על הקיר יש לי אינסוף פתקים נדבקים עם אינסוף משימות שאני צריך לבצע. ביניהן משימה שאומרת ״להתכונן להסביר על מדינת ישראל בגן של הילדה״. לא יודע למה ואיך זה קרה (לאחרונה אני אומר יותר מדי את המשפט הזה), אבל התנדבתי להסביר על מדינת ישראל בגן של הילדה. שאלו איזה הורה מוכן לבוא ולהסביר לקראת יום העצמאות על מדינת ישראל. לא חשבתי יותר מדי והתנדבתי. ועכשיו אני תקוע עם זה בלי להבין באמת איך אפשר לצלוח את המשימה הזאת.
נשוי וטעייה: השבוע הייתי אמור לחגוג 12 שנות נישואים | ליאור דיין
"בתוך התופת אנשים הקריבו מעצמם כדי להציל אחרים, זה מצמרר"
בגדול, אם מבקשים ממני להגיד מהי מדינת ישראל, התשובה שלי תהיה: מדינת ישראל היא 90% פקקים, 10% מים. מעבר לזה אני לא ממש יודע מה לומר. כלומר, אפשר ללכת על נקודות הציון המרכזיות - הרצל, הקונגרס הציוני הראשון בבזל ב־1897, הקמת המדינה ב־1948, הרחבת הגבולות המזהירה ב־1967, יציאת הסינגל הראשון של סטטיק ובן־אל בנובמבר 2015. אבל אי אפשר לזרוק ככה מספרים ונקודות ציון על ילדים בגן. הם יאבדו קשב בתוך דקה.
כשניסיתי לחשוב מעבר לזה, על משהו שהוא מעבר למספרים ונקודות ציון, הלכתי לאיבוד. ניסיתי למצוא תשובות על מדף הספרים שלי. ניגשתי אליו, שלפתי ממנו את ״ספר הציטטות הגדול״ ומצאתי כמה ציטוטים על הנושא. חלקם מאוד פומפוזיים, כמו למשל ״הננו לבד בעולם, עם בודדים. בבדידות הזו של הגזע נגדל.
בבדידות הזאת המוקפת טבעת זעמים, מן הבדידות הזאת עוד יצאו לביאים ורעמים״ (אורי צבי גרינברג), ו״רצוננו, סוף כל סוף, לחיות כאנשים חופשיים על האדמה שלנו, למות במנוחה במולדת שלנו״ (תיאודור הרצל). חלקם יותר ריאליסטיים, למשל: ״כל ישראל ערבין זה לזה אבל אין כיסוי לשטרות״ (שמעון צבר), וחלקם מדויקים ויפים להפליא כמו למשל: ״עם ישראל גוש עתיקות עקשני״ (צ׳רלס למב). אבל נראה לי שלהביא ציטוטים כאלה לילדים בני 4 לא יהיה משהו יעיל במיוחד.
התקשרתי לגננת והסברתי לה שאני לא בטוח שאני אצליח להעביר כמו שצריך את מהות החג והמדינה. ״אז אולי פשוט תסביר מה זו עצמאות באופן כללי״, היא הציעה. גם זה חתיכת סיפור, חשבתי לעצמי, אולי אפילו יותר מסובך. ״אני מעדיף להישאר במדיני״, הודעתי לה וחזרתי לנקודת המוצא.
ניסיתי לחשוב איך להסביר את המקום הזה שאנו חיים בו. אולי אגיד שמדינת ישראל היא מקום חם ולח מבחינה אקלימית וגם מבחינה אנושית - מדינה של אנשים חמים ולחים. האמת, זה נראה לי יותר מדי מטאפורי לילדים קטנים, צריך משהו אחר. אולי אסביר שמדינת ישראל היא חירות ודמוקרטיה. רגע, בעצם לילדים האלו אין בכלל מושג מה זו דמוקרטיה, זה לא טוב.
אולי פשוט אגיד שמדינת ישראל היא מקום קטן עם רעיון - להיות טריטוריה בטוחה, בית בטוח, לעם נרדף. זה לא רע, חשבתי לעצמי, אבל הבעיה היא שאז אצטרך להסביר למה העם נרדף ואסתבך עם הסברים על השואה והפרעות השונות, שזה הדבר האחרון שאתה רוצה להסביר לילדים בגן. זה הסבר די אלים ומפחיד ויכול להכניס את הילדים ללחץ ולפחדים.
רגע, חשבתי לעצמי, אולי הפתרון הוא שפשוט אראה להם את הסרט הישראלי הנצחי ״גבעת חלפון אינה עונה״? הבעיה היא שהם לא ישרדו שעה וחצי של סרט. חבל שאין גרסה מקוצרת באנימציה של ״גבעת חלפון אינה עונה״ לילדים. קיבינימט, איך מסבירים את המדינה הזו לילדים בני 4? אני לא הולך. אכתוב עכשיו בקבוצה של ההורים שאני מבקש שמישהו יחליף אותי.
איזה חתיכת סיפור זו המדינה הזו. שמישהו אחר יתעסק עם זה. אכתוב בקבוצה שאני מוכן להתחלף עם אחד ההורים שהתנדבו לסדר את הכיבוד והשתייה הקלה באסיפת ההורים. די, תעזבו אותי מהמדינה הזו. תנו לי להתמקד בדברים פשוטים כמו לסדר כיבוד קל ושתייה על שולחנות פלסטיק.