בצל העימות המחריף נגד חיזבאללה בלבנון והסלמת המאבק נגד חמאס ברצועת עזה, גובר האיום הביטחוני על ישראל מהגבול המזרחי עם ירדן.
בנו של שליט איראן לשעבר מציג: כך ממשיך המערב להתרפס בפני חמינאי
הקרב על הנרטיב: ג'וזף בורל יצא למהלך אחרון נגד ישראל - כך זה נגמר | פרסום ראשון
בעודה דוגלת בעמדה פרו-מערבית לצד תמיכה ברעיון הקמת מדינה פלסטינית עצמאית, ממלכת ירדן, הנחשבת כגורם אסטרטגי מייצב במזרח התיכון, מתקשה להתמודד עם ניסיונות חדירה והשתלטות מאסיביים מצד איראן.
חתירתה המסוכנת של טהרן תחת יציבות בית המלוכה והמשטר הירדני, שנמשכת שנים רבות, גברה במיוחד מאז 7 באוקטובר, בעוד קוטנה של הממלכה, חולשתו של המשטר, מצוקתה הפוליטית-כלכלית של ירדן ובעיקר, מיקומה הגיאוגרפי בין סוריה, עיראק, ישראל וערב הסעודית הופכים אותה ליעד אטרקטיבי עבור איראן.
זו חותרת לפגוע במרקם החברתי שלה כמו גם בביטחונה, בריבונותה ובשלמותה הטריטוריאלית. בתוך כך, מנהיגותו של המלך עבדאללה השני ויכולתו להתמודד בו־זמנית הן עם סכסוכים אזוריים מורכבים והן עם מתחים ואתגרים פנימיים, עומדות למבחן.
מצוקה כלכלית (כגון, חוב לאומי של 46.6 מיליארד דולר ואבטלה, שהגיעה בחודש מאי ל־21.4%), חולשה דמוגרפית (כ־3.5 מיליון פליטים המהווים כ־30% מהאוכלוסייה) ותלות בסיוע ביטחוני וכלכלי (כגון, סיוע אמריקאי הנאמד ב־1.5 מיליארד דולר בשנה) מעצימות את פגיעותה וחוסר יציבותה של הממלכה.
ירדן נתפסת בעיני טהרן כאיום ביטחוני הנובע, בין השאר, משנאתה ההיסטורית כלפי המשטר המלוכני החילוני ומעורבותה של זו בקואליציה האנטי-איראנית, מהסכם השלום שחתמה ב־1994 עם ישראל והיותה בסיס לפעילות צבא ארה"ב וכוחות המערב נגדה.
לפיכך, הדאגה לביטחון ויציבות הממלכה הקטנה ממזרח היא קריטית. מדובר באינטרס אסטרטגי שחשיבותו לישראל, סעודיה ומדינות נוספות עצומה.
מצב חירום אזורי
לא בכדי עיתון סעודי פופולרי פרסם לאחרונה הצהרה רשמית שלפיה "ממשלת סעודיה רואה ביציבות ירדן חלק בלתי נפרד מביטחונה של הממלכה הסעודית".
פרט לחידוש היחסים בין ריאד וטהרן (מרץ 2023) ומאמציה של איראן להימנע מעימותים עם סעודיה, איחוד האמירויות ומצרים, בנות בריתה של ירדן, הנהגת סעודיה, שרואה בכל ניסיון לערער את היציבות בממלכה הירדנית חציית קו אדום אינה מוכנה להפוך את שכנתה ליעד טרור. זה מצב שיגביר את הכאוס בעולם הערבי, בשם התמיכה בפלסטינים בעזה.
יתרה מכך, בראייתן של שתי הממלכות, החולקות גבול ארוך שמשתרע על פני 731 ק"מ, עבר תרבותי-היסטורי, לצד אינטרס אסטרטגי משותף לבלום את התעצמות איראן והאיום האיראני, מדובר בשעת חירום מהקשות והמטלטלות ביותר.
מהלכיה המתריסים של טהרן נועדו לחיזוק השפעתה האזורית וביסוס כוחו ומעמדו של "ציר ההתנגדות". לפיכך, ערעור היציבות הביטחונית ומיטוט המשטר בירדן, בין השאר באמצעות הגברת הטרור מצד מיליציות פרו-איראניות הפועלות בממלכה וכן בעיראק וסוריה, והחדרת חוליות טרור נוספות (שיעים מאפגניסטן ופקיסטן), לרבות מיליציות חות'יות מתימן נושאים השלכות גיאופוליטיות וביטחוניות רבות.
מדובר במצב אקוטי חמור ביותר המהווה איום ממשי על יציבות הממלכה הסעודית, כמו גם על הסטטוס קוו בקרב מדינות ערב והעולם המוסלמי. יתרה מזו, זהו מדרון חלקלק שמאותת על רצינות כוונותיה של איראן להוביל להחרפה נוספת במשבר המזרח התיכון. זוהי החרפה שתבעיר את האזור כולו, תרחיב את התיאום והקישור בין שלוחיה הרבים ובין זירות המאבק השונות ותגרור מדינות נוספות לצד מעצמות גלובליות ובהן רוסיה, למלחמה כוללת נגד ישראל.
על רקע זה, יחסי עמאן-ריאד מקבלים משמעות חדשה וחשיבות אסטרטגית. זאת מעבר לעובדה שקיימת אסימטריה עצומה לצד תלות הדדית בין ירדן וסעודיה. על אף האיבה ההיסטורית, הפערים האסטרטגיים והמחלוקות העמוקות ביניהן (לדוגמה בסוגית האפוטרופסות הירדנית על המקומות הקדושים בירושלים, או תהליך הנורמליזציה הפוטנציאלי בין סעודיה וישראל), גודל השעה וקרבתן הגיאוגרפית מהווים הזדמנות לחיזוק הקשרים בין השתיים.
היינו, לגבש יחסי אמון בין מנהיגי הממלכות ולהדק את ההסכמים ושיתופי הפעולה השונים בין השאר בתחום הביטחוני כמו גם בתחומי הסחר והתשתיות.
זאת במיוחד על רקע מצוקתה הכלכלית של ירדן, שהכריזה על אובדן הכנסות בהיקף של כ־250 מיליון דולר לחודש, כפי שעולה מפרסומים רשמיים של ממשלת עמאן ונוכח תלותה בכספי סיוע ממקורות זרים, ובהם סעודיה (שהתחייבה יחד עם איחוד האמירויות להעביר לה השנה 2.5 מיליארד דולר).
התבוננות מקרוב אף מראה כי הקמתו הפוטנציאלית של מסדרון סחר ותעבורה בינלאומי (IMEC) שיקשר בין הודו, המזרח התיכון ואירופה דרך מדינות המפרץ ובהן סעודיה, צפוי להניב להן לא מעט דיבידנדים אסטרטגיים ולשרת אינטרסים חשובים וארוכי טווח גם של ישראל.
כל זאת, בין השאר, בהתחשב בקידום "חזון 2030" ופיתוח תוכניותיו השאפתניות של בן סלמאן יורש העצר הסעודי (דוגמת הקמת העיר העתידית NEOM) לצד שדרוג מיצובה של סעודיה כמרכז כלכלי גלובלי. זאת נוסף לגידול בהיקף הסחר הבילטרלי עם ירדן (לדוגמה, היקף היבוא הירדני מסעודיה עמד על 3.79 מיליארד ב־2022 לעומת יצוא כולל שהגיע ל־2.31 מיליארד דולר) לצד מינוף מעמדה ותפקידה החיוני של הממלכה במרחב הגיאופוליטי-ביטחוני האזורי.
קרועה בין אינטרסים
בראייה אסטרטגית רחבה, עמאן, שנמצאת תחת איום ביטחוני קיומי, מתמרנת כאמור בין שלל שחקנים, אינטרסים ואתגרים מורכבים. לדוגמה, בין קריאות הציבור הירדני לבטל את הסכם השלום ולהחרים את ישראל, לבין הצורך להגביר את היקף הסיוע הביטחוני ועיבוי הכוחות הישראליים לאורך הגבול המשותף, במיוחד לאחר הפיגוע במעבר אלנבי ב־8 בספטמבר.
יש לה אינטרס חזק למנוע הברחות סמים, נשק ואמל"ח שמגיעים אליה בעיקר מסוריה והעוברים ממנה לישראל ולארגוני הטרור הפלסטיני שפועלים בגדה המערבית (לדוגמה, לאחרונה פורסם כי בין ינואר ליולי 2024 כ־4,000 ירדנים הסתננו לישראל וכי מיליציה פרו-איראנית הפועלת בעיראק אף איימה לחמש 12 אלף לוחמים ירדנים בנשק איראני).
מהלכיה החתרניים של איראן כוללים בין היתר, הקמת אלפי מסגדים שיעיים ברחבי המדינה לצד עידוד ותמיכה בהפגנות תמיכה פרו-פלסטיניות הזוכות לסיקור נרחב המלווה בתעמולה ארסית בכלי תקשורת ערביים.
מסתבר שמדובר במאמצי גיוס אינטנסיביים של האוכלוסייה הירדנית (שכ־50% מ־11.3 מיליון התושבים הם ממוצא פלסטיני ו־66% תומכים בחמאס). כל זאת, במטרה לרתום אותה לאינטרסים האיראניים במסגרת מאבק תודעתי ואופרטיבי שתכליתו להגביר את השנאה לישראל ולפגוע ביציבות המשטר הירדני, לגייס אליה צעירים ירדנים וגורמים קיצוניים שיסיעו בהפיכת הממלכה לחזית נוספת במאבק ב"אויב הציוני".
לא בכדי אמר המלך עבדאללה השני בנאומו בעצרת הכללית של האו"ם שנערכה השבוע כי "ממשלת ישראל מעודדת הפרה של הסטטוס קוו בהר הבית".
על רקע מורכבות מצבה של ירדן ויחסיה עם ישראל ונוכח המתיחות הרבה ששוררת בין המלך לבין ממשלת הימין הקיצוני בהובלת נתניהו, זוהי ביקורת חריפה המופנית כלפיה, לצד איתות או קריאה לעזרה שנועדו להדגיש את נפיצות המצב הביטחוני ואת הצורך להימנע ממהלכים ומימוש רעיונות פרובוקטיביים (כגון, העברת פליטים עזתים לירדן).
שכן, פרט לעובדה שהסכם השלום והשותפות האסטרטגית בין ירדן וישראל הם מרכיבים מרכזיים בתפיסת הביטחון הלאומי של כל אחת מהן, ערעור יציבות הממלכה ההאשמית עלול ליצור "אפקט דומינו" קטלני.
היינו, להוביל לערעור ארכיטקטורת הביטחון של ישראל וכן של סעודיה כאמור, כמו גם של המזרח התיכון כולו. בתוך כך, החרפת העימות הישראלי־איראני ותוצאות המלחמה ברצועה יקבעו במידה רבה את מעמדן האזורי כמו גם את גורלו של הסכסוך הישראלי־פלסטיני.
הכותבת היא מומחית לגיאופוליטיקה, למשברים בינלאומיים ולטרור עולמי
[email protected]