קו ישיר מחבר בין האמירות החמורות של השר דודי אמסלם, שלפיהן אהרן ברק צריך לשבת בכלא, לבין האנרכיה שהשתוללה בבסיסי צה"ל בשדה תימן ובבית ליד השבוע.
בארה"ב החלו להתכונן לסייע לישראל במקרה של תקיפה איראנית | דיווח
אלוף (מיל') איל בן ראובן: "נתניהו ממשיך לטרפד את העסקה. זה פשוט קורע את הלב"
שלטון החוק, אחד מהיסודות שליוו את מדינת ישראל מיום הקמתה, הפך להיות סוגיה שמצויה במחלוקת פוליטית. כך לא מתנהלת מדינה מתוקנת, כך מתנהלת רפובליקת בננות באפריקה או בדרום אמריקה.
בשנת 1948, ממש עם קום המדינה, החליט צה"ל לעצור במעצר מנהלי, מטעמים של ביטחון המדינה, ערבי מיפו בשם חאג' אחמד אבו לבן. בהתאם לתקנות שהותקנו עוד בתקופת המנדט הבריטי ושהמשיכו לחול גם לאחר הקמת המדינה, הייתה למפקד הצבאי הסמכות לעצור אדם ללא משפט.
לפי התקנות, ניתנה לעצוּר הזכות לפנות לוועדה שבראשה עומד שופט של בית המשפט העליון, אשר תוכל לעיין בהתנגדותו למעצר. ועדה שכזו לא הוקמה מיד לאחר הקמת המדינה, ולמעשה - לא הייתה לעצור ערכאה להגיש אליה ערר.
אדם בשם אל־כרבוטלי, ידידו של אבו לבן, הגיש עתירה לבג"ץ ודרש לשחרר את חברו בנימוק שבהיעדר ועדה, נשללת מראש סמכותו של צה"ל לבצע מעצרים על פי אותן תקנות. בית המשפט העליון קיבל את הטענה, והורה בצו על שחרורו של אבו לבן.
בזיכרונותיו כתב השופט יצחק אולשן, מי שכיהן אז כנשיא בית המשפט העליון, כי "פסק הדין הזה הרשים את הציבור היהודי והערבי גם יחד. הציבור היהודי ואיתו חוגי השלטון נוכחו לדעת כי שלטון החוק אינו רק דבר טכני־פרוצדורלי שאפשר לזלזל בו, ובמיוחד במצב של שעת חירום, וכי הזרוע השיפוטית במדינה עומדת ללא חת על משמר שלטון החוק".
פסק דין ששחרר ממעצר מנהלי את מי שצה"ל סבר שהוא מהווה סכנה לביטחון המדינה, מטעמים של היעדר סמכות בחוק למעצר, ניתן בימיה הראשונים של המדינה בעת שהמדינה הצעירה הייתה מצויה במצב חירום ונאבקה על קיומה. חרף זאת, כבר אז הבהיר בית המשפט העליון את חשיבות עקרון שלטון החוק ואת העצמאות השיפוטית כערכי היסוד של מדינת ישראל.
נזק עצום
העקרונות הללו מתערערים במציאות הנוכחית. היועצת המשפטית לממשלה, הפרקליטה הצבאית הראשית ושופטי בית המשפט העליון נתונים להתקפות נבזיות, וזאת כאשר הם מבקשים לשמר ולבצר את העקרונות שעליהם קמה מדינת ישראל.
הבעיה היא שגם בעולם רואים את התערערות הדמוקרטיה הישראלית ועקרונות שלטון החוק. לא בכדי חומת ההגנה העיקרית שלנו מחקירות וסנקציות בינלאומיות היא עקרון המשלימות, שלפיו מערכת משפט עצמאית וחזקה שבוחנת טענות להפרת הדין שוללת סמכות מבתי דין זרים להתערב בענייניה של המדינה.
אולם מדינות רבות בעולם, כולל ידידותינו הטובות ביותר, מוצאות לנכון לקדם סנקציות נגד ישראלים בשל אי־אכיפת החוק לגביהם. התוצאה תהיה קשה וחמורה – מי שאנו לא נחקור ונשפוט במידת הצורך, ייבדק, ייחקר ויישפט על ידי גופים בינלאומיים או מדינות אחרות. אם זה לא יהיה בבית הדין הצבאי בבית ליד, זה יהיה בבית הדין בהאג.
ראש הממשלה בנימין נתניהו מבין היטב את הסכנה. לא בכדי חלקים מנאומו בקונגרס בארה"ב הוקדשו להסביר כיצד ישראל נלחמת תוך כיבוד הדין הבינלאומי ושומרת על ערכיה כמדינת חוק מתוקנת.
הנזק שגורמות ההתקפות של פוליטיקאים על היועצת המשפטית לממשלה וההתפרעויות בבסיסי צה"ל, רק משום שרשויות אכיפת החוק בצבא ביקשו לקיים חקירה בחשד להתעללות בעצירים - הוא קשה.
במדינה מתוקנת לא את היועצת המשפטית לממשלה צריך לפטר, כפי שטוען השר אמסלם, אלא את אמסלם עצמו ואת שאר השרים שלקחו חלק בליבוי ההתפרעויות בבסיסי צה"ל.
אמסלם כינה את היועמ"שית ואת השופטים "גנגסטרים", כינוי שפירושו, על פי ההגדרה במילון - "מאפיונרים פורעי חוק". לכן הוא עצמו צריך להיכנס לכלא. זה לא שהיועצת המשפטית והשופטים חסינים מביקורת, אך יש דרך הולמת ותרבותית לעשות זאת.
