ביממה האחרונה שמענו את הטענות מצד אלו שמכנים עצמם "פרשנים", שזעמו על יו"ר ההסתדרות ולא הבינו "מה הוא מתערב". אלא שבזמן שבו גורלם של מעט החטופים שעוד נותרו בחיים תלוי על בלימה, השביתה - מעבר להיותה אמצעי מקובל במאבקים חברתיים - היא קריאת התיגר היחידה על סדר היום הלאומי שנותרה לאזרח הקטן.
השביתה בבתי החולים ובמשק בכלל, אף שלא נבעה ישירות מתנאי העבודה, היא בבואה חדה לערבות ההדדית ולקדושת החיים בחברה הישראלית. זוהי זעקה קולקטיבית, שמזכירה כי גם במדינה דמוקרטית זכות ההשבתה היא נשק יום הדין של האזרח הפשוט, כלי להבעת עמדה ולהשפעה על סדר היום הציבורי.
סליחה שלא עצרנו את העולם, וסליחה על מי שינסו לעשות במותכם שימוש ציני | דעה
חמאס: רצחנו את החטופים בגלל תקדים ארגמני; זה התיעוד האחרון של עדן ירושלמי
שביתה, מעבר להיותה מנוף להשגת זכויות עובדים, היא ביטוי עוצמתי לכוחו של הפרט להשמיע את קולו ולערער על המובן מאליו. זוהי תזכורת נוקבת לכך שממשלה, גם אם נבחרה באופן דמוקרטי, אמורה לשרת את העם ולא להפך. שביתה היא נורת אזהרה מהבהבת, המעידה על כך שהשלטון, גם אם נבחר כדין, כשל בתפקידו הבסיסי ביותר – שמירה על חיי אזרחיו. והיא אולי תזכורת, אף שנראה שחלק מהישויות המרכיבות את השלטון כבר שכחו: ישראל אינה דיקטטורה.
ההיסטוריה רצופה בדוגמאות להשבתות שהשפיעו על מהלכים גורליים בעולם. שביתות הפועלים בפולין הקומוניסטית, בהובלתו של לך ואלנסה, הוכיחו את כוחה של ההתנגדות השקטה והביאו לתחילת קריסתה של אימפריה. שביתות הענק בהודו, בהשראת מהטמה גנדי, הדגימו את עוצמתה של אי־אלימות והובילו לעצמאותה של אומה. גם בישראל, שביתות הרופאים והמורים לאורך השנים הביאו לשיפור משמעותי בתנאי העבודה ובשירותים הניתנים לאזרחים.
במציאות שבה חיי חטופים נמצאים בסכנה, השביתה היא קריאת השכמה שמזכירה לנו את חובתנו המוסרית להגן על כל אדם באשר הוא אדם, ואת הכוח הטמון בנו כקולקטיב להביא לשינוי. זוהי תזכורת לכך שגם במדינה דמוקרטית, האחריות להבטיח שהממשלה תעבוד למעננו ולמען עתיד טוב יותר לכולם, היא בידיים שלנו - האזרחים. שביתה היא לא רק זכות, היא חובה מוסרית כאשר קדושת החיים עומדת למבחן. היא המגן האחרון של הדמוקרטיה.
חשיבותן של שביתות אינה מוטלת בספק, גם אם הן גורמות לשיבושים זמניים במארג החיים. הן מזכירות לנו את כוחו של הריבון, את חשיבות הערבות ההדדית ואת הצורך בהגנה על חיי אדם. הן ביטוי לאומץ לב אזרחי, לערכים אנושיים נעלים וליכולתנו כחברה להשפיע על גורלנו. נותר רק להצטער שהשביתה הפעם ארכה שש וחצי שעות ולא כללה את כל שדרות המשק ומערכת הבריאות. שביתה חלקית וקצרה כזו אין בכוחה לזעוק את זעקת החטופים, המתים, הפצועים, העקורים והמדינה המתרסקת.
ולאותם "פרשנים", שצקצקו לעברו של יו"ר ההסתדרות שוב ושוב בטענה שמדובר בשביתה "פוליטית" ושאין זה מתפקידו להתערב, אומר: טלו קורה מבין עיניכם. רצונכם בחברה מתוקנת? תקנו את עצמכם. אין זה ולא היה זה מתפקידכם להוביל לקריסת המדינה, למותם של אלפים במלחמה עקובה מדם, להותרת משפחות רבות כל כך שחרב עליהן עולמם.
עינב צנגאוקר, אמו של החטוף מתן, הבטיחה כי המדינה "תרעד" - והיא שוב צדקה. זו הדרך היחידה להשמיע קול לשלטון מנותק ואטום, שהוביל לשפיכות הדמים הגדולה שידעה המדינה מאז הקמתה.
