שר הביטחון גלנט מנפח שרירים וקיים חשש שיהפוך לפופאי. גלנט הבין מזמן את חוקי המשחק, נתניהו מחכה להזדמנות להדיח אותו ורק ממתין לעיתוי מתאים לבצע את המהלך. אני לא מכיר מדינה מתוקנת שבה ראש הממשלה ושר הביטחון מגלים תיעוב עמוק זה כלפי זה, מה שגורם לנתק ביניהם והשיחות היחידות בין השניים מתנהלות בקבינט הביטחוני או בישיבות הממשלה.
במצב שנוצר לגלנט אין מה להפסיד. הוא יודע שהוא יושב על כיסא זמני במשרד הביטחון, ואם יש לו אפשרות להפגין דאגה פומבית לביטחון המדינה, אין סיבה שלא יעשה את זה. גלנט מבקש להציג את נתניהו כמי שנושא החטופים אינו קרוב ללבו, ומשמיע יותר מאשר רמז לכך שראש הממשלה מעוניין בהמשך המלחמה מסיבות פוליטיות. לגלנט אין הרבה מה להפסיד - יום אחרי שיימצא לו מחליף, הוא יימצא על הכוונת של ראש הממשלה ותומכיו, שיציגו אותו ככלי ריק וינסו לבצע בו רצח אופי כדי להוכיח לציבור שהוא היה שר ביטחון כושל. גלנט ינסה עד אז לשכנע את הציבור שאפשר וצריך לשחרר את החטופים שבידי חמאס, גם במחיר יציאה זמנית מציר פילדלפי ולכך נתניהו מתנגד.
ירון אברהם נשבר לרסיסים בשידור וחושף פרט מטלטל על החטופים
בפגישות עם משפחות החטופים מצטייר גלנט כפוליטיקאי אנושי, שמבקש לסייע להן כדי להקל על סבלן, בעוד שראש הממשלה מוצג על ידו כאדם חסר רגשות ששחרור החטופים חשוב לו פחות מאשר המשך נוכחות צה״ל בציר פילדלפי. הוא מרבה להצטלם בחברתם של קציני וחיילי צה״ל כדי לחזק את תדמיתו כשר ביטחון. הוא מדלג מעל טנק, יושב בקוקפיט של מטוס קרב ומעניק ראיונות למרגלות מטוס שחזר מתקיפה בעזה או בלבנון. בכל אחד מהראיונות הוא מפנה איומים לסוריה או ללבנון והפך את דרך האיום לשיטה. לא כל איומיו מתגשמים, אבל הם עושים כותרות, ואין דבר שחשוב יותר עבורו בימים אלה מאשר דימויו כמי שמושך בחוטים ואחראי לביטחונה של ישראל. את ראש הממשלה הוא מציג כמי שחושב רק על טובתו האישית, מה שהעלה את המתח בין השניים לשיאים חדשים.
אני מגלה עניין בחילופי הדברים שבין השניים בישיבות הקבינט ובישיבות הממשלה. לא ברור מי השר שמדליף את מה שנאמר שם, אבל כיוון שבמרבית ההדלפות מוצג ראש הממשלה נתניהו כמי שסופג חבטות מהשר גלנט, יש להניח שלא הוא או מקורביו מדליפים את הדברים. בשבוע שעבר הוחתמו השרים על מסמך משפטי שמבהיר להם את חומרת ההדלפות, אבל הדבר לא מנע מירון אברהם, הכתב הנמרץ והמקצועי של חדשות 12, לשדר את עיקרי הדברים שנאמרו בישיבת הממשלה.
ראש הממשלה השתעשע בעבר ברעיון לשלוח את השרים לבדיקת פוליגרף כדי לגלות את המדליף. השב״כ, שאמור היה לבצע את הבדיקה, דחה את הרעיון על הסף. נתניהו יודע שמבנה הקואליציה הנוכחית לא מאפשר לו לעשות ככל שעולה על רוחו. הוא יכול להשפיע אולי על שרי הליכוד שילכו לבדיקה, אבל שרים שאינם משתייכים לליכוד לא יסכימו להיבדק.
כתבים מדיניים מעידים כי חלק מההדלפות מגיעות גם מכיוונו של ראש הממשלה, כשאת העבודה מבצעים עוזריו ועובדי לשכתו. אברהם נקט צעד שעיתונאים לא נקטו בעבר, וחשף בשידור חי כי "הגורם המדיני הבכיר" הוא ראש הממשלה עצמו. עיתונאים נוהגים ומחויבים להגן על מקורותיהם, אבל אברהם מאס בשיטה שעל פיה עושה נתניהו שימוש פסול בתקשורת כדי להעביר מסרים. מתברר שכולם מדליפים. לראש הממשלה יש לא מעט מתנגדים, מה שמבטיח שההדלפות יימשכו וראש הממשלה ימשיך למדר את השרים ככל שיוכל.