לגבי פוליטיקה הישראלית תמיד אומרים שהכל אפשרי אבל תרחיש כזה שגדעון סער - האויב המר של בני הזוג נתניהו - חובר חזרה לגוש של ביבי והופך לשר בכיר בממשלה הוא כמעט מופרך, אבל ייתכן שבקרוב זו תהיה המציאות הפוליטית החדשה.
מבחינת סער יש פה רווח גדול: חזרה למרכז קבלת החלטות ושינוי המדיניות הביטחונית אליה הוא מטיף כבר מאז תחילת המלחמה, ובגללה לכאורה עזב את ממשלת החירום ופירק את השותפות עם בני גנץ.
טלי גוטליב חשפה: לא התמניתי לפרקליטת המדינה | וזאת הסיבה
צרפת מתיישרת עם גלנט: האזהרה שהועברה מפריז לחיזבאללה
סער הוא אולי אחת הדמויות הכי ניציות ועם ניסיון משמעותי כיום בכנסת, וכניסתו ללשכת בקומה ה-14 בקריה יכולה לטרוף את הקלפים בכל הנוגע לעתיד ההתמודדות של ישראל במלחמה שמתקרבת ליום השנה שלה. מבחינתו אם יצליח להזיז את כיוון הספינה הצה"לית להכרעה הוא יוכל לתרץ בכך את סיבוב הפרסה שלו נגד נתניהו ועל הדרך לשקם את קריסתו הפוליטית.
ומה נתניהו מרוויח? ראשית, סילוקו של יואב גלנט הוא משימה מרכזית של נתניהו, שרואה בו יריב פוליטי ואידיאולוגי. לא צריך להכביר במילים וחילופי העקיצות ההדדיות ברורה לכל. חשוב לזכור שהשניים לא הופיעו יחד במסיבות עיתונאים בפני הציבור חודשים רבים, ובעיצומו של מלחמה זה כבר אומר דבר או שניים.
בנוסף, צירוף ארבעת חברי "הימין הממלכתי" יסייע דרמטית בדילול כוחו של סיעת עוצמה יהודית בתוך הקואליציה וימנע מאיתמר בן גביר לנצל את כוחו. קואליציה שתגדל ל-70 ח"כים לא תהיה יותר תלויה בשש האצבעות ששייכות לבן גביר. אגב, גם אם יואב גלנט יפסיק לתמוך בקואליציה - יש רוב יציב.
ומה לגבי עתיד חוק הגיוס? לכאורה סער נחשב מקורב הרבה יותר לסיעות החרדיות ונחשב בעל ברית טוב יותר לאינטרס החרדי, ובעיקר לדרישות ההנהגה הרוחנית. אין ספק שצירוף של סער חזרה למחנה נתניהו יהיה חייב לעבור דרך הבנות סביב חוק הגיוס. השאלה כמה יו"ר הימין הממלכתי יהיה גמיש בסוגייה שקורעת את העם ויסכים "ליפול על החרב" דווקא להציל את החרדים. אם באמת יחליט שהצלת הקריירה הפוליטית שלו תהיה שווה את זה, ייתכן והוא מסוגל גם לכופף את עמדתו הזו.