מלחמות עולות כסף: גזרות וקיצוצים צפויים לבוא עלינו, אבל יש גם בשורה

על מלחמות משלמים בדם ובכסף. תחילה נדמה כי היקף ההוצאה נשלט, אך ככל שהזמן נוקף מתברר כי ישנן השלכות ארוכות טווח למלחמה ארוכה ומתישה גם למשק הישראלי, שנכנס למלחמה כשבסיסו המשקי חזק מאוד. 

לקראת התרסקותה של האימפריה הרומית המערבית בשנת 476 לספירה הביאו הפלישות התכופות אל אזורי גרמניה וסקנדינביה דהיום לעלייה בהוצאות הצבאיות ולגיוס של עוד ועוד חיילים להגן על האימפריה המסוכסכת והמתפוררת. זה הוביל לאינפלציה של מאות אחוזים ולירידה מתמשכת וחדה במרכיב מתכות הכסף והזהב במטבעות שנכנסו למחזור. 

הכתבת דיווחה שטראמפ ביקש מנתניהו לא לעשות עסקה - עכשיו הבלוף התגלה
"תרשו לי להתעלם מהרעשים של מירי רגב": המשפחות זועמות על השרה

הירידה מבסיס הזהב של מדינות שונות באירופה בין שתי מלחמות העולם הביאה אף היא לעלייה בשיעור האינפלציה, בגלל שהעוגן אליו נקשר ערך הכסף נפרץ, בעוד המדינות מתחמשות ומוציאות מזומנים לקראת המלחמה. גם אחרי מלחמת העולם השנייה פרצה אינפלציה, כמו בארה”ב, בשל מסחור בבתי מגורים להשכרה לאחר שובם של מיליוני החיילים לארצם וכן ביטול הפיקוח על המחירים. בכל מלחמה, מטבע הדברים, שרשרת האספקה הארצית והעולמית נפגעת וגוררת למחסור - ומשם לעלייה במחירים. לעתים די בחשש מעליית מחירים לבדו כדי להביא להקדמת קניין – ומשם להגברת האינפלציה. 

התלות של המדינות בנפט גררה אף היא לאינפלציה בשני משברי הנפט, 1973 לאחר פרוץ מלחמת יום הכיפורים ו־1979 עם עלותו של חומייני לשלטון באיראן. לחצים אינפלציוניים עולמיים באו גם לאחר פתיחת הסגרים בכל העולם שנוצרו בתקופת פרוץ הקורונה בשנת 2020, עת התברר כי שרשרת האספקה העולמית נפגעה קשות. הבנקים המרכזיים, כולל הפד, לא היו מודעים לעוצמת השיבוש ושרידי האינפלציה הזו עדיין נותרו ובהם נלחמים בנקים מרכזיים עד היום. מה קורה ומה יקרה בישראל של פוסט מלחמת חרבות ברזל? 

לאן הולך העודף?

מדד המחירים לצרכן לחודש יולי 2024 עלה בשיעור של 0.6%. סעיפי הירקות והפירות עלו מעבר למצופה. חלק מהישראלים בורחים בעל כורחם מהאזורים הסמוכים לגבולות, והחקלאים חסרי אונים. מחירי ירקות ופירות עם עלייה של עוד 3.2% בחודש יולי ועלייה של 8.9% בשנה האחרונה. מחירי הירקות הטריים עלו בשנה האחרונה ב־10%, והפירות הטריים ב־9%. 

מנגד, ההכנסות מעליות המחירים בשנה האחרונה לא בהכרח תועלו לידי החקלאים. עובדי האדמה חסרים ידיים עובדות בשל פגיעה בשרשרת האספקה של עובדי כפיים מחו”ל, קרי היעלמות רוב העובדים הזרים. החקלאים ממתינים לפיצוי ממשלתי הולם ועכשווי, היות ששרשרת אספקת הכסף עבורם נפגעה. במקביל, המרווח לטובת רשתות השיווק נראה כהולך וגדל. 

עוד סעיף לתשומת לבכם: מדד מחירי היצרן בישראל בייצור מוצרי מזון עלה בשנה האחרונה ב־1.6%, ולעומת זאת מחירי המזון לצרכן עלו בשנה האחרונה ב־3.7%! זהו פער של למעלה מ־2%. מי שם התוספת העודפת בכיסו? האם שוב העודף הלך לכיסי הקמעונאים? רשתות השיווק נהנות מכך שבשבעת החודשים הראשונים של השנה טסו לחו”ל 1.64 מיליון ישראלים פחות לעומת התקופה המקבילה אשתקד, מה שמאפשר ביתר קלות להעלות מחירי המזון. 

התוצאות של היד הארוכה של הקמעונאים לכיסי הצרכנים באה לידי ביטוי בדיווחי שופרסל ויוחננוף, שרווחיהן זינקו. גם יבואני המזון תורמים חלקם לעלייה במחירים – אולי כסוג של שירת הברבור בטרם תיכנס לתוקף רפורמת מה שטוב לאירופה. 

סעיף שירותי הדיור בבעלות הדיירים עלה בשנה האחרונה ב־2.6%. לא בונים מספיק בתים במרכז המדינה המבוקש. במקביל, עוד ועוד ישראלים מאסו במגורים בצפון המופגז ללא הפסקה ומעדיפים לעבור למרכז הארץ הבטוח, ובכך דוחפים את מחירי הדירות והשכירות כלפי מעלה. שכר הדירה עלה בשנה האחרונה ב־4.2%. וסעיף הדיור עלה בשנה האחרונה בכללותו ב־3.1%.

השיבושים ביבוא והעלייה החדה במחירי ההובלה הימית, בגלל החות’ים ובגלל התארכות הזמן שספינות סחר מגיעות לנמלי ישראל, שיבשו שרשרת האספקה לישראל ולעולם. כל מכולה נמצאת יותר ימים בממוצע בים, מה שגורר עלייה במחירי היבוא. אם נוסיף לכך את התרסקות היבוא מטורקיה, נראה כי המצב חמור עוד יותר. בחודש יוני התרסק היבוא של סחורות מטורקיה ביחס ליוני אשתקד ב־84% ל־61 מיליון דולר בלבד, בחצי שנה נפילה של 37% ל־1.527 מיליארד דולר. נבין כי חלופות ליבוא מטורקיה יקרות יותר וקווי אספקה ארוכים יותר, גוררות העלאות מחירים. 

ההתלהמות הפבלובית של ישראל מול טורקיה, שנרגעה לפי שעה, אינה מוסיפה להגרעת מחירי היבוא. בשווקים, מחירי ירקות קפואים, כבושים ומשומרים עלו בשנה האחרונה ב־10%, ומחירי פירות יבשים - משומרים וקפואים - עלו ב־3.8%. אין פועלים מיהודה ושומרון, בטח לא מרצועת עזה, וגם שרשרת האספקה של פועלים נפגעה. ובאין פועלים, המחירים עולים. העלות לצרכן של צביעה, סיוד וכדומה עלתה בשנה האחרונה ב־8.7%. תחזוקה ושיפור הבית - עלייה של 4.1%. עלות עזרה בבית - עלייה של 5.1%. ניקוי בגדים וכביסה מחוץ לבית - עלייה של 8.4%. בענף העופות, עובדים בעיקר ערבים, לכן יש מחסור בחגי האסלאם, ומחיר העופות עלה בשנה האחרונה ב־5.1%. 

89 מיליארד על מלחמה 

כך קצב האינפלציה מתגבר, עוד טרם העלאת המע”מ בינואר 2024 מ־17% ל־18%, עלייה של 0.85%, שלא כולה תתגלגל לצרכן, יש לקוות. מדד המחירים לצרכן עלה בשנה האחרונה ליולי ב־3.2% לאחר 2.9% ב־12 החודשים שקדמו לכך. למעשה, ריבית בנק ישראל העומדת על 4.5% נמוכה ביחס לאינפלציה של 3.2%, ומבטאת ריבית ריאלית נמוכה יחסית. אם לא היה צורך למנוע הכבדה על המשק בזמן מלחמה, אולי בנק ישראל היה צריך לשקול להעלות הריבית בכדי לדכא האינפלציה. בכל מקרה, כבר ברור זה זמן רב כי עליכם לשכוח מהפחתת הריבית. אפילו בארה”ב הריבית תרד ככל הנראה כבר בספטמבר. המשמעות היא שעלות החזר המשכנתאות בריבית משתנה למשקי הבית שבלאו הכי מתקשים, לא תפחת.

בכדי ללבות האינפלציה צריך כסף, הרבה כסף. מהיכן מגיע הכסף המלהיט מחירים? הכסף בא מהמלחמה. הגירעון התקציבי ב־12 החודשים ליולי זינק ל־8.1%, עלייה של 0.4% נקודות לעומת 12 החודשים ליוני. הגירעון התקציבי היה בשנה האחרונה 155.2 מיליארד שקל. על פי הערכת האוצר, הגירעון התקציבי ימשיך לעלות עד סוף הרבע השלישי של השנה ובהמשך ירידה על פי תרחיש הוצאות הביטחון הנוכחי לפי צפי המלחמה כרגע. הגירעון התקציבי הסתכם מאז תחילת השנה ב־72.1 מיליארד שקל. הוצאות הממשלה בנטרול הוצאות המלחמה עלו בשבעת החודשים הראשונים של השנה בכ־33%. הכנסות הממשלה עלו בשבעת החודשים הראשונים של השנה ב־3.1%. 

יש לשים לב: הוצאות המלחמה הסתכמו כבר ב־88.4 מיליארד שקל, מהם 63.5 מיליארד מתחילת השנה. בנוסף, שולמו מאז פרוץ המלחמה 15.5 מיליארד שקל מקרן פיצויים. כלומר, המדינה הוציאה עד כה בגין המלחמה קרוב ל־104 מיליארד שקל. הממשלה הנוכחית ממאנת להעלות מסים ולהכריז כבר עתה על קיצוץ בהוצאות בתקציב 2025, מעבר להכרזה על העלאת המע”מ. הוצאות אדירות אלה מחפשות נתיבים, ומיד מיתרגמות בשווקים לעליות מחירים, היא האינפלציה, איבוד כוח הקנייה של הכסף במחזור. 

נכון שהכנסות המדינה עלו מאז תחילת השנה ב־3.1% ל־277.8 מיליארד שקל וקצב העלייה בגביית מסים נמצא בעלייה בשיעור שנתי של 9% מאז תחילת השנה, אך אין בזה מספיק לכסות הגירעונות וההתחייבויות של המדינה, שעוד לא באה בחשבון מלא והוגן עם המפונים והזכאים לפיצויים לאזורים שפקידי מס רכוש לא יכולים להגיע אליהם. 

העניים שוב יישארו מאחור

לאחר שנים של שיפור בעוני היחסי בישראל, חלה בשנה האחרונה הרעה. ככה זה במלחמות. מדד המחירים לצרכן של שני העשירונים התחתונים עלה בשנה האחרונה ב־3.7% לעומת המדד לשני העשירונים העליונים שעלה ב־2.9%. הפער נובע מעלייה בשירותי הדיור של העניים בשיעור גבוה מזה שאצל העשירים - 3.5% לעומת 3%. ירקות ופירות - 9.1% לעומת 7.9%, מזון - 4% לעומת 3.5%, תחבורה ותקשורת - 2.8% לעומת 1.5%, ואפילו שונות - 6.7% לעומת 5.2% אצל העשירים בשנה האחרונה. 

לכלל האוכלוסייה מחירי מזון כולל ירקות ופירות עלו בשנה האחרונה ב־4.7%. בשר, עופות, דגים ומוצריהם - עלייה של 6%, שמנים ומרגרינה - 5.2%, חלב - 4.5%, סוכר - 7.1%, נפט וסולר לחימום הדירה - 8.5%, חינוך קדם יסודי - 6.5% לעומת חינוך אקדמי וגבוה שעלותו עלתה בשנה האחרונה ב־2.7%. מחירי הסיגריות וטבק, שאותם צורכים יותר השכבות החלשות ויותר בקרב הערבים, עלו בשנה האחרונה ב־11.6%.

להזכיר, הטסים לחו”ל קונים סיגריות בדיוטי פרי. הוצאות טיסה לחו”ל וטיסות בארץ, בשימוש יותר של העשירים, ירדו בשנה האחרונה ב־2.7%, למרות העליות בחודשים האחרונים. הארחה ונופש וטיולים של הישראלים הנשארים בארץ, בעלי הכנסה נמוכה יותר יחסית לטסים לחו”ל, עלו ב־13.8%. לפחות העניים יותר יכולים להתנחם בכך שמחירי מוצרי חשמל בידוריים, כגון טלוויזיה, ירדו בשנה האחרונה ב־4%, אין טוב יותר בזמנים אלה מאסקפיזם. העלאת המע”מ בינואר הבא רק תביא לקיטוב ברמת החיים בין השכבות המבוססות לעומת השכבות שיישארו מאחור.

כאמור, מלחמות עולות כסף, ולא יהיה מנוס מהעלאות מסים, מהפחתת הטבות, מקיצוץ בהוצאות השירות של המדינה, כגון ביטול סבסוד הצהרונים שהחלו בו כבר עכשיו. היו מוכנים לכך. מנגד, הבשורה היא כי המשק הישראלי בסופו של דבר מעמיד אשראי נטו לעולם בהיקף של 255 מיליארד שקל במוצרי חוב, והעודף בחשבון השוטף יישאר גבוה גם בשנה הבאה קרוב ל־4%. זהו העוגן של ישראל שעליו היא יכולה לסמוך, מעין בסיס זהב בריא של המשק הישראלי המודרני. 

בתנאים אלה, הפחתת הריבית בארה”ב בעוד בישראל לא יהיה שינוי, תביא דווקא לשקל חזק, למרות המלחמה. התחזקות השקל יכולה לתרום לבלימת האינפלציה ותאפשר לעשות תכנון ברור יותר של הוצאות והכנסות הממשלה וגם של משקי הבית, בתקופה טובה יותר שתגיע לאחר הבחירות בארה”ב. נקווה כי שרשרת האספקה העולמית תשתפר לאחר כניסת נשיא חדש לבית הלבן, למרות הכרזותיהם של כל המועמדים לנשיאות לבלום היבוא הסיני. 

הסחר העולמי ישוב לתרום חלקו להפחתת הלחצים האינפלציוניים, גם בישראל. עוד נקווה כי לאחר הבחירות בארה”ב מלחמת ההתשה שישראל נתונה בה תיפסק, לא יהיו יותר לחצים למנוע חתירה להכרעה חדה בכל החזיתות המסובבות אותנו כטבעת אש. ההכרעה הצבאית חיונית גם לטובת יציבות המשק וחוזקו לשנים רבות קדימה. משק חזק הוא בסיס לכוח צבאי חזק, שעולה הרבה ממון, מעתה עוד יותר, לאורך שנים.