לצה"ל יש מזל. ממש מתת שמיים. החרדים הצעירים, תלמידי ישיבות ליטאיות, שהפגינו ומפגינים מול לשכת הגיוס לא יתגייסו ואין סיכוי שיתגייסו, גם לא בעתיד שאינו נראה לעין. צה"ל ממש ניצל, נחלץ מצרה צרורה – ממגוייסים-טירונים מופרעים, מחיילים של שנאה, של רשעות. אבוי היה לצה"ל אם הם וחבריהם היו מתגייסים. איזה מזל שהם יהיו ויישארו רחוקים מצה"ל. אלוהים גומל לצה"ל על הגנתו, מסירות נפשו ויכולותיו להגן על ישראל ועל העם היושב בציון.

לקרוא, לכנות ולהגדיר את המפגינים כשייכים ומייצגים "פלג ליטאי קיצוני" זאת לא רק לשון המעטה פרועה. זה מחדל לשוני, זה עיוורון מילולי. הם לא פלג. הם כנופיה של צעירים פרועים, ריקים וריקנים מכל ערך של נימוס והתחשבות בזולת, אטומים ומנותקים מהעולם ומהסביבה שמחוץ להיכל הישיבה, מלאי גאווה והתנשאות. העובדה שהם לבושים לבוש חרדי, רק מזכירה ומעלה הגדרה שהולמת אותם במדויק. הגדרה מקורית שתורת וספרות הקבלה ניסחה ותיעדה בשתי מלים. סטרא אחרא. הצד האחר, צד הטומאה, צד השטן.

כוחו של הסטרא אחרא הוא שכלפי חוץ ובחזותו החיצונית הוא נראה יהודי חרדי, או חסיד. כך הוא חודר לסביבה החרדית, משתלב באורח חיים חרדי או חסידי, מנצל את מראהו החיצוני הכשר לתפוס תפקידים וכהונות בציבור החרדי והחסידי ועם קצת תבונה ותעוזה גם להגיע, להשיג ולייצג סמכות והשפעה. זה בדיוק מה שמייצגים המפגינים, תלמידי הישיבות, המקפידים על לבוש מיוחד. הם לא פלג. הם הסטרא אחרא של ימינו.

קצין משטרה צעק למפגינים ברם-קול: "אתם פורעי חוק". זאת בדיחה. הם אינם פורעי חוק. הם אינם יודעים ולא רוצים לדעת מה חוק המדינה. הם פורעי תורה, הם עוכרי יהדות, הם מזהמי ערכי דת ישראל.

מי שצפה בהפגנות, מי שחזה בעשרות תלמידי הישיבות אחוזי תזזית, מי שהקשיב ל"הסברים" שנתנו להפגנתם, מי ששמע את ההשוואות והדימויים הצרחניים שעשו בין צה"ל לנאצים לא יכול שלא לשאול - רבונו של עולם, מי הם המורים, סליחה המלמדים שלהם, מגידי השיעור שלהם, המחנכים שלהם?

שאלה לא פחות חמורה, מי הם ההורים שלהם? באיזה בית ומשפחה גדלו? היכן, איך וממי למדו התנהלות פרהסית כל כך פרועה, לשון כל כך גסה, גידופים וקללות כל כך מושחתים? האם את הדימוי של צה"ל לנאצים, שמעו מאבא ואימא? אולי ממגיד השיעור בישיבה? הם הרי לומדים גמרא. הרבי מקוצק שאל פעם אברך, מה אתה עושה? השיב האברך, אני לומד גמרא. צעק אליו הרבי מקוצק: "ומה הגמרא לימדה ומלמדת אותך?". לפי התנהגותם המחפירה בהפגנות, נראה שהגמרא שהם לומדים לא לימדה ולא מלמדת אותם מאומה.

ראש הישיבה הליטאי, הגאון דב לנדוי, חרף גילו המופלג טס לניו יורק לאסוף כסף לסיוע לישיבות בארץ. מעשה אחראי ואמיץ. הוא יכול היה לנצל טווח נסיעה הרבה יותר קצר. להתעדכן מה קורה מול לשכת הגיוס, איזו השתוללות פרועה וחסרת מעצורים מפגינים בחורי ישיבות ליטאיות, להזמין בדחיפות מונית ולמהר למקום ההפגנות, לנזוף במפגינים, לתבוע מהם טיפת התאפקות ואנושיות. בימים שלפני תשעה באב, ראוי וצפוי היה לשמוע מראשי הישיבות הליטאיות, מאלו שנחשבים מנהיגי הציבור הליטאי, דברי גינוי ומחאה נגד המפגינים וההפגנות. הם שותקים.

הגמרא אומרת, בית שני, שלמדו תורה, קיימו מצוות עסקו בגמילות חסדים – למה נחרב? משיבה הגמרא, בגלל שנאת חינם. צרחות הקללות של המפגינים, המכות שהנחיתו על צעיר דתי שהגיע ללשכה להתגייס, הדימוי לנאצים שנתנו לצבא ההגנה לישראל – זה בדיוק מפגן מוצהר של שנאת חינם.