1. לכבוד ראש השנה אשרטט נקודות אור, חלקן חזקות מאוד, של המשק הישראלי, שיעשו לכם טוב ככל האפשר על אף חיצי הדכדוך המופנים אליכם. מרבית הטוב של המשק הישראלי אינו מדווח לרוב, ולמרות זאת ישנן למשק חוזקות - אפילו על רקע המלחמה הארורה המכבידה על כתפינו.
נתחיל דווקא עם מרעין בישין: סוכנות דירוג האשראי מודי'ס שהטיחה בפנינו את מצבו הקשה לכאורה של המשק הישראלי. חברת מודי'ס הפחיתה ביום שישי שעבר את דירוג האשראי של ישראל, הפנימי נקוב השקלים והחיצוני נקוב המט”ח, בשתי נקודות ל־Baa1 לעומת A2. צעד דרסטי, אך לא מקצועי, כפי שנראה בהמשך.
3,000 מחבלי חיזבאללה נמלטו: הפעולה הדרמטית שמנעה אסון בגליל
סינוואר הרים ידיים? הפשרה חסרת התקדים של חמאס במתווה לעסקת חטופים
הכל ידעו כי דירוג האשראי של ישראל עומד לרדת, גם בעקבות הפחתת דירוג האשראי ב־13 באוגוסט על ידי סוכנות פיץ’. אם הסוכנויות מפחיתות את דירוג האשראי של ישראל, זרים ואולי גם ישראלים אמורים “לזרוק” במהלך המסחר בשוק ההון המון אג”ח ישראלי ולמהר ולרכוש בכסף שנפדה מט”ח - מה שגורר לפיחות המטבע הישראלי. אלא שמאז אותה הפחתת דירוג האשראי באוגוסט ועד יום שישי האחרון השקל דווקא התחזק ב־1.9% מול הדולר. רק לידיעתכם, בסך הכל התחזק השקל מול הדולר מאז 7 באוקטובר עד סוף השבוע הקודם ב־4.2%.
העימות מול חיזבאללה, אומרת סוכנות מודי'ס, פוגע בכושר החזר החובות של ישראל, מעלה את אי־הוודאות לגבי ביטחון ישראל והצמיחה ארוכת הטווח של המשק הישראלי. מרבית הדוח נוגע למלחמה בצפון, אם ישירות ואם בעקיפין, וגם לאפשרות של מלחמה אזורית מול איראן. בדוח המדבר על הסכנות כלל לא מוזכרת התמיכה האמריקאית: הן הצבאית, האספקה השוטפת של תחמושת וציוד נוסף באמצעות רבבות טיסות; הן הכספית - 14.2 מיליארד דולר; והן התמיכה הדיפלומטית. נאמר רק כי שחיקת היחסים בין ישראל לבנות בריתה תשפיע לרעה (אבל נאום התמיכה של הנשיא ג’ו ביידן לאחר חיסול נסראללה רק הוכיח את ההפך).
מתברר כי אנשי הכספים של מודי'ס הפכו לאסטרטגים ומומחים צבאיים, מומחים גיאופוליטיים ומומחים לפוליטיקה הפנימית של ישראל, אף שלא הוכשרו לנושאים אלה. אם הם כל כך מוכשרים, מדוע שכחו את תמיכתה של ארה”ב בישראל?
2. מילא שאנשי מודי'ס טועים בגדול בתחומים שאינם מבינים בהם וניזונו בעיקר מקטעי עיתונות עוינת בישראל. אבל הם לפחות היו אמורים להבין בתחום הפיננסי ולא לדבר בשלילה על כושר החזר החובות של ישראל. בעיקרון, ישראל כלל אינה זקוקה ליטול הלוואות ולצבור חובות בחו”ל. ישראל מעולם לא פיגרה בתשלום חובות, גם כאשר הייתה ממש ענייה. שימו לב מה שמודי'ס שכחה: המשק הישראלי מלווה כסף לעולם, לא לווה כסף מהעולם (בנטו).
כמובן, ישנן תנועות לשני הכיוונים על פי שיקולי מסחר ופיננסים ותנועות חופשיות של הון. חובות העולם לישראל נטו (כלומר, בהפחתה של חובות ישראל לעולם) עלו בסוף הרבע השני של השנה ל־265.74 מיליארד דולר לעומת 227.75 מיליארד דולר שנה קודם לכן. המשמעות היא כי חובות העולם נטו לישראל עלו במשך שנה בכ־38 מיליארד דולר, עלייה של 16.7% - שיא חדש בחובות העולם נטו למשק הישראלי במכשירי חוב כגון אג”ח.
שתי סיבות עיקריות, מעבר לחוזקו הבסיסי של המשק הישראלי, תרמו לכך שחובות העולם לישראל תופחים: ענף ההייטק, עם אקזיטים ומכירות אדירות של שירותים וציוד, והריבית הגבוהה בעולם בשנים האחרונות בשל ניהול מדיניות כושלת של הפד, שנאלץ להחזיק ריבית גבוהה מאוד. שימו לב: חובות העולם נטו של העולם למשק הישראלי מהווים 51.7% מהתוצר, שיא של כל הזמנים. כל זה נעלם מעיני מומחי מודי'ס.
בזמן מלחמת המפרץ, ב־1991, היה המצב הפוך לחלוטין: ישראל הייתה חייבת לעולם סכום שהיווה נטו 36% מהתוצר. מאז עשינו התקדמות אדירה בתחום המט”ח, שאין שנייה לה.
3. גם הנתון הסודי הבא לא נודע אצל מודי'ס, שמטילה ספק בכושר הצמיחה של ישראל: יצוא שירותי הייטק (מנוכי עונתיות) עלה בשנה האחרונה ליוני ב־6.1% לעומת שנה קודם לכן, לסכום שנתי של 54.25 מיליארד דולר - עלייה של 3.17 מיליארד דולר. כן, רוב העלייה היא בתקופת המלחמה. כלל יצוא השירותים העסקיים בשנה האחרונה (מנוכי עונתיות) ליולי היה 69.07 מיליארד דולר - תוספת של 2.08 מיליארד דולר בזמן מלחמה. רק דמיינו לעצמכם מה אפשר יהיה לעשות לאחר המלחמה מתוך האמור לעיל.
אם המלחמה בצפון תימשך, מודי'ס - לפי הודעתה - שוקלת להפחית את הדירוג פעם נוספת. העימות מול חיזבאללה התעצם משמעותית בימים האחרונים, אומרת סוכנות הדירוג. החלטתה של ישראל להחזיר את 60 אלף התושבים המפונים לגליל תגביר את העימות והסכסוך מול חיזבאללה, יחד עם הנסיגה משיחות הפסקת האש ברצועת עזה. על פי מודי'ס, שני הגורמים הללו יגבירו את הסיכון הפוליטי במקביל לסיכון הגיאופוליטי. ובכלל, לממשלה אין אסטרטגיית יציאה מהמלחמה הנוכחית, טוענת סוכנות הדירוג, שהרבה מדבריה נשמעים כאילו נלקחו משיחות עם הרבה חברים מהאופוזיציה של כל המומחים וה”לשעברים”.
מכאן שמודי'ס אינה צופה שינוי חד וחיובי לחידוש הצמיחה של המשק, בגלל צורכי המימון הנערמים של הממשלה. לטענתה, מערכות השלטון הציבוריות בישראל נחלשות, המתח בין הממשלה ושירותי הביטחון של ישראל גובר, הצעת ההחלטה של הממשלה למנוע גיוס מלא של החרדים מחד והארכת השירות הצבאי מאידך, דחיית מינוי נשיא לבית המשפט העליון על ידי שר המשפטים, המחסור בעובדים בענף הבנייה כולל פלסטינים מיהודה ושומרון - כל אלה יחדיו פוגעים בסיכויי הצמיחה של ישראל.
אומרת הסוכנות: המשק הישראלי יצמח בעתיד, בשנים לאחר העימות, בשיעור שנתי של 3% לעומת הקצב הקודם של 4% (אני מציין, עדיין יותר ממדינות מקבילות לישראל); הגירעון הממשלתי יעלה השנה ל־7.5%, יותר מההערכה של הממשלה של 6.6% (אני מציין כי הגירעון התקציבי באיחוד האירופי עומד על 3%); והחוב לתוצר של ישראל יהיה כ־70% (אני מציין כי שיעור החוב לתוצר באיחוד האירופי עומד על 89%).
4. נספר לכם עוד סוד כמוס שמודי'ס לא שמעה עליו: הזרים שבו להשקיע בישראל בזמן המלחמה. ההשקעות הישירות בישראל, בעגה המקצועית FDI, שהן השקעות לא פיננסיות ומקנות זכות לקניין מההשקעה, כמו בבניין או מניות בחברה עם זכות הצבעה, עלו ברבע השני של השנה, בשיא מלחמת חרבות ברזל, ל־5.9 מיליארד דולר, לאחר 1.96 מיליארד דולר ברבע הראשון של השנה ולעומת 4.5 מיליארד דולר ברבע השני של 2023. בכל השנה ביוני ירדו ההשקעות הזרות הישירות בישראל ל־16.1 מיליארד דולר לעומת 21.5 מיליארד דולר שנה קודם לכן ו־14.3 מיליארד דולר שנתיים קודם לכן, בהתאמה. כלומר, גידול לעומת לפני שנתיים.
מצבת היקף ההשקעות הזרות הישירות בישראל הגיע ברבע השני של השנה לשיא של כל הזמנים: 248.3 מיליארד דולר לעומת 232.6 מיליארד דולר שנה קודם לכן. על פי רשות החדשנות, מאז פרוץ המלחמה חברות הייטק ישראליות גייסו 9 מיליארד דולר, מקום שלישי בעולם אחרי סיליקון ואלי בקליפורניה וניו יורק, מה רע? על פי מודי'ס, כנראה שרע.
רק בימים האחרונים חברת Salesforce האמריקאית ביצעה שתי רכישות של חברות הייטק ישראליות בסכום כולל של 2.35 מיליארד דולר. המשמעות היא כי מדינת ישראל וחברות ישראליות לא זקוקות בנטו לאשראי מחו”ל, ובהמשך ישנם אקזיטים שכלל אינם באים בחשבון בשל חשש מדירוג האשראי של ישראל. דווקא הדיוק בחיסול הדרמטי בביירות באמצעות טכנולוגיות מתקדמות, כולל בינה מלאכותית, יגבירו את ההשקעות בישראל בגזרת הסייבר.
5. עוד מציינים בסוכנות הדירוג כי החוב החיצוני לתוצר של ישראל הוא 28.3%, אבל שכחו משום מה לציין כי לישראל בכלל יש עודף בחובות נטו מול העולם - וזה הנתון הקריטי הקובע לגבי דירוג אשראי. בגדול, המשק הישראלי אינו זקוק לאשראי וכל נושא דירוג האשראי של ישראל חייב להיות בימים אלו הרבה פחות חשוב יחסית לעומת מה שהיה לפני עשרות שנים. הנתון החשוב ביותר שעליו מביט העולם הפיננסי העולמי, כאשר הוא בוחן את יכולתן ועוצמתן של מדינות, הוא מאזן התשלומים.
אז הנה לכם העודף בחשבון השוטף של ישראל נכון לסוף יוני 2024: הנתון האחרון שזה עתה התפרסם עומד על 23.75 מיליארד דולר, 4.62% מהתוצר. שנה קודם לכן העודף היה 20.61 מיליארד דולר. כלומר, גידול בעודף בחשבון השוטף בשנה אחת ביוני, של 15.3%. העודף ברבע השני של השנה עמד על 4.96 מיליארד דולר, לאחר 5.63 מיליארד דולר ברבע הראשון של השנה.
שימו לב, יש מעט מדינות בעולם עם עודף כזה בחשבון השוטף ביחס לתוצר (הנתונים מנוכי עונתיות). העודף בחשבון השוטף של ישראל מבחינה אבסולוטית (לא לפי גודל מדינה או משק) הוא במקום ה־22 בעולם. לשם השוואה, העודף בחשבון השוטף של האיחוד האירופי הוא רק 1.7%.
העודף בחשבון השוטף, שנמשך יותר משני עשורים, נובע בעיקר מענף ההייטק המצליח, המהווה 19% מהתוצר. כמובן שגם גילוי שדות גז כמו לוויתן ותמר, שהפכו את ישראל ליצואנית נטו של אנרגיה, משפיעים וישפיעו על העודף בחשבון השוטף של ישראל, אך חס וחלילה מלהזכיר זאת בדוח של מודי'ס. עוד נציין את חריצות המשק העסקי בזכות הוותיקים והעלייה מבריה”מ לשעבר.
6. ברבע השני של השנה הגענו אולי כבר לתחתית מבחינת נתוני התוצר, שעלה בשיעור של 0.2% בלבד לעומת הרבע הראשון של השנה (4% לעומת הרבע האחרון של 2023), שעדיין היה נמוך ב־1.5% לעומת הרבע השני של 2023 – וזאת לאחר ירידה של 1.1% ברבע הראשון של השנה לעומת מקבילו אשתקד. בחודשים האחרונים יש מגמת התאוששות ברורה במשק הישראלי, על אף המשך המלחמה. הכנסות המדינה ממיסים בעלייה בשעור שנתי של 10% מאז תחילת השנה. הכנסות המדינה ממע”מ עלו בשמונת החודשים הראשונים של השנה ב־5% - ל־87.6 מיליארד שקלים.
יצוא הסחורות עלה בשלושת החודשים האחרונים לאוגוסט בשיעור שנתי של 18%. לאחר עלייה בשיעור שנתי של 3% בשלושת החודשים למאי - כך על פי נתוני המגמה של הלמ”ס. יבוא הסחורות עלה בשיעור שנתי של 12% לאחר עלייה בשיעור של 20%, בהתאמה. היצוא התעשייתי עלה בשיעור שנתי של 24% לאחר עלייה של 1.9%, בהתאמה. כל האמור בקשר לחידוש הצמיחה בימים אלו אינו מוזכר אצל מודי'ס, גם לא יצוא תעשיות טכנולוגיה עילית, עם עלייה בשלושת החודשים לאוגוסט בשיעור שנתי של 12.3% לאחר ירידה של 13.1%, בהתאמה, שיפור של ממש.
יצוא טכנולוגיה מעורבת מסורתית עלה בשיעור שנתי של 70% לאחר עלייה בשיעור של 35%, בהתאמה. היצוא לארה”ב של סחורות על פי נתוני המגמה עלה בשלושת החודשים האחרונים לאוגוסט בשיעור שנתי של 23%. היצוא לאירופה עלה בשיעור של 13%, בהתאמה. יצוא הסחורות לאסיה עלה ב־17%, בהתאמה.
שיפור משמעותי חל גם בשני הענפים שהיו עד כה מאחור, הבינוי והמלונאות - כך על פי הלמ”ס. בענף הבינוי חלה ירידה חדה באחוזי החברות שהגדירו את המצב הביטחוני והביקוש הנמוך כמגבלה חמורה.
7. ואחרי כל זה, רמת החיים בישראל יציבה. הצריכה הפרטית לנפש עלתה ברבע השני של השנה בשיעור שנתי של 4.6% לאחר 26.5% ברבע הראשון של השנה. רמת החיים ברבע השני של השנה נמוכה רק ב־0.3% לעומת הרבע השלישי של 2023, טרם המלחמה. ברבע הנוכחי רמת החיים ממשיכה ככל הנראה לעלות. בשבעת החודשים הראשונים של השנה עלייה של 6.4% בפדיון רשתות השיווק לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
עם פעילות כה נמרצת, גם בזמן המלחמה, אין פלא ששיעור האבטלה ירד לשפל של 2.6% בלבד, מהנמוכים בעולם. שיעור התעסוקה בקרב בני 25־64 מגיע ל־78.5%, ובקרבם שיעור האבטלה עומד על 2.5%. שיעור העובדים במשרה מלאה עלה ל־78.2%. מספר הנעדרים זמנית ממקום העבודה ירד דרסטית באוגוסט ל־384,500 לאחר 523,800 ביולי - ירידה של 26.6%. לא מפליא שמספר המשרות הפנויות באוגוסט השנה היה, על פי נתוני המגמה של הלמ”ס, 139,475 משרות - עלייה של יותר מ־18% לעומת אוגוסט אשתקד. מספר המשרות הפנויות בענפי השירותים היה באוגוסט 80,230 לעומת 73,493 באוגוסט אשתקד.
אין בדברים שנאמרו פה כדי להפסיק ללחוץ על הממשלה, תהיה אשר תהיה, להעלות מיסים מיד בתחילת שנת 2025, כדי למנוע עלייה נוספת בגירעון התקציבי וכדי שאפשר יהיה לממן עוד כ־30 מיליארד שקלים לשנה למערכת הביטחון, שנאלצת לשנות פניה מצבא טכנולוגי לצבא משולב טכנולוגי־קומנדו־שריון־מודיעין. עוד 30 מיליארד בשנה, ואף יותר, זה צו השעה. לצערנו, שר האוצר והממשלה הנוכחית מושכים רגליים, מתמהמהים במסמור תקציב 2025. אולי צריך לעשות שינוי בתיקים שמחזיקים השרים.
חייבים לעבור לממשלת אחדות לאומית, הפעם עבור המשק. שימו לב, נתוני המשק הטובים לא יהוו ערובה לתמיד, אחרת הדכדוך לעם ישראל, הנמצא באופוריה מחיסול חסן נסראללה, יתהפך לדכדוך כלכלי. לא לעולם חוסן.