מניפת הסחף של מלחמת עזה הראשונה הנשפכת אל תוך חיינו הולכת ומתרחבת ככל שהזמן נוקף, משבשת בדרכה את הפעילות המשקית, את הפעילות העסקית ואת תחושות הביטחון האישי, ומחריפה את הדיכאון האישי והלאומי. אי־הוודאות ותחושת רב הנסתר על הגלוי משבשים את תהליך קבלת ההחלטות הרציונלי.
כדי לקבל החלטות הרות גורל יש לחשוב בקור רוח. ישראל אינה בנויה למלחמה נוספת בהמשך למלחמת ההתשה ארוכת הטווח שבה אנו מתחפרים זה עשרה חודשים ברצועת עזה, מול חיזבאללה בגבול הלבנון (כמו גם המלחמה הפחות מוכרזת ביהודה ובשומרון), כמו גם מול גרורותיה של איראן בעירק, בתימן ובסוריה.
בעוד איום העלטה מרחף באוויר: ישראל מתמהמהת עם הפתרון | שלמה מעוז
שבויים בארצנו: כך תצליחו להתמודד עם עליית המחירים בזמן המלחמה
ישראל חייבת להגיב מהראש ולא מהבטן. אין מקום לתגובה אימפולסיבית, למרות הדם הזועק מעפר הגליל ואדמת רמת הגולן. אל לישראל לפתוח במלחמה כוללת בהיקף נרחב מול גדודי הפושעים של כוח רדואן בלבנון. ראשית נסיים את המלחמה ברצועת עזה, אחר כך נחזק את הכלכלה ואת המשק למשך כמה שנים ורק אז נוכל להגיב לזעקת הדם שניגר. לכך עוד יגיע יום.
התגובות מהבטן לפעילויות הטרור מלבנון (או שמקורו בלבנון) גררו אותנו במאה ה־20 לשתי מלחמות לבנון, המיטו עלינו סבל ואובדן חיי אדם, בריחה עלובה ומבזה מלבנון של אהוד ברק - והישגים אין. קנינו שקט בכדי להמשיך להעלות רמת החיים בישראל לרמות הגבוהות ביותר. כן, ידענו מה מכין האויב, אבל רמת החיים ב־20 השנים האחרונות, שלא נודע כמותה מעולם בישראל, הביאה לכך שטחו עינינו לראות ואוזננו התקועה במכשיר הנייד לא השכילה לשמוע את שאון המלחמה המתגבר מעבר לגבול.
יהיה בסדר, אמרנו לעצמנו בשכנוע עצמי ילדותי. לא עוד. בשביל מלחמות צריך הון ומקורות רבים, הנובעים ממשק חזק ולא הסתמכות על משענת קנה רצוץ, בזמן אמת, של ארה”ב, שמנעה מאיתנו מלחמה קצרה ברצועת עזה, כפי שאנחנו יודעים לעשות היטב. למעשה, ארה”ב שימשה כמפקדת הכוחות המזוינים של ישראל, כאילו היינו סייגון, ערב התבוסה של דרום וייטנאם.
הקווים האדומים
אומדן עלות המלחמה עד סוף 2025 יגיע ל־250 מיליארד שקל, על פי חישובים עדכניים שנערכו בבנק ישראל ושהוצגו על ידי הנגיד פרופ’ אמיר ירון. סכום זה מטבע הדברים אינו כולל את האפשרות למלחמה מקיפה שנשלפת מהמותן בצפון.
להערכתי, מלחמה שכזו, שעלולה להכניס גם את איראן למעגל, תגרור הרס תשתיות ומתקנים חיוניים והגברת הפיצויים לניזוקים. היא גם תגביר את דרישות מערכת הביטחון לשנים הבאות קדימה. ועלולה להביא לעלייה בכלל עלות המלחמה ל־100 מיליארד דולר מתחילת המלחמה ולחמש שנים קדימה. השימוש במונחי דולרים נועד להמחיש את אי־הוודאות לגבי הסכומים האדירים שהמשק והממשלה יוציאו.
במקביל צפויות תנודות בשווקי ההון, בשוק המניות, בשוק האג”ח ובשער החליפין. האינפלציה תהיה קשה לדיכוי, התעסוקה עלולה להיפגע, הייצור יקפא, ההשקעות תמשכנה להיחלש ואובדן ימי עבודה יעמיק, במקביל למחסור מסוכן של עובדים בענפי הבינוי ומחסור בעובדים התעשייה. כמובן קיים חשש מהמשך העלייה בהוצאות הביטחון שחלקן תיהפכנה לקבועות.
ההערכות עד כה של הבנק המרכזי הן כי עד 2025 הוצאות הביטחון יגדלו בקרוב ל־כ־118 מיליארד שקל, תוכנית בניית הכוח החדש של צה”ל עוד 30 מיליארד, פיצויים על נזקים ישירים ועקיפים קרוב ל־25 מיליארד, הוצאות אזרחיות בגין המלחמה כ־40 מיליארד, עלייה בשורת החוב של המדינה (בגלל העלייה בריבית שהמדינה חייבת לשלם) עוד 7 מיליארד שקל - ובנוסף לכך אובדן הכנסות של המדינה ממסים, ירידה בהכנסות הביטוח הלאומי (כולל מס בריאות) וחשש מירידה בתקבולים משדה תמר, בסך כולל של 30 מיליארד שקל כאובדן הכנסות.
בתנאים של המלחמה, עד כה אין מנוס מגיוס כללי של המשק למניעת התבדרות תקציבית, הגדלת הגירעון הממשלתי והמשך הזינוק ביחס החוב לתוצר. כל אלה הם לא רק קווים אדומים למשק שכלכלנים מנפנפים בהם. ללא עשיית סדר משקי על ידי הממשלה והכנסת, רמת החיים בישראל תרד בתוך מספר שנים לרמה נמוכה שהדור הצעיר עד גיל 40 לא ידע.
מקום ראשון להתוויה החדשה הם החרדים. הגיוס למשק במלחמה חייב לכלול גיוס חרדים לצבא. 3,000 מגויסים הוא מספר קטן ומגוחך גם ובעיקר בתנאי המלחמה העכשווית, ובטח אין בהם בכדי לכסות על החוצפה של הקואליציה של הארכת שירות החובה, הארכת מועד הפטור משירות מילואים והעלאת מספר ימי המילואים של אלה שכבר נושאים בנטל.
מקור חשוב לכיסוי הגירעון התופח של הממשלה חייב להיות בתחום המיסוי במקביל לחיתוך ולחיסכון. אין מנוס מהעלאת מסים, שהרי אין מלחמות חינם, גם אחרי הסיוע הצבאי שממומן על ידי האמריקאים. אלא שלפני שמטילים מסים על כלל האוכלוסייה, חייבים לבטל את תוספת הרמטכ”ל האיומה לפנסיה הצבאית שניתנה שלא כחוק במשך שנים ומגיעה עתה להיקף שנתי של 1.5 מיליארד שקל.
ידו של שר הביטחון ומנהיג המחנה הממלכתי בני גנץ במעל - הוא איים וסחט את ממשלת בנט־לפיד כי אם דרישתו לא תעבור, יעזוב את הקואליציה. עוד חייבים לחתוך בשכר של קציני הצבא בדרגות הגבוהות שהגיע לממדים מפלצתיים. לדעתי, המשכורות הגבוהות בצה”ל ותוספת הרמטכ”ל סימאו עיניהם של הפיקוד הגבוה בצבא והביאו אותו לשאננות שהייתה בין הגורמים לאסון 7 באוקטובר. השכר הגבוה שנועד לאפשר להחזיק בכוח קצינים בצבא הפך לחרב פיפיות.
להשקיע בחדשנות
במסגרת הפחתת הוצאות הממשלה יהיה חייב להיות קיצוץ בקצבאות הילדים לכל האוכלוסייה. זה טוב תקציבית וטוב לעידוד יציאה לעבודה. אפשר להתחיל בהקפאת הקצבאות תוך התעלמות ממדד המחירים לצרכן, כלומר ירידה ריאלית בשווי הקצבאות. כמובן שאין לפגוע בזקנים, באלמנות, בנכים, בנכי צה”ל וביתומים.
קיצוץ הכספים הקואליציוניים לשנה הבאה הוא חובה. הציבור הכללי לא יוכל להמשיך להתגייס לימי מילואים שרק הולכים ומתארכים בעוד המדינה מעבירה כספים קואליציוניים שהם חסרי פירות עבור המשק המשווע למקורות צמיחה. כסף כזה הוא כסף שהולך לאבדון, בניגוד להשקעות, כולל בתשתיות, המניבות פירות משקיים.
חלק מהכספים הקואליציוניים שחייבים לקצץ צריך להעביר ל”רשות החדשנות”, שהיא הזרוע הממלכתית לעזרה לתעשיית ההייטק הישראלית שעליה מושתת המשק הישראלי ובלעדיו אין לנו עתיד לרמת חיים סבירה. כולכם נהנים ישירות או בעקיפין מענף ההייטק. אי־הוודאות הפוליטית מחייבת דווקא להגביר ההישענות על היסודות החזקים של המשק, קרי תעשיית הייטק הנושאת פירות.
בינתיים הוחלט על העלאת מע”מ בשיעור של 1% ל־18%, החל מינואר 2025, מה שיכול להכניס בשנה הבאה תוספת של 8 מיליארד שקל. זהו מס רגרסיבי, פוגע בעיקר בשכבות החלשות שמוציאות את מרבית הכנסתן ובכך המע”מ המוטל עליהן יחסית להכנסתן גבוה במיוחד. אולי יש מקום להעלאת המע”מ על כלל האוכלוסייה שתסבול גם בעקיפין מנחת זרועו של המע”מ בגלל ההתייקרויות שיבואו בעקבותיו וישחקו את ההון הזמין השוטף שאינו מוגן מפני אינפלציה אצל החלשים, לעומת השכבות החזקות היודעות היטב מלאכת הגנת הונן.
לפני שחוטאים בהעלאת מע”מ חייבים לשנות מבנה הדיווח לשלטונות מס הכנסה - פשוט לקבוע בחוק כי כל מי שמחזיק מעל דירה אחת יואיל להגיש דוח שנתי מקוצר לשלטונות המס. יש מספיק רואי חשבון בישראל שיטפלו בהגשת הדוח השנתי מכלל ההכנסות של כל פרט ופרט במשק.
עם הצעת הגשת הדוח השנתי לכל המחזיקים במעל דירה אחת, לבטל במקביל את הפטור למשכירי הדירות, במקביל להכרה של שלטונות המס בכל ההוצאות הכרוכות בהשכרת דירה - צביעה, תיקונים, פרסום, תיווך, פחת והוצאות בגין משרד רואה החשבון שיערוך ויגיש הדוח. דיווח החובה יכול להכניס לקופת המדינה עוד שמונה מיליארד שקל לשנה. נא לא להילחץ, רעיון זה לא ייושם היות והמחוקקים והאנשים החזקים במשק ובפוליטיקה הם־הם מרבי הדירות.
אולי חייבים להעלות מע”מ כפי שהכנסת כבר החליטה, אבל לפני שעושים זאת יש מקום לבטל הטבות והנחות במס בשיעור שנתי של 80 מיליארד שקל בשנה. ביטול הטבות מס, כמו הפטור ממס הכנסה על רווחי קרן ההשתלמות ומע”מ על ירקות ופירות, לדוגמה, הרבה יותר צודק מהעלאת מע”מ לכולם. ניתן גם לבטל הפטור ממע”מ לתיירות נכנסת. מה, אתם לא משלמים מע”מ בביקורכם ברומא, בפריז ובלונדון?
אבל גם כאן אל לכם לחשוש, ההסתדרות תעמוד על שתי רגליה האחוריות לפני שתסכים לוותר על הישג הפטור ממס הכנסה על קרן השתלמות; החקלאים, הנמצאים היום בעמדה נחותה בגלל המלחמה, יוכלו ללא מאמץ לבטל רעיון המע”מ על ירקות ופירות, אף שעיקר הפטור נכנס לכיסיהם של הקמעונאים המתעללים במשקי הבית במחירים שהם גובים.
הפעלת מע”מ על ירקות ופירות יכולה להיות מלווה בהעברות תקציביות למודרניזציה בענף שיאפשר להסתפק בפחות פועלים. בסך הכל אסור לפגוע בחקלאים, אבל מבנה הענף צריך לעבור שינוי. זה גם לא הזמן להטיל מע”מ על תיירים, כמובן. זה אף פעם זה לא הזמן. אז נקבע מעכשיו כי המע”מ יוטל החל מינואר 2026, וזהו.
יש פתח לתקווה
אפשר לשקול להעלות מיסים ישירים לפני שמכבידים את המסים העקיפים על הישראלים, כגון מע”מ. כבר היום המיסים העקיפים בישראל הם מהגבוהים בעולם. בכדי להתאים עצמנו לעולם המערבי, לא יהיה מנוס להעלות מסים ישירים, הכוונה למס הכנסה. לשם מימון המלחמה, וכן לשם מימון התוספת הנוספת הקבועה לתקציב הבטחון, לא יהיה מנוס מביטול הצמדת מדרגות מס הכנסה לשנה־שנתיים, ובכך להביא לעלייה
ריאלית בשיעור מס הכנסה על כארבעה מיליון שכירים.
לא זו בלבד, מדרגות מס הכנסה חייבות להתאים עצמן למצב החירום החדש, ולכן יש לבטל מדרגת מס הכנסה התחלתי של 10% ו־14% ולהתחיל עם מדרגת 15% - וכך גם בהמשך, להעלות שיעור קל במס במדרגות מס הכנסה. אין לבטל את נקודות הזיכוי, שאף הן צריכות להיות מוקפאות עד יעובר זעם התקציב.
העשירים, עם הכנסה של 60,131 שקל לחודש ומעלה, כבר משלמים מחצית מההכנסה שלהם למס הכנסה. ואסור להכביד על בעלי השכר האלה, בעיקר הנמצאים בהייטק. שימו לב: אלה משלמים כיום שליש מכלל הכנסות המדינה ממס הכנסה, ו־58% מהיצוא הישראלי מיוחס לחברות בתחום ההייטק. עוד ייאמר כי חובה למנוע את המשך העלייה בגירעון הממשלתי ל־6.6% השנה ול־4% בשנה הבאה, זאת בלי מלחמה כוללת בלבנון. זאת, בכדי למנוע המשך העלייה ביחס לחוב לתוצר, שיעלה בשנה הבאה ל־68.5% לעומת 62% אשתקד, מה שעלול להרע מצבה של ישראל בזירת דירוג האשראי הבינלאומי.
יש מקור נוסף באותו סכום שאפשר לקצץ בו בכדי לתת אופק למשק יציב: אותם הכספים הקואליציוניים שהזכרנו, בהיקף של 8 מיליארד שקל לשנה. בכדי לתת תקווה לעם היושב בציון, חייבים במקביל לבטל משרדי ממשלה קיקיוניים ולא חשובים שנתפרו רק לטובת השלמות הקואליציונית. ציוד הלחימה וההגנה של חיילי הסדיר והמילואים חייב להיות עדכני, חדיש וללא רבב, סדור ואחיד, כך לחסוך בחיי אדם ופצועי צה”ל שהממשלה מתישה אותם בעוד משימות ועוד ימים ארוכים רחוק מהבית.
התשת המילואימניקים הגיבורים, המפסידים עוד ועוד עסקים או שפושטים רגל, חשובה הרבה יותר, כלכלית ומוסרית, לעומת הצורך הנואל להחזיק זוללי תקציב וזכאים לתנאים ללא שובע וללא השתתפות במאמץ הלאומי. אל תשלחו את בנינו ללבנון רק מפני שהזיכרון הציבורי של המלחמות בצפון דעך.
בפני חברי הכנסת שייצאו לפגרת הקיץ מונח בזאת חומר למחשבה, במקביל לחשיבה רציונלית ולא מתלהמת של חברי הממשלה והמטכ”ל: לקחת אוויר, לא להצהיר הכרזות נבובות – ובעיקר להירגע.