מכירים את המימרה "האויב של אויבי הוא ידידי"? המחשה לכך הייתה השבוע, כשחיל האוויר הירדני נרתם ליירוט כלי הטיס הבלתי מאוישים והטילים ששוגרו מאיראן לעבר ישראל.
נקודת התורפה של איראן? יעד התקיפה הדחוף ביותר נחשף
הרבנים מתנגדים לתקיפה באיראן - ומשרתים מטרה אחרת לגמרי
המלך הירדני עבדאללה הורה לחיל האוויר שלו להצטרף למבצע יירוט הטילים. ואכן, צוותי האוויר שלו - שנחשבים לטובים שבטייסים - נרתמו למשימה, ובכך הגנו על שמי שתי המדינות.
התנהלותם של הירדנים עוררה זעם באיראן, מה שהביא את המלך לפעול מאחורי הקלעים מבלי שהשמיע את קולו. מערכת היחסים בין ישראל וירדן ידעה עליות ומורדות. היא הגיעה לשיאה ביחסים אישיים הדוקים בין ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל לבין המלך חוסיין (תמונת המלך מצית סיגריה לראש הממשלה התפרסמה בעבר במרבית עיתוני העולם, וחשפה מערכת יחסים אישית קרובה בין השניים), והידרדרה בתקופת כהונתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו.
היסטוריית היחסים עם הממלכה החלה בקיץ 1958, כשראש הממשלה דוד בן־גוריון אישר שרכבת אווירית ובה סיוע לירדן תעבור בתחום האווירי של ישראל, לאחר שהסעודים סירבו לעשות זאת בגלל חשש מתגובתו של נשיא מצרים גמל עבדול נאצר.
מי שהיה אחראי על שיתוף הפעולה בין שתי המדינות היה יעקב הרצוג, אחיו הצעיר של חיים הרצוג, לימים נשיאה השישי של מדינת ישראל, ודודו של יצחק הרצוג, הנשיא ה־11 של ישראל. הרצוג, שהיה יועצו המדיני של בן־גוריון, ולאחר מכן ציר בשגרירות ישראל בוושינגטון ושגריר בקנדה, היה הראשון שטווה את הקשרים בין ישראל לירדן.
לשיתוף הפעולה בין ישראל וירדן יש היבטים רבים. אחד החשובים שבהם נוגע למחסור במים בממלכה ההאשמית. הירדנים סובלים ממצוקת מים קשה, ועל פי הסכם השלום שנחתם בין שתי המדינות, ישראל מחויבת להעביר לירדן 50 מיליון מטר מעוקב מים בכל שנה. נפתלי בנט, שכיהן כראש ממשלה, החליט להכפיל את כמות המים, ובתקופתו סופקו לירדנים 100 מיליון מ"ק מים.
ההסכם שנחתם עם הירדנים היה לשלוש שנים, והוא אמור היה לפוג בחודש הבא. אל"ם (במיל') יגאל כרמון, שהיה יועצם של ראשי הממשלה רבין ויצחק שמיר, ושעומד היום בראש מכון ממרי לחקר התקשורת, אומר כי ישראל התלבטה אם להאריך את ההסכם, אך בעקבות התגייסותה של ירדן במתקפה מאיראן הוחלט השבוע להאריך בשנה נוספת את ההסכם.
ישראל התלבטה אם לעשות זאת, משום שבכירים ירדנים, ובהם שר החוץ הירדני איימן א־ספדי, השמיעו מאז 7 באוקטובר התבטאויות מתלהמות ומסיתות נגד ישראל. א־ספדי טען שאין הצדקה למלחמה בעזה, ושלא ניתן לחסל את חמאס בכוח הנשק.
בישראל עקבו בחודשים האחרונים בדאגה אחר הודעתו של השר הירדני על השהיית פרויקט משותף בשם "פרוספריטי", אשר לו שותפה ירדן עם איחוד האמירויות. ההסכם נועד להקים מתקן התפלה שיספק לירדן 200 מיליון קוב מים בשנה. בנוסף, היה אמור להיחתם בין שתי המדינות הסכם לחילופי חשמל תמורת מים, באמצעות מערכת סולארית, שתמכור לישראל אנרגיה ירוקה. התגייסותה של ירדן להגנת השמיים היא הסיבה המרכזית להארכה מיידית של הסכם המים בין שתי המדינות.
מפריחי הססמאות
פרופ' אלי פודה, חוקר במכון "מתווים", באוניברסיטה העברית בירושלים, אומר שבניגוד ליחסים הפומביים שידעו עליות ומורדות מאז שנחתם הסכם השלום עם ירדן, כולל הפגנות מול שגרירות ישראל בירדן - מערכת היחסים הביטחונית בין שתי המדינות הייתה תמיד יציבה, והיא כללה שיתוף פעולה הדוק בין המוסד לזרוע הביטחונית של ירדן. פרופ' פודה מזכיר את הסיוע שהעניקה ישראל לירדן ב"ספטמבר השחור" ב־1970, כאשר סייעה בהצלת שלטונו של המלך חוסיין.
ירדן זכתה לסיוע דומה גם בתקופת "האביב הערבי", שהחל בתוניסיה בשלהי שנת 2010 והתפשט ברחבי המזרח התיכון. "האביב הערבי" כלל הפגנות, מחאות ואלימות, שהביאו לחילופי שלטון בתוניסיה, במצרים בלוב ובתימן ולמלחמת אזרחים עקובה מדם בסוריה. לדברי פרופ' פודה, למשטר הירדני הייתה השבוע הזדמנות לגמול לישראל.
אלוף (במיל') דני יתום, שהיה המזכיר הצבאי של רבין וראש המוסד בתקופה שבה ניסה המוסד להתנקש בחייו של חאלד משעל בירדן, לא מופתע מכך שחיל האוויר הירדני פעל כדי להשמיד טילים וכלי טיס בלתי מאוישים ששוגרו מאיראן. לדבריו, לירדן חשובה התמיכה האמריקאית, וללא תמיכה מצד ארה"ב ירדן לא יכולה לשרוד, מה גם שהטילים חצו טריטוריה של הממלכה, שזה מהלך שהארמון אינו מוכן לסבול.
דוח שמפרסם השבוע מכון ממרי מתייחס לקריאות בירדן לבטל את הסכם השלום עם ישראל, וקובע שהסכם השלום הוא בחירה אסטרטגית ומקור כוח עבור ירושלים, אולם אם הוא יבוטל - הפלסטינים יהיו המפסידים הראשונים מביטולו.
העיתונאי הירדני עלאא' אל־קארלה כתב ביומון "אל־ראי", תחת הכותרת "מפריחי הססמאות הפלסטיניות - תוצאות ביטול הסכם השלום", כי הסכם השלום הוא זה שאפשר לירדן במרוצת השנים האחרונות לתת חסות למקומות הקדושים, לשמור עליהם ולטפל בהם, ולהבטיח את הגעת המאמינים אליהם. לדעתו, הסכם השלום עם ישראל מועיל יותר לפלסטינים מאשר לירדן. העיתונאי הירדני מדגיש במאמרו כי לוּ ירדן הייתה חושבת רק על עצמה, היא הייתה מבטלת את ההסכם מזמן.
לדברי הפרשן, אלמלא הסכם השלום שבגינו מאשימים את הירדנים בבגידה, ירדן לא הייתה יכולה להכניס לרצועת עזה גרגר של קמח או מיטה לטיפול רפואי, וגם לא להצניח סיוע או לשלוח אותו בדרך היבשה לעזה. העיתון הירדני כותב כי תושבי עזה שותפים לרטוריקה המסיתה ולהפגנות שאינן מועילות. לדבריו, הוא אינו חושף שום סוד כשהוא כותב שללא ההסכם - הסוגיה הפלסטינית הייתה באה אל קצה, וכל הפלסטינים היו מהגרים מפלסטין.