חוות הדעת של בית הדין הבינלאומי בהאג בנושא חוקיות השליטה של ישראל בשטחים ומדיניות ההתנחלויות היא קשה מבחינתה של ישראל. בחלקה היא מוטעית וברובה היא מוטה באופן קיצוני נגד ישראל. צורם היה גם לשמוע את שונא ישראל, נשיא בית הדין השופט מטעם לבנון נוואף סלאם, מקריא את חוות הדעת מטעם בית הדין. היה עליו לפסול את עצמו משום שהוא נשא תפקיד דיפלומטי (נציג לבנון באו"ם) לפני כן - וכבר אז הביע את דעתו נגד ישראל.
החיסול האפשרי של דף ישפיע על האג? יש משהו שישראל חייבת לעשות
אך לא ניתן לבטל את חוות הדעת והשלכותיה בשל כך. אסור להקל ראש במשמעות של חוות הדעת ובהשפעות מרחיקות הלכת של מסקנות בית הדין הבינלאומי על מדינת ישראל ומעמדה הבינלאומי. חוות הדעת מעניקה כעת גושפנקה משפטית חסרת תקדים לתנועת החרם על ישראל, ומעניקה רוח גבית לאויבינו הרבים ולשונאי ישראל ברחבי העולם.
ואולם גם אנחנו צריכים לעשות חשבון נפש ולבחון את דרך התנהלותנו ביחס לשטחים מאז 1967. במובנים רבים, המדיניות של ממשלות ישראל לדורותיהן הייתה שלא להחליט באופן רשמי על אודות עתיד השטחים וגבולות המדינה. מדיניות של "לא לבלוע ולא להקיא". לא לספח את השטחים לתוך מדינת ישראל, אך להקים בהם התיישבות יהודית ענפה ולהחיל את החוק הישראלי על הישראלים בדרך עקיפה באמצעות צווים של אלוף הפיקוד. מכאן שאין להתפלא על חוות הדעת שקבעה שבפועל - ישראל פועלת לסיפוח השטחים. אלו גם ההצהרות של שרים רבים בממשלה.
כל עוד התקיים תהליך מדיני, יכולה הייתה ישראל "למכור" את הטיעון שהתערבות בינלאומית תפגע בסיכויי המשא ומתן לשלום, וכי יש לתת לצדדים הזדמנות למצוא פתרון לסכסוך. הסכמי אוסלו היוו במשך שנים רבות מגן מפני התערבות בינלאומית בסכסוך בינינו לבין הפלסטינים. אך בשנים האחרונות ממשלות ישראל שינו כיוון, ולא מתקיים כל מו"מ בין הצדדים לגיבוש פתרון של קבע. יתרה מכך, בפועל גורמים פוליטיים רבים מבקשים להרחיב את ההתנחלויות, להחיל את הריבונות הישראלית ולספח את השטחים.
מדינות רבות בעולם, ובהן ידידותינו הטובות בעולם המערבי, מעניקות משקל רב לעמדה המשפטית של בית הדין הבינלאומי. אומנם מדובר בחוות דעת שאיננה מחייבת, אך בפועל מדינות וארגונים בינלאומיים יכולים להסתמך כעת על חוות הדעת של בית הדין. בדרך זו חוות הדעת עלולה ליצור צונאמי של סנקציות והחלטות פוגעניות כנגד ישראל ברחבי העולם ובארגונים בינלאומיים שונים, ועלולה גם להשפיע על ההחלטה של בית הדין הבינלאומי הפלילי בהאג בחקירה שהוא מנהל כנגד ישראל, ובין היתר בנושא ההתנחלויות.
בטווח הזמן הקרוב, חוות הדעת תיתן רוח גבית למדיניות הטלת הסנקציות האישיות כנגד פרטים וארגונים ישראליים הפועלים בשטחים - אותה מדיניות שארה"ב, אירופה, קנדה ומדינות נוספות נוקטות. סנקציות אישיות אלו עלולות להתרחב לכל גורם ישראלי המעורב במפעל ההתנחלויות: ראשי מועצות, אנשי המנהל האזרחי, חברי ועדות תכנון ובנייה שאישרו בנייה ביישובים ישראליים בשטחי יהודה ושומרון ועוד.
נוכח זאת, על ישראל לפעול מיד במטרה להתניע תהליך מדיני. רק תהליך מדיני אפקטיבי יכול להוות חומה כנגד הצונאמי שעלול לשטוף את ישראל. על ישראל לקדם את תהליך הנורמליזציה עם סעודיה והסדרת "היום שאחרי" ברצועת עזה. אף גוף בינלאומי לא יפעל נגד מדינה שמקדמת תהליך מדיני היסטורי, ותהליך שכזה יכול להיות "הסולם" של מדינות וארגונים שונים "לרדת מהעץ" ולא להיכנע ללחצים פנימיים להטלת סנקציות על ישראל בעקבות חוות הדעת.