שלוש מועצות גדולי תורה קיימות בישראל. אחת מטעם הפלג הליטאי "דגל התורה" ביהדות התורה, השנייה מטעם הפלג החסידי "אגודת ישראל". השלישית מועצת חכמי התורה של מפלגת ש”ס. במועצות האלו חברים אדמו”רים, מנהיגי חצרות חסידיות, ראשי ישיבות ליטאיות המוכרים כגדולי תורה וראשי ישיבות ספרדיות. בשבילם אין דבר חשוב יותר, מרכזי יותר, חיוני וגורלי לקיומו של עם ישראל ולעתידו מאשר לימוד תורה.
לעמוד על האינטרסים: כמה דברים דחופים שישראל צריכה לעשות מול האמריקאים
ישראל צריכה לצמצם את התלות באספקת ציוד צבאי, אך בחוכמה
במהומה הפרלמנטרית, בגל התגובות, הפרשנויות והערכות בשיח הציבורי והתקשורתי סביב שאלת גיוסם של בחורי ישיבות לצבא לא נשמעו עד היום אף לא תגובה, אף לא התבטאות, אף לא הצהרה אחת בפרהסיה מטעם ובשם אחת משלוש מועצות גדולי התורה, או מטעמו ומשמו של אדמו”ר חסידי או אישיות מוכרת ומוערכת במגזר החסידי. זאת לא שתיקה רועמת. זאת שתיקה המבטאת כאב, מביעה דאגה ומייצגת חרדה.
האדמו”רים שותקים כי הם מתעבים פוליטיקה, אינם רוצים לזהם את ידיהם בנוכלות, בסחר ומכר ובקנוניות המכוערות הנרקמות בין שרים וחברי כנסת חסידים־חרדים שנבחרו כמייצגי החצרות החסידיות והמגזר החרדי־ליטאי. שיהיה ברור, מדובר באדמו”רים וראשי ישיבות ליטאיות שרוחנית ומוסרית הם משכמם ומעלה, ראויים לכבוד והערצה. אך הם מסרו, ליתר דיוק נטשו, את העיסוק, הדאגה והמעורבות בנושאי דת ותורה לידי חברי הכנסת של יהדות התורה.
התוצאה היא שכל נושאי הדת והדאגה לקיום, כולל לימוד תורה, הפכו לנושאים פוליטיים, לעיסוק סובייקטיבי, אינטרסנטי של שר או חבר כנסת חרדים, לעניין למקח וממכר קואליציוני. במילים פשוטות, לביזיון אחד גדול, מביש ומשפיל את התורה והיהדות.
מן הראוי לציין את מעורבותו הגלויה והחד־משמעית ומאבקו נגד ביטול התקציבים לישיבות של הגאון רבי דב לנדו. היחיד מבין נבחרת גדולי התורה שאיננו נח לרגע, מקיים מגעים עם עסקנים חרדים ויוזם כנס חירום של ראשי ישיבות. הגאון דב לנדו (בן 94) גם יוזם פניות לאילי הון יהודים בארצות הברית ושואף לארגן תרומות וסיוע פיננסי לישיבות בארץ כפיצוי על ביטול תקציבי הממשלה. הבעיה היא שאם אכן יבוטלו התקציבים יהיו צורך והכרח להקים גוף מאורגן קבוע של תורמים בארצות הברית ובקהילות יהודיות באירופה. זהו יעד לא פשוט, שלא נראה היום מעשי.
עניין הוויתור על השירות הצבאי לתלמידי ישיבות והעתיד המעורער של המשך תקצוב ממשלתי לישיבות יעסיקו את הזירה הפנימית בישראל עוד זמן רב. מה שיכול לפתור, לפחות חלקית, את הפילוג והרוח הרעה שמאפיינים את המאבק הוא לעקוף לגמרי את קיומן הפרלמנטרי של יהדות התורה וש”ס. לא רק לעקוף, אלא להתעלם מקיומן ולפעול במטרה ליצור נוכחות פעילה ומעורבות של גדולי תורה, דמויות רוחניות מוכרות, כמי שמובילים את המאבק למען המשך תקצוב הישיבות ולימוד תורה.
חייבים לנתק, להרחיק כל פעילות והתערבות של השרים וחברי הכנסת של יהדות התורה וש”ס בנושא גיוס תלמידי הישיבות. חייבים לנתק, לסלק כל מגע, שבריר של חיבור, בין פוליטיקה למאבק למטרה כל כך קדושה כמו הבטחת לימוד תורה. חייבים לשקם ולחזק את מעמדן של התורה והיהדות כתורה ויהדות, לא כיעד פוליטי, כבסיס לקואליציה ולאינטרסים אישיים. התוצאות החיוביות והטובות יפתיעו.