דווקא עכשיו, כשהעם האיראני הביע את רצונו בשינוי ובחר לתפקיד הנשיא במסעוד פזשכיאן, שנחשב ל"רפורמיסט" וגבר על סעיד ג'לילי, שנחשב לשמרן ולקיצוני יותר, נדרשת זהירות יתר.
פרסום ראשון: בצה״ל טענו שיש להם מחסור בטנקים - עכשיו נחשפת האמת | אלו המספרים
רכב התפוצץ בזמן נסיעה: ניסיון החיסול שהרעיד את פתח תקווה
בחירתו של פזשכיאן לא מסמלת באמת שינוי במדיניות הפנאטית של איראן. מי שקובע את סדר היום הוא המנהיג העליון עלי חמנאי, ועל פיו יישק דבר. גולים איראנים יודעים לספר מפי בני משפחה שעדיין נמצאים באיראן שרוב העם מתעב את המשטר ומבקש רפורמה, אך ללא התקוממות דבר לא ישתנה.
סביר להניח שנשיא איראן החדש שנבחר אחרי מותו של הנשיא הקודם אבראהים ראיסי בהתרסקות מסוק, ינסה לנקוט עמדה פשרנית משהו בגישתו למערב, וישתדל להעביר מסרים בדבר מוכנותו להגיע להסכם גרעין מחודש עם ארה"ב. השאלה הגדולה היא אם ארה"ב תיפול למלכודת הדבש של נשיא איראן החדש.
לבחירות לנשיאות בארה"ב שיתקיימו בעוד מספר חודשים תהיה השפעה מכרעת על ההתנהלות האמריקאית מול איראן. זאת על רקע ניסיון ההתנקשות שנכשל בנשיא לשעבר, המועמד הרפובליקני דונלד טראמפ. פרשנים אמריקאים טוענים כי "זו טלטלה איומה לארה"ב ולעולם, כאשר הפגיעה בנשיא לשעבר מכניסה את ארה"ב למצב קיצון דרמטי".
התנהלותו של טראמפ עדיין לוטה בערפל. אפשר גם להיזכר בדברים שאמר בחודש מרץ השנה, בראיון לרשת פוקס ניוז, שם טען כי על ישראל לסיים את הלחימה ברצועת עזה, וכי "איראן יכולה הייתה להיות כלולה בהסכמי אברהם".
הסיכויים שהנשיא הנוכחי ג'ו ביידן ייבחר שנית לא גבוהים, אבל אם יישאר בבית הלבן, סביר להניח שגם הוא ינסה להגיע לפשרות עם איראן בנושא הגרעין.
לאחר שנבחר, שוחח פזשכיאן עם אסמאעיל הנייה, ראש הלשכה המדינית של חמאס, והבטיח לו את תמיכת איראן בעם הפלסטיני עד לשחרורה של ירושלים. אז אומנם נשיא חדש, אבל הזמירות ישנות.
בתחילת החודש הבהיר פזשכיאן למזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה כי "אנחנו תומכים בהתנגדות מול פשעי המשטר הציוני". לפי הדיווחים בתקשורת האיראנית, במסר שלו לנסראללה כתב פזשכיאן "הרפובליקה האסלאמית תמיד תמכה בהתנגדות של עמי האזור נגד המשטר הציוני הלא לגיטימי", והוסיף כי "תנועות ההתנגדות במזרח התיכון", כלומר ארגוני הטרור, "לא יאפשרו למדיניות הנפשעת של ישראל כלפי הפלסטינים להימשך".
לנשיא איראן החדש היה חשוב לפרסם הצהרה כתובה, שבה הדגיש את הידידות של ארצו עם סין ורוסיה, תוך שהוא משבח את מעצמות המזרח ותוקף את המערב. "ארה"ב צריכה להבין שאיראן לא תגיב ללחץ", ציין. ההצהרה, שכותרתה "המסר שלי לעולם החדש", פורסמה בעיתון היומי "טהרן טיימס".
"סין ורוסיה עמדו לצדנו בעקביות בזמנים מאתגרים. אנו מעריכים מאוד את הידידות הזו. רוסיה היא בעלת ברית אסטרטגית מוערכת ושכנה לאיראן, והממשל שלי יישאר מחויב להרחיב ולהגביר את שיתוף הפעולה בין המדינות".
עוד נכתב כי "אנו מצפים לשיתוף פעולה נרחב יותר עם בייג'ינג, ככל שנתקדם לקראת סדר עולמי חדש". פזשכיאן אף הפנה אצבע מאשימה לארה"ב ולאירופה בגרימת "נזק של מאות מיליארדי דולרים" לכלכלת איראן, וכן בגרימת "סבל, מוות והרס אדירים לעם האיראני".
ההתקרבות של איראן לסין ולרוסיה לא מבשרת טובות למערב ואולי תוביל חזרה למלחמה הקרה ששררה בין ארה"ב לרוסיה בשנות ה־50, רק שהפעם מדובר באיראן, שנשבעת פעם אחר פעם להשמיד מדינה החברה במשפחת העמים. אספקת הכטב"מים והטילים שמעבירה איראן לרוסיה, מחריבה ערים שלמות באוקראינה, ומאיימת גם על אירופה. למדינות העולם ולישראל יש אויב משותף שהוא משטר הטרור האיראני.
צנטריפוגות נוספות
מדינות העולם לא באמת לוקחות ברצינות את איומי איראן להשמיד את ישראל, והניסיונות להגיע להבנות כלשהן כדי לעצור את התחמשותה בנשק גרעיני, הם ניסיונות בעלמא. לאיראן יש כיום יכולת להגיע לפצצה גרעינית בתוך שבועות מעטים.
רק בחודש האחרון דווח ב"וושינגטון פוסט" כי איראן מרחיבה משמעותית את פעילותה הגרעינית באתרים התת־קרקעיים בפורדו ובנתנז. על פי הדיווח, בפורדו מתקינים האיראנים צנטריפוגות נוספות שיכולות לשלש את כמות האורניום המועשר ולהביא לכך שאיראן תוכל לייצר מדי חודש כמות מספקת של אורניום לכמה פצצות גרעיניות. עוד נכתב כי ההתרחבות המשמעותית המתבצעת כעת במתקן הגרעיני המוגן ביותר באיראן עשויה לתת לטהרן אפשרויות חדשות ומגוונות.
שר החוץ ישראל כ"ץ קורא למנהיגי העולם להתייצב עכשיו במלוא העוצמה והנחישות נגד איראן, אך האיומים הנשמעים מצד ביידן וראשי מדינות נוספים לא עושים רושם על האייתוללות ומנהיגם. ישראל מודעת לסכנה האיראנית, וכך גם נשיא ארה"ב, אבל ככל שנחריש נעמוד בפני עובדה מוגמרת – ואת השד הזה לא נוכל להחזיר לבקבוק. הפעולות הנדרשות ממש עכשיו, ואינן סובלות דיחוי, הן טיפול צבאי במדינת הסף גרעינית והשמדת היכולות שלה.
גם להתחמשות של חיזבאללה, פרוקסי של איראן, היינו מודעים, אבל התמכרנו לשקט המזויף, כאשר בצד הלבנוני המשיך האויב לבנות מנהרות ולהצטייד, לפי ההערכות, בכ־150 אלף טילים המכסים כל נקודה בשטח ישראל. חלקם מדויקים ובעלי ראש נפץ של מאות קילוגרמים שיכולים לפגוע במתקנים האסטרטגיים כמו בתי הזיקוק בחיפה ומתקני הגז ושדות התעופה.
עדיין קיים סיכוי, אומנם קלוש, להגיע להסדר להזזת חיזבאללה אל מעבר לנהר ליטני לפי החלטת האו"ם 1701, אבל הסיכון להתרחבות המלחמה עד כדי גלישה למלחמה אזורית, גבוה פי כמה.
ברור שהסדר כזה, אם יושג, יהיה זמני בלבד והשאלה היא לא אם תהיה התנגשות צבאית עם חיזבאללה, אלא מתי. התשובה בעיקרה נמצאת אצל ארה"ב, והשאלה הגדולה היא כיצד הנשיא האמריקאי יבחר לפעול מול איראן ושלוחותיה אחרי הבחירות.
הכותב הוא מנכ"ל רדיוס 100FM, קונסול כבוד בישראל של נאורו, סגן דיקאן הסגל הקונסולרי וסגן נשיא מועדון השגרירים בישראל
[email protected]