1. כשנכתבות שורות אלו, אזרחי ישראל במצב חסר תקדים של המתנה מורטת עצבים למתקפת טילים מאיראן וחיזבאללה. ישראל מחכה לכאפה. הציבור במתח ובחרדה, חברות התעופה מבטלות טיסות לישראל וממנה, התנועה בכבישים דלילה, השווקים והמטבעות משתוללים, התיירות נעצרה לגמרי, והמנהיגות לא מדברת לציבור, רק מאיימת.
אם תרצו, זוהי מנהיגות הטוויטר הראשונה בישראל שמצייצת איומים, אך לא מדברת אל ועם האזרחים, שהם גם הבעלים שלה וגם הלקוחות. אנחנו בעיצומה של מלחמה שבמרכזה תהליכים שונים אזוריים ובינלאומיים. מדינת ישראל, שנלחמת בשבע זירות במחיר דמים כבד ובהוצאה כלכלית מטורפת, עם צפון ודרום הארץ שיזדקקו לשיקום מסיבי ורב־שנתי, החלה תוך כדי המלחמה במסע להשבת ההרתעה שקרסה ב־7 באוקטובר לחלוטין. זה כולל תקיפה בנמל חודיידה בתימן, בפעולה האווירית הרחוקה ביותר שבוצעה בעשורים האחרונים, וכמובן בחיסולים של צמרת חמאס וחיזבאללה ועוד.
ברקע הקפיאה ארה"ב את הדיאלוג בין ישראל לסעודיה עד לאחר הבחירות שם (נתניהו כמובן בחר לחטוף קרדיט ולבשר שהוא עצמו החליט להקפיא את השיחות עם סעודיה). הנשיא ג'ו ביידן והקבינט שלו מתכוננים להגן גם על אזרחי ישראל וגם על מעמדם באזור בעיני בנות בריתה. ומאידך, רוסיה, סין וקוריאה הצפונית עם תמיכה של טורקיה - תומכים בחמאס, בחיזבאללה ובאיראן, במציאות שמקרבת אותנו למלחמת עולם שלישית, וגם בגלל האינטרסים של כל צד (הגמוניה, שליטה על מעברים ימיים ומקורות גז, מכירת נשק ועוד). ברחבי המזרח התיכון בכלל ובישראל וכל גבולותיה בפרט, ענני מלחמה וריח של אבק שריפה.
תגובה אחת או פעולה אחת "מוצלחת" מדי - תגרור אותנו למלחמה שאנחנו יודעים איך נכנסים אליה ולא יודעים מתי ואיך יוצאים. אבל לא תמיד הברירה בידינו ודי נכפתה עלינו מלחמת האין־ברירה הזאת - ונוכל לנצח בה ולהשיג את היעדים רק עם הנהגה אמינה, סמכותית ובוטחת שמצוידת באסטרטגיה, במפת דרכים וברגל מדינית משלימה לכל מהלך צבאי. אני יודע שזה נראה קצת דמיוני, אבל זהו תנאי הכרחי לניצחון סביר.
2. מלחמה בחזית הצפונית, מלאה או מוגבלת, או חלילה התפרצות משמעותית ביהודה ובשומרון, או שתיהן יחד - עלולות להשכיח מסדר היום את השבת החטופים, מי למשפחתו ולשיקום ומי לקבר ישראל. אסור שזה יקרה, אסור לאפשר להשכיח אותם, ואסור להפר את האמון החשוב הזה בין ממשלה לאזרחים בספר ובין לוחמים לפיקוד צה"ל. זה עלול להיות שבר חמור שיאיים על המשכו של המפעל הציוני ועל ההתיישבות לאורך הגבול. את שמבינים ראשי מערכות הביטחון, מתקשים להבין בנימין נתניהו, בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר. השבת החטופים הוא ראשית הצירים ללא מעט סוגיות: גם למימוש הערך של ההשבה הביתה, גם לעצירת הלחימה לכמה שבועות וכנראה גם לשקט בצפון, שיאפשר לצה"ל לרענן את עצמו ולדרג המדיני לגבש אסטרטגיה נכונה.
3. אני מודע לכל הספינים והמניפולציות, לכל הפייק ניוז ולכל ניסיונות ההשחרה שמועלים כאן מירושלים למעלה, דרך כלי תקשורת ורשתות חברתיות, נגד הנשיא ביידן, סגניתו קמלה האריס והמפלגה הדמוקרטית בארה"ב. והאמת היא אחת ויחידה: למדינת ישראל לא היה מעולם, וספק אם יהיה בעתיד, ממשל אמריקאי שכה התייצב ותמך, סייע, עודד ובלם כמו הממשל הזה. גם בדיפלומטיה, גם בווטו באו"ם, גם משלוחי נשק ענקיים, גם בהגנה פיזית, גם בחיזוק ההרתעה.
הקבינט של ביידן כולו, כולל ראשי זרועות הצבא ומנהל ה־CIA ומזכירי המדינה וההגנה, עוסקים בחצי משרה בהגנה על ישראל ועל האינטרסים במזרח התיכון. נכון, זה משרת לא רק את ישראל וביטחונה אלא גם את האינטרסים של ארה"ב באזור ואת מעמדה מול סין ורוסיה, אבל אני בספק אם ממשל אחר היה מגלה אכפתיות, מעורבות ואחריות כזאת. וזה כולל את עומק המעורבות במאמצים לשחרור החטופים. צריך להודות להם, להוקיר אותם ולהתפלל שאם האריס תיבחר לבסוף, היא תחמול עלינו ותשכח את התנהגות ראש ממשלת ישראל, את תדרוכיו וצהלות שופרותיו.
4. באולם האירועים של הוועדה לאנרגיה אטומית נשמתי השבוע במשך שעתיים "אוויר פסגות" של ממלכתיות, אחריות וחזון של ציונות ושל שירות ציבורי מחויב במיטבו. באולם נערך אירוע צנוע לפרידה מתא"ל (במיל') משה אדרי, ראש הוועדה לאנרגיה אטומית, מתפקידו כראש מנהלת תקומה. מיד לאחר הטבח, בתוך החושך הגדול והייאוש העמוק והשכול הכבד, הצליח אדרי להקים מנהלת בתוך ארבעה ימים, ובתוך שבועות להציב חזון, תוכנית מפורטת, ארבע החלטות ממשלה ותקציב של 17 מיליארד שקל. ובמקביל, עם צוות איכותי שליקט, לאחוז טורייה ולהתחיל לעבוד.
אדרי הפך למושא להערכה והערצה לראשי היישובים, הקיבוצים והעיר שדרות, שלא זכו עד אז לראות פקיד מדינה שכזה. הוא ומנהלת תקומה הציבו יעד של הכפלת האוכלוסייה בעוטף בתוך עשור, בעזרת יישובים מפותחים, חינוך מעולה, מרכזי ספורט ותרבות, תשתיות וחקלאות מודרנית. ואני ישבתי שם באולם, מקשיב לראשי המועצות והיישובים, לנשיא ולראש הממשלה ששיבחו, ואמרתי לעצמי "למה אין לנו בישראל עוד 100־200 משה אדרי כאלו?". אז זהו, שיש לנו. צריך לאתר אותם, לגייס אותם ולשכנע אותם שיש להתייחס לצו 8 מהמדינה כאל צו 8 מהיחידה ואפילו יותר. אנחנו צריכים אותם. אדרי חזר לענייני הגרעין ובקרוב יחליף אותו האלוף (במיל') יפתח רון־טל, שנאחל לו להצליח מאוד במשימת הדור שלנו.
5. בבוקר, בתוכנית של רינו צרור בגלי צה"ל, הקשבתי לאחד מהפלג הירושלמי. בחור צעיר, נלהב ורהוט, שהסביר שיום שליחת צווי הגיוס לחרדים הוא כיום 7 באוקטובר עבור תושבי העוטף. רינו צרח וכמעט סטר לו דרך המיקרופון, אבל הבחור הסביר בקור רוח ובנחישות שהוא וחבריו ישביתו את המדינה והבהיר שהממשלה לא תעשה ולא יכולה לעשות להם כלום, כי היא מפחדת מהם. זה היה ראיון אותנטי ומפחיד. כמה שעות אחר כך ראינו את התגשמות האיום, כשחבריו פרצו לבסיס תל השומר - וזו הייתה הפעם השלישית שבה פרצו יהודים למחנות צבא כדי להשליט עליהם את החוק והסדר שלהם.
ושוב לא הייתה משטרה כראוי ולא מעצרים ולא כתבי אישום, כי המשטרה נמצאת בפריימריז, ורוח השר הממונה ידועה וגם עמדת הקואליציה. ואני מתבונן על האירועים הללו ונוספים ותוהה: האם זהו סופה של מדינת ישראל במתכונתה המוכרת, והאם חלילה חוזות עינינו בחורבן בית שלישי? דבר אחד בטוח: אנחנו חיים בתוך פרק תנ"כי שהחל איכשהו בקורונה, נמשך במאבק על דמותה וערכיה הדמוקרטיים של ישראל ונמשך במלחמת האחים הזאת, בתוך המלחמה הקשה ביותר שידעה המדינה. פרק תנ"כי קשה וחמור שמותיר אבק לכמה פרקים אחרים שאנחנו מכירים בעל פה - ואת זה צריכים לשנן היטב דתיים וחילונים, תומכי נתניהו ומתנגדיו לקראת ובמהלך יום ט' באב, שלדעתי חייבת להיות לו השנה משמעות כפולה ומכופלת.
6. עוד לא מלאה שנה לאסון הנורא של שמחת תורה ולטבח 7 באוקטובר, ושוב פורץ הוויכוח בעיר העברית הראשונה על התפילות במרחב הציבורי. אני עדיין לא התאוששתי מהעובדה ששעות לפני הטבח הגדול בתולדות ישראל התווכחנו אם תהיינה הקפות שניות בהפרדה או לא. הנה, לא למדנו דבר. אז אני, אבי בניהו, חבר קיבוץ השומר הצעיר להבות חביבה, הבן של יעקב ז"ל ולאה תבדל"א משכונת יד אליהו, חילוני עם זיקה ליהדות ולמורשת אבא וסבא ז"ל, כן רוצה שתהיינה תפילות המוניות של "כל נדרי" ו"נעילה" בכיכר - מי שרוצה בהפרדה ומי שרוצה לא בהפרדה.
אני רוצה שיישמע קול שופר בכיכרות העיר, וישאל כל ילד את הוריו על מה ולמה? וילמד מורשת אבותיו. היהדות חייבת להיות נתונה לכל, מאירת פנים, מזמינה, מכבדת ברוח טובה ובלב חפץ. אפשר לעשות זאת גם בלי לפגוע בציביונה המיוחד של העיר תל אביב. זה מחייב את כולם. את כולנו.
7. פה ושם אני שומע חברים ומכרים שנוסעים לראות את הנכדים שלהם בחו"ל, חלקם לא התראו שלוש־ארבע שנים. אני שומע ויודע שלא הייתי עומד בזה מול נכדיי. אני מוצא את עצמי מאושר מאוד וגאה מאוד בכך שכל ילדיי ונכדיי בארץ, שאין לאף אחד מאיתנו דרכון זר (אף שיכולנו), שאין לנו אף קרוב משפחה בחו"ל, אין לנו דירה מעבר לים, שכל הילדים והנכדים סביבי בקיבוץ וכך הלאה. פעמיים הציעו לי שרי חוץ להיות קונסול בניו יורק, לראשונה לפני 20 שנה. חששתי אז שלא יזכרו אותי כשאחזור (אידיוט שכמוני). בפעם השנייה, לפני שנתיים, כבר לא יכולתי לעזוב את אלמה שלי בעד שום דבר שבעולם וגם לא את אמא. טוב לי פה, וטוב לנו פה גם כשקשה. אשרינו שזכינו.
8. לכו לבקר במוזיאון מגדל דוד, הייתי שם השבוע ונדהמתי מהיקף הגלריות והחצרות, מהיקף התכנים ומהחדשנות. לבושתי, לא הייתי שם מכיתה ח' בטיול כיתה. עברתי על פני המקום עשרות פעמים ולא ידעתי מה יש בפנים. קחו את המשפחה ולכו. חוויה מעצימה.
9. אדם דתי בעל תפקיד שאני מעריך מאוד ביקש ממני לחבר נוסח תפילה למוצאי יום תשעה באב. "אני?! הקיבוצניק?!", זעקתי לו. "כן, אתה", השיב לי. זה מה שיצא והחלטתי לשתף גם אתכם: "צור ישראל וגואלו, שמע נא זעקתנו העולה מעיר שלם במוצאי יום תענית גוף ונפש על חורבן הבית. שומע כל תפילה, חוס ברחמיך על עמך ישראל, חזקהו וברכהו לשלום בין כל שבטי ישראל ולאחדות בין כל יושבי הארץ, למען כי תגבר ותעלה אהבת החינם, הערבות ההדדית, החמלה והחוסן האישי, הקהילתי והלאומי, למען חיזוקו ושימורו של הבית השלישי, הוא הוא מדינת היהודים האחת והיחידה.
"עשה נא ברוב טובך לביעור שנאת החיים שבקרבנו המאיימת עלינו לכלותנו, נקה לשון מנהיגינו וחכמינו, בער מקרבנו מסיתים ומפיצי רוע וכזב. אל ישלח אח יד באחיו וכי תדע ארצנו ויידע עמנו כי עליהם הטלת לשמש אור לגויים ובהם בחרת לעם הסגולה וכי רק חזקים בוטחים ומאוחדים יוכלו לה. "עננו, העונה בעת רצון, שמע תפילת הארץ ויושביה במוצאי היום המיוחד הזה בשנה הקשה הזאת וברכנו לאחדות ישראל ולשלום בינינו ולשלומם של בנינו ובנותינו שבחזית ושליחינו בקהילות בכל גבולות הארץ ואת כל חלוציה ושליחיה הפועלים להגנתה ולמען נצח ישראל בארצו. "יהי רצון מלפניך, אתה שבחרתנו מכל העמים שנלך בדרך הישר, נבער שנאת חינם בקרבנו ונזכה לאחדות העם ולנצח ישראל במולדתו". שנהיה טובים וראויים. שבת שלום.