בניגוד להשבתות קודמות של נתב"ג, אתמול לא נראו מראות חריגים בטרמינל 3. לא היו המוני נוסעים מצטופפים על ספסלים, יושבים על הרצפה וממתינים בייאוש לטיסה שלהם. לא נרשמו תורים ארוכים לאורך דלפקי הצ'ק אין, ואנשים אפילו מצאו מקום לשבת בנוחות באזור המסעדות ובתי הקפה בטרמינל.
חברות התעופה נערכו מראש לקראת השינויים בלוח הטיסות, ומאז השעה 8:00 כמעט ולא נרשמו המראות מנתב"ג. ההשבתה הפעם התמקדה בטיסות היוצאות, ותנועת הנוסעים בטיסות הנכנסות נמשכה כסדרה. כמי שסיקר פעמים רבות את השביתות והשיבושים בנתב"ג, התחושה שהתקבלה אתמול הייתה שמדובר בשביתה לייט, כזו שנעשית למען הפרוטוקול בלבד ולא הרבה יותר מזה.
רק לפני כשבועיים, כאשר נמל התעופה נסגר למספר שעות בעקבות מתקפת המנע של חיל האוויר בדרום לבנון, המראות היו שונים ודרמטיים הרבה יותר. אז אלפי נוסעים ישבו במשך שעות ארוכות על ספסלים והרצפה בטרמינל 3, ובבתי הקפה נוצרו תורים ארוכים.
אתמול, לעומת זאת, המראות היו של "עסקים כרגיל", כמעט. מרבית הנוסעים, שידעו כבר שלשום בערב על השבתת המשק, עקבו בקל חשש אחר מסכי לוח הטיסות היוצאות. לא מעטים מהם, למודי ניסיון, חששו כי הטיסה שלהם תידחה, אך היה ברור להם כי הדחייה, אם תהיה, תהיה קצובה בזמן קצר יחסית.
בבוקר נערמה ערימה של מזוודות סמוך לדלפקי הצ'ק אין, שחלקם, המופעלים על ידי חברות מסחריות, המשיכו לפעול. למרות זאת, לאורך השעתיים שבהן שבתו העובדים, לא התקיימה פריקת ואיסוף מזוודות, מה שיצר עומסים במקום. מרבית הנוסעים קיבלו מראש הודעות על דחיית או הקדמת טיסתם, וברשות שדות התעופה, שנערכו לקראת ההודעה על השביתה, הגדירו את האירוע כ"דחיית וריווח טיסות".
כן היה חשש ובלבול, אבל בסופו של דבר, אלמלא הכמות המרשימה של העיתונאים והצלמים שהגיעו בשעות הבוקר למקום, אי אפשר היה לנחש שיש שביתה בנתב"ג.