1. חרמות ברזל
ממשלת מדינת המלדיביים הודיעה השבוע על איסור כניסת ישראלים לאיים משום שהפכנו מבחינתם לאורחים בלתי רצויים. הלוואי וביטול חופשות היה הצרה היחידה שממשלת נתניהו הנחיתה עלינו.
לקראת פיצוץ במגעים: סינוואר הודיע למתווכות - "לא נתפרק מנשקנו"
נסראללה צוחק בבונקר: הטעות הענקית שעשתה ישראל מול חיזבאללה
בטן־גב זאת לא הבעיה. אם לא במלדיביים, נטוס לאיי סיישל או לפוקט שבתאילנד. וכשנחזור לנורמליות, לא לשכוח להטביע (מטאפורית כמובן) את המלדיביים, להתעלם מחופשות "הכל כלול" בטורקיה, ובאותה ההזדמנות לקצץ את כנפי מטוסי טורקיש איירליינס, שמתעלמת מנתב"ג.
החרמות על ישראל עלו השבוע מדרגה ומתחילים לתפוס ממדים של מלחמת חרמות ברזל. חברת האופנה פוקס בבעלות הראל ויזל דיווחה השבוע שהרשת הבינלאומית Pret A Manger, שאמורה הייתה לפעול בישראל עם 40 סניפים, ביטלה את רישיון הזכיין בגלל המלחמה. הרשת השוויצרית טענה לכוח עליון (force majeure) כתוצאה מהמלחמה והשפעותיה. פוקס מצדה טוענת ובצדק שטענת כוח העליון אינה מקובלת ודורשת לקיים את ההסכם. ברור ש־Pret השוויצרית מצאה רק תירוץ לברוח. לא ברור מה הפיצוי שתקבל פוקס, אם בכלל.
קדמה לרשת המזון השוויצרית, מקדונלד'ס העולמית, שנסוגה (חלקית) מישראל בצורה יותר אלגנטית. היא קנתה את חלקו של זכיין הרשת בישראל, עומרי פדן, שהעז למכור לחיילי צה"ל בעיצומה של המלחמה את הקציצות בהנחה.
חלק מהרשתות הבינלאומיות, כמו נסטלה, הגיעו לישראל בעקבות הסכמי אוסלו שכה מרבים להשמיץ שלא בצדק. אחת מהן, נסטלה השוויצרית, הספיקה מאז להשתלט על אסם. התקפלות מישראל בעיתוי הנוכחי היא מבחינתה משימה מסובכת יותר מהכנת מתכון סודי לטייסטר'ס צ'ויס.
הצרות מאירופה מגיעות בצרורות. אוסלו הפכה מבירה ידידותית למוקד התקפות פעילים פלסטינים, שאליהם חברו פעילי BDS מקומיים. שכנתה שוודיה הפכה מיצרנית וולבו וספוטיפיי ליצרנית פעילי איכות סביבה כמו נערת הפוסטר גרטה טונברי.
אבל אפשר להירגע. כל עוד מדובר בחרם של מותגי מזון בינלאומיים, מותגי אופנה או מותגי נופש - לא צריך להילחץ. במונחי מקרו־כלכלה יש להם משמעות כלכלית זניחה. במקום לנפוש במלדיביים אפשר לבחור במותגים כמו קלאב מד או במלון יוקרה בנגב. הצרה האמיתית מתחילה כשהחרמות מגיעים מגורמים עסקיים רציניים שנזקיהם ארוכי טווח. המקרים הולכים ומתרבים, בממדים המזכירים את החרם על רוסיה.
יזמי תערוכת הנשק הבינלאומית יורו־סאטורי (Eurosatory), שתיערך ב־17 ביוני בצרפת, החליטו לאסור את השתתפותן של חברות ישראליות. "לא מתקיימים עוד התנאים לקבלת חברות ישראליות בתערוכה הצרפתית", הוסבר. זו מכה לעשרות חברות הזנק שלא יוכלו לחשוף בתערוכה את פיתוחיהן, שחלקם תולדה של המלחמה בעזה. עוד קודם לכן ביטלה חברת הנפט הלאומית של אבו דאבי את תוכניתה לרכוש 50% מניו־מד בשיתוף בריטיש פטרוליום. הביטול מהווה פגיעה ישירה במשק האנרגיה.
אפרופו אנרגיה, לא ברור כמה חברות בינלאומיות ייענו לפניית משרד האנרגיה במכרז לחלוקת רישיונות קידוחי נפט וגז בישראל. חרמות כאלה כבר משפיעים על המקרו־כלכלה, ופוגעים במלחמה ביוקר המחיה. למרבה ההפתעה, המצב הכאוטי הזה עובר לשרי הממשלה מעל לראש. לא התקיים דיון רציני במשרד הכלכלה, במשרד האוצר או במועצה הכלכלית בראשות פרופ' אבי שמחון על ההשלכות המחמירות. לא שואלים מה אפשר לעשות, האם ניתן לסייע למגזר העסקי ואילו צעדים מעשיים לנקוט כדי למנוע את החמרת המצב.
אבל זה עדיין לא מאוחר. ישראל ניצבת בפני הזדמנות יוצאת דופן לצאת מהפלונטר הכלכלי, ובוודאי הביטחוני. ראש הממשלה בנימין נתניהו מוזמן לכבד את עקרונות ההסדר להפסקת אש עם חמאס, שלדברי הנשיא ג'ו ביידן נתניהו עצמו יזם. אבל מה רוצים ממנו? הוא אכן טרוד בנושאים קיומיים, אבל הנוגעים ישירות אליו. המילים המהדהדות "שהמדינה תישרף" המיוחסות לשרה נתניהו – מתחילות להתגשם.
באזור הצפון, המדינה אכן נשרפת. אבל לא צריך לעצור את הנשימה בהמתנה למימוש הציפיות מהממשלה, כי איך אפשר לצפות מממשלת המחדל, שאינה מסוגלת דה־פקטו להשיב לריבונותנו את מטולה וקריית שמונה, לטפל בחרם הבינלאומי המחריף וביוקר המחיה המתדרדר.
תעירו את נתניהו רק כשהדיון על סדר היום יעסוק בהוצאות האבטחה למשפחתו, בסידורי הלינה ובהוצאות משק הבית.
2. שכונת ארנונה
אחד המסים המרגיזים שתרומתם ליוקר המחיה אינה מוטלת בספק היא הארנונה. ארנונה זה שם נחמד, אבל מדובר במס לכל דבר ועניין. במקור, היא נועדה לשמש כמקור תקציבי לרשויות המקומיות, כדי שיספקו את מיטב השירותים לתושבים. בפועל אין קורלציה בין הנתונים: בעוד תעריפי הארנונה מזנקים, רמת השירות יורדת.
הארנונה מתורגמת ליוקר המחיה, כי בעלי העסקים מגלגלים את ההתייקרויות אלינו. הבשורה הרעה היא שהארנונה ב־2024 התייקרה ב־2.68%. בשורת איוב היא שב־2025 תתייקר ב־5.29%. משנת 2015 ועד היום התייקרה הארנונה ב־21.3%, שהם 6 מיליארד שקל.
נשיא איגוד לשכות המסחר, שחר תורג'מן, רואה בתעריפי הארנונה את אחד מהכשלים המרכזיים במדיניות המיסוי הממשלתית. הוא נלחם במדיניות הזו מלחמת חורמה. זה לא מקרי כי לתעריפים יתווספו 1.6 מיליארד שקל, כך שסך הארנונה שנשלם ב־2025 יגיע ל־31 מיליארד שקל. זאת ההוצאה הגבוהה ביותר אחרי תקציבי משרדי הביטחון, החינוך והבריאות בהבדל אחד: היא מגיעה מכיסנו. ועדיין לא הבאנו בחשבון את הבקשות לאישורי התייקרות חריגים.
איך נקבעת הארנונה? הנוסחה כוללת את הצמדת הארנונה למדד (50%) ואת השינוי בשכר במגזר הציבורי (50%). העלייה החריגה הצפויה ב־2025 נובעת בעיקר מזינוק של 7.8% בשכר במגזר הציבורי, בעוד המדד עלה ב־2.79% בלבד. מקור הזינוק הוא בהסכם שכר מחודש שנחתם במרץ 2023 עם ההסתדרות, שחל על הרופאים, האוניברסיטאות, החברות הממשלתיות ועוד.
השכר במגזר הציבורי עולה בקצב הרבה יותר מהיר מזה שבמגזר הפרטי, כי התוספות הן על חשבוננו. הצמדת הארנונה לשכר מוסברת בכך שעובדי הרשויות הם חלק מעובדי המגזר הציבורי, והארנונה מפצה את הרשויות על תוספות השכר לעובדים. אבל בעוד הארנונה זינקה בעשור האחרון ב־21.3%, השירותים שמעניקות הרשויות לא השתפרו, ובחלק מהמקומות אף התדרדרו. האם מערכות החינוך, מערכת פינוי האשפה או ההשקעות בתשתיות השתפרו באותה המידה? ספק רב. וחוץ מזה, מדוע כתושב רמת גן העשירה אני צריך לשלם ארנונה גבוהה מהממוצע רק משום ששכר הרופאים או השכר באוניברסיטאות זינק.
אם לא די בכך, באוצר מתלבשים על הארנונה למימון פרויקטים בתחום התשתיות. עיריית תל אביב הודיעה השבוע שמועצת העיר אישרה העלאה נוספת בגובה 3.5% בתעריפי בניינים למגורים למימון פרויקט המטרו העובר בעיר. בעירייה תירצו את ההעלאה בצו רכבת תחתית הקובע שעל הרשויות המקומיות להשתתף באופן חריג בעלויות הקמת המטרו. בנוסף לתשלום הרגיל, הרשויות הגירעוניות מבקשות אישור חריג להעלאת הארנונה מעבר לתעריף הרשמי.
ראשי רשויות נכשלים בניהול העסק בצורה כלכלית. במקום להתייעל, הם עוסקים בטריקים ושטיקים ושאר תעלולים שנועדו להגדיל את שטחי המבנים, להכליל חדרי מדרגות, לשנות סטטוס דירות למגורים למסחרי ועוד. חבל שגרם מהיצירתיות לא מופנה להתייעלות.
אבל למה להתייעל? הרי הנוסחה לא מעניקה שום תמריץ להתייעלות. מרגע שהרשויות נהנות מעדכון אוטומטי, אין להן סיבה לחסוך בחגיגות יום העצמאות או באירועי תרבות או בסתם פינוקים אחרים.
עד שנת 2013 המצב היה שונה. נוסחת הארנונה כללה מקדם התייעלות של 20%. מהטייס האוטומטי של הארנונה קוזזו 20%. אלא שמשום מה מקדם ההתייעלות בוטל לפני עשור בלחץ הרשויות. נוסחת הארנונה מעוותת ופוגעת ללא הצדקה בכיסי האזרחים ובעלי העסקים. היא אחת מאבות המכות ליוקר המחיה. חייבים לשנות אותה בהקדם האפשרי.
ח"כ ולדימיר בליאק (יש עתיד) מרכז האופוזיציה בוועדת הכספים הזכיר שממשלת נתניהו הבטיחה להקפיא את הארנונה. תוסיפו את זה לסל ההבטחות שנזרקו לפח. ח"כ בליאק: "השבוע ביקרתי באזור רמת הגולן ונפגשתי עם בעלי עסקים שהעסקים שלהם מושבתים שמונה חודשים. הם ממשיכים לשלם ארנונה כרגיל, גם כשהם סגורים עם אפס הכנסות. כך זה גם בדרום. הקטסטרופה בצפון מחייבת את שר הפנים למתן מענה הולם בסוגיה".
3. כוכב נולד
בשטף אירועי המלחמה ומה שמסביבם הגיח לאוויר העולם מלון היולדות "בייבי ליס" בסמוך לאיכילוב תל אביב. הרך הנולד הוא מיזם מחודש, תוצר של השקעה בהיקף 8 מיליון שקל הכוללת את שדרוג המלון שהיה סגור בחודשים האחרונים.
"בייבי ליס" ממוקם מעל הקומה הראשונה של מלון "ויטל". את המלון המשודרג בן 22 החדרים ניתן להגדיר כמלון קונספט, המאפשר מעט אסקפיזם מהמציאות המטורפת שלנו. על הצד הקולינרי מופקד השף עטור הפרסים תומר טל, שהוא גם השף של מסעדת היוקרה "ג'ורג' וג'ון" במלון המיתולוגי "דריסקו". את המסעדה האיכותית פוקדות באווירה אינטימית המשפחות של היולדות (בדרך כלל עם בני הזוג) - ועם התינוקות שזה עתה הגיחו לאוויר העולם.
המשותף ל"בייבי ליס" ול"ויטל" שבמתחם איכילוב הוא הבעלים של שניהם - היזם אבי זק. מספר מילים על איש העסקים: זק מחזיק ב־30% ממלון היולדות. קיבוץ יקום וקרן ההשקעות Jtlv (שאחד משותפיה הוא אריאל רוטר) מחזיקים ביתרת המניות. הוא איש השקעות עם מעוף ומקוריות עסקית, ועל כך מעידים עסקיו: מלון "דריסקו" המיתולוגי על 42 חדריו (ומסעדת המלון), מלון היולדות ביבי ליס על 22 חדריו ומלון "ויטל" עם 60 חדרים. בימים אלה הוא במגעים להרחבת פעילותו לחו"ל ובקרוב יפתח מלון ברומא.
ענף המלונות בישראל חווה ברבעון הראשון של השנה שיפור ניכר ברווחיות, בעיקר בזכות המפונים. הדבר ניכר בדוחות הכספיים של רשת ישרוטל, פתאל, דן וכל האחרות. עם העלייה ברמת החיים, נפתחו בישראל בשנים האחרונות מספר בתי מלון הנמצאים ברמה בינלאומית. מלון "קמפינסקי" בתל אביב הוא דוגמה מצוינת. מלון "נורמן" באותה העיר הוא דומה נוספת. מלון "קינג דיוויד" בירושלים הוא אחד הוותיקים בהם.
אליהם מצטרף מלון היולדות "בייבי ליס", שלפי הקונספט שלו הוא אחד החדשניים ברמה הבינלאומית. מלונות יולדות קיימים במעט מאוד ערים במערב, כמו במנהטן בניו יורק, בסינגפור או בלונדון. בפריז או ברומא נאלצות היולדות להסתפק בחוויית הלידה הציבורית, או בלידה פרטית בתוספת תשלום ניכר.
"'בייבי ליס' הוא מלון בוטיק יוקרתי לכל דבר, המתמחה ביולדות. הוא כולל צוות שעבר הכשרה בסיעוד, מעטפת של יועצות מקצועיות, צוות רפואי, הכלולים במחיר השהות במלון, וחוויה איכותית ברמת חמישה כוכבים כולל מסעדת יוקרה", מסביר זק.
אתם גובים לחדר החל מ־2,250 שקל ללילה, לעומת מלון היולדות בשיבא, הגובה 1,050 שקל ללילה. מדוע ההבדל הגדול?
"אין מה להשוות ביניהם, כי אלה שני מוצרים שונים לחלוטין. אנחנו נותנים שירות של מיליון דולר כמקובל בבית מלון יוקרתי. אנחנו רוצים להפוך את טראומת הלידה לחוויה. איכות הטיפול שונה, מדובר בארוחות ברמת גורמה המוגשות שלוש פעמים ביום, בנוסף לחדרי ספא וטיפולים. אנחנו נמצאים בקרבת בית החולים אבל אנחנו נפרדים ממנו. השקענו בפרטים הקטנים ביותר".
"תתפלא לשמוע, אבל ל'בייבי ליס' מגיעים לא רק אנשי האלפיון העליון כמו אנשי הייטק, אלא צעירים מכל השכבות. אבל 80% מתוכם מגיעים מאזור תל אביב. לעתים אפילו מגיעות למלון יולדות מבתי חולים אחרים, אפילו משיבא. עד לפני מספר שנים עברו את החוויה והגיעו ללדת אצלנו גם נשות עסקים מרוסיה, אבל זה לא קיים היום. אין לנו יולדות גם ממדינות ערב".
האם ניתן לקבל החזר על הוצאות הלידה למבקרים ב"בייבי ליס"?
"היולדות רשאיות לקבל 400 שקלים עבור כל יום לידה. היולדות והמלווים שלהן שוהים אצלנו בדרך כלל 2.5 לילות בממוצע. אני יודע שחלק מחברות הביטוח משלבות בפוליסות הביטוח המשודרגות גם תנאי לידה מועדפים ומחזירים את תשלום הלידה הפרטית".
כיצד השפיעה המלחמה על הביקוש למלונות בכלל ועל מלון היולדות בפרט?
"המלחמה הביאה כצפוי לירידה חדה במספר התיירים. מלון 'דריסקו' בנוי בעיקר על תיירות נכנסת של אנשי עסקים ודמויות ציבוריות מהרמה הגבוהה ביותר. עקב הירידה החדה בתיירות הנכנסת, יצאנו במבצעים וחבילות תוכן מותאמות לתיירות פנים. רמת המחירים ב'דריסקו' נמוכה ב־30% בהשוואה למקובל לפני המלחמה. בנוגע למלון היולדות 'בייבי ליס', אנחנו צופים כי לקראת החודשים יולי־ספטמבר תהיה ירידה חדה במספר הלידות. מספר הלידות בישראל הסתכם ב־2023 ב־178 אלף".
"מלחמת עזה פרצה באוקטובר 2023, ובגלל הגיוס של מאות אלפי אנשי המילואים שהיה בחודשים אוקטובר־דצמבר, הלידות שאמורות להגיע החל מיולי 2024 נמצאות במגמת ירידה. אתה שואל אותי ובצדק מאיפה הנתונים? וכן, אנחנו נמצאים בקשרים עם גינקולוגים, רופאי נשים ועוד, המדווחים לנו על ירידה במספר הביקורים. מכאן ההערכה שמספר הלידות ירד".
מה עובר כיום על היזם הישראלי? מה מפלס תאבון ההשקעות שלך?
"אני משקיע בדרך כלל בדברים ייחודיים מאוד. לא אקנה סתם מלון, אלא מלון עם סיפור וחוויה. אני מחפש דברים מאתגרים. ההשקעה ב'בייבי ליס' נעשתה מניסיון אישי שהיה לאשתי שילדה בבית חולים ציבורי בלונדון ונאלצה לפנות את המיטה אחרי יממה. כפי שאתה מבין, מצב הרוח להשקעות אינו בשמיים בגלל המלחמה. גם מגיפת הקורונה גרמה לי לחשיבה מחודשת על סדרי העדיפויות שלי בחיים. כיום אני בוחן את הרחבת פעילותי בתחום המלונאות לפריז ולרומא".
4. הבורסה לאן
"מאז 8 באוקטובר ועד סוף אפריל ראינו כניסה של מוסדיים ישראליים לשוק האקוויטי ואיגרות החוב, שרכשו באותה התקופה מניות בהיקף 9 מיליארד שקל על חשבון יציאת הזרים מהשוק", אומר איתי בן זאב, מנכ"ל הבורסה, בכנס שוק ההון של ארבע עונות מקבוצת IBI.
ארבע עונות היא סוג של סוכנות פיננסית המנהלת 40 מיליארד שקל ומייעצת ללקוחות בעלי הון כיצד להשקיע את הכסף. היא מנוהלת על ידי מורן סיטון, מנכ"ל החברה, שערך את השיחה עם מנכ"ל הבורסה. בן זאב: "הציבור שיצא ב־2023 חזר במהלך 2024 וזה כחלק מהבגרות וההבנה - ועל סמך ניסיון העבר שאחרי מלחמות והפאניקה הראשונית מגיעה גם התאוששות. כתוצאה מ־7 באוקטובר רואים שינוי גישה במשרדי הממשלה ביחס להורדת המס בבורסה".
מה ביחס למגמה המתעצמת של יציאת כספי המוסדיים לשוקי חו"ל?
"הגופים המוסדיים שהוציאו כספים לחו"ל עשו נכון, כי חשוב לפזר סיכונים והשקעות. אבל בסופו של דבר חשוב לזכור שהם חיים וניזונים בכלכלה הישראלית ולכן גם נכון להשקיע בה. השקעה בבורסה מתורגמת להשקעה באזרחים, באיכות החיים. זה רוח גבית ותנופה עסקית למשק.
"הכסף של המוסדיים שייך לציבור, לאזרחים. דמיינו בראשכם מצב קיצון שהמוסדיים ישקיעו את כל הכסף רק בחו"ל. איך המדינה שלנו תיראה עוד 5־10 שנים? איזו מדינה נשאיר לילדים שלנו?".
אבל המוסדיים טוענים שהסיבה למעבר לחו"ל היא היעדר נזילות מספיקה בשוק הישראלי.
"עניין הנזילות הפך למעין תירוץ של המוסדיים לצאת עם הכספים לחו"ל. מוסדיים בכל העולם, שמנהלים כסף גדול, בדרך כלל מפזרים את הכספים בקרנות שמתמחות בסקטור מסוים או בחברות Small-cap למשל. המבנה בישראל, כחלק מרפורמת בכר, הפך את האופן שבו המוסדיים מנהלים את הכסף לגדולים על השוק. המוסדיים יכולים להחליט שהם מפתחים קרנות מתמחות שמתחרות אחת בשנייה ומציגות את התשואה של כל סוג קרן. זה יחולל תחרות, ייטיב עם הציבור ויפתור במידה רבה את סוגיית הנזילות".
מה הסיבה לבריחת המשקיעים הזרים? האם זה נובע רק מחשש למצב הגיאופוליטי והעובדה שהמשקיעים לא יודעים איך לתמחר בדיוק את הסיכון?
"העולם לא לגמרי מבין את ישראל בהתנהלותה, וזה משפיע על ההיבט ההשקעתי. משקיע זר לא יודע לתמחר את המלחמה ולכן הוא מעדיף לשבת בצד בשלב זה. אצל משקיעים זרים שמסתכלים על ישראל ישנה תמימות דעים שברמת מכפילי הרווח השוק לא יקר, ובתחומים מסוימים יש שיאמרו זול. אני בטוח שיום אחרי המלחמה נראה חזרה של כסף זר לשוק הישראלי".
איך אתה מסביר את הרגיעה היחסית בשווקים בהשוואה למה שעברנו בשנה האחרונה?
"אם לפני שנה וחצי היינו יושבים פה והייתי מציג בפניכם שקף של מה שיקרה למדינה, עד כמה שזה היה תרחיש דמיוני ואימתני, והייתי שואל 'מה אתם חושבים שיקרה לדולר־שקל ומה יקרה למדדי הבורסה?', אני מתאר לעצמי שהמשאל הזה היה מצביע על דולר שיקפוץ לאזור ה־5 שקלים ומדדי הבורסה שיקרסו ב־30%. זה לא קרה. בפועל, שוק ההון הציג חוסן וכושר התאוששות מרשימים, זאת על אף תנאים כלכליים וגיאופוליטיים מורכבים במיוחד".
כחצי טריליון שקל שוכבים בעו"ש, ולבנקים אין שום אינטרס לעודד את הציבור להוציא את הכסף משם ולנתב אותו לאפיקים רווחיים. זה נזק כלכלי עצום לציבור ולמשק.
"אני מסכים שלא תמצאו עוד מדינה מערבית עם כל כך הרבה כסף פנוי להשקעה של הציבור הרחב ביחס לתמ"ג של המדינה. עשינו מאמצים להגדלת חלקם של משקיעי הריטייל במסחר בבורסה. ב־2010 היו רבע מיליון חשבונות ריטייל שעשו לפחות פעולה אחת ברבעון בבורסה. המספר ירד בהדרגה, ועד 2016 היו כ־160 אלף חשבונות. ניסינו מאז להנגיש את הבורסה ולהבהיר לציבור שהיא לא מגדל שן אלא נגישה לכולם. התהליך בעידוד הקורונה דחף את הציבור לשוק ההון, אבל עדיין אנחנו רחוקים בשיעור השתתפות הציבור בשווקים מערביים. יש לנו עוד כמה שנים טובות עד שנוכל למצות את הפוטנציאל".
מדוע קיימים פערי עמלות בבורסה בין הבנקים לחברי בורסה שאינם בנקים?
"לא תמצא עוד מדינה אחת בעולם המערבי שעלות הקנייה־מכירה של ניירות ערך בבנקים עבור משקיעי ריטייל גבוהה כמו בישראל, למרות הצמיחה בפעילות משקיעים פרטיים דרך חברי בורסה שאינם בנקים. ועדיין, המספר נמוך מאוד".
הבורסה היא אחד מאפיקי גיוס הכסף החשובים בכלכלה. איך מתייחסים אליכם בממשלה?
"כתוצאה מ־7 באוקטובר רואים שינוי גישה במשרדי הממשלה ביחס להורדת המס בבורסה. חברי קואליציה ואופוזיציה בוועדת הכספים הסכימו שיש להוריד את המס על רווחי הון בבורסה מ־25% ל־20%".
"מצד השני, הייתה התנגדות לכך של משרד האוצר, אגף התקציבים ורשות המסים. הם לא מבינים את התועלת המשקית מתהליך כזה. הממשלה פועלת הרבה פעמים רק בזמני משבר ורק אז יש מוטיבציה לפתור אותו. ישראל עשתה לא מעט טעויות ברגולציה. המפתח הוא לראות מה עובד בעולם ולייבא אותו לישראל".
הסרטון בכתבה פורסם לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. מערכת האתר מכבדת זכויות יוצרים ומשקיעה מאמצים באיתור בעלי זכויות יוצרים לצורך שימוש בחומרים המופיעים באתר. אם לדעתכם נפגעה זכותכם כבעלי זכויות יוצרים בחומר המופיע באתר זה, הנכם מתבקשים לפנות באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]