הפיגוע הבוקר (ראשון) בכביש 35 סמוך לתרקומיא מפנה פעם נוספת אצבע מאשימה לעבר מקבלי ההחלטות בכל הקשור לפרצות בגדר ולקלות הבלתי נסבלות במעברי הגבול לכניסה ובעיקר ליציאה משטחי ישראל לשטחי הרשות הפלסטינית.

אני לא רוצה להגיד "כתבתי לכם", אבל מצד שני, אין אפשרות להשלים עם העובדה שרק בשבוע שעבר הבענו זעם ומורת רוח על השוהים הבלתי חוקיים (שב"חים) שנכנסים לשטחי ישראל ועל האלפים שנעצרו רק במהלך חודש אוגוסט האחרון, כשחלקם המכריע מוחזרים אל מעבר הגבול.

שלושה שוטרים נרצחו בפיגוע ירי באזור תרקומיא, מצוד אחר המחבלים
התפשטות השב"חים היא סכנה שכולנו עלולים לשלם עליה ביוקר | דעה

הכניסה הבלתי נתפסת לשטחי ישראל, בין אם באמצעות מבריחים וסייענים ובין אם דרך פרצות בגדר, חייבת לזכות לטיפול הולם ומרתיע, ולנוכחות של כוחות צבא גדולים שימנעו כניסה מכל דרך או סוג של שב"חים. גם אם חלקם המכריע מגיעים באמת לעבודה, יש להכיר בכך שחלק אחר מהם נכנסים לכאן כדי לבצע פיגועי טרור אכזריים, ובמטרה לפגוע בכמה שיותר אנשי ביטחון ואזרחים תמימים.

מדינה שלמה חייבת לתת על כך את הדעת, ובעיקר מקבלי ההחלטות שחייבים להיאבק בטרור הנפשע עד חורמה. אי אפשר לעשות זאת רק באמירות ריקות, אלא במאבק אמיתי בתוך יהודה ושומרון.

אי אפשר להתעלם מהעובדה שמרביתם המכריע של המחבלים שכוחות הביטחון חיסלו לאחרונה הגיעו מאזור איו"ש. זה מספיק כדי להבין שהכפרים הפלסטינים בשומרון מהווים פוטנציאל נפיץ ומגדלים בתוכם מחבלים עזי מצח ורצון מתועב לרצוח יהודים באשר הם יהודים.

עם יד על הלב, לא היינו צריכים לחכות לפיגוע הזה כדי לקבוע מסמרות בנושא. אנחנו יכולים להביט מעט לאחור, אל הפיגוע הרצחני בחולון ואל המחבל שהתפוצץ בגלל תקלה טכנית בשכונת התקווה, כדי להבין שההסתה באזור איו"ש היא בלתי נפסקת. ההתארגנויות של כנופיות טרור נמשכות ביתר שאת, והזליגה של נשקים ואמל"ח לתוך שטחי הרשות היא אקוטית, למרות פעולות המשטרה בתוך שטחי ישראל, תפיסות של אלפי כלי נשק ומעצרים.

מסתבר כי עדיין ישנם גופים שמצליחים להחדיר נשקים, ובעיקר ישנם ישראלים תאבי בצע שמוכנים לסכן את ביטחון תושבי ישראל ומסייעים להברחות הללו, בין אם למטרות פליליות ובין אם למטרות טרור.

אני לא יכול להתעלם משתי עובדות משמעותיות שנחשפנו אליהן בימים האחרונים. הראשונה היא הענישה הרופסת והמקלה לשב"חים עצמם, למעסיקים שלהם, למלינים ולמסיעים שמכניסים אלינו את הטרור הפלילי או הלאומני. בשניהם הנזק הוא בלתי הפיך.

העובדה השנייה היא שרשויות מקומיות מעסיקות קבלני ביצוע במסגרת עבודות ניקיון ובנייה, ואלו מרשים לעצמם בחוצפה ותוך סיכון חיים להעסיק שב"חים מתחת לאפה של הרשות ומנהליה.

אני קורא מכאן לרשויות האכיפה והענישה במדינת ישראל לפעול ביד תקיפה נגד רשויות מקומיות שבהן נתפסו שב"חים. יש להטיל סנקציות מרחיקות לכת, קנסות כבדים ואפילו עצירת סיוע כספי, עד שיגלו אלו אחריות וילמדו לפקח על הקבלנים שלהן.

אי אפשר להמשיך ולהשלים עם המציאות המשתוללת וגובה מחיר חיים ללא הפסקה.