בשיא חגיגות האופוריה על הטילים שחיסלו את נסראללה, תקפה חברת דירוג האשראי מודי'ס בשישי בלילה את הדאחייה של ישראל בטיל פיננסי קטלני לא פחות - הורדה כפולה של דירוג האשראי של ישראל מ־A2 ל־Baa1 עם תחזית שלילית.
למה הדבר דומה? לכך שמאמן כדורגל היה יורד עם קבוצתו תוך שנה בשלוש ליגות: מליגת העל, לליגה הלאומית ומשם לליגה א'. מאמן כזה לא היה נשאר שנייה נוספת בקבוצה, אלא משונע לכל יותר לליגה למקומות עבודה. ברוכים הבאים: הצטרפו למועדון האשראי המפוקפק של פרו וקזחסטן.
הכתובת הייתה על הקיר, ובחברת הדירוג הזהירו מעימות בצפון. הורדת דירוג האשראי היא פיגוע פיננסי חסר תקדים, המבטא את חוסר האמון במדיניות הכלכלית ובהנהגתה. רק בשנת 2008 עלה הדירוג האשראי לרמה המחמיאה A1.
ב־2022, אחרי מגיפת הקורונה, ניתנה תחזית חיובית למשק. זו הייתה שעתה היפה של כלכלת ישראל. אבל כיום שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ממשיך בכל הכוח בהפעלת כלכלת בע"ה ומקווה שהכול יצליח ברחמי שמיים.
וזה לא שהוא לא ניסה לעשות משהו. בחודש האחרון נקט סמוטריץ' בעיקר פירוטכניקה מילולית, כשניסה במהירות לקדם את תקציב 2025 - ולאחר מכן, בזריזות של אצן מג'מייקה, לקדם את חוק ההסדרים עם סדרת גזירות. אלא שבמודי'ס לא מאמינים לשר האוצר וליעד הגירעון השאפתני שלו ל־2025.
כאמור, זה מופע קסמים שמאחוריו לא עומד כלום. עובדה שמוד'יס לא קונים את האופטימיות. בניגוד לדברי ביבי וסמוטריץ' שיש מספיק כסף לכולם והכלכלה חזקה מאוד המציאות הרבה יותר מורכבת. בפועל אין כסף לאף אחד ואת מחיר הלהטוטים, האזרח הקטן משלם בגדול.
במודי'ס ציינו אומנם את המלחמה כסיבה המרכזית להחלטה, אבל לא רק. החברה ביקרה את מדיניותה הכלכלית של הממשלה והסבירה כי המניע המרכזי להחלטה הוא הגידול הניכר בסיכון הגיאופוליטי, עם השלכות שליליות מהותיות על כושר החזר האשראי של המדינה.
גם ההפיכה המשטרית לא נעלמה, כשצוין בהחלטה כי קיימת ירידה באיכות המוסדות והממשל, שלא היו אפקטיביים מספיק במניעת הפגיעה בדירוג האשראי של ישראל.
בביקורת חריפה על יריב לוין נאמר בהחלטה כי "שר המשפטים עיכב מינויים חשובים של שופטים, לרבות לתפקיד נשיא בית המשפט העליון, על אף פסיקת בג"ץ מהשבועות האחרונים שמחייבת אותו לכנס את הוועדה למינוי שופטים".
עוד ציינה מודי'ס את העיכוב בהעברת חוק הגיוס על רקע הארכת שירות הסדיר והגדלת היקף המילואים, שישפיעו על המשק, וביקרה את האיסור על הכנסת עובדים פלסטינים.
הורדת הדירוג, שבעקבותיה יגיעו גם חברות הדירוג S&P ופיץ', תייקר את עלויות גיוס ההון למדינה מעבר לשבעה מיליארד שקל בשנה, כפי שמוערך כבר כעת. הסיכוי שהריבית תרד (כפי שקרה בארה"ב), אפסי.
הציבור ישלם על ההפקרות בשלושה אופנים: הראשון, ביטול הסיכוי להורדת הריבית במשק לפחות לשנה הקרובה. השני, ייקור נוסף בריבית של המשכנתאות והאוברדרפט. ולבסוף, פחות כסף לשירותים חברתיים כמו בריאות, חינוך ורווחה, תוך סיכוי שבעתיד הם יקוצצו פעם נוספת.
ומה עושים ראש הממשלה ושר האוצר בעקבות ההחלטה? שר האוצר לא בא והמשיח ביבי גם לא מצלצל. את עבודת הניקוי השחורה ללכלוך שהותירו הם השאירו ליהלי רוטנברג, החשב הכללי באוצר, שטען שמדובר בהחלטה לא מוצדקת ומוגזמת.
הדבר הראשון שצריך לעשות כעת הוא לכנס בדחיפות את הקבינט הכלכלי לדיון במשמעות ההחלטה ובצעדים המתחייבים ממנה שיש לבצע. לדיון יש להזמין בדחיפות גם את נגיד בנק ישראל.
במקביל, יש להטריח את חברי הכנסת מחופשתם השערורייתית לדיון חירום בכנסת. המהלך השלישי המתבקש הוא ששר האוצר הכושל בתולדות המשק הישראלי יוזמן להניח את המפתחות ולהקדים את הרוטציה המתוכננת ממילא, בשלושה חודשים.
אם ביבי הפקיר את תושבי הצפון והדרום, שר האוצר הפקיר את הכלכלה. כל דקה נוספת שלו בתפקיד דומה למתן רישיון נהיגה לילד בן 8. המעשה הציוני המתבקש הוא מינויו של סמטוריץ' כשר האוצר של תימן. רק כך הח'ותים היו אולי נרגעים.
האם סמוטריץ' יגשים את פרשת השבוע וילך? הסיכוי לכך זהה לסיכוי שביבי יסכים מחר בבוקר להקים ועדת חקירה ממלכתית ומחרתיים להודיע על הקדמת הבחירות. זה לא יקרה, כי נתניהו חפץ חיים.
ושר האוצר? הוא ימשיך כמובן להתל במשקיעים ולפזר הבטחות משיחיות על עוצמת הכלכלה והמשק, שאינם יותר מסיפורי גרנדמייזר.