אין דרך יפה לומר זאת: מלחמת גרילה בדרום לבנון הולכת ומתבססת קילומטרים מעטים מנתניה. האיראנים שוב טמנו לנו פח, הפעם בעזרת הזרוע הצבאית של חמאס בלבנון, שהגתה את הלחימה מראשיתה לפני כשנתיים וחצי. בשלב הבא, המטענים יופעלו על דרכם של אוטובוסים או מכוניות פרטיות, והם לא יהיו האמצעי היחיד לשפוך בו את דמנו. לפני כחמישה שבועות נורו צרורות לפאתי מושב בת־חפר. בשנה האחרונה אף נורו רקטות מג'נין לאזור הגלבוע. מי לידנו יתקע, כי ירי כזה לא יחזור על עצמו ובתדירות גבוהה יותר?

הלחימה עלולה להתפשט גם גיאוגרפית. היא אף עלולה לצאת ממחנות הפליטים לכבישים הראשיים, ואף לאיים על ההתנחלויות. היא עוד בראשיתה, ופוטנציאל ההרג שלה רחב ומסוכן. הערים הפלסטיניות מדרום לטולכרם ולג'נין, בראשן חברון הקשה לפיצוח, אומנם נתונות עדיין לשליטת הרשות, ולכן לא נראו בהן תופעות כאלה. גם בית לחם וכמובן רמאללה. אבל שכם עלולה לחזור ולהרים את הראש בכל רגע, וקלקיליה כבר מתחילה להתערער, לידיעת תושבי כפר סבא. יש להם זמן, לחמאסניקים. 20 שנה הם חיכו לרגע שבו תתערער הרשות הפלסטינית כדי שיוכלו להילחם מתוך שטחיה בישראלים.

נובח ולא נושך: המתקפה על הצפון חשפה את המצוקה של חיזבאללה

צה"ל מכביד את ידו על ההתארגנויות הללו, אבל צה"ל לא יודע ואינו אמור לפתור אתגרים כאלה בכוח הזרוע בלבד. כי כוח הוא אמצעי ולא מטרה. המטרה היא יציבות מדינית. על כן, מי שחושב שאת לוחמת המטענים בטולכרם ובג'נין יפתרו צה"ל והשב"כ לבדם, דן ישראלים נוספים לרצח.

לנו בישראל יש נטייה לעסוק בזוטות בזמן שבו החיים האמיתיים, או הסכנות הגדולות, מתהווים במקומות אחרים. אחר כך אנחנו מופתעים. השבוע ראינו עוד מופע קטן מהסוג הזה. במשך יותר מיממה עסקו עיתונאים ופוליטיקאים בשאלה, מי הורה לשחרר ממעצרו את ד"ר מוחמד אבו סלמייה, מנהל בית החולים א־שיפא.

אבו־סלמייה אכן היה איש הזרוע הצבאית של חמאס. בתפקידו כרופא, היה שותף להפיכת המרכז הרפואי הגדול ברצועה למוצב צבאי. מרגע ששוחרר, הוא לא חדל להתראיין ולהשמיע תחת כל עץ רענן טענות על המתרחש במתקן המעצר שבו שהה בשדה תימן. הוא סיפר כי רופאים צבאיים מכים עצורים, וכי ננקטת שם מדיניות של הרעבה, שגרמה לעצורים לאבד עשרות קילוגרמים ממשקלם. עצורים מתים במעצר, כך הוא טען, ומאז הנכבה, לדבריו, לא נראה אסון כזה.

מי שחרד למוסר היהודי, שיערותיו יסמרו לשמע הדברים, והוא ימהר לבדוק האם דבריו אמת או בדיה. מי שחושש לתדמיתה של מדינת ישראל, עלול למצוא את עדויותיו משמשות נגדנו בבית הדין בהאג. ולמרות זאת, לא אלה ולא אלה מצאו לנכון לעסוק בדברים שהשמיע הרופא המגויס, להזים אותם או להתפלמס עמם. כולם עסקו בלהט בשאלה הקיומית, מי נתן את ההוראה לשחרר אותו מהמעצר.

הטור המלא יפורסם מחר במעריב