איבדו את האוצר
החלטת חברת דירוג האשראי הבינלאומית פיץ' להוריד את דירוג האשראי פורסמה השבוע בשעת לילה מאוחרת. כגנבים בלילה ביקשו באוצר להקהות את המכה. ההחלטה הייתה צפויה כמו התגובה שלנו לתגובה האיראנית.
מעל לרף העליון של בנק ישראל: האינפלציה מטפסת ל-3.2%, מחירי הדיור בזינוק
עם בלעדיות על הטיסות מנתב"ג ובצל המלחמה: אל על מדווחת על רווחי שיא
לנוכח נתוני המשק הגרועים אף אחד לא צריך להיות מופתע, ובוודאי לא מי שמכונה שר האוצר בצלאל סמוטריץ'. אבל מטרידה בהחלט התגובה ההזויה שלו: "ישראל בעיצומה של מלחמת הקיום הארוכה והיקרה בתולדותיה. המדדים הכלכליים מצביעים על חוסנו של המשק.
נעביר תקציב אחראי שימשיך לתמוך בכלל צורכי המלחמה עד הניצחון, תוך שמירת מסגרות פיסקליות וקידום מנועי צמיחה. מהר מאוד גם דירוג האשראי יעלה".
נקווה שחברות דירוג האשראי לא קראו את התגובה המנותקת הזאת, כי רק בשל כך הן עלולות להוריד את ישראל בדרגה נוספת. סמוטריץ' מאשים את המלחמה, אבל מאז החלו לדרג את ישראל מעולם לא הורד דירוג האשראי בגלל מלחמה, לא בעזה ולא בלבנון.
הדירוג מהר מאוד יעלה? צריך להתפלל לעזרת השם שהדירוג לא ימשיך לרדת, כי בתגובה אין שום לקיחת אחריות על הגירעון הגדל, על יחס החוב-תוצר המתדרדר ועל חדלות המעשה של שר ההתנחלויות בשום תחום. שר האוצר נקלע למצב של חדלות פירעון.
תקציב 2025 אמור היה להגיע אתמול לאישור הממשלה, אבל זה יקרה אולי "אחרי החגים". סמוטריץ' מדבר על "מנועי צמיחה" ובינתיים מפעיל מטוסי תובלה להצנחת תקציבים לתלמידי ישיבות ולהנצחת מעונות יום לילדי אברכים מתבטלים.
שר האוצר לא מתעניין בתקציב, אלא רק בשאלה כיצד הוא מסייע לבנימין נתניהו ולעצמו לשרוד את "מלחמת הקיום הארוכה והיקרה ביותר בתולדותיה". במסגרת מלחמת הקיום הוא שואף לכבוש את דרום לבנון ולחזור להתיישב בעזה, תוך הכבדת הנטל על חיילי הסדיר והמילואים.
אז נכון שלפני כחודש התקיימה "ישיבת תקציב" עם נתניהו, אבל חוץ מצילום לא היה שם כלום. על מי הוא מנסה לעבוד? ומה עושים בינתיים פקידי האוצר? צועקים אבל בשקט. מוחים ללא שלטים. בוכים, אבל בחדרי חדרים. התקציב נראה כמו אתר בנייה שפועליו נטשו אותו. בעצם, לא מדויק. הממונה על התקציב שיגר מכתב התרעה מפני סכנת אי־אישור התקציב במועד, אבל הוא חזר לשולח.
באוצר גם סיימו השבוע הכנת תקציב וירטואלי שמכונה "תוכנית עבודה". כותרת אפשרית למהלך היא כל מה שפקידי האוצר חלמו לעשות אבל לא העזו לבצע. מדובר במעין משחק מלחמה פנימי המאפשר לפקידים לפרוק את תסכולם. המסמך, שיוגש לשר האוצר ביום חמישי הבא (22 באוגוסט) כולל גזירות ומסים בהיקף של 25 מיליארד שקל.
נתניהו של 2023 היה מאשר את התוכנית בתוך שנייה. אבל האם מישהו באוצר חושב שנתניהו של 2024 יאשר היום קיצוץ בקצבאות הילדים, הטלת מסים על דירות או העלאת מע"מ? ראש הממשלה יעדיף לשלוף את כרטיס האשראי ולשלם על חשבונו ארוחת ערב מאשר לאשר תוכנית כזאת.
המפלגות החרדיות לא יאפשרו קיצוץ בקצבאות הילדים. ההסתדרות לא תאפשר פגיעה בהסכמי השכר או בתנאי החיסכון. כל תכליתו של המסמך היא למשוך זמן כדי שיהיו לו כמה שיותר אופציות למימון הגירעוני של המשך ניהול המלחמה. ובכל מקרה, סמוטריץ' ממילא לא סופר את פקידי האוצר.
בשבוע הבא תתקיים ישיבת סיכום עם שר האוצר. עד 1 בספטמבר תתקבל חוות דעת ממשרד המשפטים. ב-15 בספטמבר תושלם הכנת הצעות החקיקה ולאחר מכן אלוהים גדול. כפי שהדברים נראים, סיפור התקציב עלול להיגמר בבכי. אבל אסור לבנות על כך.
ברגע האחרון ישלוף כמו הודיני הקוסם את אחד הטריקים החבוטים: תקציב דו-שנתי (2025-2026) כדי להימלט מאימת אי-אישור התקציב בכנסת, או פטנט של "קופסה חוץ-תקציבית" למימון חד־פעמי של הוצאות המלחמה. אנחנו נישאר פעורי פה ונמחא כפיים.
אלה פתרונות פחדניים המתאימים לקרקס אך לא למדינה מערבית שקברניטיה חייבים לקבל החלטות אמיצות ארוכות טווח. כבר עדיף לאשר חוק הסדרים מקוצץ שיטפל בצרכים הדחופים, אבל גם זה לא יקרה. נפילת חוק ההסדרים על שלל הגזירות בכנסת יביא לנפילת הממשלה.
בכל מקרה, קשה להאמין שחברות דירוג האשראי הבינלאומיות יקנו את קיצורי הדרך. לכן אסור שפקידי האוצר המתוסכלים יסתפקו בהכנת תוכניות עבודה על הקרח. הגיע הזמן שהם ייצאו מהארון ויציגו פומבית את תובנותיהם. הממונה על התקציבים כבר עשה את זה ונותר בחיים.
אבל מה עם שלומי הייזלר, מנכ"ל האוצר שסמוטריץ' עצמו מינה אותו? ולאן נעלם נגיד בנק ישראל? בכל הסאגה הזאת לא נשמע קולו של פרופ' אמיר ירון הנגיד, שמתוקף תפקידו הוא גם היועץ הכלכלי לממשלה. האם אין לו מה לומר על ההשלכות ההרסניות של העיכוב בתקציב?
אומץ לב צבאי יש לנו מספיק מחיילינו האמיצים, אז הגיע הזמן להפגין מידות כאלה גם במישור האזרחי. הכי מפתיעה היא שתיקת הפוליטיקאים. הפסיקו את פגרת הכנסת לדיון חירום במצב המשק. הגיע הזמן להתעורר.
חכו לי ביולי
מדד המחירים לצרכן ליולי שפורסם אתמול עלה ב־0.6%, קצת מעל לצפוי בתחזיות המוקדמות. עופר קליין, ראש אגף הכלכלה בהראל ביטוח, העריך שהמדד יעלה ב־0.5% ואכן כמעט צדק. הרבה הפתעות מעבר לכך לא היו.
עליות בולטות נרשמו בפירות ובירקות (3.2%) בגלל המצוקה בחקלאות. מחירי המזון עלו ב־0.5%, ושכר הדירה לשוכרים חדשים טיפס ב־2.6% נוספים. מחירי הדיור שאינם נכללים במדד עלו ב־0.7% ובשנה האחרונה ב־4.7%. ירידות בולטות נרשמו בהלבשה וההנעלה (2.4%) על רקע מכירות סוף העונה.
בעקבות המדד האינפלציה השנתית עלתה ל־3.2%, והיא חורגת לראשונה השנה מטווח יעד המחירים שקבעה הממשלה (0%־3%). מה שמטריד בסעיפי המדד בחודשים האחרונים הוא מחירי הדיור והשכירות, שממשיכים לעלות ומעיקים במיוחד על זוגות צעירים.
אם העליות במחירי המזון הן חדשות ישנות, מחירי הדיור והשכירות אינם גזירה משמיים ונמצאים באחריות הישירה של הממשלה. העליות בסעיפים אלה נוגעות במישרין למחדלים בתחום אחריות הממשלה. מדובר בהעסקת פועלים זרים, עיכובים בירוקרטיים במתן אישורי בנייה, אי־הכנת תוכניות ארוכות טווח לבנייה להשכרה ועוד.
למדד יולי תהיה השפעה ישירה על החלטת הריבית של בנק ישראל שתתקבל ביום רביעי, 28 באוגוסט. לא צריך להיות אנליסט רב־מוניטין כדי להבין שגם הפעם הריבית לא תרד ושהיא תמשיך לעמוד על 4.5% לשנה.
די אם ננתח את נתוני הגירעון שפורסמו בשבוע שעבר, שחצה בשנה האחרונה את ה־150 מיליארד שקל והגיע ל־8.1% מהתוצר, כדי להבין לאיזו קטסטרופה אנחנו צועדים. הורדת דירוג האשראי על ידי פיץ' מצמצמת משמעותית את מרחב התמרון של הנגיד פרופ' אמיר ירון.
הממשלה הזניחה את המלחמה ביוקר המחיה. זה נכון בוודאי לגבי מחירי הדיור והשכירות אבל גם בנוגע למחירי המזון, החשמל, המים והארנונה, הנמצאים תחת אחריותה. אין לה שום תמריץ לצמצם בהוצאותיה התפעוליות, שרק הולכות ומתנפחות.
הלוואי שבגזרות המלחמה האחרות תצליח ישראל יותר מהמלחמה ביוקר המחיה. לכן גם אם הנגיד האמריקאי יוריד (כצפוי - י"ש) את הריבית בספטמבר, לנגיד הישראלי אין הרבה ברירה אלא להותירה גם הפעם ללא שינוי. כאחראי להדברת האינפלציה מטרתו היא לצמצם ככל שניתן את נזקי הממשלה הכושלת, שעלולה להאיץ את עליית המחירים. נגיד נועז יותר מפרופ' ירון הסולידי לא היה פוסל על הסף אפילו את האפשרות להעלאת ריבית כדי להציל את הממשלה מעצמה.
את המחיר ישלמו גם הפעם האזרחים הסמוכים על שולחן הבנקים וחברות כרטיסי האשראי בתחומי המשכנתאות, האוברדרפט ועסקות התשלומים. כפי שנראה בקטע הבא, הבנקים מרוויחים ואנחנו משלמים.
תעלומה בנקאית
הבנקים השלימו אתמול את פרסום הדוחות לרבעון השני של 2024 ולמחצית הראשונה של השנה. כיצד, למרות כל האזהרות, הגזירות ומצב המשק המקרטע, רווחי הבנקים לא רק שאינם יורדים אלא ממשיכים לעלות. התעלומה בעיצומה.
ותחילה לנתונים: חמשת הבנקים הגדולים, עם הון עצמי כולל של 187.1 מיליארד שקל, הצליחו לייצר ברבעון אפריל־יוני 2024 רווח של 7.6 מיליארד שקל, גידול של 0.5% בהשוואה לרבעון המקביל.
במחצית הראשונה של 2024 גדלו הרווחים ב־13.3% ל־15.3 מיליארד שקל. אם רווחים אלה יימשכו גם במחצית השנייה של השנה, הבנקים יציגו בסיכום 2024 רווחי שיא של 30 מיליארד שקל. תודו שמדובר בנתון מדהים בהתחשב במצב המשק והכלכלה.
שיעורי התשואה על ההון היו פנטסטיים ונעו בין 14% ל־20%. אלה שיעורי תשואה מוגזמים (כלפי מעלה) במדינה מוכת מלחמה בלתי נגמרת. את הרווח הרבעוני והחציוני הגבוה ביותר (2.27 מיליארד שקל ו־5.05 מיליארד שקל בהתאמה) הציג בנק לאומי בניהול חנן פרידמן.
רווחי הבנק הושפעו מרעשים פיננסיים חד־פעמיים. מצד אחד, ההפסדים על ההשקעה בוואלי נשיונל האמריקאי, ומצד שני, רווחים ממכירת בנייני ההנהלה.
במרחק נגיעה ממנו ניצב הפועלים בניהול דב קוטלר, המוסר עם פרישתו דרישת שלום פיננסית מרעננת בדמות דיווידנד ענק של מיליארד שקל. התשואה הגבוהה על ההון (19.9% על 29.5 מיליארד שקל) נזקפת למזרחי טפחות. הבנק בניהול משה לארי מוביל את שיעורי התשואה בשנים האחרונות. מעט מאחוריו נמצא הבנק הבינלאומי עם תשואה של 19.6% על ההון, המהווה כשליש מהונו של בנק מזרחי.
במקום האחרון מבחינת הרווחיות והתשואה (14.1%) משתרך בנק דיסקונט בניהול אבי לוי. דיסקונט משתפר, אבל מבחינת מדדי היעילות הוא עדיין במקום האחרון. הוא מחפש מנועי צמיחה כמו הכנסת שותף אמריקאי לבנק בניו יורק בתקווה ל"הצפת ערך".
התמורה, בהיקף 150 מיליון דולר, תיכנס לתוך הבנק ותשמש אולי לחלוקת דיווידנד מוגדל. ועדיין, הדחייה במכירת חברת כרטיסי האשראי ויזה כאל לא עושה לו טוב. מומלץ שלא להתמכר לרווחי חברת כרטיסי האשראי, אלא להתחיל לחפש תחליפים פיננסיים, מה גם ששופרסל ברחה כצפוי מהשותפות הפיננסית איתו.
רווחי הבנקים עומדים אם כן בסתירה מוחלטת למצב הרוח הלאומי הנמוך כעומקו של ים המלח. בעוד הכלכלה הלאומית מתנהלת כחנות מכולת, המערכת הבנקאית משדרת עסקים כרגיל ומתנהלת כרשת סופרמרקטים ענקית בארה"ב. למרות הידיעות על מיתון, המערכת תחרותית וכל הבנקים הגדילו את האשראי. במשכנתאות לדוגמה גדל היקף הפעילות ביולי ב־17.1% ל־9.1 מיליארד שקלים. מאז תחילת 2024 גדל ההיקף ב־11% ל־47.6 מיליארד שקל. אז לפחות בענף הבינוי אין מיתון בנקאי.
גם התחרות על רמת השירות בעיצומה. ברבעון השני היא המריאה לשיאים חדשים, כאשר הבנק המוביל את הקמפיינים הוא בנק לאומי, שגייס לשורותיו את הזמר עומר אדם וסלסוליו.
הלוואי שהפוליטיקאים היו לומדים משהו מהבנקאים, מתחרים עלינו ולא מתייחסים אלינו כאל לקוחות שבויים. השיפור ברווחיות נובע מסיבה עיקרית מרכזית: היתרות הגבוהות בחשבונות העובר ושב שמונחות ללא תנועה (כחצי מיליארד שקל) וממתינות שמישהו יגאל אותן מייסוריהם.
רווחי המימון המשיכו לתפוח כמו האוברדרפט של המדינה. הבנקאים ממשיכים לצחוק כל הדרך לבנק, אלא שהבדיחה היא בעיקר על חשבוננו. אבל יש סיבה נוספת לרווחים. ההפרשות להפסדי אשראי המשיכו לרדת בגלל עודף שמרנות שנאלצו לחוות ברבעונים הקודמים בלחץ בנק ישראל.
לסיכום, יש לקוות ששר האוצר לא יחמוד את רווחי הבנקים ולא ישדוד מחדש את הקופה הבנקאית לטובת מיזם בהתנחלויות. נזכיר שהוא כבר הספיק לבלוע נתח של 2.5 מיליארד שקל מרווחיהם. בסופו של דבר נזכיר כי המערכת הבנקאית נמצאת בבעלות הציבור הרחב. עדיף שהדיווידנדים יגיעו ישירות לכיסנו ולא ייבלעו בקופסה השחורה המכונה תקציב המדינה ולא נודע כי בא אל קרבה.
ולסיום יש לי הצעה מרעננת: קרן המענקים של הבנקים לאנשי המילואים בהיקף 100 מיליון שקל אזלה השבוע בתוך שלושה ימים במהירות של מטוס חמקן. אז יתכבד נא שר האוצר ויקצה לקרן על חשבון הכסף שהחרים 100 מיליון שקל נוספים. זה הרבה יותר אפקטיבי והרבה יותר הוגן מהשימוש האניגמטי שנעשה כיום בכסף שנספג. פוליטיקאים יקרים, סליחה שאני מטריד אתכם בפגרה, אבל הנה נושא נוסף לטיפולכם.
שחר חדש
איש העסקים שחר תורג'מן מחזיק בשני כובעים: האחד הוא כנשיא איגוד לשכות המסחר, והאחר הוא כיו"ר קבוצת האופנה בריל. תפקידו בבריל מאפשר לו לקבל בזמן אמת נתונים מהשטח ולהבין בצורה מדויקת יותר את מצב ענף המסחר בישראל. הקבוצה, המפעילה את הרשתות גלי, לי קופר, ניין ווסט, נאוטיקה, טימברלנד ואמפוריום הרוויחה ברבעון השני 7.9 מיליון שקל ובמחצית 2024 10.6 מיליון שקל.
תורג'מן: "מדובר בביצועים הטובים ביותר בשנתיים האחרונות מאז החלה העלייה בריבית ובאינפלציה ופרוץ המלחמה. היקף המכירות בתקופת הדוח משקף נתון שיא של הקבוצה בעשור האחרון".
מה מצב המכירות בענף בעקבות ההאטה המסתמנת מתחילת אוגוסט?
"ברבעון האחרון של 2024 הייתה מלחמה ונאלצנו למכור מלאי במחירים נמוכים. מה שעוזר לנו הוא העובדה שהאזרחים נשארים בישראל וצורכים בכמות גבוהה יותר, וזה מסייע לכל ענף המסחר. מיליון ישראלים נשארו בארץ והם לא טועים. אומנם לא נעים להודות בכך, אבל המצב הנוכחי מסייע לענף המסחר בישראל להציג תוצאות טובות יותר. אבל כפי שציינת, בשבועיים האחרונים אכן יש ירידה של 20%־30% במכירות כתוצאה ממצב הרוח הלאומי הירוד והחשש מתגובת אויבינו. אני מקווה למען כולם שהבעיה תיפתר".
האם השפעות המלחמה על היבואנים והקושי בנתיבי הסחר עדיין קיימות?
"אין ספק שמבנה העלויות השתנה כתוצאה מכך, אבל עדיין לא הגענו לממדים של מגיפת הקורונה. פרקי הזמן של ההובלה הוכפלו, אבל הסתגלנו למצב ומקווים שזה יהיה זמני. האתגר הוא להביא את הסחורה לצרכן בזמן. מאתגר בהחלט שהמסע מתארך עוד שישה שבועות, וזה מאלץ אותנו להיות יעילים יותר. ההשפעה על המחירים בענף האופנה היא שולית, כי מוצרי אופנה פחות מושפעים מנפח ההובלה כמו, לדוגמה, מוצרי החשמל".
הממשלה עומדת להחליט על חרם סחורות על טורקיה, מה שעלול לפגוע קשות ביבוא. מה עמדתך?
"היבוא מטורקיה מסייע לצרכנים בסופר ובחנויות מוצרי החשמל לפגוש מחירים תחרותיים בגלל המחירים הנמוכים. התלות בטורקיה היא בזכות המחירים הנמוכים. יש אומנם חלופות אחרות, אבל הן יקרות ב־20%־30%. אמרתי לשרי האוצר והכלכלה: יש מתח בין המחיר לכבוד הלאומי. לטעמי, אנחנו חייבים לחרוק שיניים ולעשות מה שטוב לאזרחים. כעס ונקמה הם לא יועצים טובים בסיטואציה הזאת".
"המלצתי מתחילת המשבר לנקוט אסטרטגיה של מבוגר אחראי. מדובר במצב זמני שיעבור. נכון שהם התחילו, אבל אסור לנו להיגרר למלחמת סחר עם טורקיה".
"יש כמה מדינות שאינן תומכות בנו, אבל בעת הזאת אין צורך לפתוח חזית כלכלית נוספת. יש מספיק חזיתות לכולם. חייבים להרגיע. ההתנהגות של שר האוצר ושר הכלכלה בנקודה זו אינה נבונה. מצופה ממנהיגים בעת הנוכחית להרגיע ולהסתכל על האינטרסים של האזרח הקטן. כדאי מאוד שהיבוא מטורקיה יגיע לישראל, גם למרות התנהגות ארדואן. גם הסוחרים בטורקיה חושבים כמוני, אבל הם חוששים להתבטא בגלל ארדואן. דקה אחרי שנחזור לשגרה שאחרי המלחמה, גם ארדואן יירד מהעץ".
כמי שעובד עם מספר רב של מותגים זרים, האם יש בעיה בקבלת זיכיונות על מותגים חדשים?
"יש אכן בעיה בקבלת זיכיונות של מותגים בינלאומיים חדשים, וכפי שראינו גם חוזים שכבר נחתמו נעצרו. התקופה הזאת, שאינה עושה חסד איתנו, מקשה על קבלת זיכיונות וכמעט בלתי אפשרי להביא זיכיון חדש. יש זיכיונות שהיינו רוצים להביא, אבל אני יודע שזה לא הזמן. גם המתחרים שלי מבינים את זה".
"המצב כעת קשה, אבל אם העסק יירגע ויהיה הסכם שלום עם סעודיה, נקבל מצב בדיוק הפוך. יהיה פרץ של מיזמים של הבאת מותגים בינלאומיים על ידי כל המתחרים. אבל כאמור כרגע אף מותג בינלאומי לא ירצה בימים אלה להיכנס לישראל, ואפשר להבין אותם".
איך אתה מתייחס לרפורמת היבוא של השר ניר ברקת?
"מה שמשרד הכלכלה הוביל נעשה בשיתוף איגוד לשכת המסחר, וזה מבורך. אבל הרפורמה צריכה לחול על עוד קבוצה גדולה של מוצרים ולא להתמקד רק בקוסמטיקה ובמזון. בנוסף, חייבים לטפל בצד העלויות כמו ארנונה, פטור ממס על קניות באתרים בחו"ל ותקינה. מבחינה זו, מדובר בסנונית ראשונה שמבשרת את בוא האביב, אבל עוד רחוקה הדרך. אנחנו צריכים לפעול בסטנדרט אירופי ועל הכל, ולא בצורה נקודתית".
האם אין מקום בעיתוי הנוכחי להורדת דמי השכירות מצד בעלי הקניונים?
"זאת שאלה מצוינת. כל רשת קמעונאית מנהלת את הדיאלוג שלה מול הקניונים, והמשא ומתן הוא די אגרסיבי. החוזים מול הקניונים נקבעים על פי סכום קבוע או אחוז מהפדיון, הגבוה מבין השניים. כאשר המכירות טובות, הקניונים מרוויחים מצוין. במצב הנוכחי זה פחות, אבל קיימת רצפה לירידה. המצב הנוכחי מורכב מאוד, ואני מצפה מבעלי הקניונים והרשתות ללכת לקראתנו, כפי שזה נעשה בתקופת הקורונה".
הריבית במשק עדיין גבוהה מאוד ולא שמעתי את עמדתך בנושא.
"אכן, הריבית במשק היא מאוד-מאוד גבוהה תקופה ארוכה מאוד, וזה מקשה על העסקים. מה ששומר על רמתה הגבוהה נוגע גם לעצם העובדה שלמרות הריבית, היקף הצריכה הפרטית לא רק שלא ירד אלא אפילו עלה. אני לא בטוח שלאורך זמן זה יהיה המצב, כי הריבית הגבוהה אכן מכבידה על העסקים ומגדילה את הוצאות המימון. אנחנו באיגוד לשכות המסחר וכל קבוצה קמעונאית מצפים להורדת הריבית בהקדם האפשרי".
איך אתה מתייחס למהלך המיזוג שהובלת של איגוד לשכות המסחר עם התאחדות התעשיינים?
"כפי שציינת, אחרי נתק של מספר שנים הובלתי מאחורי הקלעים את מהלך האיחוד. היה חשוב לי שנראה לממשלה שבתקופה מאתגרת זו - גם אנחנו יודעים להתאחד ולתת דוגמה אישית. בדיאלוגים שלנו מול הממשלה נהיה מתואמים בנוגע לכל המגזר העסקי. כול הגופים העסקיים במשק הצטרפו לנשיאות המגזר העסקי וישתפו פעולה באתגרים השונים. אנחנו מהווים דוגמה מצוינת לממשלה ומקווים שגם בממשלה שנציגיה יושבים מול המגזר העסקי יידעו לתת דוגמה".