1. המלחמה הכלכלית
שר האוצר הנחית עלינו השבוע טיוטת חוק הסדרים שתצורף לחוק תקציב 2025. נסביר להדיוטות שמדובר בפטנט ישראלי עולמי לקיצור תורים. הוא חוסך את הצורך להתגושש בכנסת באופן פרטני בכל אחד מהסעיפים ולכן הוא מאושר כמקשה אחת עם התקציב. אם התקציב לא מאושר, הממשלה נופלת. ככה פשוט.
השנה יש מיעוט רפורמות לעידוד הצמיחה והתעסוקה, אך גזירות - בעיקר בתחום המס והשכר - לא חסרות. "לא מצאתי לנכון להביא לתקציב חוק הסדרים גדול. הדרג המקצועי הביא הצעות טובות שנקדם בהליכי חקיקה רגילים", הסביר שר האוצר בצלאל סמוטריץ' את טיוטת החוק הכוללת 27 מהלכים מבניים. מדוע הוא זרק לחלל האוויר תוכנית מרחיקת לכת כזאת?
רותי ברודו מציגה: דברים טובים באים במנות קטנות
אז למה הכיפות הסרוגות נעדרות מהפגנות החטופים? אלו הסיבות | קלמן ליבסקינד
זה לא מקרי. התוכניות וההמלצות הללו קיימות במגירות האוצר כבר כמה שבועות. הוחלט לשלוף אותן בעיתוי הנוכחי בגלל החרפת המצב הביטחוני וזינוק של 30־40 מיליארדי שקלים בהוצאות הביטחון השנתיות עד סוף העשור הנוכחי, עוד לפני שדיברנו על מלחמה כוללת בלבנון. כדי שהגירעון לא יגדל וכדי שחברות דירוג האשראי לא יתעצבנו עלינו, חייבים לאתר בדחיפות מקורות תקציביים לא לשנה אחת בלבד (דרך מלווה מלחמה לדוגמה) אלא לחמש השנים הקרובות. המשימה אינה פשוטה.
כל צעדי המיסוי החדשים נבחנו לעומק במשרד ראש הממשלה ואושרו לפרסום. כפי שאפרט מיד, בחוק ההסדרים הנוכחיים מתגנבים בלי בושה לעומק הכיס ומכייסים את אזרחי המדינה. האם משטרת בן גביר תעצור במסגרת המשילות את המהלך? ספק רב.
המקור העיקרי לקיצוץ בהוצאות הוא הטבות מס בהיקף 90 מיליארד שקל, מתוכם 34 מיליארד שקל בחיסכון ארוך הטווח. ואכן, ההצעה היא לצמצם את הטבות המס בקרנות ההשתלמות והפנסיה, ולהמיר את רווחי ההשקעה החל מהשנה השביעית לחיסכון בהשתלמות.
צעדים נוספים: הגדלת ההפקדה בפנסיה תקציבית של עובדי המגזר הציבורי מ־2% מהשכר ל־7% וצמצום של 3 מיליארד שקל בתוספות השכר למגזר זה. ההקפאה תחול על מגזרים נוספים: הטבות המס ליישובים בפריפריה, תקרת הפטור ממס על השכרת דירות ומס רכישה על דירות. המטרה הסופית היא לשחוק את השכר והקצבאות בהיקף 12 מיליארד שקל בשנים הבאות בשל אי־הצמדתם למדד ושחיקתם.
הצעות נוספות: הקטנה של 4,000 שקל בהנחות המיסוי הירוק, שתביא לייקור של המכוניות החדשות בשנת 2025, והטלת "מס נסועה". וישנו ביטול הפטור ממכס על מוצרי עישון בדיוטי פרי, ביטול הפטור ממע"מ על תיירות, חיוב פלטפורמות דיגיטליות כמו Airbnb לדווח על עסקאות. קוראים יקרים, הבנתם את הפרינציפ: גזירות, גזירות ועוד גזירות, בעיקר על הציבור ובעיקר בהטבות המס.
אקדים ואומר: מהלכים רבים בתחום המיסוי (בעיקר בקרנות ההשתלמות) מוצדקים. נכון להיום, הטבות המס מיטיבות בעיקר עם אוכלוסיות העשירונים העליונים. צמצום הטבות המס הוא מהלך לא רק חכם אלא גם צודק. אבל מכאן ועד אישור המהלכים האלה הדרך ארוכה כאורך המרחק לכרטיס האשראי של ביבי.
לכן, לא אתחיל לפרט בשלב זה איך נערכים לקטסטרופה ומה עושים כדי לצמצם נזקים מסיבה פשוטה: חלק מההצעות הן סתם "עיזים" שהוכנסו לצורך משא ומתן. אחדות הן יריות באוויר כדי להראות שבאוצר עושים משהו - ומרביתן ייפלו בגלל אילוצים אחרים. כדי להוציא מהלך אמיץ כזה לפועל יש צורך לצופף מתחת לאלונקה גם את קבוצות הלחץ הקואליציוניות, ובעיקר ממפלגות החרדים.
אלה לא רק שנהנות מכספים קואליציוניים של מיליארדי שקלים, אלא גם נטשו את האלונקה (כאילו אי־פעם אחזו בה) ואת המאמץ המלחמתי בסגנון הסלוגן של השר יצחק גולדקנופף "נמות ולא נתגייס".
בנוסף, חובה לייעל את התנהלות הממשלה הבזבזנית הזאת, שחלק משריה מטיילים באמצע המלחמה בחו"ל, ולסגור מחצית מ־33 המשרדים המיותרים. רק כך ניתן יהיה להראות רצינות כוונות ולשכנע את ארנון בר־דוד, מזכ"ל ההסתדרות, הפגוע עד עמקי נשמתו, להצטרף למהלך ולהטות שכם.
הפעם האחרונה שבה גזירות מסוג זה אושרו הייתה בשנת 2003, כשביבי היה שר האוצר. אז הוא ביצע חרקירי כשהוביל מהלכי התאבדות שכללו קיצוץ בקצבאות הילדים, הטלת מס על הבורסה, צמצום ההטבות לפנסיה ועוד. הוא שילם על כך ביוקר כשהליכוד התרסקה בבחירות שלאחר מכן ל־12 מנדטים. הפעם, בניגוד ל־2003, קיימת מבחינתו לא רק סכנה פוליטית אלא גם סכנה אישית (כתבי האישום התלויים ועומדים נגדו), ואין לו הלוקסוס להמר על עתידו ולרסק את הקואליציה.
הסיכוי שהמהלכים האלה יאושרו במלואם זהה לסיכוי שנתניהו יעשה כמעשה שר הכלכלה ניר ברקת וישלם את מלוא הוצאות השהייה שלו בטיסותיו לארה"ב. מכיוון שזה לא יקרה, אין לבר־דוד שום סיבה להתאבד בשביל נתניהו ובטח לא בשביל סמוטריץ'.
מבחינתו פגיעה בקרנות ההשתלמות היא פגיעה בשכר, והוא לעולם לא ייתן לכך יד. הוא יסרב לפגוע בתנאי ההעסקה והפנסיה של עובדי המגזר הציבורי. הוא גם בטח לא יסכים לבטל את הצמדת השכר והקצבאות למדד. השבוע הוא גם הודיע על כך רשמית, ולכן אפשר לקבוע שתם הטקס. לְמה בכל זאת יסכים בר־דוד? אולי לצעד סמלי בונה אמון נוסף כמו ויתור על יום חופשה או הבראה נוסף.
מזכ"ל ההסתדרות אינו לבד. סמוטריץ' ייתקל גם בקיר בטון קואליציוני נגד הגזירות. שרי הממשלה יריבו ביניהם על השאלה איזה משרד ממשלתית לחסל. ש"ס תתנגד לשחיקה בקצבאות.
שר התיירות חיים כץ יסרב בחריפות לביטול הטבות המע"מ לתיירים. ח"כ אליהו רביבו יתנגד לביטול הטבות המס על סיגריות בדיוטי פרי. פורום ראשי הרשויות יתנגד לצמצום הטבות המס ביישובי פריפריה. ובן גביר כמו בן גביר - כמו טייס אוטומטי יתנגד לכל דבר ובלבד שתקציב המשטרה לא רק שלא יקוצץ אלא יגדל.
מכל הגזירות יישארו רק אלה המוטלות על הציבור שאינו מצויד בשום קבוצת לחץ פוליטית: מדובר בבעלי המכוניות, שישלמו יותר, סוחרי הנדל"ן, שיקבלו פחות הטבות מס, ואנשי הסקטור העסקי. מצב המלחמה הנוכחי אכן יוצר הזדמנות חריגה לשינוי המצב, אבל למרבה הצער גם הפעם היא תוחמץ.
2. שאלת 2.6 טריליון השקל
אחת הרפורמות החשובות של ממשלת השינוי הייתה הפסקת הנפקת "אג"ח מיועדות" לקרנות הפנסיה במטרה להפסיק את הסבסוד הממשלתי הישיר וכדי להגדיל את התחרות בשוק ההון. עד לפני שנתיים התמכרו מנהלי קרנות הפנסיה לאג"ח צמודות נושאות תשואה שנתית פנטסטית של 5.2% לשנה. עם תשואות כאלה ההנהלות יכלו לסגור את מחלקות ההשקעה וללכת לישון.
בעקבות השינוי גדל התמריץ שלהם לגוון את תיקי ההשקעות ולהפנות חלק ניכר מהם להשקעות בחו"ל. עבור קרנות המנהלות נכסים המפוקחים על ידי רשות שוק ההון בהיקף 2.6 טריליון שקל, השוק הישראלי הפך לקטן מדי. נתיבי ההשקעה החדשים התמקדו בתחום הנדל"ן בחו"ל, בקרנות השקעה רב־לאומיות, בתחומי תשתיות בעיקר בארה"ב ועוד.
גופי ההשקעה סיפקו לעמיתים את הסחורה בענק. למרות המצב בבורסה המקומית, הגופים המוסדיים ובראשם קופות הגמל הסולידיות הניבו בחודשים ינואר־אוגוסט 2024 תשואה מצטברת של 7.8%. לפי כל הסימנים, מגמה זו תימשך גם בספטמבר, המסתיים בימים אלה.
אז מה לא בסדר כאן? פה נכנסת הפוליטיקה. מי שנותרו מחוץ למשחק ההשקעות הם יזמי ההייטק והטכנולוגיה בישראל, תחום התשתיות וגם תחום חיפושי הנפט. באוצר לא היו מרוצים, לשון המעטה, ממגמה זו, אך לא היו מסוגלים לשנות את כללי המשחק ולכפות על גופי החיסכון התנהגות שונה. עד שהגיעה טיוטת חוק ההסדרים שבמסגרתה הוצע להקים ועדה שתמונה על ידי שר האוצר סמוטריץ' ותבדוק מחדש את ניהול הנכסים בידי אותם גופים.
כאן מתגנב החשד שלמישהו מתחשק לשנות את כללי המשחק ואולי להטיל מס על השקעות בחו"ל. לאוצר יש כמובן זכות לקבוע את כללי המשחק בגופים אלה, שכן הוא מצ'פר אותם בהטבות מס. בפועל, הוא עשה את זה עד היום כאשר הגדיר מראש את גבולות הגזרה. אבל מכאן ועל התערבות מעשית במה בדיוק להשקיע, עוד רחוקה הדרך.
וממי מגיעה ההתערבות? מאותו סמוטריץ' שהוא מעריץ מושבע של פורום קהלת, הדוגל בתחרות חופשית ובהתרחקות ככל שניתן ממעורבות או ממגבלות בפעילות העסקית השוטפת. מדובר באותו שר אוצר שמפנטז כבר מספר שנים להגביל את זכות השביתה.
וזה לא מפריע לאותו איש לשקול בימים אלה להתערב בשיקולי ההשקעה של המוסדיים, זאת לאחר שחזר בו מההבנות עם הבנקים והוא בוחן אפשרות להטיל עליהם מס מלחמה מיוחד. זאת התנהגות של שר אוצר מהשמאל הסוציאליסטי אם לא הקומוניסטי, ולא של שר אוצר ליברלי.
השקעות הגופים המוסדיים בחו"ל הן תוצאה ישירה של צמצום האמון בכלכלה הישראלית. אני עצמי נשאל בשבועות האחרונים אם להוציא לפחות חלק מהכסף לחו"ל. התשובה שלי היא שלילית, כי אני אופטימיסט בלתי נלאה ומאמין בעוצמות המשק הישראלי - וזה לא מן השפה ולחוץ.
ניתן להבין מדוע משקיעים זרים לא מגיעים לישראל בימים אלה, אבל זה לא נתפס איך הפוליטיקאים מוציאים את החשק ליזמים ישראלים דרך האיוולת החדשה, שעלולה להבריח מכאן את המשקיעים המקומיים שעדין מחזיקים מעמד.
המגמה הזו התחילה במהפכה המשפטית וכעת נמשכת על סטרואידים. כאילו לא למדנו דבר. שלא במנותק מהאירועים, הכלכלן הראשי באוצר פרסם השבוע ניתוח של הטבות המס לחיסכון פנסיוני, ומתברר שהטבת המס היא רגרסיבית, הגבוהה בישראל וגם בהשוואה בינלאומית. אז אם רציתם הצדקה להתערבות שר האוצר במדיניות ההשקעות הפנסיונית והצורך בצמצום הטבות המס בתחום, קיבלתם את החותמת הכלכלית הרשמית.
3. האמינו יום יבוא
החברות הבורסאיות יסגרו ביום שני בשבוע הבא את הספרים לקראת פרסום הדוחות הכספיים לרבעון השלישי (יולי־ספטמבר 2024). כמעט כל המאפיינים שהיו ברבעון השני (למעט אולי הצריכה במשק) יחזרו על עצמם גם ברבעון השלישי. הריבית הגבוהה בתוספת האינפלציה (בזכות הפרשי מדדי ההשוואה של הדוחות) תועיל בעיקר לבנקים. גם ברבעון הזה הם ירשמו רווחי מימון גבוהים, וייתכן, לא בטוח, שתהיה ירידה בהיקף ההפרשה לחובות בעייתיים.
שר האוצר כבר שם עין על רווחי הבנקים ושוקל לדרוש מהם היטל מלחמה. ענף הביטוח המושפע משמעותית מהפעילות בשוק ההון ישפר בעקבות כך את התוצאות. גם בתוצאות החיתום בעיקר בענף הרכב יהיה שיפור. החברות המוטות פעילות ביטחונית ימשיכו בגידול במכירות וברווח. אחת הבולטות שבהן היא עשות אשקלון שבשליטת קרן ההשקעות פימי, שבשלוש השנים האחרונות הרוויחה על ההשקעה 670 מיליון שקל. שיהיה לבריאות, רק תמשיכו לשלם מס ולהעסיק עובדים באשקלון.
גם פעילות רשתות השיווק, הקניונים, חברות המלונאות וחברות הנדל"ן תתייצב. רווחי חברת התעופה הלאומית אל־על ימשיכו להמריא לשמיים, ואין כאן שום הפתעה. אז איך ייתכן שלמרות המלחמה הסוגרת כמעט שנה, האזעקות וגיוס אנשי המילואים, הבורסה עולה, שער הדולר סביר ורווחיות החברות לא רק שאינה קורסת אלא משתפרת? איך מסבירים את האנומליה?
בואו לרגע נהיה מעט אופטימיים ונסתכל על מחצית הכוס המלאה. הכלכלה הישראלית איתנה, והדבר משתקף בגידול במיליארדי שקלים בגביית מיסים ב־2024, מעבר לתחזיות המוקדמות. עם כל הכבוד להכל כלול של הטורקים, העובדה שהישראלים לא קונים בחו"ל מתמרצת את הכלכלה המקומית.
הפכנו כמעט למשק סגור. הציבור, המגלה חוסן נפשי גדול בהרבה מהנהגתו הפוליטית, פותח לרווחה את הארנק. זה מתאפשר בזכות הגידול בשכר הממוצע המוסבר בהיעדר כוח עבודה כפי שמשתקף מנתוני התעסוקה.
הבנקים וחברות הביטוח ממשיכים להיות ספקי המיסים העיקריים של האוצר, ללא מאמץ מיוחד מצד פקידי השומה. חברות האנרגיה הישראליות הפכו ללהיט עולמי ולספקי מיסים ואגרות. המוניטין של החברות הביטחוניות גדל משמעותית בתעשיית הנשק העולמית, כי ישראל מתפעלת את מעבדת הנשק הגדולה בעולם.
אז נכון שענף ההייטק נפגע ויש קשיים בענפי הבנייה והחקלאות (אגב, לפי כל התחזיות, מחירי הדיור ימשיכו לעלות חזק). ועדיין, לפי ההערכות מדובר במצב זמני. באוצר יוזמים סיוע חירום לענף ההייטק באמצעות חקיקת בזק.
בנוסף לכל אלה, לבנק ישראל יש כרית ביטחון בדמות יתרות מטבע חוץ בהיקף 205 מיליארד דולר. הקרדיט המלא כאן הוא לנגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון. זה מבטיח לישראל שער חליפין מרוסן ויכולת כמעט בלתי נדלית לספק את צורכי היבוא של המשק הישראלי.
זה לא ייאמן, אבל באף אחד משלבי המלחמה שער החליפין של שקל/דולר לא חצה את ה־3.8 שקלים. הציפיות לסיום השלב העצים של המלחמה מתבטאות גם בבורסה הגואה ובשוק מטבע החוץ המרוסן. אז נכון שיוקר המחיה עולה והציבור נדרש לשלם מחירים כמעט בלתי נסבלים, אבל הכלכלה הישראלית חזקה יותר מסך חסרונותיה.
לתדמית השלילית של המשק אין אחיזה במציאות. אלמלא חוסנו של המשק, המצב עלול היה להיות גרוע בהרבה. כרגע יש עבודה לכל דורש ופרנסה ברוך השם לא חסרה. כל הנס הזה הינו תוצר של 20 שנות ניהול כלכלי נבון, הכולל סדרת רפורמות. הוא מתרחש לא בגלל הממשלה אלא למרות הממשלה. רק שתמשיך לא להפריע.
4. געגועים לחו"ל
עוצר התיירות הנכנסת ומיעוט אפשרויות הנופש בישראל (אילת כבר אמרנו?) הופכים את הטיסות לחו"ל לאטרקטיביות למרות המחירים הגבוהים. מכיוון שאנחנו לא שרים בממשלת ישראל שמחיר הטיסה מבחינתם הוא כמו מודעה ביד 2, בדקנו את המצב בשטח.
חברת הביטוח AIG פרסמה השבוע את רשימת היעדים הפופולריים שאליהם נטוס השנה. במקום הראשון יוון, מיד אחריה איטליה וקפריסין (איך לא). והיכן נמצאת ארה"ב? רק במקום הרביעי.
צרפת ואנגליה נעלמו מעשרת המקומות הראשונים. בהמשך נמצאות גיאורגיה, ספרד, הונגריה, רומניה, גרמניה ובולגריה. שלא באופן מקרי, מדובר ביעדים קרובים יחסית, והרוב המוחלט של מדינות אלה ידידותי יחסית לישראל. התיירים מתקבלים במאור פנים, ואין חשש לענוד בהן שרשרת מגן דוד. גם מחירי הטיסות ליעדים אלה סבירים.
אבל יש יעדי נופש אקזוטיים שפחות מתאימים לתיירות המונית ויותר לחבילות הנתפרות על פי מידותיו האישיות של הלקוח או לקבוצות עילית מאורגנות. חברת ספיריט הפקות, שהוקמה ב־2006, היא חברת תיירות בינלאומית המתמקדת בפיתוח יעדים אקזוטיים בטיסות ישירות. מדובר בחבילות הכוללות בתי מלון. מלחמת עזה הפכה את פעילותה למאתגרת במיוחד. בנוסף, מפעילה החברה "טיולי תמריץ", הפקות ייחודיות למגזר העסקי וטיולי יוקרה בתפירה אישית למטייל העצמאי.
לקראת חג סוכות מציעה החברה טיולי נופש באיי סיישל האקזוטיים. "הישראלים כמהים לצאת לחופש ולקחת פסק זמן דווקא עכשיו. לצד ביטולי טיסות וחשש מביטולים נוספים, ישנה עלייה בביקוש לנופש באיי סיישל. התושבים, שמרביתם נוצרים קתוליים, ידידותיים במיוחד לישראלים. עלות החבילות היא 2,000־2,500 דולר בממוצע", אומרת לי טלי יטיב המנכ"לית.
אבל היו ביטולי טיסות משם לישראל. מה יבטיח שזה לא יחזור על עצמו וניתקע שם?
"בעזרת הקשרים ההדוקים שלנו עם לשכת התיירות של סיישל, דאגנו לכך שחברת התעופה אייר סיישל כמעט ולא ביטלה טיסות לישראל וממנה בשנה האחרונה. היא תמשיך לטוס גם בסוכות למרות המתיחות הביטחונית. הם הולכים איתנו כבר תקופה ארוכה וזה הפך למסורת. גם יום לאחר פרוץ המלחמה היו טיסות מסיישל לישראל, אבל הטייסים לא הסכימו לישון בישראל אלא לנו בדובאי. ברוב המקרים יש עדיין בעיות עם הצוותים הזרים".
"נתגבר את קו סיישל ונפעיל בסוכות טיסות ישירות בלעדיות נוספות מטעמנו של חברת התעופה ארקיע ברמת ביטחון ישראלית. לקחתי את כל המטוס וארגנתי את החבילה. לישראייר אין מטוסים שמגיעים לשם".
אני שומע על אנשים מהאלפיון שחוששים, ודורשים במקרה חירום שירותי הטסה מיידיים לחו"ל מחשש לעתיד המדינה. יש לכם מקרים כאלה?
"כן, אבל אני לא רוצה לדבר על זה יותר מדי, כי זה גורם נזק. אנשי האלפיון לא אוהבים שמדברים עליהם. אבל אנחנו יכולים בהחלט לספק שירותים מיידיים לכל מי שמעוניין בדחיפות במטוסים פרטיים. הוצאנו מישראל במהלך השנה המון אנשי עסקים שנלחצו מהמצב ואפשר להבין אותם. אבל היו גם מקרים של אנשים שקיבלו צו 8 וביקשו דווקא לחזור כדי להיות בישראל ודאגנו להחזיר אותם. אנחנו לא שופטים את האנשים ואת השיקולים שלהם".
האם בקרב הקבוצות המאורגנות יש ביקוש מחברות הייטק או מחברות ביטוח?
"יש המון חברות שיצאו איתנו השנה, בעיקר בתחום ההייטק. חברות הפועלות בתחום הגלובלי. חברות ישראליות אחרות החליטו לפרגן הפעם לתעשייה המקומית ולהישאר בישראל. אנשים מעדיפים בשלב זה להצניע את פעילותם בתחום הנופש. זה לא נראה טוב".
מה קורה עם טיסות ליעדים אחרים שהצעתם, כמו זנזיבר?
"הורדתי מהפרק את זנזיבר, כי מדובר ביעד מוסלמי, וכיום זה לא הזמן ליעד כזה. אבל אנחנו הולכים על סיישל ועל מאוריציוס. גם תאילנד היא יעד מאוד מבוקש. אנחנו מוכרים הרבה טיולים והפקות. יש לנו המון וילות בתאילנד וגם ביוון".