ימים יגידו אם הפקרת החטופים האחרונה הייתה הטריגר למהפך שיקצר את ימי הממשלה. ההשבתה שהוכרזה בעקבות רצח חטופים הייתה שירוג שרירים ראשון, בתקווה להשבתות שבדרך עד התפטרות הממשלה ועד בחירות. השביתה הייתה ספונטנית. אנשים יצאו לרחובות כמו קליע שנורה מאנרגיית זעם כבוש. אפילו ארנון בר דוד התעורר. בערך.
סינוואר החליט להמר על כל הקופה אבל צפוי להתנגש בקיר בטון
השבתה אמיתית מחייבת השקעה אמיתית: מטה שיארגן, קמפיין שידרבן ושת"פ פוליטי חוצה מפלגות (שחייב לכלול את המגזר הערבי). מול מנגנון ממשלתי מושחת ותעשיית רעל לא ניתן להשבית את המשק באורח שיכריח את ממשלת הזדון המשיחי להתקפל ויאפשר למערכת הביטחון לנהל את שחרור החטופים. זה מחייב את האגף האזרחי של המחאה להוציא מתוכה מנהיגות סוחפת ולגייס כיס עמוק. ממילא השקעה אמיתית אישית במחאות אמורה לבנות את תשתית הפעילים בבחירות הבאות.
למשבר הנוכחי הגענו כאשר סנוואר ונתניהו עמדו זה מול זה באחד על אחד ובאקדחים שלופים. האקדח בידו של סנוואר מכוון לרקה של החטופים, זה של נתניהו לחזהו של סנוואר. אם אתה לא מניח לרגע את האקדח, אמר סנוואר לנתניהו, אני יורה בבני הערובה. נתניהו עשה חשבונות אישיים ופוליטיים, אמר לסנוואר נראה אותך וסנוואר רצח אותם. נתניהו הגיב במסיבת עיתונאים ביריות סרק שמכוונות בעיקר לציבור בישראל. השאלה היחידה היא כיצד מאפשרים זמן מסך אינסופי למניפולציה זולה ומגוחכת כמו "ציר פילדלפי נדבך אסטרטגי לקיומנו", ועוד לטיפוס שדורש מאיתנו לממן תיקונים בבריכת השחייה הפרטית שלו בזמן שנהרגים חיילים ונרצחים חטופים במלחמת שווא שהוא עצמו רקח.
מאחורי נתניהו קבינט מדיני־ביטחוני שהקשר של חבריו למדיניות ולביטחון הוא כמו הקשר שלהם למציאות המדינית־ביטחונית. מה שעומד מאחורי ההצבעה שמשמעותה דחיית העסקה הוא תחושה משותפת לכולם שזוהי המערכה האחרונה שלהם על הבמה הזו, ושאם אנחנו כבר עמוק בחרא אזי לפחות ננצל כל רגע ונמשיך להתבוסס בכיף בביצת הדמים. ממילא ממתין לנו בגדה דין וחשבון קטלני. וחוץ מזה תמיד יש תקווה שיקרה משהו - שביבי ישלוף שפן, אולי נהרוג את סנוואר. יהיה לזה אפקט מדבק של ניצחון מוחלט, הגם שמעולם לא חיסלנו מנהיג, בכיר, מדען ראשי שלא היה לו תחליף, בדרך כלל קשוח ממנו.
גם עובדי ערוצי התרעלה של הימין ועבדי נתניהו אינם פטורים מאחריות למספרים המאמירים והולכים של חללי שווא. לא על חיי החטופים הם נלחמים אלא על חייהם המקצועיים והציבוריים. עובדי תעשיית הרעל והפוליטיקאים של הקואליציה אינם נגד החטופים. הם נגד הרגיעה שעשויה להוביל לחשבון נפש, לבחירות ולקץ הקריירות שלהם אם מדינת ישראל תחזור לעצמה.
בסופו של יום קרב וערבו יחולקו שני סוגי אותות אחרי המלחמה הארורה בתולדות מדינת ישראל. הראשון הוא אות השתתפות והוקרה שיוענק רק ללוחמים שנידונו לחרף נפשם בשדה הקרב במלחמת גרילה שבה הם צדים וניצודים ללא תוחלת ותועלת. לפוליטיקאים שהיו שותפים לתרמית הגדולה יחולקו אותות קין. על שיחוד חמאס, פיזור אשליה של סנוואר מורתע, ניהול מלחמת השמדה ברצועה ומלחמת התשה רב־זירתית. אות קין מיוחד יוטבע במצחו של נתניהו. לעולמים.