ככל שחולף הזמן, ובאיחור רב שאת מחירו שילמנו ביוקר, הולכת ומתבררת דמותו של גדול אויבי ישראל מאז יאסר ערפאת. בימים אלה נהוג לעסוק בראש הלשכה המדינית רק בכל הקשור בחטופים או בלחימה. אבל ככל שחולף הזמן מתברר כי הסכנה האסטרטגית ששמה יחיא סנוואר צמחה תחת אפה של מדינת ישראל, לפעמים בתוך חצרנו ממש.
לאחרונה התגלגל לידיי גיליון הציונים של סנוואר בלימודיו בבית הכלא. בשנים ההן נהגו רשויות הכלא לאפשר לאסירים ביטחוניים לרכוש תואר אקדמי בלמידה מרחוק באוניברסיטה הפתוחה. סנוואר ניצל את ההזדמנות, ולקח בזה אחר זה 15 קורסים במחלקה למדעי הרוח ובמחלקה למדעי החברה. על כולם שקד בתאו.
על סף אינתיפאדה שלישית: הלחימה בג'נין וטולכרם מתגלה כמחדל נוסף ברשימה | ג'קי חוגי
המחדל שלא מדברים עליו: גם ביו"ש האיראנים חופרים לנו מנהרה | ג'קי חוגי
כמו שאר האסירים, הוא מימן את הלימודים בעצמו באמצעות הקצבה החודשית שמפרישה לטובתם הרשות הפלסטינית. העברית שבפיו הייתה טובה, והיא הלכה והשתפרה ככל שחלף הזמן, על כן הצליח להתמודד עם אתגרי הלימוד. מאוחר יותר אף תרגם שני ספרים מעברית לערבית. את "הבא להרגך", האוטוביוגרפיה של ראש השב"כ לשעבר יעקב פרי, ואת זו של יורשו בתפקיד כרמי גילון – "שב"כ בין הקרעים". שני התרגומים אומנם נתפסו בכלא והוחרמו על ידי שירות בתי הסוהר, אבל הידע והתובנות שמצא בהם שימשו בוודאי אותו ואת חבריו.
סנוואר החל ללמוד ב־1995, שבע שנים אחרי שנכלא. היה לו זמן, והוא לקח אותו: שבע שנים נוספות ארך פרק לימודיו. ציוניו היו טובים, והוא סיים בממוצע 90. הייתה זו מסגרת הלימודים השנייה בחייו. בצעירותו ברצועה, בשנות ה־80, למד לתואר ראשון בחוג לשפה וספרות ערבית באוניברסיטת עזה.
אף שרוב הקורסים שלמד בהם לקוחים מהחוג להיסטוריה, רשימת הקורסים של סנוואר באוניברסיטה הפתוחה מלמדת על כיוון משימתי מובהק. הוא ביקש להכיר את החברה הישראלית, את יסודות הקיום היהודי ואת המבנה השלטוני של מדינת ישראל. אין בכך כל הפתעה. יש להתפלא עלינו, שאיננו נוהגים כך בשכן ובאויב כאחד. כמה מבין מקבלי ההחלטות בדרגים הבכירים בישראל, האזרחיים והצבאיים, נוהגים לגלות סקרנות כלפי הדנ"א של הקיום הפלסטיני, או בכלל לרכוש ידע מעמיק בכל מה שנוגע לערבים או למוסלמים? אולי אם היינו בקיאים באמת בנוסחת הקיום שלהם, יחסינו איתם היו מדממים פחות.
על ראש שמחתו
הקורס הראשון שלקח סנוואר היה "מירושלים ליבנה". זהו קורס בהיסטוריה על תקופת המשנה והתלמוד. בין הנושאים הנלמדים בו: יבנה אחרי החורבן ומרד בר כוכבא, וגם פרק על התורה שבעל פה. הוא סיים אותו בציון 81. אין זה ציון נמוך כשלעצמו, אבל איננו מן הגבוהים אצלו. בהמשך טיפסו ציוניו ועלו, אולי גם בשל העברית שלו שהשתפרה.
אחר כך בחר בקורס "ירושלים לדורותיה", העוסק בתולדות ירושלים מימיה הראשונים כעיר היבוסית, מעמדה בימי החשמונאים, בתקופה הרומאית, בימי המוסלמים, העות'מאנים, ועד עידן הבריטים. הוא סיים בציון 92. בקורס "מגלות לקוממיות" למד סנוואר את ההיסטוריה של עם ישראל בימי קדם: היהודים לאורך הדורות מימי ממלכת פרס, דרך ימי היוונים, רומא וביזנטיון. הקורס כולל פרקים על הקמת ממלכת חשמונאי, גזירות אנטיוכוס ומרד יהודה המכבי. הוא סיים בציון 94.
סנוואר התעניין מאוד בימים ההם, שבהם צמח העם היהודי והתעצב. הוא לקח שני קורסים נוספים המעמיקים באותה תקופה: "תולדות עם ישראל בימי בית ראשון", וכן "יהודה ורומא" – על תולדות עם ישראל בימי האימפריה הרומאית. שם למד על יהודה בימי הורדוס, חורבן הבית השני ומרד בר כוכבא.
משם המשיך סנוואר לרכוש ידע על תקופות מאוחרות יותר בהיסטוריה של עם ישראל. הוא למד את "יהודים בעידן של תמורות" – קורס על מעמדם של שרים יהודים בחצרות שליטי אירופה בעת החדשה (המאה ה־15 ואילך). כמו כן, נבחן בקורס "בין יהודים לנוצרים: יהודים ונוצרים במערב אירופה עד ראשית העת החדשה". שם למד על חיי היהודים ושריהם בארצות הנוצריות מאז הולדת הנצרות ועד העת המודרנית. הקורס כולל פרקים על הוויכוחים התיאולוגיים בין יהודים לנוצרים, רדיפות ועלילות דם, ותופעת האנוסים. הוא סיים אותו בציון 93.
הוא לא דילג על האפשרות ללמוד על שואת יהודי אירופה, ולקח את "בימי שואה ופקודה". זהו קורס מקיף על השואה, הכולל היכרות עם חיי היהודים באירופה, הרקע לעליית הנאצים, תוכנית ההשמדה וכיצד נרקמה ובוצעה. בקורס הזה קיבל ציון 89.
הודות ללימודיו רכש סנוואר ידע מעמיק גם על מדינת ישראל. תחילה למד על תולדות התנועה הציונית ("בין ציון לציונות 1881־1914"), שם קיבל את הציון הגבוה ביותר שלו - 96. בנוסף, הוא לקח גם את הקורס "דפוסי חברה בישראל", על שורשי החברה הישראלית והיחסים בין מרכיביה.
במסגרת המחלקה למדעי החברה, למד את "ממשל ופוליטיקה במדינת ישראל". זהו קורס מבוא חשוב במדעי המדינה, למעשה - זו המקבילה האקדמית לשיעורי האזרחות: הדמוקרטיה הישראלית, הפרדת הרשויות, המפלגות ושיטת הבחירות. הקורס כולל גם פרק על המיעוטים. את לימודיו במסגרת מדעי החברה סיכם בקורס "ניסויים במרחב: פרקים בגיאוגרפיה יישובית של ארץ ישראל". בו הוא רכש ידע על אופי ההתיישבות בארץ ישראל במאה ה־20: תכנון עירוני, אסטרטגיה התיישבותית, יצירת המפה הכפרית ושיקום שכונות. גם הקורס הזה כולל פרק על מיעוטים – העברת הבדואים למגורי קבע.
אסירים ביטחוניים כבר אינם רשאים ללמוד מרחוק במסגרת אקדמית. הזכות הזו נשללה מהם בהוראת השר לביטחון הפנים יצחק אהרונוביץ' בשנת 2011. עד אותו רגע, ההנחה הייתה כי רכישת השכלה תעניק לאסירים דבר מה מאתגר להתעסק בו, וכך אולי תפחית את המתח בינם לבין רשויות הכלא. הייתה גם מחשבה כי אם ירכשו השכלה, אולי גם יתמתנו.
מפתה לומר כי סנוואר ניצל אותנו. כי לקח את לימודיו והשחיז באמצעותם את תפיסת עולמו הקטלנית. עם זאת, יש לזכור שלא כל אסיר הוא איש חמאס עם סכין בין השיניים. יש כאלה שאכן רכישת השכלה פתחה בפניהם עולמות שפויים יותר בתוך הכלא ולאחר שחרורם. נוסף על כך, אין לנתק את הלימודים מן החיים שבחוץ. אם ב־12 השנים מאז השתחרר סנוואר מהכלא הייתה מתפתחת בין ישראל לרצועת עזה מציאות בונה, ייתכן כי השכלתו האקדמית, או היכרותו איתנו, לא היו משמשות בידיו ככלי הרס.
האסיר המדופלם לא סיים את לימודי התואר. חסרו לו כמה קורסים כדי לזכות בו. הוא לא סיים כי לא נצרך לכך. זמנו היה בידו, וגם כסף למימון הלימודים היה. שאיפתו לא הייתה לקבל תואר באוניברסיטה ישראלית, אלא לשאוב ממנה את הידע הדרוש לו. מעת שחילץ כל מה שרצה, מצא לנכון לעצור.
הכותב הוא הפרשן לענייני ערבים של גלי צה"ל
[email protected]