שקרנותו אומנותו. זה היה ההבזק שעבר לי בראש בפתיחת נאומו של אבי האומה. המפות, המצגת, המילים ללא תוכן מהותי ואמיתי, הניסיון הפתטי להימנע מהמצוקה האישית שלו. הפחד לאבד את השלטון. כן, לחזור הביתה ולומר ל"רעייתי", אם האומה, ולילד"ז הגולה מאונס בק"ק מיאמי, שתם הטקס. זה הפחדהגדול של אבי האומה.
ניסיתי לדמיין בראש אם הוא חשב או חושב על ההוצאה להורג של ששת החטופים. על הדקה הזאת של ההוצאה להורג. איך זה קרה? האם השישה נרצחו ביחד? מה עבר להם בראש ברגעים האלה, אחרי שנלחמו על חייהם 11 חודשים? האם התעללו בהם וירו בכל אחד ואחת לחוד? מי היה הראשון, על מה חשבו הנותרים, מי היה האחרון שנאלץ לצפות בטרגדיה האיומה הזאת?
המסמך הסודי נחשף: סינוואר תכנן להבריח את עצמו לאיראן עם חטופים מפילדלפי
מ-18 עד 75: באיזו תדירות עליכם לקיים יחסי מין בהתאם לגיל שלכם?
איני יודע אם הוא חשב על האירוע הזה, כי הוא מרוכז בעצמו, רק בעצמו. המחצית של הציבור שמתעבת את האוויר שהוא נושם, מעולם לא עניינה אותו. גם המחצית שתומכת בו היא רק אמצעי להישאר בלשכה, לספר לעוילם־גוילם כמה הוא גיבור, עבדאי, שליט. אבל אנחנו הרי יודעים את האמת: אבי האומה הוא אדם לחיץ, פחדן והססן, שהאמת משמשת לו כהמלצה בלתי מחייבת. ולעתים הוא משקר כי בא לו, או שהוא ממש אוהב את זה, או פשוט לא יכול אחרת.
אבי האומה עושה את כל מה שהוא יכול כדי להימנע מעסקה. הוא לא חושש מפיתהמר וסמוצ'קנע. הוא יודע שאחד ליצן והשני שרלטן. הוא חושש רק מאורית סטרוק מהנזל וגרטל. היא באמת אידיאולוגית, אמונית ומשיחית שלא מחפשת כבוד ויקר, היא לא פארש כמו פיתהמר וסמוצ'קנע. אם היא מאיימת שתפרוש מהממשלה במקרה של עסקה שתאלץ את צה"ל לצאת מעזה – אפשר להאמין לה. ואבי האומה
יודע את זה טוב מכולנו.
הוא שלח משלחות לדוחא, לקהיר ולרומא, בידיעה ברורה שזו פעולת סרק. הוא ידע שכל עיכוב בהגעה לעסקה עם חמאס, מסכן את חיי החטופים. זה לא מעניין אותו בכלל. הוא מתעניין יותר בשיפור רמת האבטחה על הילד"ז, מחשש שהאיראנים יפגעו בו. הפגיעה והאיום על חיי החטופים הם בכלל לא שיקול, מעולם לא היו.
# # #
אבל הוא לא הנרקיסיסט היחיד בקיבינימט הביטחוני. רוב החברים בקיבינימט משולים לגולם שטרם התפתח, הם לא מבינים על מה מדובר. פשוט קולקציה של כלום ושום דבר, האפס המוחלט. אבל איפה הרצי הלוי, רונן בר ודדי ברנע? הם הרי עוסקים בליבה של האירוע. מדוע הם לא מודיעים לאבי האומה בפגישה אישית: אנחנו פורשים, יוצאים לתקשורת ומספרים את הסיפור האמיתי – רק את האמת וכל האמת – על מה שקורה מאז 7 באוקטובר.
האגו שלהם מתבטא ועוד יתבטא בחיי אדם. אולי הם שכנעו את עצמם שאין להם תחליף בעת הזאת, אז המדינה הזאת בצרה גדולה הרבה יותר מאבי האומה לבדו. אנחנו רבים עם חמאס ומצרים על אדמה, על רצועה של 14 ק"מ. אין לי הידע והכישורים כדי להבין את המהות האסטרטגית של ציר פילדלפי, שמחייבת הוצאה להורג של החטופים החיים, גם כאשר גורמים שמבינים עניין, לתפיסתם, משקיעים בי זמן כדי להסביר לי.
אני מתייחס בספקנות לכל הסבר, כי אני משוכנע שמאחורי המילים יש אגו של אנשים שמשוכנעים שהם יודעים הכל. הם יודעים מה סנוואר חושב, כאילו שהם משוחחים איתו בכל יום, אז הם מזהירים שכל התייחסות טיפשורתית לעסקה - רק מחבלת בה.
מה האפשרות השנייה, לשתוק? ראינו מה קורה כששותקים, בפרשת הצוללות. הרבה ידעו, הרבה יותר מדי, אף אחד לא צעק "דיייי". כאשר יתפרסמו מסקנות ועדת החקירה בפרשת הצוללות, כל הגורמים הבכירים יאמרו למצלמה ולמיקרופון: "ידענו, התרענו, עשינו ה־כ־ל, ראש הממשלה לא היה מעוניין להקשיב".
הציבור ממשיך כרגיל, מחוסר ברירה אחרת, רק משפחות החטופים נאבקות באמת. ההפגנות לא משנות דבר, החברה מתנפצת לרסיסים, ועוד מעט קט לא יהיה מה להחזיר. החטופים החיים כבר לא יהיו חיים, כל חברי גועליציית האפסים יעמדו בחליפות שחורות ויספרו לנו שמקום קבורתם לא נודע, אבל הפקרתם הייתה שיקול לאומי, ביטחוני, ממלכתי, חברתי. הם לא יגידו: פוליטי.
# # #
אצלנו כבר לא מדברים על ניצחון מוחלט, רק על ניצחון. אבל מדינת ישראל הפסידה, גם אם תהיה תהלוכה עם ראשו של סנוואר תקוע על מקל, ואלפי באבא־בובות יסבירו שאלוהים דאג שננצח.
אז הנה החדשות ועיקרן תחילה: אין אלוהים, גם לא היה אף פעם, אין ניצחון, אנחנו כבר על הגבות. אנחנו נסתגל, לצערי, גם למצב הכאוטי הזה.
אחרי שאיבדנו את כל המיתוסים והאתוסים במדינ'ע, והלבשנו פרוכת קדושה על ציר פילדלפי, נותרנו עם האמירות של אגם הדרעק, מקום שממחיש ומדגיש את החולי של החברה בישראל. כל כך הרבה אמירות על גבול הטמטום – אבל אפס עשייה למען החברה כולה. כל אחד מדיירי אגם הדרעק דואג למגזר שלו, למעט האופוזיציה, שהיא רק לקט של אמירות בלי תוכן ממשי, תוצר של שימוש חריג במאכערים שלא מסוגלים להתמודד עם המצב הכאוטי.
כולם מדברים על אחדות, מושג שפשט רגל שנה לפני המלחמה, אבל בתוכם בזים למושג הזה. הם לא יכולים לדאוג ליום שאחרי, כי אין להם הכישורים למשימה הזאת. כ־ו־ל־ם באגם הדרעק דואגים לכיסא, שום דבר אחר לא מעניין אותם. התוצאות בהתאם. אז הנה מבחר של טמטום חושים, מילים ריקות מתוכן, שיעזרו לכולנו להעביר עוד שבת בלי החזרת החטופים. במי יתעללו, בחזקים?
# הביטוח הלאומי נגד תוכניתו של סמוצ'קנע גרנד־מייזר להקפיא את הקצבאות ב־2025. "מתנגדים לפגיעה בקצבאות לנכים, קשישים, סיעודיים, מובטלים. את הקיצוצים צריך לעשות במקורות תקציביים אחרים, לא על גבם של החלשים בחברה".
יופי של מילים, באמת. כל מילה זהב, אז מה? במי אתם רוצים שסמוצ'קנע גרנד־מייזר יתעלל? במיליארדרים? במיליונרים? בבייס האמוני שלו? שיבטל משרדים הזויים כמו מורשת, ירושלים, פיתוח הכפר ועוד המצאות מיניסטריאליות? אז ממש לא. הרבה יותר קל להתעלל במסכנים. זו תורתו, זו אומנותו, הוא לא שר אוצר של כולנו, הוא מייצג רק את אלוהים שלו, ויש עוד הרבה אלוהים בגועליציית האפסים, שגם להם יש צרכים כאוסף של עלוקות ומשתמטים.
# פרופ' אביחי מנדלבליט אמר השבוע בנאום בוועידת המשפט של לשכת עורכי הדין: "ועדת בדיקה ממשלתית לא תספיק כדי להגן עלינו מול בית הדין בהאג. זו סכנה לביטחון המדינה אם לא תקום ועדת חקירה ממלכתית". ייתכן שהפרופ' צודק, אבל איפה הוא היה כיועמ"ש, כאשר היה בכוחו ובמעמדו למנוע מהציבור את המכה ה־11, בדמותו של אבי האומה? לקשקש עכשיו זה יופי, זה רק לא שווה כלום ושום דבר.
# השר יצחק גולדקנופף, אדם שמנותק מההוויה הישראלית ועסוק בעיקר בדאגה לרווחת החניוקים, מגיע עם הצעה חדשנית בטיול שעשה בנתיבות: "החטופים זועקים אלינו ואומרים: תזעזעו את השמיים. לא באמצעות חסימת כבישים ושביתות, אלא בתפילה וזעקה, כדי שכל החטופים שנותרו בעזה יחזרו במהרה למשפחותיהם".
לפי דבריו, קל להבין שגולדקנופף לא כשיר לתפקיד. איפה היו השמיים ב־7 באוקטובר, איפה היו השמיים בשבוע שעבר, כאשר שישה חטופים נרצחו? למה הוא מבלבל לנו ת'מוח? למה הוא כזה אפס?
# אבי מעוז, דייר באגם הדרעק, מתחיל לאיים: "כפי שהדברים נראים כרגע, אני מתכוון להצביע נגד תיקון התקציב של 2024, שיובא בשבוע הבא". א', זה באמת יופי; ב', הלוואי שעוד חבר'ה מגועליציית האפסים, ינהגו כמוהו; ג', זה לא יקרה. הוא ייקרא ללשכתו של אבי האומה, יובטח לו ממון גדול, הכל יהיה בסדר. בסרט הזה כבר היינו. מתחיל קומדיה, באמצע דרמה, נגמר טרגדיה. סרט מבחיל, אבל זה מה שיש להקרין כרגע.
# גדי איזנקוט השיב השבוע לאבי האומה אחרי נאומו הפתטי: "ניכר ששכחת את עקרונות המתווה שלך, מתווה נתניהו, שאתה הבאת לאישור קבינט המלחמה, ובו הסכמת להסיג את צה"ל מהרצועה כדי להשיב את החטופים. אני מתקשה להאמין שהיית מסכים למתווה שכולל ויתור על כל עתידנו. בגדול לא השגנו שום מטרה ממטרות המלחמה. זו הסיבה שפרשנו מהממשלה".
אני באמת מעריך את גדי כאדם, כמצביא, כאחד שאומר את האמת שלו בלי חשש. מיותר לציין שהוא שילם גם מחיר אישי כבד, בנפילת בנו גל ז"ל. אבל הוא לא מתאים למשחק הפוליטי, שבו מאלצים אותו להתמודד עם ערימה של כלומה ומאומה. חבל, באמת חבל עליו.
# שלמה קרעי, חבר בגועליציית האפסים, ואחד מדיירי אגם הדרעק, מגיב למסיבת העיתונאים של בני גנץ וגדי איזנקוט: "שני המתרפסים הגדולים ביותר מול הטרור. הפרעתם מספיק בקבינט המלחמה. תפסיקו להחליש את רוח לוחמינו הגיבורים והעם הנפלא שלנו".
קרעי הוא אחד מהטיפוסים השנואים עליי יותר באגם הדרעק. חסידו של הבאבא־בובה מאיר מאזוז מדבר על עם נפלא? על איזה חלק בדיוק? אין יום שהוא לא משקיע בפילוג, שיסוי, הטפת ארס ורעל אחר, נגד כל מי שאינו ביביסט כמוהו. לעולם לא נהיה עם כשאדם כמו קרעי בהנהגה.
# זאב אלקין בעוד הופעה בערוץ 14, בשירותו של אבי האומה: "את ההחלטה של ארנון בר־דוד על שביתה של ההסתדרות, אסור לנתק מהמו"מ שהוא מנהל לשילוב אשתו ברשימה של כחול לבן לכנסת". גם אם אני מאמין לכל מילה בסיפור הזה, שלא הוצגו ראיות עליו, איני מבין את מי אלקין מייצג, למעט עצמו. אז הוא סיפר בפרוקסי של לשכת אבי האומה איך מתקדמים עכשיו? האם יוצגו ראיות, או שנמתין לראות אם זו מסחרה כמו עידית סילמן ועמיחי שיקלי, בגועליציית האפסים הנוכחית?
# המכון החרדי למחקרי מדיניות פרסם את נתוני מערכת החינוך החרדית לשנה"ל הנוכחית. מתוך 2.023 מיליון תלמידים בציבור הכללי, ישנם 420 אלף במערכת החינוך החרדית, 21% מכלל התלמידים בישראל. כ־42 אלף תלמידים ותלמידות בכיתה א' בחינוך החרדי, 23.5% מכלל מערכת החינוך בישראל, גידול של 4% בתלמידי כיתות א' החרדיות.
התרגום בגוף הסרט הוא פשוט. בעוד 12 שנים, כאשר התלמידים יתבגרו ויהיו מלש"בים בכאילו, בהתייחס למציאות שלפיה מחצית מתלמידי כיתות א' הן בנות, שפטורות משירות מדאורייתא, שזה מתן לוחות הברית, צה"ל מאבד 21 אלף משתמטים משירות. אם נוסיף לכמות את תלמידי החברה הערבית ועוד כ־30% מהחילונים שישתמטו בשיטות שונות, מערכת הביטחון בצרות צרורות.
אני מאמין שהגיעה השעה לשלוח את מירי "המחוננת" רגב לעוד טיולים בהודו, בסרי לנקה, במדינות הקווקז ובמרוקו, כדי לקנות לנו חיילים שכירים. אם צה"ל באמת יקים עוד אוגדה או שתיים רק לגבול המזרחי, צריך לקנות לפחות 15־20 אלף פועלים זרים. ורק מירי "המחוננת" יודעת איך. יפה שעה אחת קודם, כי אסור לדחות ליום פקודה.
# שמחה רוטמן, עוד דייר מאוס, מתחפש לכלכלן. "ירי מכיפת ברזל - 150־50 אלף דולר, ירי חץ 2 - מיליון דולר, ירי חץ 3 - כ־3 מיליון דולר (שום נתון אינו מתכתב עם המציאות, כן? – ר"ק). ירי בנגמ"ש של ארנון בר־דוד - 5.8 מיליארד שקל. כל אחד בוחר את המלחמות שלו, גם ארנון בר־דוד בחר".
שמחה שכח מה הייתה עלות הכניסה שלו לאגם הדרעק, בחמש מערכות בחירות – כ־15 מיליארד שקל. אנחנו עדיין משלמים על המחדל הזה בריבית קצוצה. עוד משתמט משירות צבאי שפרש אחרי 13 חודשים כמשגיח כשרות שמחליט על ההווה והעתיד שלנו.
# פיתהמר בן גביר, בזירת הפיגוע הקטלני שבו נרצחו שלושה שוטרים. "לא צריך לשחרר מחבלים, הם חלאות, הם רוצחים, הם חיות אדם – צריך לירות להם כדור בראש. אני מקווה שחוק עונש מוות למחבלים יעבור סוף־סוף. כך צריך לעשות במדינה מתוקנת". אני גם מקווה שהחוק הזה יעבור – אבל לכל מחבל באשר הוא – ללא הבדל בין לאום, מין ודת. לתפיסתו המעוות של פיתהמר, אין דבר כזה מחבל יהודי, אבל ממש יש ולא מעט. אז נחכה לחוק של פיתהמר.
# הפרקליטות הגישה כתבי אישום נגד דוד חסדאי ויעקב גואלמן בעקבות תקיפת הנשים הבדואיות בהתנחלות גבעת רונן. הם מואשמים בגזענות ובביצוע מעשה טרור. כן, יש גם מחבלים יהודים. אבל אין מה לדאוג. או שתהיה עסקת טיעון מקילה, או ענישה קלה. מאסר על תנאי, אולי גם קנס פעוט שלא הם ישלמו. גועליציית האפסים הנוכחית מאוהבת במחבלים יהודים, הם נשמת אפה, קדושים לא
פחות ואולי אף יותר מציר פילדלפי.
# יאיר גולן, המנהיג החדש של מפא"י: "האופוזיציה חייבת להתאחד, לעשות כל מה שאפשר כדי להפיל את הממשלה ולהביא לבחירות. הממשלה הזו איבדה לגיטימציה". בכל פעם שאני שומע מפא"יניק מקשקש, אני נזכר באבי יוסק'ה ז"ל ובדוד שלי, דוד ז"ל. הקולות שלהם רצים לי בראש: "רוני, תיזהר מהמפא"יניק'ס. הם אסון למדינה, תמיד הם היו, עם החלומות שלהם למדינה פלסטינית ושת"פ עם הפלגים הקיצוניים של ערביי ישראל. תיזהר מהם".
אז אני מקפיד ונשמע להוראות, ונזהר מהם. איזו אחדות, יאיר? אביגדור ליברמן, גנץ ויאיר לפיד, עוד פעם עם מנסור עבאס? מה יהיה עם המנטרה שלכם שפשטה רגל לפני 29 שנים? אולי תביאו משהו חדש במקום לדבר שטויות? אני מאוד מקווה שלא תעברו את אחוז החסימה. גם באגם הדרעק, שהוא אסון לאומי, אתם מיותרים. אבי ודודי לא טעו, מזלם שהם לא כאן כדי לראות ולשמוע אתכם.
מפציץ את מערכת החינוך
המדינ'ע מתפרקת במהירות. לכל שבט או התנחלות יש התוירה שלו, גם הבאבא־בובות שלו, הכשרות שלו, ההקצבות שלו, הנשק האישי שלו, המשטרה שלו, החוק שלו. בלתי אפשרי לתקן, באמת. בעלי מלאכה בתחומם אומרים שיידרשו 15־10 שנים לתקן את הנזקים שיצרה כאן גועליציית האפסים של אבי האומה.
תושבי הצפון לא חוזרים, הקהילות בעוטף עזה מתפרקות, החניוקים יתגייסו אולי באלף הבא, אולי, תלוי מה אלוהים של כל אחד מהם יורה להם לעשות. עוד מעט בחירות לרבנות, נראה כמה באבא־בובות יתווספו כאן, יהיו אלפים, כמובן. יצחק יוסף פרש, תודה לאל, אבל הוא עדיין מתהדר בתואר הראשון לציון. אולי אחיו יתמנה לבאבא־בובה ראשי, אז יהיו להם שניים במשפחה, עד שיחליטו על יורש בעוד עשר שנים. הם נותנים זמן לזמן, יש ביזנס עם כשרות, למה לוותר? זה אלוהים הפרטי שלהם מנחה אותם. ומה עם ההכנות לטקס הליקוק של מירי
"המחוננת" לאבי האומה? אנחנו ממש זקוקים לעוד נאום מכונן שלו.
אבל ברקע אין אסון מיניסטריאלי גדול יותר משר החינוך יואב קיש. מתברר, שוב, שגנרל, מפקד טייסת, לא מסוגל לנהל את מערכת החינוך הישראלית. השביתה של מורי התיכונים היא עליו, כי הוא לא כשיר לג'וב. אבי האומה שמינה אותו אחראי בדיוק כמוהו, אולי יותר. כי אבי האומה מקפיד למנות כל מיני פלבאים לתפקידים שגדולים עליהם במאות מידות.
אם אבי האומה לא ייכנס לאירוע, החינוך יקרוס כאן. למה הוא מחכה, איני יודע. ברור לכל הציבור שאבי האומה עסוק עכשיו בטיול השנתי של החניוקים לאומן. הוא אפילו מצא זמן לשוחח עם וולודימיר זלנסקי, כדי שיהיה נחמד ולא יעשה בעיות.
מאות אלפי תלמידים יושבים בבית, החופש הגדול מתקרב לשלושה חודשים, אבל אומן זה הרבה יותר חינוכי, לומדים שם את כל הכישורים החברתיים. יש מצבה להשתטח עליה, מים קדושים לטבול בהם, וגם זונות אוקראיניות ואחרות שיגיעו לעיר בחודש הבא וסמים לכל דורש, כמו שהילולה אמיתית מתנהלת.
אבל מה יהיה עם התלמידים? הם לא מעניינים אף אחד. כך נראית חברה בהתפוררות, כאשר הקדושה מטיילת על ציר פילדלפי־אומן־הקצבות לחניוקים. זה נגמר פה, אי אפשר לתקן את הנזק, כי אלה שצריכים לא יודעים, ואבי האומה
עסוק בהישרדות פוליטית.
כשהייתי ילד, הלך לעולמו יו"ר הכנסת, ראובן ברקת ז"ל. במדינ'ע היה רק ערוץ אחד, ולוח השידורים הרגיל שלו הופסק מיד. בסוף השבוע שעבר נרצחו באכזריות שישה חטופים. ביום ראשון נרצחו שלושה שוטרים. הכל נמשך כרגיל, המשכנו לרקוד, לראות תחרויות אוכל וגם את האח המפגר. כמובן שאשפה 14 המשיך בהילולה היומיומית, להגן על אבי האומה.
אני חוטא בצפייה באשפה הזאת, כפי שלימד אותי אבא, שהיה קורא את "על המשמר", "דבר", התוספת האדומה ב"ידיעות אחרונות", והסביר לי שחשוב לדעת מה חושב האויב. אז זה טבוע לי בדם, לכן אני צופה בערוץ 14, במגלומן ינון מגל והפאנל שלו. אנחנו במלחמה, לא רק באויב הערבי, גם באויב היהודי, אני משוכנע בזה.
אבל באמת ציפיתי שערוצים 12 ו־13 יימנעו מהעברת מסיבת העיתונאים הבזויה של אבי האומה. אפשר היה להמתין לסיום הפתטיות, לערוך את השקרים לכתבה ולשדר אותה בסיום המהדורות. זה לא קרה, כי אולי חשבו שם שזו עוד תוכנית ריאליטי, אולי הם צודקים ואני טועה. זה קורה לי כל יום, כל חיי.
# # #
זהו זה, קינדערלך של שאבעס קוידש. שתהיה לנו שבת שקטה. שמרו על עצמכם, כי אין בשלטון שום גורם שהביטחון האישי שלכם מעניין אותו יותר מנפיחה. זה קרה ב־7 באוקטובר לתושבי העוטף, זה קורה כל יום בצפון, זה יקרה גם במרכז. הטרור הפלסטיני מתעצם, אנחנו ממש לא.
אז תחשבו רק להיום, כי מי יודע מה יהיה מחר. אפילו אלוהים - כל אחד ואלוהים שלו - ממש לא יודע, ממש לא קיים, אז איך נדע אנחנו?