לפני כמה חודשים קיבלתי שיחה מהחבר הכי טוב שלי, שבישר לי שהוא מתחתן בארץ בתחילת ספטמבר. כמובן שהייתי חייב להיות שם, אז בדקתי טיסות ומצאתי טיסה זולה עם חברת לופטהנזה לארץ. השבוע הכול התהפך כשקיבלתי את הבשורה המרה שהטיסה בוטלה. מיד חיפשתי טיסות בחברות הגדולות שמטוסות לארץ, אבל כל הטיסות היו מלאות, אפילו ב"אל על".
שלחתי הודעה למנכ"לית "אל על" לראות אם מתכננים להוסיף טיסות מלונדון לארץ, אך לרוע מזלי, לא היו תוכניות כאלה. כך מצאתי את עצמי מזמין טיסה עם שתי עצירות כדי להגיע לארץ: טיסה מלונדון לרומניה, משם טיסת פנים לעיירה נוספת ברומניה, ומשם טיסה לארץ. אבל מה לעשות? עושים הכול למען חברים.
זה גרם לי לחשוב על הדרך בה אנחנו צריכים לפעול. אם לחבר אני מוכן לעשות הכול, למה שלא נעשה הכול למען האחים שלנו? האחים שלנו שבויים בעזה כבר כמעט שנה, והמשא ומתן לשחרורם מתקדם לאט מאוד. חבר שלי, גרשון בסקין, שהיה מעורב בשחרור גלעד שליט, אמר בפשטות: "שיחות הפסקת האש הללו נידונו לכישלון. נתניהו וחמאס קשרו את ידיהם של המשא ומתן. אף אחד מהצדדים לא יסבול את הוויתורים הנדרשים עד שארה"ב, מצרים וקטאר יפעילו את השפעתן הרבה".
אולי באמת הגיע הזמן שנעשה את המוטל עלינו כדי לשחרר את כל החטופים. אין מצווה גדולה יותר מפדיון שבויים. בעוד שבוע אחגוג יום הולדת, ובפרשת הבר מצווה שלי, פרשת שופטים, מופיע הפסוק "כי תקרב אל עיר להלחם עליה וקראת אליה לשלום". אין דבר חזק יותר מאשר לנסות להשיג שלום. הערך היהודי העליון הוא שלום, כמו שנאמר: "עושה שלום במרומיו, הוא יעשה שלום עלינו ועל כל יושבי תבל".
לפני שבוע השתתפתי באירוע של מועצת יהודי בריטניה בסדנה ללימוד על יהדות. השתתפו בה חברי מועצה וגם אזרחים מהרחוב שבאו ללמוד על היהדות. אחת הנשים אמרה לי, "כשצפיתי ב'כנר על הגג' וראיתי שהם שברו את הכוסות, לא הבנתי למה עד שהגעתי לסדנה ולמדתי ששוברים כוסות לזכר החורבן. בזמן הכי שמח, צריך גם לזכור את הזמנים הקשים." אותה אישה אמרה לי שהסדנה נתנה לה הבנה טובה יותר על היהודים, ושינתה את תפיסתה. וזה בדיוק מה שאנחנו צריכים לעשות – לשנות את רוח החשיבה.
כתוב שכאשר עשו שמע שיעקב מגיע, הוא רצה להרוג אותו, אבל יעקב שלח לו מתנות. כשעשו התקרב, כבר לא היה לו הרצון להרוג את אחיו, והאחים התחבקו. לפעמים, כדי לקבל אהדה מהאויב, צריך לתת. כמו שבחתונה זוכרים את הזמנים הקשים, אסור לשכוח בזמן קשה גם את הזמנים הטובים. זו הסיבה שאומרים בהלוויה קדיש: "יתגדל ויתקדש שמו הגדול". אנחנו משבחים ונזכרים שיש אלוהים. כששומעים על מוות, הערך היהודי אומר לומר "ברוך דיין האמת". יש רק דיין אחד – אלוהים, שהוא השופט האמיתי של כל מה שקורה בעולם.
הגיע הזמן שניתן לדיין לשפוט ונפעל על ידי שנעשה הכול למען האחים שלנו השבויים. רבבות מתו במלחמה הארוכה הזו, וזה לא הגיוני שניכנס לעוד מערכות ועוד כאב על עוד אנשים שנופלים. הגיע הזמן שנפעל לשלום, והזמן הוא עכשיו.