1. אחרי החגים כבר כאן
פסח והמימונה, שבהם לקחנו פסק זמן מצרות הכלכלה, חלפו ביעף. בשטף אירועי החג נשכחה מזמן ההחלטה הכואבת של חברת הדירוג הבינלאומית S&P להוריד את דירוג האשראי של ישראל.
מי שהתעלם מההחלטה בזמן אמת היה שר האוצר בצלאל סמוטריץ', שבחר שלא הגיב. אירועים אחרים שדווקא בחר כן להגיב עליהם היו מתחומי הביטחון. את החלטת ראש אמ"ן האלוף אהרון חליוה להתפטר הוא ביקר על אי־לקיחת האחריות, ודרש להפקיע מהרמטכ"ל את ההחלטה על מינוי מחליפו. השבוע הטיף חסר המודעות העצמית לגדי איזנקוט על הצורך ב"קצת צניעות", לאחר שהרמטכ"ל לשעבר הזהיר מהפעלת סחיטה באיומים כנגד נתניהו בעניין הכניסה לרפיח. הביקורת על צה"ל ומפקדיו מגיעה ממי שנקלע לשירות צבאי שנמשך בערך דקה וחצי.
ואם כבר מדובר על כישלונות, האם לא הגיע הזמן שסמוטריץ' וראש ממשלתנו נתניהו, שהתייחסו לשלטון חמאס כאל נדל"ן מניב, ייקחו אחריות ויגאלו אותנו מייסורינו? נראה את אדון שר האוצר, שסחט מנתניהו תפקיד שר במשרד הביטחון, מממש סוף־סוף את איומיו ומתפטר.
הציפייה מנתניהו היא לעשות את מה שרוב העם משתוקק לפי הסקרים - והוא הקדמת הבחירות. אבל הצחקתם אותם! לקיחת אחריות מצד נתניהו דומה לאפשרות הכניסה לרפיח. לקיחת אחריות של סמוטריץ' אינה יותר מאשר סיפורי גרנדמייזר. שר האוצר בורח מאחריות בתחום הביטחוני, אבל הלוואי שזה היה התחום היחיד. בכלכלה הוא גרוע הרבה יותר, והתחרות אינה פשוטה. כבר הזכרנו את ההתעלמות הבוטה שלו מהחלטת S&P להוריד את דירוג האשראי של ישראל.
במלחמה ביוקר המחיה כהונתו מסתכמת בכישלון מוחלט. מחירי הדיור ממשיכים לטפס, בין השאר בגלל ירידה בהתחלות הבנייה והתנגדותו להבאת עובדים פלסטינים בגלל האידיאולוגיה הקיצונית. באין חלופות, כולם משלמים את המחיר. עליית המחירים מגיעה בנוסף לריבית הגבוהה, שהיא תוצר לוואי של מדיניות התקציב המופקרת בהובלתו ובגיבויו של נתניהו, הכוללת את אי־ההתמודדות עם הגירעון המטפס בהדרגה ל־150 מיליארד שקל.
שר האוצר של ממשלת המחדל גם שיגר אלינו השבוע כטב"ם כשר לפסח שהתפוצץ בכיס האזרחים. הבנזין למכוניות זינק בעוד 18 אגורות לליטר - ומחירו מגיע ל־7.9 שקלים. תוך חמישה חודשים עלה ב־13.8%. אנחנו בדרך להיות שיאני מחירי הבנזין העולמיים. למעלה ממחצית מחירי הבנזין הם מסים ומע"מ, אבל את זה לא מספרים לנו.
יצרני מזון כיוניליבר, שטראוס, החברה המרכזית (קוקה קולה) ועוד העלו מחירים של 4.5% וצפונה - וזה עוד לא הסוף. החשמל בדרך לייקור נוסף. תעריף המים, שכבר התייקר בינואר ב־0.7%, צפוי להתייקר ביולי ב־5% נוספים. גם מחיר הלחם, הסמל הגדול ביותר של יוקר המחיה (לבד ממחירי הדיור), עלול לעלות כשיוסר ממנו הפיקוח. איך טען יו"ר ש"ס אריה דרעי בציוץ בטוויטר ב־29 בינואר 2022? "ממשלה שמרעיבה ילדים אין לה זכות קיום". אז מה לעזאזל אתה עושה בממשלת נתניהו?
ניתן לגייס את פרקליט השטן ולטעון: מה בעצם אני רוצה משר האוצר, הרי הוא נקלע למלחמה בלתי אפשרית שהגדילה את הוצאות הביטחון ואת הגירעון ומנעה את היכולת לטפל ביוקר המחיה, או כמו שביבי אוהב לכנות "החיים עצמם". אבל אלה רק טיעונים לעונש. שר האוצר ניסה תמיד לדחות את הקץ ולקוות לטוב, אבל תמיד ידע להאשים את התקשורת.
מחירי הבנזין סובסדו, וכשראה שזה לא עובד, ברח מתחנות הדלק. את ייקור מוצרי החלב ב־16% דחה כמו בעסקת תשלומים בכרטיס אשראי. עליית מחירי הלחם נדחתה בגלל הסכם מפוקפק עם בעלי המאפיות, ואם אכן יוסר הפיקוח ממחירי הלחם - המחיר יעלה. הפעם האחרונה שוועדת השרים לענייני יוקר המחיה התכנסה הייתה לפני חודשיים, ומאז כלום. כשאין שר שיאיים בהתפטרות מהממשלה על נושא יוקר המחיה, זאת התוצאה.
שר האוצר נמלט משדה הקרב הפוליטי (על הצבאי אין מה לדבר) כל אימת שנתקל בזירת מטענים לא צפויה. זו יכולה להיות אש עוינת מחברת דירוג אשראי, וזה יכול להיות מארב קולינרי של יצרן מזון שהעלה מחירים, או RPG שנורה לעברו (מטפורית כמובן) מקהל משתתפים דעתן בכנס כלכלי. באותה עת, ובגיבויו המלא של נתניהו, הוא לא מתבייש לתקוף חזיתית את קציני צה"ל כאילו הוא נשיא בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, ואינו חושש להתעמת מול האמריקאים ומאיים עליהם בחיסול הרשות הפלסטינית.
פוליטיקאי כזה חייב להניח לנפשנו וללכת הביתה, ולאפשר לדורות הבאים להתחיל בשיקום הנזקים שהותיר. אלא שלצערנו, מכיוון ש"השקרן בן שקרן" לא ייתן לאדון גרנדמייזר לפרוש מחשש לגורל ממשלתו - הציבור או האמריקאים חייבים ללחוץ ולהראות לו את הדלת החוצה.
2. נזקי הריבית הגבוהה
אחת התעלומות בבורסה נוגעת להתנהגות שוק המניות, שהמשיך בשבוע האחרון את נסיקתו למרות המלחמה, חוסר הוודאות והריבית הגבוהה. קופות הגמל וההשתלמות הסולידיות סיימו אומנם את מאי בתשואה שלילית של 1.6%, אבל מתחילת 2024 הניבו 2.5%.
שני הסברים אפשריים לתופעה החריגה: העליות התמקדו עד לאחרונה בבורסת נאסד"ק וניו יורק. העובדה שיותר ממחצית נכסי הגופים המוסדיים מושקעים בחו"ל שיפרה את התשואות. גורם נוסף, פחות חשוף לעין הציבור, הוא ההשקעה בנכסים לא סחירים - המשוערכים ללא קשר למצבם בבורסה.
בעצם זה לא מדויק לגמרי, וכאן המקום להסבר קצר: שווי נכסים לא סחירים נקבע לפי נתונים כלכליים חיצוניים כמו הריבית והדולר. כשהריבית עולה, ערכם המהוון של הנכסים יורד. ירידת ערכם גם מוסברת בירידה בביקוש לנכסי נדל"ן כמו משרדים, בין השאר בזכות העבודה מהבית.
החברות הבורסאיות חושפות בצורה שוטפת את שווי הנכסים הלא־סחירים. אלוני חץ, שבשליטת נתן חץ, דיווחה השבוע על שערוך הפחתת שווי ברבעון הראשון של 400 מיליון שקל לגבי ערכן של חברות נכסים בארה"ב (קאר) ובבריטניה (ברוקסטון). החברה הסבירה שההפסדים נובעים מ"עליית שיעורי ההיוון של תזרימי המזומנים החזויים בטווח של 0.25%־0.5%". נזכיר שאלוני חץ הפסידה ב־2023 2.7 מיליארד שקל משערוך נכסים - והסוף הטוב אינו נראה באופק.
והיא לא לבד. רווחי חברת הנכסים גב ים ירדו ברבעון הראשון של 2024 מ־88 מיליון שקל ל־69 מיליון שקל בגלל ירידת שווי הנכסים. זה קורה בחברה שנכסיה נמצאים באזורים מבוקשים, עם שיעורי תפוסה מעולים ומאוכלסים על ידי שוכרים חלומיים מהמעלה הראשונה: אפל, גוגל, אמזון, מיקרוסופט, אינטל, ג'נרל אלקטריק, ג'נרל מוטורס, אנבידיה, פיליפס, מובילאיי, דל, י.ב.מ, אלביט ורפאל.
אבי יעקובוביץ, מנכ"ל גב ים, הסביר: "אנו חווים את אחת התקופות המורכבות והמאתגרות ביותר לישראל, שנותנת את אותותיה ומקרינה על המשק. סביבה עסקית מורכבת זו תמשיך להיות מאתגרת גם בהמשך 2024".
לגב ים ולאלוני חץ צפויות להצטרף חברות אחזקת נדל"ן נוספות, כמו סיטי G בבעלות חיים כצמן, חברת האחזקות רני צים ואחרות. העובדה שמניותיהן נסחרות מתחת לשוויין בספרים מעידה על ציפיות המשקיעים למחיקות נוספות.
ואולם, בעוד החברות הבורסאיות חושפות בזמן אמת את שווי הנכסים הלא־סחירים, בגופים המוסדיים המנהלים עבורנו את קופות הגמל, קרנות ההשתלמות והפנסיה - רב הנסתר על הגלוי. לא ברור כיצד ומתי נקבע שווי הנכסים הלא־סחירים, ואיך המשקיע הסביר מסוגל לדעת מה התשואה הנכונה בקופת הגמל או בקרן ההשתלמות שלו. משקיע המוכר קופת גמל או פודה קרן השתלמות עם נכסים לא סחירים בשיעור גבוה עשוי לקבל תמורה כספית גבוהה יותר מהשווי הכלכלי האמיתי, משום שלא נערך שערוך אמתי.
מי שנפגע הם עמיתים שנשארים בגוף המוסדי, ומסבסדים בפועל את אלה שעוזבים. לכן יש לשפר משמעותית את הגילוי הניתן לעמיתים על השווי הריאלי האמיתי של הנכסים הלא־סחירים, ומומלץ לעשות זאת לא באופן רבעוני אלא אפילו אחת לחודש. חייבים לפעול מיידית, כי מרבית הכלכלנים סבורים שיש סיכוי נמוך לירידה בריבית. יש המרחיקים לכת ומעיזים להעריך שהיא עלולה לעלות. אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי במיטב, מעריך שהשווקים מגלמים ציפיות להורדת ריבית אחת בלבד בשנה הקרובה.
3. הבעיטות של שפיגלר
מנכ"ל חברת החשמל מאיר שפיגלר פתח את שיחתנו בהתנצלות עקב הסטייה מלוח הזמנים בשיחה שקבענו מראש. "ל־א.א (השם המלא במערכת – י"ש) שנכה ב־100%, יש עדיין בעיות בביטוח לאומי. עד היום הוא פונה אליי (שפיגלר הוא מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי לשעבר – י"ש). נעניתי ואני עדיין מטפל בו", מסביר מנכ"ל חברת החשמל את פשר האיחור, ופותח במתקפה: "אני במערכת הציבורית רק כדי לשרת את הציבור ולא את אגף התקציבים ולא את רשות החשמל. אקבל את ההחלטות האחראיות, ומבחינתי שפקידי האוצר ימשיכו לרוץ אחריי".
משורות קצרות אלה בלבד ניתן להבין ששפיגלר אינו מנהל שגרתי בנוף הישראלי. הוא שועט קדימה כסוס פרא, ומסרב להשתרך מאחור כחמור עצל. פעם משה דיין נהג לומר על התנהגותו הפראית של אריק שרון בצבא שהוא מעדיף לרסן סוס דוהר מאשר לדרבן חמור עצל. את שפיגלר אין מי שיבלום.
בימים אלה מדברים על פתיחת חזית נוספת בצפון ואפשרות למחסור במקורות אנרגיה. איך אתה נערך לכך?
"אנחנו מוכנים ב־100%, וכל יום משפרים את הביצועים, לומדים מטעויות ומעבירים הנחיות מתאימות. אנחנו נמצאים בשטח בפריסה עם מאות גנרטורים למקרה מצב חירום. חברת החשמל לא המתינה לקבל אישור רגולטורי כדי להצטייד במלאי חלקי חילוף, כלי עבודה שונים וגנרטורים. עלות הרכש נאמדת ב־700 מיליון שקל.
"רכשנו וגם פנינו בהצעות לרכש ציוד שנדרש למקרה של פגיעה באתרים אסטרטגיים בתחנות משנה. הרכש יאפשר לנו לספק חשמל תוך זמן קצר מרגע הפגיעה באחת מתחנות המשנה. בנינו בעצמנו ערכות שנוכל לשנע לשטח המיועד ולהקים את האתר החלופי תוך 48 שעות. עשינו גם תרגילים רטובים בשטח והקמנו תחנת משנה חלופית, תוך גיוס 18 משאיות ומנופים שמרימים מאות טונות של ציוד".
אבל אינך חושש מכך שקיבלת החלטות במאות מיליוני שקלים ללא אישור אגף התקציבים באוצר או רשות החשמל?
"אגף התקציבים ורשות החשמל לא רק שלא אישרו, אלא תקעו מקלות בגלגלים. אם הייתי צריך לקבל את האישורים, הם היו ניתנים אולי בעוד שתי מלחמות. גם נכון להיום אין עדיין אישור. ההצטיידות אינה מוכרת לצורך קביעת תעריפי החשמל. אם הדירקטוריון לא היה מוביל את מהלך ההצטיידות, לא הייתי יכול לתת מענה לתיקון מפגעים בזמן אמת. אגף התקציבים באוצר ורשות החשמל התנהגו בצורה רשלנית, ואני מדבר בלשון מרוסנת.
"כשאני קונה מלאי, אני לא שומר אותו בבית כגנרטור פרטי. זאת החלטה על בסיס מקצועי טהור. תגיד לי אתה. האם לדעתך הפקידים ראו אי־פעם בחיים תחנות כוח. הם הרי לא מסוגלים לחבר בורג לבורג, אז איך הם יכולים לאשר הצטיידות. מבחינתי קיבלתי את ההחלטות הנכונות ושירוצו אחריי".
אתה מדבר על היערכות חירום, אבל אם נסתכל כמה שנים קדימה, לדעת כל המומחים צפוי מחסור חריף באספקת החשמל בגלל היעדר כושר ייצור של החברה ומחסור בתחנות כוח.
"אענה לשאלה למרות שאת השאלות בנושא יש להפנות לחברת נגה, האחראית לניהול מערך ייצור החשמל. אנחנו בחברת החשמל חויבנו למכור בהתאם לרפורמה תחנות כוח לשוק הפרטי, אבל מי שקובעת את קצב ההקמה ומקורות אספקת חלופיים היא חברת נגה.
"גם אם נאמין שהחלטת הממשלה תתגשם, וב־2030 יגיע היקף השימוש באנרגיה סולארית ל־30% מייצור החשמל - זה לא יקרה אם חברת החשמל לא תיכנס לתמונה. היא חייבת להיות חלק מייצור החשמל דרך פאנלים סולאריים. פנינו לשר האנרגיה, והוא תומך במהלך. ללא חברת החשמל אין שום סיכוי בעולם שיקפצו מייצור של 11% מאנרגיה סולארית, שזה המצב היום, לרמה של 30%".
למרות בעיית תזרים המזומנים, חברת החשמל מממנת בפועל הקמת מתקני אגירת חשמל ודווקא במגזר החרדי. תגיד לי אם לא מדובר כאן בהחלטה פוליטית.
"חברת החשמל לא מממנת לשום מגזר מתקני אגירת אנרגיה. הפיילוט שעבר בהחלטת ממשלה קובע כי בשכונה בבני ברק עם 3,000 יחידות דיור, שלא צורכות חשמל בשישי־שבת מהרשת המרכזית, יוקם מתקן אגירה. אבל בחמשת הימים הנוספים הוא יהיה חלק מייצוב רשת החשמל. אז רחמנא ליצלן, בסך הכל במקום לקבל את המתח ישירות מרשת החשמל, הם יקבלו את החשמל ממתקן האגירה.
"כל 'העליהום' שיצא בגלל 'החשמל הכשר', שהוא בסך הכל מתקן שיאפשר קבלת חשמל מבלי שמשהו ייצר אותו בזמן אמת, הוא מיותר לגמרי. מדוע כל צרות העין הזאת, ההתרסה והמלחמה נגד החרדים? הרי בכל שאר הימים בשבוע האנרגיה הזאת מייצבת את הרשת. אגב, בכל העולם יש בליץ של הקמת מתקני אגירה, ולא רק לחרדים".
אגיד לך מאיפה הכעס והתסכול. חברת החשמל מממנת את הקמת המתקנים לחרדים על חשבון תעריפי החשמל של כלל הציבור, אז מדוע שלא יהיה כעס?
"זה רק במקרה שאצלנו בישראל הדתיים יוכלו ליהנות מכך, אבל מתקני האגירה נועדו בכל מקרה לאבטחת האספקה של כלל הרשת. בכל מקרה, העלות לא תושת על כלל הצרכנים. לפי התוכנית העסקית שערכנו, סוכם שאם יהיה גירעון בהפעלת מתקן האגירה - החברה הכלכלית של עיריית בני ברק תשלם את ההפרש. נקים ממקורותינו את הקמת המתקן בכל מתקן אגירה בישראל, והוא לא יהיה חלק מהתעריף".
קיימים סיכונים רבים לעובדי החברה, בין השאר משום שקווי המתח הגבוהים והנמוכים נמצאים באוויר ולא מוטמנים מתחת לפני הקרקע.
"אתה צודק, והסוגיה המורכבת הזאת נמצאת בתוכניות העבודה של החברה, ולפיהן בכל שנה נטמין 100 ק"מ של קווי מתח. אבל מה לעשות שבארץ יש כ־2,600 ק"מ ועוד 1,200 ק"מ בסמוך לקו הגבול? שר האנרגיה אלי כהן תומך בפרויקט הזה, אבל בינתיים אין תקציב. בזכות העובדה שקווי המתח במרכז מוטמנים מתחת לקרקע, דקות אי־האספקה בת"א ובמרכז הן פחות מרבע מהממוצע הארצי.
"במלחמה נהרגו עד כה ארבעה עובדי החברה, ושמירת חיי האדם אצלנו מקבלת חשיבות עליונה. לפני שיוצאים לשטח מבצעים את כל הבדיקות עד קוצו של יוד עם שירות הביטחון. שכרנו באמצעות ועדת המכרזים את שירותו של אלוף (במיל') יואל סטריק, שהיה מפקד פיקוד העורף, ומפקד פיקוד צפון וראש מערך זרוע היבשה. הוא מלווה אותנו ומתכלל עבורנו את צורכי הביטחון יום־יום ושעה־שעה. הוא עושה זאת בשיתוף ראשי כיתות הכוננות המקומיים, כדי לוודא שאנחנו נותנים לעובדים את הביטחון המרבי".
אתה מדבר בכל הזדמנות על מחסור בכוח אדם, אבל ברפורמה דובר על צמצום כוח האדם.
"גיוס כוח אדם נוסף לחברה בעיתוי הנוכחי הוא חלק מהאינטרסים הלאומיים. בלשון מרוסנת אני יכול לומר שאגף התקציבים באוצר מונע את זה ופוגע באינטרס הלאומי של ישראל - לא רק בתחום החשמל, אלא גם בביטוח הלאומי ובתחומים נוספים. אין תחום שהם לא תוקעים בו מקלות בגלגלים. יושבים שם אנשים שמעולם לא ישבו במגזר העסקי, ומקבלים החלטות קרדינליות.
"לדעתי, פקיד באגף התקציבים חייב תחילה לעבור דרך השוק הפרטי - ורק לאחר מכן למגזר הציבורי. לא יעלה על הדעת שלמרות שהם לא מבינים דבר וחצי ודבר, הם קובעים הכל, כולל בנושא כוח האדם. אגב, זה נכון גם לגבי רשות החשמל, שאחד מראשיה עומד לחזור לשוק הפרטי".
בוא נדבר על תעריפי חברת החשמל, שנכון להיום אמורים לעלות לפחות ב־7% ועדיין זה לא קורה.
"אכן תעריפי החשמל אמורים היו לעלות בשיעור גבוה, אבל בתחילת השנה החליטה רשות החשמל להעלות את התעריף ב־2.6% בלבד. לצערי הרב, ההחלטות על התעריף, שאמור לממן את הוצאות חברת החשמל, מתקבלות עם משקל בלתי מבוטל של היבטים פוליטיים. למרות זאת, תעריפי החשמל בישראל הם מהנמוכים בעולם.
"מי שבוחשת בסוגיית התעריפים היא רשות החשמל, שמועלת בתפקידה ובאחריותה. הם לא מסוגלים להתמודד עם העובדה שבהתאם לסמכויות שמצויות בידם, ההחלטות צריכות להתקבל על בסיס מקצועי בלבד - ללא שיקולים זרים, ובוודאי בהתעלם מלחצים פוליטיים".
נכון שתעריפי החשמל אולי נמוכים מאירופה, אבל שיעור התקלות ברשת גבוה יחסית.
"אתה צודק בעניין התקלות ודקות אי־האספקה, אבל כדי לקבל מוצר טוב יותר חייבים לשלם, ויש לזה עלות. לצד זה אנחנו מבינים גם שאנחנו בחברת החשמל חייבים להתייעל ולהשתפר, ופועלים לממש את זה".
אז לאן הלך הכסף שהייתם אמורים לקבל במסגרת ייקור התעריפים?
"רוב הכסף מה־1.7 מיליארד שקל שהיינו אמורים לקבל עבר לחברת נגה, האחראית לניהול המערכת. חברת החשמל לא רק שלא קיבלה את הכסף, אלא גרעו ממנה 1.2 מיליארד שקל מהתעריף. הבטיחו שיחזירו את הכסף עם מכירת אשכול. אשכול נמכרה ב־9 מיליארד שקל - ואנחנו אמורים לקבל את התמורה ביוני. אנחנו נקבל כ־50% בגין הקרקע של אשכול והתשתית והחיבורים. אנחנו גם אמורים לקבל פיצוי נוסף בגין הגידול בשימוש בפחם ועליית המחירים.
"חוץ מהפחם מגיע לנו פיצוי בגין חידוש יחידת הייצור ברוטנברג בתל אביב והמעבר מפחם לגז והסבת יחידות ייצור נוספות מפחם לגז. את ההוצאות הללו פרסו לשלוש שנים בניגוד לחוק. והיו כמובן הוצאות חד־פעמיות של המלחמה. כל זה מוביל אותי למצב של תעוקה תזרימית. אבל אם נניח שנתנו לנו בטעות יותר כסף ממה שמגיע, מה אעשה איתו? האם נשמור אותו בבנק או שנשקיע בשיפור הרשת ובשיפור מערכת ההטמנה? התשובה ברורה".
דובר על הפעלת רפורמת המונים ואפשרות למעבר בין ספקים גם בבתים שבהם אין מונים חכמים ואפשרות לחסוך מיליארדים. מדוע זה עדיין לא קורה?
"ההחלטה הראשונה של שר האנרגיה אלי כהן הייתה בקשה שנתמוך במעבר גם ממונים לא חכמים לספקים חדשים. אנחנו עושים מאמץ אדיר שנגיע להתקנה של 600 אלף מונים בשנה הקרובה, כך שבסך הכל יהיו בבתים כמיליון מונים חכמים. תהליך החלפת המונים יוקדם לשנת 2028 במקום ב־2036. בטווח של כחודשיים ניתן יהיה להעביר לקוח מספק לספק גם אם אין לו מונה חכם, ובכך לחסוך הרבה כסף".
