אין למי להאמין. בעוד אבי ואם האומה, פמלייתם, וכמובן הכביסה הקדושה, שהו בכנף של ציון בדרך לטיול באמריקע, פרסמו בערוץ סקיי שמתוכננת הפסקת אש.

הקרב על הנרטיב: ג'וזף בורל יצא למהלך אחרון נגד ישראל - כך זה נגמר | פרסום ראשון
"הרגשתי שעשיתי את כל מה שיכולתי": בקרית השליטה חוזרת לשבעה באוקטובר

התברר שחברים בגועליציית האפסים ידעו את הכיוון בלבנון שלושה ימים לפני הפרסום. שר הביטחון, יואב גלנט, לא היה מעורב בתככים, רק סנג'ריו הנאמנים של אבי האומה: יריב לוין, דודי אמסלם, מירי "המחוננת" רגב ופיתהמר בן גביר. האחרון צורף כדי שירגיש חשוב. הוא מאוד אוהב להרגיש חשוב.

כן, אנחנו אומנם במלחמה, אבל שר ביטחון לא מעורב, כי אבי האומה עושה פוליטיקה דרעק, ביחד עם סנג'ריו בגועליצייה. זו הדרך לניצחון המוחלט.

יותר נכון, אנחנו בעיצומו של מבצע בתוך המלחמה, שהרמטכ"ל קרא לו "חיצי הצפון" - יופי של שם, כמו תמיד. למה מבצע? כי במבצע לא מפצים את התושבים האומללים שאינם נכללים בקו הגבול. יהיר לפיד לימד אותנו את השיטה, בהיותו שר אוצר במבצע צוק איתן.

הדלק של העם היהודי אינו תורתו וכל מיני אלוהיו, אלא תמיד היה ונותר: געלט קוידש. מטרת הפארטייה, נכון לעכשיו, של חיצי הצפון הייתה החזרת התושבים לביתם, כי עלות אחזקתם מחוץ לביתם היא מיליארדי שקלים בשנה שחלפה מאז 7 באוקטובר.

אבל התושבים בצפון לא סומכים על אבי האומה והגועליצייה שלו. הם לא יחזרו הביתה כל עוד הכפרים כילא ומרכבא, חממות למחבלים, ימשיכו לחיות 70 מטרים מהמטעים שלהם במטולה, למשל. מה קורה באמת, אין לדעת, כי האמת תמיד הייתה המלצה בלתי מחייבת לאבי האומה בפרט, ולדיירי אגם הדרעק בכלל.

הרי רק בתחילת השבוע התחייב אבי האומה לציבור: "הבטחתי שאנחנו נשנה את מאזן הכוחות בצפון – זה בדיוק מה שאנחנו עושים". אבל ייתכן שנגמרה לו הפוזה של מצביא, וחזרה לו הפוזה של המדינאי שקשוב לעולם, הציבור בצפון לא באמת מעניין אותו, ומעולם לא עניין אותו.

אין שם בייס פוליטי. מתישהו יודיעו המאכערים שלו לתושבי הצפון שהמתקפה האווירית בלבנון כבר חצתה עלויות של מיליארד דולר, ותראו כמה הוא אוהב אתכם.

בשנת תשפ"ד נולדו בישראל כ־183 אלף תינוקות. קרוב ל־40% מהתינוקות הם מהחברה הערבית (כ־22% מהאוכלוסייה) ומהחברה החרדית (כ־11% מהאוכלוסייה). בעוד 18 שנה התינוקות יהיו מלש"בים.

באגף כוח אדם בצה"ל כבר יודעים שיהיה מחסור עצום בגיוס לצה"ל, אז ייתכן ששירות המילואים ב־2042 יהיה כארבעה חודשים בשנה, במינימום. כי לא יפרוץ כאן שלום, אם עוד מישהו חולם על זה.

במקביל, בחברה החרדית מתרכזים עכשיו במלחמה שבין המלחמות, כשמטרת המלחמה ידועה: הנצחת משטר תיאוקרטי, השתלטות על מוסדות השלטון, ביזה של הקופה הציבורית, הגדלת כמות הבאבא־בובות (לא רק באבא־בובות לשכונות, ייתכן שיהיו גם מינויים לרחובות), הגדלת בתי הדין של באבא־בובות, עוד כמה עשרות הכשרים מאמש־מאמש חשובים, כדי להגדיל את הכמויות העצומות של געלט קוידש.

כמובן שתהיה עצימת עיניים לשנת שמיטה של העוילם-גוילם, כדי לאפשר יבוא של המזון שלנו, בתמורה לכמה מיליארדי שקלים, ועוד כל מיני הקלות שיתבטאו בכסף גדול. עוד נגיע למצב של שחיטת בקר בחו"ל באמצעות טכנולוגיה קדושה ללא שוחטים, וכל הבאבא־בובות יספרו לנו שככה אלוהים רצה וכך הוא ציווה אותם, וזה שלהם מדאורייתא.


אבל עכשיו נלחמים החניוקים על ההקצבות, כאילו אין כאן מלחמה שעולה מיליארדים, אין כאן חטופים שצריך להחזיר. פדיון שבויים זה פארש היה ופארש נשאר.

המטרה הקדושה היא לדאוג לשטיבלך, להקצבות, למימון מעונות לאבא בטלן, להשתמטות משירות צבאי, לבניית שיכונים מתועדפת לערימות של אוכלי חינם. בקיצור, תעשייה אמיתית. אז ליקטתי קצת אירועים והתבטאויות של הנהגת החברה המתועדפת במדינ'ע שלנו.

 יו"ר ועדת הרווחה ישראל אייכלר: "הסירוב של היועמ"ש לחתום על מבחני התמיכות וסבסוד המעונות הוא לא רק שערורייה אנטי־משפטית, אלא גם אכזריות לשמה. מדובר בשוד אלים נוסף של סמכויות הממשלה וסמכות הכנסת, שמבצעים הדיקטטורים והאנטי־דמוקרטים, שמעולם לא נבחרו לשלוט בעם ישראל".

אדון אייכלר, מתוק שלי, גם אתה לא נבחרת לשלוט בעם ישראל. אבי האומה קנה אותך באמצעים פסולים של הון־שלטון, כדי שתצטרף לגועליציית האפסים שלו, ותוכל לעשוק את החילונים, כדי לפנק את ערימת המשתמטים שאתה וחבריך מנהיגים כאן. לא צבא, לא עבודה, מה הם בדיוק עושים בשביל המדינה? התשובה היא כלום. כמוכם, דיירי אגם הדרעק, פשוט כלום.

בדיון חירום של ראשי הישיבות וסיעת דגל התורה הוחלט על הכרזה: "עולם הישיבות יתלכד לטובת כל בחור שייתפס על ידי רשויות הצבא שירצו לגייס אותו". כן, גם בהגנה על עבריינים, שאולצו להיות עבריינים, החניוקים משתמשים בכסף הציבורי.

הביטאון של חסידות גור, שאותה מייצג באגם הדרעק אדון יצחק גולדקנופף, פרסם מאמר גזעני נגד קיבוצי עוטף עזה, שדורש מהם לבקש סליחה ומחילה על "חלקם" באסון 7 באוקטובר. הביטאון אולי מתכוון "לחלקם" שלא נרצחו או נחטפו ומתו בשבי של חמאס.

"אנשי קיבוצי השמאל היו שותפים מלאים במחדל הביטחוני הגדול. הם עושים יד אחת עם כל שותפיהם מהשמאל בזרועות הביטחון השונות, כדי לברוח מאחריותם לאסון הנורא.

המאמץ המשותף של כל אנשי השמאל הוא לגלגל את האשמה על מי שאינו אשם בכלל באסון הזה. נראה, לעניות דעתנו, שאנשי הקיבוצים של עוטף עזה, הנושאים באחריות כבדה לאסון שהתרחש פה בשמחת תורה, לא יהיו שותפים בעצרת הזיכרון הממלכתית, עליה החליטה הממשלה".

אם ערבי ישראלי היה כותב את הטקסט המחליא הזה, הוא היה נעצר ונחקר. אבל ליידעל'ה חניוק מותר הכל, גם להסית ולפגע בחברה ששילמה מחיר עצום בנפש. אבל אבי האומה מצהיר בכל מקום שהחניוקים הם ציוניים. כן, גם הגורניקים הם ציוניים, רק בדיבר ה־11: חאפ־דה־געלט.

יהדות התורה והאלוהים הפרטי שלה העבירו מסר ללשכת אבי האומה, לקראת הטיול הצפוי שלו לאמריקע: "לא מוכנים לספוג חילול שבת, אם אין זה פיקוח נפש. אם נתניהו לא יכול לטוס בלי להישאר בשבת באמריקע, שלא יטוס".

אבל יש הרבה אלוהים בסביבה של אגם הדרעק, גם לסמוצ'קנע גרנד־מייזר יש אלוהים משלו, והוא פסק "לא רק שזה מותר באמצע מלחמה, זו אפילו מצווה". אז אבי האומה יבלה בשבת בניו יורק. יש לו אפילו צידוק מחלק מהאלוהים שיש לנו. נחכה ונראה מה יאמרו שאר האלוהים, אם יחליט להישאר עוד כמה ימים בניו יורק.

השר מיכאל מלכיאלי דרש מאבי האומה: "תמנה אדם מטעמך שיתכלל את כלל הנושאים והבעיות של הטסים לאומן". כאילו אין כאן מלחמה, אין מספיק בלגן, רק אומן מעניין אותם.

אולי כדאי שאבי האומה ימנה אדם מטעמו לתכלל את כלל הנושאים הכרוכים בעושק תיירים ישראלים בקפריסין? חלק מהטיסות שלהם חזרה לארץ בוטלו, וכעת הם נאלצים לשלם 750 דולר לאדם - לכיוון אחד - כדי לשוב הביתה. אז נכון שהם חילונים בזויים, ממש עכו"ם, אז מותר להתעמר בהם. אבל אם אומן על השולחן, אז כדאי גם לאבי האומה "למנות אדם מטעמו" שיתכלל את המלחמה בעושק של חברות התעופה לטסים ללרנקה ופאפוס.

אין גבול לתעלולים של הנהגת החניוקים, בכל הקשור להשגת תרומות. המנצח השבוע הוא סכין שהבאבא־בובה שמעון גלאי נתן את ברכתו לחריטה עליו: "התורמים המסייעים למגבית קופת העיר, יזכו בע"ה לאריכות ימים ושנים בבריאות, פרנסה, ברווח וכבוד, בשנת תשפ"ה הבאה עלינו לטובה".

התפוצצתי מצחוק, כי זה הזכיר לי אירוע מלפני כמה שנים, כשאמא שלי גררה אותי לבית העלמין בנחלת יצחק בגבעתיים, לאירוע של הבאבא־בובה משטפנשט. גם שם מכרו סכינים עם סגולות.

היא כמובן קנתה ושאלה אותי איזו ברכה אני מבקש. "אמא, זה מריח לי כמו מבוא להונאה, תפסיקי עם זה. אבל אם הרומיינר ז"ל הזה כזה שפיץ, תבקשי ממנו שייתן לי שלושה מספרים בלוטו ואת המספר הנוסף, אז גם אני אקנה שניים־שלושה סכינים, מה את אומרת?".

היא ענתה שאני מדבר שטויות, כרגיל. "רוני, הוא לא מתעסק בחלומות, תבקש משהו מציאותי". אז ביקשתי שהרומני בדוכן יבקש מהבוס שלו בשמיים שתהיה לי העלאת שכר של 15%, שבשבילי זה מאוד מציאותי.

היא הייתה מבסוטה וקנתה שני סכינים. מאז אני מחכה שהצדיק משטפנשט יתפנה אליי. הוא נורא עסוק שם למעלה, ומיקומי בתור נכון להיום הוא 1,007,626 בערך, אולי גרוע יותר. אבל יש לי סכין לפרוס חלה. אבל איני אוהב חלות, אני רק עוד טמבל שאולץ להאמין באמונות תפלות.

בהפגנה של חרדים נגד קיום יריד עבודה (רחמנא ליצלן, עבודה???) בבית שמש, התלהבו חברי כוח ואגנר של פיתהמר בן גביר, והתעללו במפגינים באלימות דוחה, שכללה שימוש באלות, בעיטות במפגינים שכבר שכבו על הקרקע, בזמן שהם זועקים: "יש אישור, יש אישור".

הצילומים מבית שמש הזכירו אלימות פאשיסטית נגד יהודים בגולה. רק במזל האירוע הסתיים ללא שקיות גוויות של זק"א. מח"ש חוקרת, אבל אין מה להתלהב. רק בעלי דרגות נמוכות ייענשו בחומרה, שני הקצינים הבכירים א־ו־ל־י יקבלו נזיפה ועיכוב דרגה. במיליציות של בן גביר אלימות במדים היא הוראת שעה. אותי מעניין מי היה הגורם שאישר את הפרעות.

רוקח ערבי ממזרח ירושלים נעצר משום שענד טבעת עם הכיתוב: "מוחמד שליח האל". הרוקח עובד בבית מרקחת בפתח תקווה, לקוח זיהה את הטבעת כסמל של דאע"ש. כוח ואגנר של אל־צבאות־אדוניי התלהבה מהאירוע.

בית משפט השלום האריך את מעצרו בשלושה ימים, בית המשפט המחוזי בלוד שדן בערר, שחרר אותו לאלתר. נציגת המשטרה בדיון טענה: "הגרסה שהציג החשוד מאוד מיתממת. העבירה היא של הזדהות עם ארגון טרור". שופט המחוזי דרויאן־גמליאל פסק שמדובר בטמטום מוחלט. "אין אפילו חשש תחילי לקיומה של עבירה זו".

הוא כמובן נזף בנציגת המשטרה על התרשלות בביצוע החקירה. הסיפור מעורר בי זיכרון מגיל 15 בערך. במשחקייה של הפועל רמת גן במכתש בגבעתיים, או במשחקי חוץ, השוטרים היו חובטים בנו הפקר־הפקר־פטרושקה.

לא היו אז טלפונים דיגיטליים ולא מצלמות במגרשים. אז בכל פעם שהשוטרים פרעו בנו, היינו שרים: "אם לא תלמד, תהיה שוטר". השוטרים לא אהבו, אבל אנחנו מאוד אהבנו וגם היינו שואלים את השוטרים: "אתה זה שכותב, או זה שקורא?". חלפו יובל שנים, המשטרה עדיין פארטייה, כפי שתמיד הייתה. לראות את השוטרים מתבזים בבתי משפט, תמיד היה תענוג.

מודעה שרצה ברשתות החברתיות: "קרעי, אפשר כבר להחזיר את הטייסים מעזאזל? או שאתה עדיין מסתדר בלעדיהם?". זו רק תזכורת לחסידו של הבאבא־בובה, מאיר מאזוז, שהפציר בטייסים ללכת לעזאזל, במחאה הציבורית נגד ההפיכה המשפטית, שקרעי ה"קאבוק" תומך בה במסירות נפש. אבל צריך לחכות שהקאבוק ימצא אלטרנטיבה אלוקית להפעלת כלי הטיס בחיל האוויר. אולי בסליחות יבוא לו רעיון.

אבי האומה מ־א־ו־ד דואג לשיקום יישובי עוטף עזה, כפי שהוא דואג לחטופים. אז הרעיון החדש של משרדו של אבי האומה הוא קיזוז של מיליארד שקל לטובת נתיבות ואופקים, יישובים ששילמו בהרבה דם על מדיניותו של אבי האומה.

"פורום הביתה", שמאגד את קיבוצי העוטף שנחרבו ב־7 באוקטובר, מתנגד ליוזמה הפוליטית. בנתיבות ואופקים יש לאבי האומה בייס פוליטי, בקיבוצים הוא מוגדר אויב, הוא אפילו לא מצא זמן להיפגש עם המפונים. אבל חלפה רק שנה, תנו זמן לזמן.

הפורום דורש מאגם הדרעק להכניס את חוק תקומה לחוק ההסדרים, אבל נראה שהם כבר הפסידו. קיבוצי עוטף עזה מעולם לא עניינו את גועליציות האפסים שהקים אבי האומה, הם גם לא מעניינים אותו עכשיו.

אם אפשר לקחת מהם מיליארד שקל, אבל להשאיר 32 משרדי ממשלה, שמחציתם מפוקפקים לפי כל קנה מידה בעת מלחמה, זה מה שיקרה. אבי האומה אינו ראש ממשלה של כל הציבור, אלא רק של הבייס בגועליצייה.

נהגו של פיתהמר בן גביר, הצדיק משה אייכנשטיין, יעמוד לדין על שורה של עבירות: נהיגה באור אדום, נהיגה בקלות ראש והתנהגות שגורמת לנזק וחבלה של ממש. התאונה הייתה ברמלה בחודש אפריל, בעת שפיתהמר הגיע לזירת פיגוע, לצילומי קמפיין בחירות, כפי שהוא נוהג בכהונתו.

אייכנשטיין פגע ברכב שחצה את הצומת באור ירוק, רכב הביטחון של פיתהמר התהפך, ויושביו נפצעו בדרגות חומרה שונות. נהג הרכב האזרחי שנפגע בתאונה, אושפז לשמונה ימים.

אחרי התאונה אמר פיתהמר שהנהג השני אשם ולא הנהג שלו, שהרי הוא נוהג את אלוהי־צבאות־אדוניי. "עם כל הכבוד, רואים בסרטון שהנהג שלי צריך לנסוע באדום במקומות שאני מאוים".

הפינגווינה שמייצגת את אייכנשטיין אמרה בעקבות ההחלטה להעמידו לדין: "אם זה היה הנהג של יאיר לפיד, לא הייתה אובססיה תקשורתית, שהובילה להגשת כתב אישום, ללא בסיס ראייתי, שסופו בזיכוי". חובה לצפות בדיונים המשפטיים של אייכנשטיין. זה יהיה מופע סטנד־אפ־קומדי, שעלול להסתיים בסיט־דאון־טראג'די.

המטה לביטחון לאומי הודיע לציבור כי בשנה האחרונה יש עלייה ברמת האיומים והסכנה לביטחונם של האזרחים שנוסעים לחו"ל. עיקר הסכנה היא מצד איראן, חיזבאללה והג'יהאד העולמי.

המדינות שמסוכנות ליידעלך הן: עיראק, איראן, סוריה, לבנון, סעודיה, סומליה, בנגלדש, אפגניסטן, לוב, אלג'יריה, ירדן, מצרים כולל חצי האי סיני וכמובן טורקיה. אין מילת אזהרה על אומן, אף שאוקראינה במלחמה עם רוסיה כבר שנתיים ושמונה חודשים. זה מאמש־מאמש לא מסוכן ל־50 אלף יידעלך לנסוע לאומן, דרך מולדובה או מדינות אחרות, אולי כי אלוהים מתיר את זה.

אז איך בדיוק אפשר להאמין לגוף ביטחוני שהמטרה העיקרית שלו היא לא להרגיז את החניוקים בטיול השנתי? התשובה היא בגוף השאלה: אסור להאמין. כל אחד שייסע לאן שבא לו – רק אם וכאשר יהיה אסון, לא לצפות שכוחותינו יגיעו לחלץ אותו. שכל אחד יחשוב טוב לפני.

זהו זה, קינדערלך של שאבעס קוידש. מה שהיה הוא שיהיה. השלטון ממשיך לרמות את הציבור. תילי תילים של מילים ריקות מתוכן, על ניצחון מוחלט ושאר ירקות, הכל פארש.

אנחנו לא חותרים לניצחון, אנחנו חותרים להפוגה, הפסקת אש, או כל שם אחר שהמאכערים של אבי האומה ימצאו כדי להסביר את האירוע. אסור להאמין להם, אסור להאמין בהם. אבי האומה ולהקתו לא חושבים על הציבור, הם חושבים על עצמם, ואין לנו כעת מה לעשות. נובמבר 2026 מאוד רחוק, אבל זה תאריך היעד, אם כי לפי הסקרים, אבי האומה וגועליציית האפסים שלו, לא יפנו את המשרדים.

נ.ב.
בשבוע הבא יתקיימו חגיגות ראש השנה. למאות אלפי אזרחים כאן אין מה לאכול בארוחת החג. המדינ'ע בפשיטת רגל, גועליציית האפסים לא תספק מצרכים לנצרכים, הם אבק על שרוכי נעליהם. אז זה עלינו, אלה שעובדים, שנופשים בחו"ל גם בעת מלחמה. עלות חבילת מזון לחג היא 240 שקלים, זה המינימום האפשרי.

חשוב שאנחנו העובדים נתרום ביד רחבה, כדי שלא יהיו רעבים בחג הזה. יש הרבה עמותות שעוסקות בזה, אני תורם ליד עזר לחבר, שפועלת באזור חיפה. העמותה הזו מכינה כששת אלפים חבילות לחג לניצולי שואה, לקשישים, לדרי רחוב ולעניים. את אלפי המתנדבים בעמותה לא מעניין אם הנזקקים הם חילונים, חרדים, או למי הם מצביעים. זה לא סכום משמעותי, זו ארוחת צהריים לזוג בסטייקייה.

כל אחד שיש לו מספיק כדי לתת, שיתרום לעמותה הזו או לאחרות, שלא מפקירות את הרעבים. כדאי שנחזור להיות חברה כפי שהיינו פעם, לפני עידן נתניהו: בלי שמאל-ימין שאויבים זה לזה, בלי שנאה, לחג אחד, רק כדי שלכולם יהיה אוכל בחג. זו באמת בקשה קטנה, שהרבה מאיתנו לא ירגישו את עלותה בחשבון הבנק. אז תתרמו, כל אחד לפי יכולתו הכספית. תודה מראש, באמת תודה, מהלב.

 [email protected]