית.
באופוזיציה ניסו לקדם יוזמה לביטול פגרת הפסח של הכנסת שתימשך עד 19 במאי. ח”כ אביגדור ליברמן, יו”ר ישראל ביתנו, יזם את ההצעה שאליה הצטרפו סיעות יש עתיד, המחנה הממלכתי והימין הממלכתי, אך כל עוד ראש הממשלה נתניהו מתנגד לביטול הפגרה, יוזמתן של הסיעות אינה מעשית.
חוות דעת שהכין בשנת 1988 עו”ד צבי ענבר, שהיה היועץ המשפטי של הכנסת, קובעת: “אין בכוחו של תקנון הכנסת, ולא בכוחם של הנוהל והנוהג, למנוע את הכנסת מלהביע אי־אמון בראש הממשלה, זכות חוקתית בסיסית שקיימת אף בעת פגרה”. גם פרופ' אמנון רובינשטיין כתב בספרו “המשפט הקונסטיטוציוני של ישראל” כי “אין בכוחה של הוראה בתקנון כדי למנוע הגשת אי־אמון גם בכנס מיוחד של הכנסת, וזו הייתה גם עמדתו של נשיא בית המשפט העליון אהרן ברק, בעת שכיהן כיועץ משפטי לממשלה”.
גם דעתם של מומחי המכון הישראלי לדמוקרטיה פרופ’ גדעון רהט, ד”ר חן פריברג וד”ר אסף שפירא היא שאפשר להגיש הצעות אי־אמון גם בפגרה של הכנסת. אם מדובר באי־אמון, שהוא סעיף עצמאי על סדר היום, ההצעה תידון במקרה כזה בישיבה הראשונה שאחרי הפגרה, אלא אם הבקשה הוגשה על ידי 61 חברי כנסת, ואז היא תידון תוך שבוע גם בפגרה. אם מדובר באי־אמון שמוגש בסוף סעיף על סדר היום, ההצבעה תידחה לישיבה הראשונה שאחרי הפגרה, אלא אם הממשלה תבקש הצבעה לאלתר.
לראש הממשלה מובטח שקט לפחות עד אמצע חודש מאי. גם ללא הפגרה אין לאופוזיציה כיום רוב להפלת הממשלה.