פעמוני האזהרה שבהם מצלצלים בתקופה האחרונה דייני בית הדין לביקורת משמורת של שוהים שלא כדין, מחרישי אוזניים. הגבול בין ישראל לירדן פרוץ לרווחה, ומחודש לחודש חוצים אותו יותר ויותר מסתננים שנכנסים לשטחנו. הם יכולים להיות מחפשי עבודה, הם יכולים להיות מבריחי סמים, הם יכולים להיות מחבלים המגיעים לשטחי הרשות הפלסטינית למטרת החדרת נשק. מדובר בתופעה רחבת היקף הצוברת תאוצה, כתב הדיין אסף נועם, שבפניו מובאים המסתננים המעטים שנתפסים.
"באופן מובחן מגל ההסתננות מגבול מצרים לפני כעשור, בגל הנוכחי המדובר במדינות מקור רבות ומגוונות של המסתננים – טורקיה, אוזבקיסטן, גיאורגיה, אוקראינה, סרי לנקה, סין, אוגנדה, גאנה, סודאן ועוד – וכן בעדויות המוחזקים בדבר הקלות הרבה בה נכנסו לישראל ועל קיום רשתות הברחה ענפות בישראל, בירדן ובמדינות המקור, וזאת לצד העובדה כי מרבית המסתננים אינם נתפסים בידי צה"ל בעת חציית הגבול אלא בידי רשות האוכלוסין וההגירה, באופן אקראי, בהיותם מתגוררים ועובדים בישראל מזה תקופה. תופעה זו יש בה כדי להניע את אמות הספים של מדיניות ההגירה של מדינת ישראל".
"יצוין", כתב בתיק אחר, בעניינו של אחד המסתננים אך לפני כשלושה חודשים, "כי במקרה דנן אף עולה תמונה מדאיגה במיוחד ולפיה המוחזק הסתנן לישראל בימים האחרונים ממש, במהלך המלחמה בה ישראל מצויה. בנסיבות אלו בפרט, המשך הסתננות מצד אזרחי טורקיה ומדינות נוספות לישראל במספרים גדולים, באין מפריע ותוך תיאור גבול פרוץ למעשה, ראוי שיעורר דאגה בקרב הגורמים הרלוונטיים, ולו בהיבט הביטחוני".
הנתונים שייחשפו כאן בלתי נתפסים. לפי הערכת גורמי הביטחון, מתחילת שנת 2024 ועד לפני מספר שבועות הסתננו לשטחנו מהגבול הירדני למעלה מ־4,000 אנשים. אם נפרוט את זה לפרוטות, מדובר בכ־600 איש לחודש, כ־20 מסתננים ליום. נתוני רשות האוכלוסין, כפי שנמסרו לבית הדין למשמורת, מלמדים שבשנת 2022 נתפסו בסך הכל 63 נתינים זרים שהסתננו מגבול ירדן. מנתונים שהגיעו ל"מעריב" עולה שבשנת 2023 נתפסו 86. חלק מהם נעצרו על ידי כוחות צה"ל עם חצייתם את הגבול, חלק אחר בעבודה מאומצת של אנשי מנהל אכיפה של רשות האוכלוסין שמסתובבים בכל רחבי הארץ ובכוחותיהם הדלים מנסים לסתום את הפרצה באמצעות מעצר של עוד מסתנן ועוד מסתנן.
כאמור, ביחס למספר המסתננים, מספר הנתפסים איננו גבוה, אולם העדויות שאלה מוסרים בחקירתם מאפשרות לגבש תובנות חשובות על אודות האופן שבו הפך גבולנו המזרחי למסננת פרוצה שכזו. ראשית, מדובר בגבול ששמור ברמה נמוכה למדי. הוא נתפס כגבול של שלום, הכוחות והאמצעים שמפוזרים לאורכו מוגבלים מאוד, ומי שמעוניין למצוא את הדרך לעבור – בין שזה בערבה, בין שזה בבקעה – מוצא אותה. שנית, ישנן רשתות הברחה שמתמחות בעניין. ישנם מבריחים וסוכני הברחה ששמותיהם עולים בחקירות של אלה שנתפסים, שתמורת סכומי כסף גדולים יודעים לסייע לכל דורש להיכנס לשטחנו, כשהם מלווים אותו ממדינת המוצא, דרך טיפול בענייניו בירדן, ועד לאיסופו בצד הישראלי והסעתו למרכז הארץ. שלישית, אין הרתעה. מעדויות הנתפסים עולה שחלקם נכנסים אלינו בפעם השנייה או השלישית, בידיעה שבמקרה הכי גרוע יגורשו מכאן ויוכלו לנסות שוב את מזלם בלי לשלם מחיר משמעותי שיגרום להם לחשוב אם זה כדאי.
הרשת הטורקית
ב"מרכז למדיניות הגירה ישראלית" ערכו השוואה בין האופן שבו החלה ההסתננות מגבול מצרים ב־2006 לאופן שבו מתרחשים הדברים כעת מגבול ירדן, ומצאו נקודות השקה מדאיגות. עו"ד יונתן יעקובוביץ', מייסד המרכז, מנהל מעקב אחרי העדויות שעולות מתיקיהם של מסתננים המגיעים לבית הדין. קריאה של עשרות תיקים כאלה מאפשרת להבין כמה גדולה ורחבה התעשייה שנקודת הקצה שלה בחדירה לשטחנו. הנה כמה דוגמאות.
ה"י, שבא מטורקיה, סיפר שהגיע לירדן בהכוונתו של אזרח טורקי אחר שחיבר אותו עם ירדני שסייע לו להסתנן תמורת 7,000 דולר. לדבריו, הוא הגיע לעמאן, לן שם מספר לילות בבית מלון, לאחריהם נלקח במונית למקום שאינו יודע לנקוב בשמו, ושם עבר לרכב שהסיע אותו לגבול כשאיתו בקבוצה עוד שלושה טורקים וחמישה הודים. לפי עדותו, הוא ושאר חברי הקבוצה הלכו במשך כ־20 דקות ברגל, בשעת לילה, וכשהגיעו לישראל המתין להם רכב מסוג מזדה 3 שבו נהג ישראלי יהודי ממוצא אזרבייג'ני, שלקח אותם ישירות לתל אביב.
גם ש"ע. הוא אזרח טורקי. "המוחזק מציין כי נכנס לישראל בהסתננות דרך ירדן לאחר ששילם למתווך סכום של 5,000 דולר", סיכם הדיין. "לדבריו, המתווך עמו יצר קשר נמצא להערכתו כיום בישראל. לדבריו, עוד בהיותו בטורקיה יצר עמו קשר בנושא עבודה בישראל אדם בשם אהמט פרלאש אשר דיבר שפות רבות ולכן אינו יודע אם הוא טורקי או ערבי. המוחזק מציין כי משדה התעופה ברבת עמון, שלושה ארבעה ירדנים לקחו אותו וכן אזרחים טורקים נוספים עד לגבול, ושם הורו להם ללכת ברגל. לדבריו, נכנס לישראל יחד עם קבוצה של 8 אזרחים טורקים וסרי לנקים. לדבריו, לאחר שחצו את הגבול באופן רגלי לישראל אספו אותם ברכב אנשים ממוצא ערבי שאינו מכיר ולקחו אותם לאתר בנייה ברמלה".
י"ק, עוד מסתנן טורקי, תיאר גם הוא כיצד פועלת רשת ההברחה. "לדבריו, הגיע לישראל בהסתננות מגבול ירדן ביום בסיוע מתווכים, האחד שמו אהמט פרדאר אשר הציע לו עוד בטורקיה לעבוד בישראל, והמוחזק שילם לו 5,000 דולר. לדבריו, כאשר נחת ברבת עמון הגיעה מכונית ולקחה אותו ועוד 4 אנשים נוספים לגבול, כאשר האחרים בקבוצתו היו ממדינות אחרות. לדבריו, לאחר שחצה את הגבול, אספו אותו אנשים שאינו מכיר, ולקחו אותו לשכונת התקווה".
והנה סיפורו של ה"א, גם הוא טורקי. "לדבריו, הסתייע בטורקיה באדם אשר כבר היה בעבר בישראל ויצא ממנה, והוא הגיע מטורקיה לירדן יחד עם אנשים נוספים. לדבריו, בטיסה מטורקיה לרבת עמון היו עוד טורקים שתכננו להסתנן לישראל מירדן. לדבריו, משדה התעופה ברבת עמון אספו אותו ברכב אנשים ערבים שאינו מכיר והעבירו אותו לאזור הגבול עם ישראל, ושם יחד עם שלושה מסתננים נוספים מטורקיה חצה את הגבול ברגל בשעת בוקר ולאור היום, ואז הגיע ערבי עם מכונית ולקח אותם לתל אביב. לדבריו, היו חיילים בגבול באותה העת, אבל בכל זאת קבוצתו חצתה את הגבול ללא כל קושי או הפרעה מצד אותם חיילים שהיו בסמוך. לדבריו, שילם במזומן 4,000 דולר למבריחים עבור תיאום הסתננותו לישראל, הן בירדן והן בישראל, לנהג המונית שאסף אותם.
וזהו ק"ד מטורקיה. "לדבריו, הסתייע לשם הגעתו לישראל במתווך טורקי בשם בולוס שמתגורר באיסטנבול, והוא שילם לו 3,000 דולר לשם כך. לדבריו, כאשר הגיע לרבת עמון, אספו אותו משם ברכב, ואז חזר לשדה וטס בטיסת פנים לעקבה, והלינו אותו שם במלון בו שהו אנשים נוספים שהתכוונו להסתנן לישראל, ומהמלון הזה נוהגים לדבריו להסיע לגבול ישראל לשם הסתננות. לדבריו, בהמשך אספו אותו במונית מהמלון לגבול עם ישראל, והוא הסתנן לישראל יחד עם שני מסתננים נוספים ממולדובה. לדבריו, הנסיעה מעקבה עד לנקודת חציית הגבול ארכה כשעתיים והוא חצה את הגבול באזור השעה 12 בלילה באופן רגלי וללא קושי".
סיפורו של מ"א, אזרח ירדני, מלמד עד כמה העסק הזה יכול להיות מסוכן. האיש הסתנן לישראל, ונעצר על ידי כוחות הביטחון לאחר שניסה להבריח נשק. הוא הועמד לדין, הורשע על פי הודאתו בעבירה של סחר בציוד מלחמתי, ונגזרו עליו 47 חודשי מאסר בפועל. לפי גרסתו, אנשים מהרשות הפלסטינית הציעו לו כסף תמורת הברחת הנשקים.
ג"ט, אזרח אתיופיה, עשה עלינו סיבוב מביך למדי. בעבר הוא כבר הסתנן אלינו והזדהה כאזרח אריתריאה, מדינה שיש מדיניות אי־הרחקה לגבי המסתננים שבאים ממנה. כשהביע נכונות לצאת מכאן מרצונו, קיבל מאיתנו מענק, ועכשיו חזר בהברחה שתמורתה שילם לדבריו 10,000 דולר.
אזרחית גאנה סיפרה כיצד לקחו אותה שלושה גברים עד הגבול "ומכיוון שישנתי בנסיעה אני לא זוכרת יותר מדי פרטים". נ"ב מטורקיה סיפר: "קפצתי מהגדר מירדן לישראל והגעתי במונית לת"א". ד"ר מסרי לנקה העיד שהיה אמור לשלם 40 אלף שקלים לבחור שלפי התכנון היה צריך לדאוג לו לעבודה בישראל. א"ס מסרי לנקה טען שהסתנן לישראל דרך נהר הירדן שאותו צלח בשחייה יחד עם קבוצת אפריקאים, וכי המתינו להם בצד הישראלי שני אנשים אשר העלו אותם על אוטובוס. לדבריו, שילם 1,500 דולר עבור החבילה כולה. גם מסתננים מאתיופיה סיפרו סיפורים דומים.
ג"מ, אזרח גיאורגיה, סיפר שהסתייע במבריח ירדני שלו שילם 600 דולר. לדבריו, הוא נלקח ברכב אל הגבול, שם חצה לישראל עם קבוצה נוספת של מסתננים תוך מעבר גדר נמוכה, ללא כל קושי, כאשר לא היו חיילים בגבול.
אחרי שנכנס לשטחנו, אסף אותו מישהו מהגבול. "בית הדין מוצא להעיר בהקשר זה כי עצם הרחקת המוחזק מישראל, לאחר שכבר הורחק ממנה ושב והסתנן אליה בסמוך לאחר מכן", העיר הדיין בבית הדין, "בדומה לעניינם של מוחזקים נוספים מהעת האחרונה אשר חלקם שבו והסתננו לישראל בסמוך לאחר הרחקתם ממנה, מטעים בחינה מעמיקה בדבר אופן הטיפול הראוי במקרים מעין אלו, לרבות באשר לתוחלת ולתכלית ההרחקה החוזרת בהיעדר נקיטת צעדים נוספים בנושא".
שורה ארוכה של מסתננים העידו כי חציית הגבול הייתה קלה, רובם המוחלט לא ראו חיילים בדרך. מ"ג מטורקיה סיפר, כך סיכם הדיין, "כי נכנס לישראל בהסתננות דרך ירדן, ורכב המתין לו בצד הישראלי. לדבריו, אמרו לו לאיזה מלון להגיע בירדן, ולאחר מכן עבר למלון אחר לפי מה שאמרו לו, ומשם הגיע נהג שלקח אותו לגבול יחד עם עוד שלושה אנשים. בגבול התקשרו לאדם בטורקיה שהסבירו להם מה לעשות ולאן ללכת, והם חצו את הגבול באזור שבו היו מים לא עמוקים, לאחר שהלכו כשמונה שעות, ולאחר מכן הגיעו לאזור שדה התעופה של אילת, שם אסף אותם נהג ערבי לתל אביב. לדבריו, לאחר שהגיע לישראל, אשתו בטורקיה העבירה בהעברה בנקאית 5,000 דולר למבריחים".
החמרה בשנה האחרונה
לפני כשלושה שבועות התכנס במשרד ראש הממשלה דיון של הוועדה הבין־משרדית למלחמה בפשיעה בחברה הערבית. נטלו בו חלק, בין השאר, אנשי משרד רה"מ ובכירים בשב"כ, במשטרה, במשרד המשפטים, במשרד האוצר, במשרד הפנים ובמשרד לביטחון לאומי. לענייננו כאן, הזכירו כמה מהדוברים את הסכנה שבהחדרת אמצעי הלחימה מגבול ירדן. ניצב יגאל בן שלום, ראש אגף חקירות ומודיעין במשטרה, ציין בהקשר של סוגיית האמל"ח את הצורך ב"חיזוק המכשול המזרחי של מדינת ישראל". עמית אבירם, ראש האגף למדיניות פנים במל"ל, התייחס גם הוא לעניין האמל"ח שאותו הגדיר "אתגר עצום למדינת ישראל". הוא ציין כי "ישנה החמרה במצב בשנה האחרונה", והדגיש: "הנושא הגדול ביותר הוא הגבול המזרחי, שאותו ראש הממשלה הנחה לסגור והנושא מצוי בסדר יומה של הוועדה לתקציב הביטחון".
כאמור, הדיינים שאליהם מגיע עניינם של המסתננים ערים למצב ההולך ומחמיר ופעם אחר פעם מניפים בהחלטותיהם דגל אדום בתקווה שהמדינה תבחין בו ותעשה משהו. "בחודשים האחרונים עד בית הדין לביקורת משמורת לתופעה הולכת וגוברת של הסתננות לישראל דרך הגבול עם ירדן", העיר לפני שלושה שבועות הדיין ד"ר יוסי ברדא, "מצב דברים זה עלול להעמיד את מדינת ישראל בפני התמודדות מורכבת עם השלכות רוחב שונות, ובכלל זה אף עם היבטים ביטחוניים, ומוטב כי יופקו הלקחים מהשלכות ההסתננות למדינה דרך הגבול עם מצרים בשנת 2006.
בהקשר זה יש אף להידרש לעדויות החוזרות ונשנות של מוחזקים שהסתננו לישראל באשר לקיומו של מנגנון אשר מתכלל את יציאתם של המסתננים ממדינת המוצא, הגעתם לירדן ונסיעה מהגבול עד למוקדי תעסוקה בישראל, וכל זאת תמורת תשלום של אלפי דולרים המגיעים לעוסקים במלאכה".
האופן שבו מגורשים המסתננים הנתפסים, בלי שממוצה איתם הדין הפלילי, העיר לאחרונה הדיין אסף נועם, לא מייצר עבורם שום תמריץ שלילי לקראת הפעם הבאה שיגיעו. "מקרה זה, כמו עניינם של עשרות רבות של מוחזקים שנתפסו באקראי בעת האחרונה בלבד, עלול לעורר דאגה ולו בהיבט הביטחוני", כתב באחת ההחלטות, "לנוכח עדויות המוחזקים, אזרחי מדינות שונות שהן בחלקן מדינות עוינות לישראל, בדבר הקלות הרבה של הסתננות לישראל דרך גבול ירדן, לרוב בקבוצות ותוך הסתייעות ברשתות מבריחים ירדניות וישראליות... וכן בדבר היותו של הגבול, למצער בחלקיו, פרוץ לחלוטין".
"העובדה כי חלק ניכר מאזרחי טורקיה שנתפסים בישראל במסגרת פעולות אכיפה אקראיות של רשות האוכלוסין וההגירה מתגלים ככאלו שנכנסו לישראל בהסתננות מגבול ירדן", כתב בהחלטה אחרת, "עשויה להעיד על היקפים ריאליים גדולים בהרבה של תופעת הסתננות לישראל מגבול ירדן, ייתכן מצד אלפים".
מענה דחוף והחלטי
כאמור, ברשות האוכלוסין נאבקים ככל יכולתם בגל ההולך ומתגבר, אבל גם ההישגים שלהם אינם אלא טיפה בים. איש לא יכול לצפות מהם להיפרס על הגבול ולעצור את המסתננים בעצמם. איש גם לא משלה את עצמו שהם יכולים לאתר את כל המסתננים אחרי שאלה חדרו לשטחנו, שלא לדבר על אלה העוברים בקלות מבקעת הירדן אל שטח הרשות הפלסטינית הסמוכה. ראש הממשלה ושר הביטחון עסוקים בימים אלה במלחמה רב־זירתית קשה ומורכבת, אבל גם במהלכה אין שום אפשרות להתעלם מהאירוע האסטרטגי הזה. בין שמדובר באירוע הגירה רחב היקף שיפגוש אותנו מחר ברחובות הערים כפי כשקרה בהסתננות ממצרים, ובין שמדובר באירוע ביטחוני שיפגוש אותנו בהברחת הנשק הבאה או בהברחת המחבלים הבאה, המציאות הזאת חייבת לקבל מענה דחוף והחלטי. דבר אחד בטוח, זרם המסתננים הזה לא ייעצר מעצמו.