שורת ההדלפות המגיעות מהגזרה החרדית, בדגש על הנהגתה הרוחנית, היא לא פחות ממדהימה. בתזמון מחושב, דרך טובי עיתונאים של המגזר, לציבור הרחב מועבר המסר כי ההנהגה הרוחנית מתנגדת בתוקף לכל מתקפה ישראלית על איראן שלא בתיאום מלא עם וושינגטון.
דווקא היום, ברקע השיח על האופי ועל המועד של תגובה ישראלית למתקפה איראנית, מתפרסמות שתי ידיעות עם מסר זהה.
דרעי משנה כיוון? "אחרי הבחירות הבאות לא נלך עם נתניהו" | דיווח
הפרסום הראשון מדבר על עמדת האדמו"ר מוויז'ניץ (דמות חסידית חשובה) שמזהיר את יו"ר ש"ס, אריב דרעי, מפני תקיפה באיראן. "אסור לישראל לתקוף חזרה באיראן, אנחנו במצב רגיש" - מפציר הרב החסידי, כך על פי הדיווח. מספר שעות מאוחר יותר עולה ידיעה נוספת, ממנה מתברר כי לא רק האדמו"ר מוויז'ניץ מוטרד מהאפשרות של תגובה ישראלית לאיראן, אלא גם המנהיג החרדי-ליטאי, הרב דב לנדו, חרד ממנה לא פחות.
התסריט אותו התסריט, פוליטיקאי חרדי בכיר פונה לרב בכיר להתייעץ עמו באשר למתקפה ישראלית אפשרית ומקבל את אותה התשובה: "don't". במקרה השני היה זה יו"ר דגל התורה, ח"כ משה גפני שפנה לרב לנדו וקיבל ממנו תשובה מדינית מתונה כי על ישראל לפעול אך ורק בשיתוף פעולה מלא עם ארצות הברית.
ייתכן שקורא ממוצע, הלא שייך לציבור מצביעי דרעי או גפני, ירים גבה ויתהה מדוע סוגיות ביטחוניות ברמה של תגובה לאיראן נידונות עם רבנים ולא עם אלופי המטכ"ל או בדיוני קבינט המלחמה. ככל הנראה מי שעומד מאחורי קמפיין "הרבנים נגד תגובה לאיראן" מכוון לדעת קהל אחר. קהל שעבורו דעת רבנים חשובה לא פחות מדעת אלוף כזה או אחר. או, כפי שאמרו בזמנו על מנהיג הליכוד האגדי, ראש הממשלה השישי, מנחם בגין: "יש לו פיק ברכיים מול רבנים ומול גנרלים". בעיניי מזמין הקמפיין, המשפט הזה מתאר טוב מאוד לא רק את אופיו של בגין, אלא גם את הדי אן איי של מצביע ליכוד הממוצע.
על פי גורמים פוליטיים, ההסבר הסביר לקמפיין הרבנים נגד תקיפה עוצמתית באיראן הוא בניית דעת קהל לקראת האפשרות של תגובה מידתית, מינורית או כזאת שלא תיתפס כמכה משמעותית, השווה למהלומה שאיראן הנחיתה על ישראל בלילה שבין יום שבת ליום ראשון. יש להניח כי מי שעומד מאחורי הקמפיין ומכין את דעת הקהל, מכיר היטב את אופי הקהל שדעתו (והצבעתו) חשובים לו.