מחיר ההפקרות
בעיצומו של דיון השבוע על פריצת מסגרת התקציב, התרברב שר האוצר בצלאל סמוטריץ' כשאמר: "אני אוהב בקבוקי וויסקי. אני מוכן להמר על בקבוק וויסקי שהגירעון ב־2024 לא יחצה את ה־6.6% מהתוצר". הנוכחים טענו ששר האוצר מהמר על כלכלת ישראל. האמת היא שסמוטריץ' התבדח, אבל במצב המשק כפי שהשתקף השבוע מנתוני הצמיחה השליליים והמדד הגבוה, הבדיחה על חשבוננו. במקום להתבדח עדיף לנטוש את הקזינו ולצטט דבר תורה מאחת מפרשות השבוע (כי תצא, למשל) ולעזוב.
אבל הוא ממאן להקשיב. בעוד לשר האוצר מצב רוח טוב, אזרחי ישראל עצובים, כי יוקר המחיה חונק אותם ואת אף אחד בממשלה זה לא מעניין. דיבורים כמו חול ואין מה לאכול. האינפלציה, שעלתה ב־3.6% בשנה האחרונה, אינה גזירה משמיים. נכון שהעגבניות ושאר ירקות זינקו ב־13% (כן, כבר האשמנו את טורקיה), אבל מה עושה שר האוצר חוץ מהחרמת הטורקים?
ומה בכלל עושה בנדון שר החקלאות אבי דיכטר, שמשתוקק להפוך לשר הביטחון? ויש מה לעשות. כל חקלאי פיקח יודע שניתן להגדיל משמעותית את התוצרת המקומית דרך גיוס פועלים זרים ובתוכם גם פלסטינים (סליחה על המילה הגסה). בנוסף, ניתן למצוא מדינות יבוא נוספות.
מחירי הטיסות לחו"ל זינקו כאילו מדובר בטיסת אילון מאסק לחלל. הטיסות הוסיפו 0.4% למדד אוגוסט, ומה עושים בממשלה? שר הכלכלה זימן לפני כחודש את הנהלת אל־על לשיחה נזיפה. אל־על נאלצה להוריד מחירי טיסה למספר יעדים פופולריים, ומאז כלום. תהיו בטוחים שדוחות חברת התעופה הלאומית לרבעון השלישי (יולי־ספטמבר) יהיו טובים לא פחות מאלה של הרבעון השני. אז מה אפשר לעשות? תציעו לחברות התעופה הזרות אופק מדיני. ספרו להן מה הולך להיות ביום שאחרי. אולי חברות כמו וויז אייר, בריטיש איירווייז ועוד יודיעו על תאריך חידוש הטיסות.
סעיף אחרון ומטריד במיוחד במדד הוא מחירי הדיור, או ליתר דיוק מחירי השכירות. ממשלה נתניהו עצרה משיקולים פוליטיים בלבד את אפשרות כניסתם של עובדים פלסטינים לענף בניגוד מוחלט להמלצת גורמי הביטחון. כשאין עובדים, אתרי הבנייה נזנחים, בונים פחות, ובעלי הדירות מעלים מחירים. ככה פשוט. כמובן שניתן לשנות את הנוסחה, אבל בממשלת נתניהו פוחדים.
כשיש מצוקת עובדים, הביקוש לכוח אדם גדל, ושכר העבודה מזנק. שכר עבודה גבוה הוא מנוע לתדלוק הביקוש להיצע סחורות מצומצם. תוסיפו את מיליארדי השקלים שהממשלה משלמת לתחזוקת המפונים (שבינתיים לא תורמים למשק) ואת עשרות המיליארדים לאנשי המילואים שתורמים רק לביטחון, ותקבלו מתכון אינפלציה נפלא לחג.
מה עושים השרים בינתיים? שר הכלכלה שוקל לשנות את חוק סימון המחירים ולעבור לצגים אלקטרוניים. וזה בדיוק כמו לקנות מוצרים בסופרמרקט בעיניים עצומות. ובינתיים, משרדי האוצר והחינוך מקצצים 17 מיליון שקל מתקציב שנת השירות למתנדבים. טוב, זה לא ישיבות.
במצב דברים זה לנגיד בנק ישראל אין ברירה אלא להיות הילד הרע שבשכונה הנלחם באינפלציה דרך ריבית גבוהה, מזהיר מפריצת מסגרת התקציב ומאיץ בממשלה לאשר את התקציב. נתניהו, שהצהיר בביקור בסופרמרקט של רמי לוי ובתחנת דלק על כוונתו להילחם ביוקר המחיה, נעלם. בעצם לא. הוא עסוק בפוליטיקה על מלא, כשבראשה הניסיון להדיח את יואב גלנט ולהקריב אותו על מזבח הישרדותו דרך קידום חוק ההשתמטות. יוקר המחיה הפך למשעמם עד לבחירות הבאות.
אז עם כל הכבוד לאירוע הביפרים בלבנון, אני שולח לו מכאן את הביפר הבא: "עמוד בהבטחתך וכנס את קבינט יוקר המחיה לדיון דחוף במיגור האינפלציה והורדת מחירים. האם אין לך לב? חשוב לרגע שלאשתי קוראים שרה ולבני יאיר. הרי פעם היית 'קפטן קרדיט' ומאז נעלם הקרדיט ונותר הקפטן. קח פסק זמן מהוועדה לענייני הישרדותך האישית וטפל באזרחים".
ולאן נעלמו שרי המפלגה החרדית־חברתית ש"ס? האם אחד מחברי הכנסת מוכן להתנדב ולאחוז בדש בגדו? קבינט יוקר המחיה כונס בפברואר השנה לדיון ראשוני ברפורמת היבוא "מה שטוב לאירופה טוב לישראל". ביולי, לפני חודשיים, הוא כונס פעם נוספת לצורך אישור הרפורמה. מאז, למרות הזעזועים במשק, לא כונס הקבינט אף לא פעם אחת. אבל מי בכלל מעוניין בטיפול ביוקר המחיה, כשהממשלה מתנהלת לפי הכלל: מה שטוב לביבי טוב לישראל.
מסים ומעשים
בסוף 2023, לקראת הכנת תקציב 2024, כשהמלחמה בעזה נראתה רחוקה כמו טיסה למאדים, הובטח קבל עם ועדה באוצר שבנושא מסים - "הכל על השולחן", כולל בחינה מחודשת של הפטורים. אבל מי זוכר? עברו מספר שבועות ופרצה המלחמה בעזה, וסדרי העולם השתנו.
למרות האירוע אף פקיד באוצר לא התעקש לשקול מחדש את צמצום רשימת הטבות המס. ההמלצות של שי אהרונוביץ', מנהל רשות המסים, אומנם הוגשו, אבל שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ברח מבשורה. התקווה לבשורות בנושא במסגרת תקציב 2025 נגוזה כמו התקווה להחזרת החטופים. אף אחד מהפוליטיקאים, ובראשם ראש הממשלה נתניהו, לא יעז בימים אלה לגעת בהטבות המס, אף שחלקן אינן רלוונטיות ואחרות פשוט מנותקות ממציאות המלחמה.
הפוליטיקאים חזרו ל־6 באוקטובר על מלא. בעצם הלוואי שכך היה, כי ב־6 באוקטובר הם עוד היו מוכנים לבחון שינוי מחדש של העדפות המס ולהתאימן למציאות. ואולם המלחמה טרפה את הקלפים, מאיימת על עתידם הפוליטי, והם רועדים מאימת הבוחר. שום פוליטיקאי לא יעז לגעת בשום הטבת מס סקטוריאלית הגם שהיא מטופשת. בטווח הקצר הם רועדים על חשבוננו, אבל בעוד שנה כולנו נבכה.
שר האוצר מחרטט בימים אלה על סגירת שישה משרדי ממשלה כדי שמזכ"ל ההסתדרות יתרצה ויסכים לבטל את תוספות השכר במגזר הציבורי ואי־הצמדת השכר. ברור שזה לא יקרה, כי במקרה הטוב מדובר במאות מיליוני שקלים בלבד וזה זניח במונחי תקציב. השינוי האמיתי בתקציב היה קורה לו היו משנים את סדר עדיפויות המס בהיקף עשרות מיליארדי שקלים.
על מה מדובר? לפי תקציב 2024, הטבות המס הסתכמו ב־86.2 מיליארד שקל - יותר מכל תקציב משרד ממשלתי, כולל משרד הביטחון. זה פשוט לא ייאמן. מקשקשים בלי סוף על כספים קואליציוניים, אבל בהטבות מס בסכומי עתק כאלה לא נוגעים. 73.7 מיליארד שקל מההטבות ניתנים דרך מיסוי ישיר (כמו פטורים ממס הכנסה או נקודות זיכוי להורים), ו־11.8 מיליארד שקל נוספים במיסוי עקיף (כמו מע"מ).
הדבר האלמנטרי הנדרש, אפילו משר אוצר חסר השכלה כלכלית, הוא לבחון את הרלוונטיות של כל אחת מההטבות. השר חייב לשאול את עצמו אם במלחמת הקיום לא עדיף היה לייעד את ההטבות או את החיסכון בהן לאפיקים מועילים יותר. אני כבר לא מדבר על אוזלת היד המונעת משיקולים פוליטיים, כגון אי־הטלת מס על מוצרים מזיקים כמו משקאות ממותקים או כלים חד־פעמיים.
הטבת המס העיקרית במיסוי הישיר נוגעת לשוק ההון, החיסכון הפנסיוני וקרנות השתלמות, והיקפה מסתכם ב־32.8 מיליארד שקל בשנה. הטבה נוספת, בהיקף 9.1 מיליארד שקל, נוגעת לנושאי רווחה ופיזור אוכלוסין (כמו תשלום מס הכנסה מופחת ביישובים בפריפריה). התעשייה זוכה להטבות מס בזכות חוק עידוד השקעות הון, וגם בתחום הנדל"ן קיימות הטבות נוספות במיליארדי שקלים. מבין הטבות המס, העיקרית הראויה לבחינה מחודשת נוגעת לשוק ההון ולחיסכון. ניתן לצמצם במיליארדים את היקף הפטורים המנוצלים בעיקר על ידי משפחות מהעשירונים העליונים.
בנוסף, זו לא בושה לגעת בקרנות ההשתלמות. לא ברור מדוע מבין כל אפיקי החיסכון בשוק ההון החייבים במס, רק החיסכון בקרנות ההשתלמות פטור. ברור שכספי ההשתלמות לא באמת מנותבים לסמינרים אלא להחלפת מכונית, לנסיעה לחו"ל או למימון חתונה. לא שזה לא בסדר, אבל מדוע שלא לשלם מס כמקובל.
וישנן הטבות מס המיועדות ליישובי הפריפריה. אבל איך מגדירים יישוב פריפריה במדינה שגבולותיה הצטמצמו בעקבות המלחמה לחדרה־גדרה? אולי אשדוד היא יישוב פריפריה? אולי אשקלון? מדוע תושבי נהריה זוכים להעדפות מס ולא תושבי עכו? מדוע אופקים ולא אשדוד. הרי כולם חוטפים טילים. הטבות מס לתושבים בגבולות הן מוצדקות, אבל בימים שבהם גם ת"א מאוימת חייבים להגדיר מחדש את המושג "פריפריה".
ולבסוף חייבים לבחון מחדש את הטבות המס לנדל"ן. מה שצורם הוא הפטור ממס המוענק לאלה המשכירים דירות בסכום העומד על 5,640 שקל לחודש. מדוע לפטור שכר דירה ממס, כשכל חלופות ההשקעה האחרות, כולל בשוק ההון (אפילו ריבית עלובה על פיקדון), חייבות במס.
גזירת הטבות נוספת נוגעת להטבות במיסוי העקיף בהיקף 11.8 מיליארד שקל לשנת 2024. מדובר בפטורים ממע"מ על שירותי תיירות נכנסת, על קניות באילת, על פירות וירקות ועל קניות (של עד 75 דולר) באתרי אינטרנט בחו"ל. הפטור האנכרוניסטי על קניות באתרים בחו"ל ניתן בעקבות המחאה החברתית מ־2011. הוא בוטל או צומצם במרבית מדינות אירופה, אך בישראל ממשיך להתקיים. לשרי האוצר לדורותיהם, החל מיובל שטייניץ, יאיר לפיד, משה כחלון, ישראל כ"ץ, אביגדור ליברמן וכמובן בצלאל סמוטריץ' - הפתרונים.
וישנו כמובן הפטור ממע"מ על פירות וירקות, שהינו מחולל הון שחור. מדד אוגוסט מהשבוע, שהצביע על עלייה של 13.2% במחירי הירקות, מוכיח שהפטור לא תורם באמת להורדת יוקר המחיה. מדובר בפטור רגרסיבי המעמיק את אי־השוויון, ולמרות זאת - לאף אחד מהפוליטיקאים לא דחוף לבטל את האיוולת, והכל בנימוקים של מאבק ביוקר המחיה.
אבל עם כל הכבוד ליוקר המחיה, אנחנו במלחמה, והמדינה זקוקה לכסף. במקום לפזר פינוקים שגם בימי שלום קיומם מוטל בספק, חובה לבחון אותם מחדש בימי מלחמה, שנתניהו מותח אותה עד אין סוף. מי שמשלמים בלי להרגיש את מחיר ההטבות הסקטוריאליות הם אנחנו. אנחנו הפראיירים שמקבלים פחות ופחות שירותים, כשהמחירים שמשלמים הולכים ועולים, והריבית כבר בשמיים.
בוא איתי אל הגליל
כשהממשלה מתבטלת ודוחה את הטיפול במפוני הגליל, הישועה כרגיל מגיעה דווקא מהסקטור העסקי. בשנה שחלפה מאז החלה המלחמה גורמים עסקיים פעלו בגליל במציאות בלתי אפשרית. חלקם, כמו משתתפי המיזם פודטק שהוביל היזם אראל מרגלית, נאלצו להתקפל ולעבור למרכז הארץ.
כדי לשמור בכל מחיר על קהילת ההייטק של האזור בחיים למרות כל המורכבות, מרגלית, בשיתוף רשות החדשנות, המרכז לפיתוח הנגב והגליל ומכון המחקר מיגל, חנכו את מרכז החדשנות לקליימטק, שיעסוק בטכנולוגיות אקלים, בתקווה ובחוסן כלכלי לחברות סטארט־אפ הפועלות באזור. קיומו של אירוע הפתיחה היה מוטל בספק עד לרגע האחרון. בגלל המתיחות נעדר ממנו מפקד פיקוד הצפון אורי גורדין. הוא נערך בתחילת השבוע בקיבוץ מחניים, שממנו יתופעל המיזם החדש.
שר הנגב הגליל והחוסן הלאומי יצחק וסרלאוף אמר: "הגליל ניחן ביתרונות ייחודיים בתחום המשאבים הטבעיים וההון האנושי. המרכז יהווה מנוע צמיחה לאזור כולו". אז ראשית, ברכות לשר הנגב והגליל, המכניס תוכן עסקי ראשון לתפקידו.
אבל הרוח החיה מאחורי המיזם כולו הוא אראל מרגלית הבלתי נלאה, המשמש כיו"ר JVP ומרגלית סטארט־אפ סיטי. לדבריו, "דווקא עכשיו, ולמרות כל האתגרים באזור, אנחנו בוחרים להשקיע בגליל. להשקיע בסטארטאפים וביזמים ובילדי הגליל. מרכז החדשנות ייתן תקווה חדשה לקהילת ההייטק בגליל כדי שתחזור ותעמוד על הרגליים דווקא בתקופה הקשה והמאתגרת שבה אנו נמצאים.
"מאז תחילת פעילותנו נוספו בין קריית שמונה לראש פינה 104 חברות הזנק. מאז 7 באוקטובר המרכז במחניים הרחיב את פעילותו למסגרת הקליימטק. ההשקעות נעשות במתכונת של חממה טכנולוגית מתקדמת עם חברות בוגרות יותר".
מרגלית סטארט־אפ סיטי פועלת באזור הגליל למעלה מעשור, והצמיחה לאורך השנים קהילות ענפות באזור של נשים יזמיות, לימודי פודטק ועוד. לפני שלוש שנים פתחה מרגלית סטארט־אפ סיטי גליל את מרכז הפודטק הבינלאומי בקריית שמונה. אולם כאמור, מאז החלה המלחמה רבים עזבו את המיזם בעקבות המצב הביטחוני, אך למרות זאת אנשי מרגלית לא מרימים ידיים ולא נוטשים את הגליל.
באירוע בקיבוץ מחניים הציגו את מוצריהן חברות מהגליל, חברות שנוסדו בעיקר בקריית שמונה: סולבאיט, שפיתחה פלטפורמה המשלבת תרכובות צמחי מרפא במזונות רגילים; סופר נטורל סנאקס, המפתחת טכנולוגיות חדשניות בתחום המזון וחטיפי הבריאות; וונדר ווג'יס, המפתחת טכנולוגיה להעשרה טבעית של פירות וירקות; ריפ גארד, שפיתחה טכנולוגיה היכולה לחזות את חיי המדף הנותרים של פירות וירקות; Bio Better, שפיתחה פלטפורמת ייצור חלבונים מורכבים; ו־MAMAY, שמפתחת סימולטור להאצת תהליכי פיתוח בתעשיית המזון והקוסמטיקה.
מרגלית מגדיר את הפעילות בצפון כ"בלון חמצן נוסף לקהילת ההייטק הגלילית, שממשיכה בכל הכוח למרות אתגרי השנה האחרונה. דווקא עכשיו אנחנו חושבים שזה הזמן להשקיע בגליל. אני נפעם מהאומץ והציונות בעיניים של כל אחד מהיזמים האלה שנשארו לעבוד מהגליל או מקריית שמונה".
לדבריו, "אנחנו משיקים בית נוסף ליזמים שרוצים להישאר כאן, לקהילת הנשים היזמיות שממשיכות לפעול מהגליל, לעסקים הקטנים ולילדי הגליל בכל מקום שאליו פונו. ילדים הצהירו בפנינו שלימודי הפודטק נותנים להם תחושת בית ושייכות".
מה היקף התמיכה הממשלתית דרך רשות החדשנות במיזם?
"מנכ"ל רשות החדשנות דרור בין לקח את הפיקוד מבחינת המדינה ועושה עבודה יוצאת מהכלל. הרשות תומכת ב־2 מיליון שקל לשנה לתקופה של חמש שנים. אנחנו מביאים איתנו עוד מיליוני דולרים, ובהמשך יצטרפו אלינו גופים עסקיים כמו דלויט, סיסקו ועוד".
האם זאת לא התאבדות עסקית להשקיע בעיתוי הנוכחי במיזם בגליל?
"המיזם לא הוקם בתוך קריית שמונה אלא במחניים, שלשם גם יגיעו חברות ההזנק. נריץ את התוכניות קדימה, ואנחנו מתחילים כבר בימים אלה. צריך גם לזכור שתל חי תעבור בהמשך הדרך ממעמד של מכללה לאוניברסיטה, ותקבל בעתיד תקציבי מחקר רבים. אני לא מתעלם מההערכות שהולכים להיות חודשים לא פשוטים בצפון, אבל נתמודד. הדחיפה של המיזם החדש תסייע לגיוס האנרגיות".
מה אתה אומר על הזנחת הצפון מצד הממשלה?
"אין ספק שמדובר בהזנחה פושעת. אחרי שכבר קיבלו החלטה לפנות מהיישובים 100 אלף איש, אפשר היה לעשות את זה בדרך של הסדר דיפלומטי, אבל מאז הדברים הולכים ומתדרדרים. אני נזכר איך אריק שרון לקח אותנו למלחמה בלבנון. אז ידענו מה המטרות ולאן הולכים. הממשלה החליטה בינתיים שלא לצאת למלחמה אבל גם לא להגיע להסדר מדיני. הצרפתים והאמריקאים הביאו הסדר שהוציא את חיזבאללה מעבר לקו הליטני, אבל ישראל לא לקחה את ההסדר.
"ראשית, צריך להגיע להסכם בדרום ולהחזיר את החטופים. כל עוד זה לא קורה, ללכת לשלב נוסף שעלול להביא למלחמה כוללת, שעלולה להתפתח בניגוד לעמדת האמריקאים - זו החלטה לא נבונה. נכון שנצטרך להתמודד מול חיזבאללה ומול איראן, אבל צריך לבחור את העיתוי. אני עדיין לא מבין מה הכוונה של הממשלה הזאת, אבל אם היא הולכת להיכנס למלחמה נוספת שתימשך שישה־שבעה חודשים, אני חושב שזו טעות קשה".
סוגר חשבון
נשיא לשכת רואי החשבון חן שרייבר מסכם שלוש שנים בתפקיד לקראת כניסתו בשבוע הבא לקדנציה נוספת. הבחירות לנשיאות לא תיערכה השנה, כי המועמד היחיד שהתמודד מולו נפסל. אחד ההישגים החשובים מבחינתו הוא שבשלוש השנים האחרונות הצטרפו ללשכה 6,000 חברים חדשים, והיא מונה מספר שיא של 19 אלף איש. מדובר באחד הארגונים היציגים החשובים במשק. בשיחת סיכום קדנציה ראשונה מבקר רו"ח שרייבר קשות את ההתנהלות של שר האוצר, מתריע ממיתון ומציג את חזונו לענף תחת הכותרת "שינוי מעמד ושליטה עצמית בפיקוח הרגולטור".
מה מטריד אותך בהתנהלות הכלכלית?
"אי אפשר שלא להיות מודאג מהתקציב שמגיע כעת לדיונים בממשלה. על ההפקרות הכלכלית הזאת כולנו נשלם, ואני חושש שאנחנו עומדים לקראת תקופה קשה למשק, עד כדי מיתון. אני מתקשה להבין מדוע באוצר ממשיכים להיות אטומים ומתעלמים לחלוטין מכל האזהרות. מאיפה שר האוצר מתכוון לקצץ 35 מיליארד שקל? עדיין לא הצלחתי להבין את תוכנית התקציב שלו. אני אומר בצער שהרע עוד לפנינו".
האם שר האוצר מדבר איתכם?
"לשכת רואי החשבון גובה עבורו את כספי המסים, והוא חייב ליזום פגישה איתנו, לפחות כדי לשמוע את תובנותינו, ויש לנו מה להגיד. אני לא מבין מדוע שר האוצר מתעלם מעצות מקצועיות שאנחנו שולחים. הוא חושב שהוא יודע יותר טוב מכולם. לסמוטריץ' יש אג'נדה לרצות את כולם, והוא טועה. השבוע קיבלתי הזמנה ממנכ"ל האוצר שלומי הייזלר לדיון בלשכתו בסוף החודש. אולי לאחר מכן ניפגש עם שר האוצר".
אם אתה לא נותן קרדיט לשר, איזה תקציב כנשיא הלשכה אתה היית מציע?
"לצערי, עדיין לא ראיתי הצעה מסודרת או תוכנית אמיתית, אלא רק אוסף של הצהרות שיש לי תהיות לגביהן. שר האוצר מוטרד מהורדת דירוג אשראי נוספת, אולם הצעתיו לא רציניות. בוא נראה אם הוא באמת ילך בכל הכוח מול ההסתדרות. האם יהיה לו את הגב ללכת למהלך כזה מראש הממשלה? אני מתקשה לראות את זה קורה. הייתי מאמץ את תוכנית כלכלית אחראית, כולל קיצוצים כואבים במשרדי הממשלה.
"ומדוע שוב הממשלה לא מראה קמצוץ של דוגמה אישית וסוגרת משרדים שאינם נוגעים ישירות למצב הביטחוני־כלכלי־חברתי? חייבים לגבש מסגרת תקציב מציאותית שתתכתב עם הגירעון ולא עם הצהרות או חלומות באספמיה. צריך קיצוץ, אפילו קיצוץ אכזרי. הססמה 'כולם מתחת לאלונקה' היא ססמה יפה, אבל כולם צריכים להיות שם, כולל הממשלה, שחייבת לקצץ בכספים הקואליציוניים ולא להפיל את הכל על הציבור שכבר נושא בנטל. בנוסף, המדינה חייבת להפעיל מנועי צמיחה".
כמומחה מס, מה הצעתך להגדלת הכנסות המדינה ממס? האם אתה בעד הגדלת נטל המס?
"אנחנו חייבים להעלות את המע"מ, אבל לא את מס ההכנסה על השכר, כי יוקר המחיה גם כך הוא מספיק גבוה. אני ממליץ להנהיג מלווה מרצון לאזרחים כפי שהיה בעבר. יש להפעיל צעדי מיסוי בשוק הדיור, בחלוקת הדיבידנדים במס מופחת, בגילוי מרצון על הכנסה וצעדים לצמצום ההון השחור. בנוסף, קיימים עיוותי מס רבים שחייבים לשנותם. אני לא מחלק ציונים למנהל רשות המסים שי אהרונוביץ', אך ברשות מכירים את הביקורת העניינית שלנו על מהלכי המיסוי.
"לאחרונה הוצאנו מכתב חריף לשר האוצר בעקבות דוח הצוות לבדיקת רווחים כלואים, אבל משום מה לא מקבלים את המלצותינו. המלצות האוצר להטלת מס קבוע לא עולות בקנה אחד עם עקרונות הליבה של מערכת המיסוי. יש להן קשיים חקיקתיים, והן מסובכות ולא מידתיות. הן מבוססות על תחזיות והשערות, ולא ברור כיצד לחשב גבייה של 5 מיליארד שקל בשנה. המשמעות בפועל היא העלאת מס בדלת האחורית".
מה הצעתם בנושא חלוקת רווחים צבורים כדיבידנד?
"במרץ פנינו למנהל רשות המסים והצגנו לו תוכנית לביצוע מחדש של מבצע חלוקת דיבידנד בתנאים משופרים. במצבים מסוימים וקיצוניים כמו המצב הכלכלי שבו אנו מצויים כעת, זה עשוי להועיל להגדלה של הכנסות המדינה. אנחנו ממליצים על חלוקת דיבידנד בדרך רצונית. החלוקה בדרך כפויה תהיה רלוונטית לגבי רשימה סגורה של מקרים, על סמך רשימת קריטריונים סגורה".
מה דעתך על הצעת הממשלה לשבירת קרן השתלמות במיסוי מופחת?
"זאת עצת אחיתופל. קרן השתלמות היא כלי השקעה פנסיוני פטור ממס לחלוטין. מדובר ממש בכסף האחרון שצריך לגעת בו. מדוע עושים זאת לאזרחים חלשים וחסרי הבנה פיננסית? אני חושב שמדובר במהלך פופוליסטי, וזאת דוגמה נוספת לטעות".
התנגדת לתוכנית חשבוניות לישראל, המחייבת הוצאת חשבוניות ממוחשבות. איך היא עובדת?
"יישום התוכנית נדחה בחמישה חודשים הודות ללחץ שהפעלנו על האוצר ורשות המסים. אנחנו עדיין לא שבעי רצון מהתוכנית ועוקבים כל העת אחר יישומה. יש קשיים לא מעטים בתפעולה, ואת זה יודעים ברשות המסים. הובטח לנו שהמערכת תפעל באופן חלק, ואנחנו מצפים לכך".
אילו מטרות הצלחת לממש בכהונתך כנשיא בשלוש השנים האחרונות?
"נאבקתי והצלחתי לפתוח את שערי הלשכה לצעירות וצעירי המקצוע, והם באים באלפים. הגדלתי את ההשפעה של לשכת רואי החשבון על רשות המסים לטובת שיפור עבודת המייצגים. הקמנו את זירת הסקטורים העסקיים, שבה שותפים מנהלי הכספים של החברות המובילות במשק. דרך אותה זירה אנחנו יוזמים ומקדמים חיבורים עסקיים לטובת הצמיחה".
מהן המשימות הבאות שאתה מציב לקדנציה הבאה?
"חוק רואי החשבון הוא חוק שקיים כבר 70 שנים, והגיע הזמן לשנותו. הדבר החשוב לי ביותר הוא העלאת מעמד המקצוע. התחלתי לעסוק בזה בקדנציה הראשונה שלי, ואני מתכוון להשלים את המהלך בשנים הבאות. אנחנו צריכים שהחוק יתוקן כך שהפיקוח על המקצוע ייעשה על ידי רגולטור. המשימה השנייה שלי היא טיפול בהגבלת האחריות המקצועית של רואה החשבון, שהיא כיום כמעט בלתי מוגבלת. המהלך השלישי הוא קידום קריירות נוספות והזדמנויות חדשות לדור הצעיר שנכנס למקצוע".
האם ניתן לתקן את חוק רואי החשבון בסיטואציה הפוליטית הנוכחית?
"אני מאמין שאפשר להתקדם, ומתכוון לרתום את מרבית זמני לטובת הנושא הבוער הזה. אני אלך עם האמת הזו עד הסוף. אפשר למצוא את הדרך הנכונה בשביל לשנות סדרי עולם בראיית החשבון בישראל".